מכתתים רגליים - הקמפיין נכנס לשלב האולמות, כנסים והשמחות

שלושה מועמדים קיימו השבוע שלושה כנסים, שמספרים את הסיפור שלהם • לפיד מקיים דו-שיח סיזיפי אך מעוררת השתאות עם תומכיו • גנץ מציג את עצמו לציבור בחגיגיות בולטת שמשדרת מקצועיות • כחלון חוגג עם תומכיו ויכול ללמד את השניים האחרים איך מחזיקים קומבינה בחיים

יאיר לפיד/ צילום:  Shutterstock  א.ס.א.פ קריאטיב
יאיר לפיד/ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאטיב

יום שני, מועדון צצה, רמת השרון

ביציאה מאירוע הבחירות של יאיר לפיד ברמת השרון התגודדו אנשים במעילים מחוץ למועדון הקטן, באיזור התעשייה הזעיר של עיר הפרברים השבעה. עמדתי בחוץ והקשבתי לשיחות. זה לא סקר, אלא רק אוזן קשובה לפטפטת עירונית של בוחרים, ביישוב שבו הרוב הצביעו בשנת 2013 ליאיר לפיד וליצחק הרצוג ב-2015. "ביחד, ליש עתיד ולעבודה יש בעיר הזאת 70%", אמר ללפיד אחד השואלים באירוע הבחירות כחצי שעה קודם לכן.

השיחה מחוץ למועדון התמקדה בשניים: לפיד ובני גנץ. מתי הם יתמזגו, איך הבוחרים יוכלו להחליט בין שניהם אם לא ירוצו יחד, מה עושים עם מגוון המועמדים? יש יותר מדי מפלגות, אמרו האנשים. "אני מבין שהם במגעים", אמר גבר צעיר שניצב לצידי בתגובה לחברו, "נראה מה גנץ יגיד מחר" (יום שלישי, למחרת).

ייאמר לזכותו של לפיד שהוא הרים אירוע מאורגן היטב. יש לו צוותים, רשת ברחבי המדינה, ראשי סניפים מקומיים, ח"כים שמלווים אותו לכל מקום - וגם מי שלא נכנס לכנסת ברשימתו ב-2015, למשל הח"כ לשעבר בועז טופורובסקי, ממשיך לעבוד בסביבתו הקרובה של לפיד. טופורובסקי היה אחד ממנהלי השטח בכנס ברמת השרון.

באירוע עצמו, כשהוא מוקף בקהל צפוף, לפיד השיב לכל השאלות שהופנו אליו. לא שאלה אחת ולא שתיים, אלא עשרות שאלות. הוא הקשיב וענה בסבלנות. בשביל זה אנשים מגיעים למפגשים כאלה. בראשי חלפה המחשבה שאם היה ממריא בסקרים, נמצא אי שם בגבהים של מעל ל-20 מנדטים, ייתכן שלפיד היה קמצן יותר בשיח הפתוח עם הקהל. אבל, אין לדעת. אלה הן רק תיזות בשלב הזה.

כאן גם נמצא חוסנו של לפיד, להבדיל מיו"ר מפלגת חוסן לישראל, בני גנץ. לפיד משופשף במתן תשובות. הוא עבר מזמן את טבילת האש של שיח ציבורי עוין או חיובי, שאלות של עיתונאים, תוקפנות של יריבים פוליטיים. גנץ לא שם. הוא עוד לא התייצב מול מצלמה אחת, לא השיב און-רקורד לאף אדם. זו תקלה, וככל שיימשך הזמן ללא שאלות ותשובות נוקבות - הדבר יפגע בו.

באחד הרגעים הקלילים אצל לפיד, שאלה פעילה מן הקהל מדוע הוא נמנע מללכת לתוכנית הסטירית "גב האומה" של הבדרן ליאור שליין. לפיד היה זה שהעלה את שליין על המפה, נתן לו הזדמנות ראשונה ונדירה להצחיק את הקהל בטלוויזיה, כשלפיד עוד היה מנחה של תוכנית לייט נייט (שמה של התוכנית שרצה בשנים 2000-2007 היה "יאיר לפיד"). "למה אתה לא הולך לתכנית של ליאור שליין, להחזיר את המנדטים שאיבדת בגללו"?

לפיד ענה: "לא איבדנו בגלל ליאור שליין אפילו מנדט אחד. יש אנשים שכואב להם בבטן איך שהוא מדבר עלי. אבל בואו נזכור את העקרונות, התפקיד שלו זה לתקוף אותי והתפקיד שלי זה להגן על זכותו לתקוף אותי. ככה זה עובד. זה לא אומר שאני צריך ללכת לתוכנית שלו, כי זו תוכנית קומית ויש מקום לתוכניות קומיות. הרי הוא היה אצלי פעם, אבל אנשים לא לוקחים אותו ברצינות"...

אכן את שליין לא לוקחים ברצינות. אך את לפיד - על אף לעג של כותבי טורים לאורך ולרוחב העיתונות - יש ציבור רחב בישראל שלוקח ברצינות, כי יאיר לפיד לוקח את עצמו ברצינות. מה שקורה כעת ללפיד ולמפלגתו אינו קומי כלל וכלל ולפיד, איש רציני, הוא הראשון לזהות. גנץ עשה לו לפיד 2.0.

יום שלישי, ביתן 10 בגני התערוכה, ת"א

הביתן מוכר לכתבים פוליטיים. הכניסות בדלתות הזכוכית הרחבות; השומרים בכניסה; התורים בחוץ; שולחנות הרישום עם פעילי קמפיין מחוברים ללפטופ ולשרוכי תגים; ההתגודדות ליד דברי המאפה; הכרוז עם הג׳ינגל. פעם זה ליכוד, פעם זה קדימה או יש עתיד. הרבה פעמים זו מפלגת העבודה. גם הפריימריז של מרצ היו פה. הפים תמונות פניו של גנץ מעטרות את הלוחות האנכיים.

פעם, לפני שנים, היו למפלגות בתים משלהן. מפלגת העבודה נהגה להתכנס בבית ברל מפעם לפעם, עוד בימי ח"כ שלי יחימוביץ'. מי עוד זוכר את הירקון 110, שנמכר מזמן, או את "המצודה" שאינה פתוחה לאירועים גדולים? המקומות הללו לא מתאימים לכינוסים מודרניים. כולם משתמשים באותו המבנה, אפילו התוכן בקושי מתחלף ורק זהות האדם העומד בראש התנועה משתנה תדיר. השבוע היה זה רמטכ״ל בדימוס.

שוחחתי עם חלק מן המגיעים לאירוע "פסטיגנץ". אנשים עם כוונות טובות, מחפשים דרך חדשה, מנהיג נקי, מדיניות אחרת. והם קיבלו.

המבחן הציבורי המשמעותי הראשון של גנץ היה להעביר ערב מתוקתק, בלי להיכשל בלשונו, בלי לעשות טעויות ארגוניות. להצליח להתייצב רהוט ונחוש מול מצלמות ולעורר תקווה באנשים. להיראות כמו חומר שממנו עשויים ראשי ממשלה.

בשלב זה עדיין קשה לדעת אם הוא יצליח ב-9 באפריל. אבל את 29 בינואר הוא עבר בהצלחה.

יום רביעי, "אחוזת המלך שלמה", אשקלון

לשר האוצר, משה כחלון, חיכו מאות אנשים באווירה עולצת עם מוזיקה קצבית באולם שמחות. בקהל היו ראש העיר אשקלון, תומר גלאם, וראשת העיר ירוחם, טל אוחנה, וגם הח"כית טלי פלוסקוב, מי שהייתה ראשת העיר של ערד. אבל באירועים של כחלון נמצאים גם העובדים, הפועלים, האנשים מן העיריות, מהכפרים.

על שאלות ותשובות או על שיחה עם הקהל בכלל לא חושבים. זו לא אופציה באירועי הבחירות שלו. כחלון אינו פוליטקאי שחושש משיחות עם עיתונאים, אבל חוגי הבית, שבהם הוא מוקף במעגל אנשים ומשיב לשאלותיהם - זה לא הסטייל שלו.

כחלון התמקד בנאומו בבידול בין האחד שאכפת לו (הוא) לעומת אותם החדשים, חסרי הניסיון, הפריבלגיים, אלה שהולכים בקיצורי הדרך. "אני לא מביא כוכבים" הוא אמר. אצלו היו ברשימה עד היום חברות מועצה כמו מרב בן-ארי ( תל אביב), יפעת שאשא ביטון (קרית שמונה) וקודם לכן רחל עזריה (ירושלים) ואנשים עם ניסיון חיים, כמו אלי אלאלוף, יואב גלנט ומייקל אורן. ח"כ רועי פולקמן, אחרי 4 שנים כיו"ר הסיעה, בהחלט צבר ניסיון גדול וכך גם שר הכלכלה אלי כהן. הם הגיעו חסרי ניסיון לכנסת, רק לפני 4 שנים, האם גם הם "פריבלגיים"? לא ברור.

ומה קורה ברשימה לכנסת ה-21? עזריה - אאוט, ליהי גולן, מי שלא נבחרה לתפקיד ושימשה עוזרת אישית של כחלון - אין.

ולמי התכוון כחלון ב"פריבילגיים"? לרמטכ״ל לשעבר בני גנץ, שהשלים עשרות שנים בצבא קבע? אלה לא בדיוק חיים קלילים ונוחים. או שמא רמז ליאיר לפיד, אביגדור ליברמן, נפתלי בנט ואיילת שקד? אין לדעת. כחלון לא ציין שמות.

"תזכרו את הערב הזה", הוא אמר, "יבואו לכנסת אנשים שלא מבינים שום דבר והם יגידו 'לא נתנו לנו', 'לא הבנו' - ולכן זו הנבחרת שלנו - לא כוכבים, אלא אנשים מנוסים... אני אומר גם לסוקרים וגם לקומנבינטורים וגם לאלה שבונים קונסטרוקציות פוליטיות... ", המשיך כחלון.

אדם מן השורות הראשונות קטע אותו בצעקה "מה עם ביבי?". אולי הפעיל הצועק נזכר בראש הממשלה, בשל חיבור המילים "קומבינטורים וקונסטרוקציות פוליטיות". אחרי הכול, עם כל הכבוד לחסרי הניסיון הפוליטי שכחלון לא רוצה בהם, מי שמתווה לכחלון את הדרך, חלוקת התיקים והקומבינות, הוא דווקא השחקן הוותיק ביותר בזירה - נתניהו, ולא אלה החדשים.

אבל כחלון, ב-30 דקות הנאום שלו, העדיף שלא להתנגש חזיתית בבוס הגדול. בסופו של דבר, יש קומבינה אחת - שצריך תמיד להחזיק אותה זמינה.

מדוע יובל קרניאל עזב את בצלאל לטובת ה-Uber של המפלגות

ד"ר יובל קרניאל, 55, רקטור ומשנה לנשיא בצלאל האקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים, הפתיע לפני שבועיים. הוא הודיע על פרישה מאחד התפקידים הבכירים ביותר באקדמיה הישראלית והצטרף למפלגה חדשה, פחות מוכרת בזירה. גוף חדשני בשם "ישר", אשר הוקם על ידי היזם החברתי ואיש העסקים, יגאל טמיר, ועלי ידי המשנה לראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, ערן עציון.

המפלגה, שזוכה לפחות סיקור ויחס בתוך מערכת בחירות רועשת, מקווה לשנות את הדרך שבה מפלגות בישראל מתייחסות לציבור הבוחרים ולנהל דמוקרטיה פנימית, ישירה, עמוקה ונרחבת בהרבה מן המוכר לנו. הרבה יותר מן הדמוקרטיה הפנימית שנותרה על קצה המזלג בעבודה, ליכוד ומרצ.

מה קרה שהחלטת לעזוב את בצלאל?

"בשנים האחרונות אני מתקשה לתת תשובות לסטודנטים שלי, הן בבצלאל ועוד קודם לכן בבית ספר לתקשורת במרכז הבינתחומי, שם שימשתי כמרצה הרבה שנים. צריך לתת להם תחושת תקווה ועתיד וכיום אני רואה את החוסר אמון של הצעירים בשיטה. הם חושבים על חיים בחוץ, בברלין או באקזיט עסקי, וזו סכנה של ממש עבורנו בישראל. המנהיגות של המדינה איבדה כיוון ואיבדה את הקשר עם הציבור. הם בנתק מן האנשים ולא אכפת להם".

"הדור של ההורים שלנו מרגישים שהמדינה הלכה לאיבוד. אנחנו חיים את זה בתנועה, אבל הדור של הצעירים - הם שותפים לתחושת הניתוק. גם אני עסקתי בעצמי ובקריירה שלי, אבל היום אני מרגיש שאני צריך לעשות מעשה. אני שוקל זאת כבר כמה שנים, ועכשיו אני מתייצב אישית ורוצה לעבוד על השינוי. אני רואה כיצד המנגנונים חסומים במפלגות הקיימות. המפלגות החדשות נבנות דרך כוכבים לרגע שמציעים פתרונות קסמים. חווינו זאת עם ליפקין-שחק ועם לפיד, ועכשיו גנץ. אני מרגיש שיש צורך בשינוי עמוק בהרבה ומאמין בשיתוף הציבור, בשקיפות, בדמוקרטיה ישירה, ביצירת מנגנון שאנשים יוכלו להשפיע דרכו".

מה היא הדמוקרטיה הישירה לפי מפלגת "ישר"?

"הקמת מנגנון שייתן כוח לציבור. זה מתאפשר רק כאשר נותנים שותפות, כוח ומידע לאזרחים. זה עשוי ליצור מציאות חדשה שהיא אותנטית יותר, קשובה וקשורה לציבור. כיום האמצעים הטכנולוגיים, הרשתות החברתיות והאפליקציה הפשוטה, מנצלים את החדשנות כדי לרתום את הציבור להיות שותף".

אבל אתם מציעים משהו חדשני, בעוד שתקנון עבודת הממשלה, תקנון הכנסת או החקיקה, בנויים סביב הנורמות הקיימות. אתה לא תוכל לעמוד בתנאי מו"מ קואליציוני, כשהצד השני ידרוש ממך חשאיות, ואתה ממשיך להתחייב לבוחריך לקיים שקיפות. מה יקרה אם החברים שלכם יחליטו על הפרדת דת ומדינה, בעוד שבתוך מו"מ קואליציוני תהיו חייבים לשבת עם חרדים? זה לא ילך...

"מפלגת 'ישר' בונה הסכם ביננו לבין החברים במפלגה. ההרכב של הרשימה, למשל, הזהויות הפרסונליות, הן לא העיקר אצלנו. אנחנו ה-Uber של המפלגות. בטוח שיהיו התנגשויות עם המציאות הישנה ואנחנו נצטרך להתמודד, אבל קודם כל אנחנו מחוייבים לציבור שנרתם לדמוקרטיה ישירה. אם יוחלט אצלנו הפרדת דת ממדינה, וזה נראה הכיוון, אז נצטרך לאשר את ההסכם הקואליציוני בקרב חברי המפלגה, באמצעות הדמוקרטיה הישירה, באפליקציה עצמה.

בכל זאת, תצטרכו לעמוד בדרישות החוק ולהציג רשימת מועמדים. מתי זה יקרה?

"נגיש רשימה לפי החוק. אבל הרשימה שלנו תפעל ותיבחר רק לפי הכללים והתנאים של המפלגה שלנו, בשיטת בחירה ישירה ושיתוף הציבור".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988