מיליוני שקלים ב"אקזיטים משפטיים": מי הם עורכי הדין שהרוויחו השנה מיליונים בתביעות ייצוגיות

שני עורכי דין לא מתוקשרים שלשלו לכיסם הודות לייצוגית נגד דלק מוטורוס ופורד יותר מ-10 מיליון שקל • שכר-הטרחה השני בגובהו נפסק בפרשת תביעות הדלקנים: נגרפו בהן כ-7.8 מיליון שקל • וגם: כמה כסף הושב לציבור ב-2018 באמצעות כלי הייצוגיות? • סיכום שנת הייצוגיות

עו"ד אורלי בן-עמי עם עו"ד דוד מזרחי / צילום: שלומי יוסף
עו"ד אורלי בן-עמי עם עו"ד דוד מזרחי / צילום: שלומי יוסף

קצת יותר מ-10 מיליון שקל - זהו סכום שכר-הטרחה הגבוה ביותר שנפסק לעורכי דין במסגרת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בשנה החולפת. שכר-הטרחה - שהוא הסכום השני הגבוה ביותר שנפסק מאז ומעולם - שולם לעורכי הדין אורלי בן-עמי ודוד מזרחי, במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברות דלק מוטורוס ופורד. מדובר בהסדר פשרה שהושג במסגרת בקשה להכרה בתביעה כייצוגית, שהוגשה ביוני 2015. זאת, בטענה כי דלק מוטורס, יבואנית רכבי פורד לישראל, שיווקה רכבים מדגמי פורד פוקוס ופורד פיאסטה שבהם מותקנת תיבת הילוכים כפולת מצמדים, שבה התגלו תקלות חוזרות ונשנות אצל לקוחות רבים.

במסגרת הסדר הפשרה סוכם כי דלק מוטורס ופורד ישלמו פיצוי בהיקף של כ-70 מיליון שקל לבעלי מכוניות פורד פוקוס ופורד פיאסטה. עוד כלל ההסדר את שכר-טרחת-העתק לעורכי הדין בתיק, וכן גמול תובע בהיקף 150 אלף שקל. מדובר בסכום השני הגבוה ביותר שנפסק אי-פעם לטובת עורכי דין בייצוגיות.

השיא הקודם נשמר זה כמה שנים: ב-2015 גרף עו"ד אהוד גוט, ממשרד עורכי הדין בלטר-גוט-אלוני, את שכר-הטרחה הגבוה ביותר שנפסק עד אז - בסך 11.5 מיליון שקל. זאת, בעקבות תביעה ייצוגית שניהל גוט נגד חברת מקורות ומדינת ישראל, בגין הקצאת מניות של קבוצת מקורות, תוך קיפוח המיעוט.

● הטבלה המלאה של הסדרי הפשרה הגדולים

השמות של עורכי הדין בן-עמי ומזרחי חדשים בטבלת "מתעשרי הייצוגיות", אך השניים - בעלי שני משרדים נפרדים שמשתפים פעולה בייצוגיות שונות - עוסקים בתחום זה כעשור. עו"ד בן-עמי עוסקת בתחום הייצוגיות באופן בלעדי, ומזרחי עוסק בייצוגיות ובתחומים נוספים. שניהם משרדים חיפאיים. לדברי עו"ד בן-עמי, "יש ייצוגיות איכותיות בחיפה. אנחנו בוחרים בפינצטה את התיקים שאנחנו מגישים בהם ייצוגיות, לפי האיכות של התיק והיכולת שלנו להביא תוצאה לציבור".

בין היתר ייצגה בן-עמי בתביעה הייצוגית שהוגשה נגד חברת הדלק טן. זאת, במסגרת שרשרת התביעות נגד חמש חברות הדלק הגדולות הפועלות בישראל (סונול, דלק, פז, דור-אלון וטן) בגין הסדרי הדלקן. בן-עמי רשמה שם הישג של השבת 3 מיליון שקל לציבור שייצגה.

בתביעה אחרת שהגישה נגד חברות ויסוצקי וניצת הדובדבן, בגין ייחוס סגולות רפואיות למוצרי מזון - הושג הסדר שבמסגרתו תרמו הנתבעות מוצרים לנזקקים בשווי של 1.2 מיליון שקל. כמו כן ייצגה בן-עמי בתביעה ייצוגית נגד קבוצת שופרסל, בגין אי-סימון מחיר על חפיסות הסיגריות - שהסתיימה בהסדר שבו הושבו כ-2.5 מיליון שקל לציבור.

עם זאת, עד השנה לא רשמו בן-עמי ומזרחי הישג משמעותי בנוגע לשכר-הטרחה, כפי שנרשם ונפסק לזכותם בתביעת הרכבים הלקויים. לדברי עו"ד בן-עמי, סכום זה מהווה את המשך המגמה שנרשמת בשנים האחרונות בבתי המשפט, שלפיה יש שכר ראוי בעבור השגת הישגים לטובת הציבור. "בתיקים המשמעותיים שמביאים תועלת לציבור שכר-הטרחה הוא בהתאם".

שכר-הטרחה השני בגובהו שנפסק השנה במסגרת הסדר בתביעה ייצוגית, נפסק במסגרת ההסדרים שנחתמו בפרשת "תביעות הדלקנים". הכינוי "תביעות הדלקנים" ניתן לחמש תביעות שהוגשו נגד חברות הדלק הגדולות, בגין גבייה מופרזת מלקוחות הדלקן. התביעות הגיעו לסיומן השנה לאחר שנים ארוכות של התדיינות משפטית. לפי הסדר פשרה שאושר בערב יום העצמאות אשתקד על-ידי השופט עופר גרוסקופף - אשר מונה בינתיים לשופט בית המשפט העליון - פיצתה קבוצת דלק את לקוחותיה בסכום כולל של כ-33.3 מיליון שקל, ובנוסף, התחייבה דלק לשנות את התנהלותה בנוגע למחירון הדלקן. הסדרי פשרה נחתמו גם בין התובעים הייצוגיים לשאר חברות הדלק הנתבעות.

עורכי דין סיני אליאס וצבי פשדצקי ייצגו בשתי תביעות בפרשה, כאשר בראשונה זכו לשכר-טרחה בהיקף 6 מיליון שקל כאמור; ובשנייה בהיקף של כ-1.8 מיליון.

סיני אליאס/ צילום: איל יצהר
 סיני אליאס/ צילום: איל יצהר

נזכיר כי גם בשנה שעברה כיכב עו"ד אליאס בטבלת המתעשרים באותה פרשה, לאחר שגרף, יחד עם עורכי דין נוספים, כ-7.2 מיליון שקל, במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברת פז.

הסדר הפשרה בתביעת האלטרוקסין המפורסמת ממקם את עורכי הדין שייצגו בתיק במקום השלישי. ב"הסדר האלטרוקסין" גרפו עו"ד יעקב דוידוביץ', יוחי גבע, איתן פלג, אסף נוי, דוד אור-חן, עובדיה כהן וארנון גרפי, שכר-טרחה של 6 מיליון שקל. במסגרת התביעה נתבעה חברת פריגו (בעלת הרישום והמפיצה של האלטרוקסין) על כך ששינתה את מרכיב התרופה לטיפול בבלוטת התריס, בלי לדווח על כך כנדרש לחולים. בנובמבר האחרון אושר הסדר פשרה בפרשה, שהעניק פיצוי בסך כ-45.7 מיליון שקל לציבור, וכן מיליון שקל גמול לתובעים הייצוגיים בתיק.

במקום הרביעי בטבלת המתעשרים מככבת שוב "פרשת הדלקנים", שבמסגרתה נפסק שכר-טרחה בהיקף כ-3.2 מיליון שקל לעו"ד אסף שילה, שייצג תובעים ייצוגיים נגד חברת דור-אלון אנרגיה.

ב-10 הסדרים הושבו לציבור 250 מיליון שקל

הנתונים הללו, ונתונים נוספים, שעולים מסיכום כלל התביעות הייצוגיות שהוגשו והסתיימו בישראל בשנת 2018, נערכו והוצגו היום (א') על-ידי עו"ד אסף פינק בכנס השנתי התשיעי לתביעות ייצוגיות בישראל, של מרכז "הלכה ומעשה". הנתונים שמציג עו"ד פינק, מלמדים על המשך מגמת העלייה בסכומי שכר-הטרחה הנפסקים בשנים האחרונות לטובת עורכי הדין המייצגים תובעים ייצוגיים.

לדברי עו"ד פינק, "שנה אחר שנה אנו רואים כי עורכי דין העוסקים בתחום הייצוגיות מסתערים כפרשים בודדים על החברות הגדולות במשק, ומצליחים להשיב לציבור מאות מיליונים. מדהים לראות שבעשרת התיקים הגדולים השנה

הושבו לציבור מעל 200 מיליון שקל - עורכי הדין הללו לא גרפו שכר-טרחה, הם הרוויחו כל שקל ביושר, וחבל שהרגולטורים השונים לא לומדים קצת יותר מהמרץ, מהנחישות ומהעקשנות של המגזר הפרטי.

"השנה הייתה שנה קשה לתחום הייצוגיות עם 'גזירות פרעה' של שרת המשפטים איילת שקד, אבל הגזירות לא היו נגד עורכי הדין, הן פגעו בציבור שהטייקונים לוקחים את לחמו מדי יום ביומו. עם זאת, רואים כי עורכי הדין מצאו את הדרך להתמודד עם האגרות, והן לא ירתיעו את הציבור ואת עורכי דינם מלהגיש תביעות ראויות וצודקות".

הנתונים בסקר ממשיכים להצביע על חשיבותו של כלי התובענות הציבוריות. מהנתונים עולה כי במסגרת 10 הסדרי הפשרה הגדולים של שנת 2018, הושבו לציבור כ-250 מיליון שקל; שכר-הטרחה הממוצע שנפסק לעורכי הדין שייצגו את התובעים הייצוגיים, עמד על כ-3.7 מיליון שקל, והגמול הממוצע לתובעים עמד על כ-408 אלף שקל. מדובר בעלייה משמעותית בסכומי ההשבה לציבור, לעומת אשתקד, וכן בעלייה קלה בסכומי שכר-הטרחה שנפסקו למייצגים.

במסגרת הסדרי הפשרה הגדולים של שנת 2017, הושבו לציבור מעל 197 מיליון שקל; שכר-הטרחה ממוצע שנפסק לעורכי הדין עמד על כ-3.1 מיליון שקל. עם זאת, הגמול הממוצע שנרשם לתובעים הייצוגיים בשנת 2017 היה גבוה משמעותית יחסית ל-2018 - ועמד על כ-1.4 מיליון שקל.

מהנתונים עולה עוד כי בדומה למגמת הירידה שנרשמה ב-2017 במספר הבקשות שהוגשו לאישור/ניהול תביעות ייצוגיות (ירידה של כ-4% לעומת 2016), גם ב-2018 נרשמה ירידה - חדה יותר - של כ-13% במספר הבקשות שהוגשו.

הליכים שהסתיימו בשנת 2018
 הליכים שהסתיימו בשנת 2018

מגמת הירידה בבקשות תגבר בשנת 2019

בשנת 2018 הוגשו "רק" כ-1,250 בקשות לאישור תביעות ייצוגיות. זאת, לעומת כ-1,441 בקשות לאישור שהוגשו בשנת 2017; וכ-1,500 בקשות שהוגשו בשנת 2016.

ההסבר המרכזי לירידה במספר התביעות שהוגשו הוא השינוי שחל באגרה המוטלת על הייצוגיות. ב-2018 נכנסו לתוקפן התקנות החדשות המטילות אגרות משמעותיות על המבקשים לאשר (לנהל) תביעה ייצוגית. לפי התקנות החדשות, המגישים בקשות לאישור תובענות ייצוגיות לבתי משפט השלום, יידרשו לשלם אגרה בסך 8,000 שקל - 3,000 שקל עם הגשת הבקשה, ו-5,000 שקל הנותרים בסיום ההליך.

במקרה של הגשה בקשת ייצוגית לבית המשפט המחוזי, גובה האגרה יהיה כפול - 16 אלף שקל, כאשר 5,500 שקל מתוכם ישולמו עם הגשת הבקשה, והיתרה תשולם בסיום ההליך.

מדובר ביוזמה של שרת המשפטים, איילת שקד, שנועדה לשיטתה להילחם בתופעת תובענות-הסרק. בדברי ההסבר לתקנון החדשות נכתב כי אחת התכליות להטלת האגרות היא "הפחתת תובענות-סרק וצמצום שיעורן ביחס לכלל התובענות הייצוגיות המוגשות לבתי המשפט", עליהן ניתן ללמוד "ממספר הסדרי ההסתלקות הרבים, שבהם לעתים נטען במפורש כי בקשת ההסתלקות נובעת מהיעדר עילת תביעה". לכן, "מטרת החוק היא לעודד הגשת תובענות ייצוגיות ראויות ומבוססות עילה, תוך צמצום תובענות-הסרק המוגשות לבית המשפט, אשר אין בהן כדי לקדם את תכלית חוק התובענות הייצוגיות".

התקנות החדשות זכו לביקורת רבה מצד משפטנים, פעילים חברתיים ועמותות חברתיות, העושות שימוש בכלי התובענות הייצוגיות על-מנת להילחם בעוולות צרכניות וחברתיות, שלא ניתן להילחם בהן בדרכים אחרות.

לאחר כניסת האגרות לתוקף - במחצית השנייה של שנת 2018 - עמד הממוצע החודשי של ייצוגיות על 74.5 תביעות לחודש. נתון שיכול ללמד כי אם ב-2019 יישמר ממוצע זהה, יוגשו בסך-הכול 894 ייצוגיות השנה. מדובר בנתון נמוך משמעותית יחסית לשבע השנים הקודמות המשקף ירידה של כ-40% ביחס ל-2018.

לדברי עו"ד פינק, הנתונים סותרים את טענת שרת המשפטים איילת שקד, על ריבוי תביעות-סרק, שהולידה את יוזמתה להשיק את "מהפכת האגרות". לדברי פינק, "אם מנפים את כל ההסתלקויות מתביעות ייצוגיות, עדיין נותרים עם אחוז ירידה שאיננו יכול להיות מוסבר רק במניעת הסתלקויות או תובענות-סרק". לדבריו, מהפכת האגרות של השרה פגעה גם בתובעים ייצוגיים לגיטימיים שנמנעים מהגשת תביעה לאור האגרות החדשות.

הנתונים מעלים, כאמור, כי מגמת הירידה תגבר בשנת 2019 (גם לאור העובדה שהשנה האגרות נכנסו לתוקף באמצע השנה).

בנוסף, לדברי עו"ד אורלי בן-עמי, אם מנפים מהנתונים על הירידה התלולה במספר התביעות הייצוגיות שמוגשות - גם את התביעות בנושא "נגישות", הנתונים יצביעו על ירידה משמעותית יותר במספר הייצוגיות. "השנה

הוגשו הרבה מאוד תביעות בנושאי נגישות, שבהן יש פטור מאגרה; ואם מנטרלים אותן, הנתונים יהיו הרבה יותר נמוכים".

על-פי הנתונים, עילת "הנגישות" עלתה השנה בכ-10% לעומת אשתקד.

רק ב-6 תיקים ניתן פסק דין

ואיך הסתיימו התביעות הייצוגיות בשנת 2018? לפי נתוני הסיכום השנתי שערך עו"ד אסף פינק, מתוך 833 בקשות לאשר (לנהל) תביעה ייצוגית - נדחו אשתקד 84 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות (כ-10%); וב-499 בקשות הסתלקו התובעים מהבקשה (כ-60%). מנגד, בתי המשפט אישרו לנהל 56 תביעות ייצוגיות (כ-6.7%), ב-137 תיקים הושגו הסדרי פשרה (כ-16.4%), ב-51 מהתיקים נמסרה "הודעת חדילה" (הרשות הנתבעת חדלה מהגבייה, או מהמעשה שבגינו הוגשה נגדה התביעה); וב-6 תיקים ניתן פסק דין (פחות מאחוז).

עוד עולה מהנתונים כי קיימת עלייה של כ-43% במספר החדילות, לעומת השנה שקדמה לה; וכן עלייה של כ-3% במספר ההסתלקויות של התובעים מהתביעות; מנגד, ישנה ירידה של כ-20% במספר הסדרי הפשרה; וירידה של כ-8% במספר הבקשות שאושרו כייצוגית.

לדברי עו"ד אסף פינק, "כמות הבקשות המוגשות לייצוגיות איננה אינדיקציה להישגים. זאת, היות שיש עורכי דין שמגישים עשרות ייצוגיות, אך ההישג לקבוצה ושכר-הטרחה נמוכים".

עם זאת לדבריו, הנתונים מעודדים. זאת, היות שנרשמו "יותר הליכים גדולים שמסתיימים לטובת הציבור. ב-10 התיקים הגדולים, הושבו לציבור כ-250 מיליון שקל, וכן נרשמו הליכים רבים נגד חברות בינלאומיות".

זינוק במספר הבקשות שהוגשו על-ידי עמותות המקבלות פטור מאגרה

במקביל לנתונים שמעידים על כך שמאז כניסתן לתוקף של התקנות המטילות אגרה על הגשת בקשה לתביעה ייצוגית, לפני כחצי שנה, ירדו משמעותית מספר ההגשות - מחקר חדש שערך עו"ד יאיר ליבוביץ, שותף בכיר במשרד עורכי הדין ב.לוינבוק, מעלה כי אשתקד נרשם זינוק במספר הבקשות שהגישו עמותות לאישור תביעות ייצוגיות.

מתברר כי מספר הבקשות המוגשות על-ידי עמותות זינק פי 9! מאז נכנסה לתוקף הרפורמה שיזמה שרת המשפטים איילת שקד, אשר הטילה אגרה של אלפי שקלים על מגישי תביעות ייצוגיות - להוציא גופים שזכו בפטור מאגרה, ובהם עמותות.

עשר בקשות בחודש על-ידי עמותות

מבדיקה שערך משרד עורכי הדין ב. לוינבוק, המתמחה בליטיגציה אזרחית ומסחרית, ומייצג בין היתר חברות ונתבעים בתביעות ייצוגיות, עולה כי מאז 8 במאי 2018 - המועד שבו נכנסו לתוקף התקנות החדשות המחייבות בתשלום אגרה בעת הגשת בקשה לאישור של תביעה ייצוגית - הוגשו על-ידי עמותות 73 בקשות לאישור תביעות ייצוגיות, ובממוצע - כעשר בקשות לחודש.

לעומת זאת, בכל השנה שקדמה לפרסום התקנות הוגשו על-ידי עמותות 14 בקשות בלבד לאישור תובענות ייצוגיות - ממוצע של 1.16 בקשות לחודש.

עוד עולה מהנתונים כי שיעור הבקשות לאישור תביעה ייצוגית שהגישו עמותות זינק מאז כניסת התקנות לתוקף ל-13% מסך הבקשות מסוג זה - 73 מתוך 568 בקשות בסך-הכול. זאת, לעומת פחות מ-1% בלבד (14 מתוך 1,436) בשנה שלפני פרסום התקנות.

לדברי עו"ד יאיר ליבוביץ, שותף בכיר במשרד ב.לוינבוק, שערך את הבדיקה, "הנתונים מעלים חשש ממשי כי גורמים שונים מצאו 'מסלול עוקף אגרה' המסכל את התכלית שבגינה הוטלה האגרה; ועל משרד המשפטים ליתן דעתו לנושא".

בדומה לרוב המוחלט של עורכי הדין המייצגים נתבעים בתביעות ייצוגיות, עו"ד ליבוביץ בדעה כי "לעצם הטלת האגרה הייתה הצדקה מלאה. זאת, כדי לשנות את המצב האבסורדי ששרר עד הטלתה, שלפיו כאשר אזרח תבע בגין עוול שנגרם לו באופן ישיר - הוא נדרש לשלם אגרה; אך כשאותו אזרח הגיש בקשה לתביעה ייצוגית - היה פטור מתשלום אגרה".

לטענת ליבוביץ, "התוצאה המוכחת הייתה הצפה של בתי המשפט בבקשות לתובענות ייצוגיות, ללא סינון, כאשר את המחיר שילמו אלה התובעים בגין נזקים ישירים שנגרמו להם, שהבירור של תביעתם התעכב, והתייקר. הטלת האגרה נועדה אפוא לשמש, בין היתר, כ'מסננת' מפני תביעות-סרק רבות אשר הוגשו. זאת, כאשר למגישי תביעות ייצוגיות היה תמריץ להגיש גם תביעות בלתי מבוססות, בתקווה שהפחד של נתבעים ממכשיר משפטי רב-עוצמה זה, יוביל אותם להסדר כלשהו שגם יתגמל את התובע ואת בא-כוחו".

כעת, לדבריו, הנתונים המלמדים כי חלה ירידה במספר הבקשות שהוגשו מאז כניסת האגרות לתוקף "מצביעים על כך שהיעד העיקרי שהציבה לעצמה השרה איילת שקד בעת העברת הרפורמה - צמצום התופעה של הגשת תביעות-סרק - הושג; והתוצאה היא, הקלה בעומס על בתי המשפט ויצירת תנאים טובים יותר לבירור תביעות שמאחוריהן עומד עוול אמיתי".

פירצה בדמות הפטור מאגרה

עם זאת, לדברי ליבוביץ, "מתברר כי קיימת פירצה בדמות הפטור הגורף מאגרה שניתן לעמותות, אשר דרכו יש המנסים לסכל את תכלית תיקון התקנות".

לדבריו, הנתונים מעוררים חשד כי מאחורי התביעות עומדים גורמים אחרים, ולאו דווקא עמותות. "ברור כי זינוק של פי 9 במספר הבקשות לתביעות ייצוגיות המוגשות על-ידי עמותות אינו יכול להיות יד המקרה. לא ייתכן כי דווקא מעת הטלת האגרה, חל בדרך פלא שינוי קיצוני בתמהיל העוולות כלפי ציבורים מסוימים שעמותות מאחוריהם או בתוכם".

לטענת ליבוביץ, "גם אם ישנן הצדקות סוציאליות למתן פטור מאגרה לעמותות מסוימות, מתברר כי הפטור הגורף מאגרה שניתן לעמותות הוביל תובעים ל'מסלול עוקף אגרה' באמצעות הצבת עמותה ב'פרונט', תוך סיכול תכלית התקנות. על משרד המשפטים לבחון צעדים שיבטיחו כי הפטור מאגרה לעמותות ינוצל רק לתכלית שלשמה ניתן. אחרת, וכדרכו של 'שוק כלכלי', הפירצה עלולה להתרחב יותר ויותר, עד לסיכול תכלית התיקון".

ישראלים אוהבים לתבוע גופים מסחריים בסוגיות צרכניות

מה הכי הטריד את הציבור בשנת 2018, והצדיק בעיניו הגשת ייצוגית? התשובה כבר כמעט ברורה מאליה: ההתנהגות של הגופים המסחריים הקמעונאיים. זה כבר לא סוד שהישראלים אוהבים לתבוע גופים מסחריים בנושאים צרכניים, וגם השנה התחום הזה עומד בראש מצעד התביעות הייצוגיות - וזאת, גבוה ורחוק מאוד מעל כל התחומים האחרים.

על-פי הנתונים שמפרסם היום עו"ד אסף פינק בשנת 2018 הוגשו 707 תביעות ייצוגיות צרכניות, שמהוות 56% מכלל התביעות שהוגשו (לעומת 909 שהוגשו בשנת 2017).

כשאומרים תביעות ייצוגיות צרכניות, עולות פעמים רבות לראש התביעות הנתפסות כקטנוניות על גודל האריזה או משקל המוצר בה, ואולם אל פתחו של בית המשפט מגיעות גם הרבה סוגיות צרכניות דרמטיות. כך למשל אושרה לניהול השנה תביעה ייצוגית נגד החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (קוקה-קולה ישראל), בגין גביית מחיר מופרז על בקבוקי קולה רגילה בגודל 1.5 ליטר.

בבקשה לאשר את התביעה הייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד, נטען כי החברה המרכזית "ניצלה לרעה את כוחה המונופוליסטי בשוק של משקאות הקולה", בכך שגבתה "מחיר מופרז ובלתי הוגן". התביעה שאושרה לניהול לאחרונה היא בהיקף 450 מיליון שקל.

לצד תביעות מסוג זה היו גם תביעות ייצוגיות בנוגע לגודל האריזות, ונושאים פחות "דרמטיים" ובעלי השפעות רוחב, אך לא פחות מקוממים עבור הצרכנים. עם זאת, גורמים בתחום צופים כי לאור האגרות החדשות שמוטלות על תובעים, תביעות אלה יצטמצמו בשנה הבאה.

במקום השני ב"מדד הפופולריות", ממוקמות תביעות ייצוגיות שהוגשו על-ידי אזרחים נגד הרשויות - 158 תביעות ייצוגית, שהן 12.6% מכלל הייצוגיות שהוגשו אשתקד. נתון זה משקף המשך ירידה משמעותית בשיעור התביעות נגד הרשויות, לאחר שב-2017 הוגשו נגדן 200 תביעות.

במקום השלישי השנה התמקמו התביעות הייצוגיות בטענה להפרת חוק השוויון, עם 151 תביעות שהוגשו, המהוות 12% מכלל התביעות. מדובר בזינוק דרמטי במספר התביעות שהוגשו, לאחר שאשתקד הוגשו רק 37 תביעות כאלה, שהיוו בסך הכל כ-2.5% מכלל התביעות. בין התביעות הללו הוגשו מספר רב של תביעות בנושא העדר נגישות לנכים במקומות ציבוריים.

שלושת הנושאים הללו מהווים 81% מהתביעות הייצוגיות שהוגשו בשנה החולפת, כאשר בשלל נושאים נוספים הוגשו עשרות בודדות של תביעות ואף פחות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988