מגיש דוח שנתי? לך תוכיח שאתה לא תושב

לאחרונה התווספה בפקודת מס הכנסה דרישה להכללת הצהרה של נישום שטוען כי אינו תושב ישראל בדוח המס השנתי שהוא מגיש. דרישת הצהרת התשובות טומנת שאלות רבות, בהן מי נדרש להצהיר כאמור? כיצד יש בכך להשפיע על מי שמבצע רילוקיישן? מהם הסיכונים הכרוכים בהגשת ההצהרה? וכיצד להימנע מסיכונים אלה?

מי הוא תושב ישראל לצורכי מס? תושב ישראל חייב במס בישראל ומחוצה לה. ולכן, קביעה האם נישום הוא תושב ישראל או לא, נעשית בזהירות רבה. קביעת תושבתו של נישום נעשית על בסיס שני מבחנים: מבחן הימים ומבחן מרכז החיים. מבחן "מרכז החיים" בוחן היכן "מרכז חייו" של אדם, קרי, היכן מתגוררת משפחתו, חבריו, היכן מתקיימים האינטרסים הכלכליים וכיו"ב. זהו מבחן מהותי.

המבחן השני הוא מבחן כמותי, מבחן הימים. מבחן הימים הוא חזקה הניתנת לסתירה וקובעת שאדם ייחשב תושב ישראל אם הוא שהה בישראל בשנת המס הספציפית 183 ימים או יותר, או אם הוא שהה בישראל בשנת המס הספציפית 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס הזו ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.

אחד מהמקרים הבולטים של התקופה האחרונה הוא המקרה בעניינה של הדוגמנית בר רפאלי, אשר בימים אלה מנהלת מאבק עיקש מול רשויות המס בישראל, לאחר שהוצאה לה שומה אזרחית על סך מיליוני שקלים, ואף החלו נגדה הליכים פלילים.

ממה שפורסם באמצעי התקשורת, הליכים אלה מתנהלים נגדה בחשד שהציגה מצגי-שווא בפני הרשות כאילו היא מתגוררת בחו"ל משך שנים רבות, בעוד שלטענת הרשות היא התגוררה כל השנים בישראל. לטענת רשות המסים, באופן זה הצליחה הדוגמנית להעלים הכנסות בהיקף מיליוני שקלים. נציין כי רפאלי מכחישה את האמור ומנהלת מאבק על חפותה. 

דיווח על ניתוק התושבות

כדי שלרשויות המס יתקבל מידע "עדכני" על אודות נישום, בשנת 2016 תיקן המחוקק את פקודת מס הכנסה, וקבע כי כאשר יחיד טוען שאינו תושב ישראל, אך חלה עליו "חזקת הימים", יהיה חייב בהגשת דיווח מפורט, שבו יציין את העובדות שעליהן מבוססת טענתו כי אינו תושב ישראל, ואליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו.

רשות המסים פרסמה לאחרונה טופס בדבר הצהרת התושבות של יחיד (טופס 1348), זאת כחלק מהטיפול בתושבי ישראל אשר חזקת התושבות חלה לגביהם, אך לטענתם אין הם תושבי מס בישראל, בין אם הם עזבו את ישראל במהלך שנת המס, ובין אם תושבותם נובעת מכך שהם ביקרו בישראל תקופות ממושכות במהלך שנה.

טופס הצהרת התושבות מנוסח כשאלון רב-ברירה, שבו התשובות מעידות על המדינה שבה מרכז חייו של היחיד, ובהתאם נקבעת תושבותו לצורכי מס. הטופס כולל פרטים רבים, אשר במרביתם נחזים להיות כפרטים טכניים. עם זאת, לכל אחד מפרטים אלה יש השפעה מהותית על חיובו של הנישום (ואף של בני משפחתו) במס בישראל.

הטופס כולל אינדיקציות רבות מהותיות לצורך בחינת תושבותו של יחיד: בין היתר הצהרה על בית הקבע של היחיד; האם ליחיד דירה בבעלותו בישראל או במדינה שאליה היגר, ובהתאם האם הוא משכיר דירה זו; האם ילדיו של היחיד מתחנכים במוסדות חינוך בישראל; היכן היחיד מועסק; היכן משלם היחיד מס וכדומה. לבסוף, אותו יחיד נדרש להצהיר האם קיבל אישור תושבות לאותה שנת מס בישראל או מחוץ לישראל.

עם זאת, ישנן שאלות שנראות טריוויאליות, אך לא כך הדבר. הטופס כולל הצהרה לגבי חברות בקופת-חולים ותשלום ביטוח לאומי בישראל. רבים נוטים לחשוב כי לא ייגרם כל נזק בהמשך חברות בקופת-חולים ותשלום ביטוח לאומי, וזאת כדי לקבל טיפולים בישראל, במקרה הצורך. עם זאת, כאשר אותם יחידים עוזבים את ישראל למדינות בעלות מערכת בריאות מתקדמת פחות מזו שבישראל, יכול הדבר להוות זיקה משמעותית למדינת ישראל. לכן, גם אינדיקציה מינורית זאת עלולה להביא את פקיד השומה לכדי מסקנה, בהצטבר זיקות נוספות על כף מאזניים, כי היחיד טרם ניתק תושבותו מישראל.

בהגשת הטופס יש לצרף אסמכתאות אשר יעידו על כך שהיחיד ניתק תושבותו מישראל. אסמכתאות כאמור יכולות לכלול הסכם שכירות של דירת המגורים בחו"ל, אישור על רישום ילדי היחיד לבתי ספר, אישור על ביטוח רפואי בחו"ל, אישור על חשבון בנק פעיל ושאינו פעיל, תלוש משכורת, תשלום ארנונה וכיו"ב.

עם זאת, גם מסמכים שנראים כחסרי חשיבות - יש בהם כדי להעיד על תושבותו של יחיד. כך אפילו כרטיס חבר בחדר כושר, מנוי לעיתון מקומי או אישור על רכישת חבילת סלולר - עלולים להטות את כף המאזניים לכדי מסקנה כי היחיד איננו עוד תושב ישראל, חרף התקיימות חזקת הימים.

כיצד להתכונן למעבר מחו"ל

הנטייה הרווחת היא לראות בדיווח ובטפסים שמוגשים לרשות המסים כשגרתיים, טכניים, שהתשובות לגביהם "פשוטות". בפועל, מענה על טופס מהווה במקרים רבים נקיטת עמדה מהותית, אשר תהווה בעתיד מלכודת מס ליחיד.

לכן, יחידים אשר קובעים כי אינם תושבי ישראל ו/או מבצעים רילוקיישן לחו"ל, חייבים לתכנן את מעברם והגירתם מבעוד מועד, וזאת כדי להימנע מתאונות מס. לפיכך, המלצתנו היא כי יחידים אשר מתכננים או שוקלים לעזוב את ישראל, יכלכלו את צעדיהם מראש עוד בטרם עזיבתם את ישראל, וזאת כדי לבצע את ניתוק התושבות בצורה המיטבית, תוך יצירת מינימום חשיפות מס. 

עו"ד טלי ירון-אלדר היא שותפה מנהלת במשרד ירון-אלדר, פלר, שורץ ושות'; עו"ד עמית גוטליב הוא שותף במשרד; ורן ביגון הוא עורך דין במשרד. 

*** חזקת החפות: בר רפאלי לא הורשע בכל עבירה, ועל כן היא זכאית ליהנות מחזקת החפות. לא ידוע כיצד ההליכים הפליליים נגדה יסתיימו, ויש לזכור כי נאשמים הם בחזקת חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין.