"אנחנו כמו סופרמרקט של השקעות, ואפשר לבחור מהכול"

"תעשיית ההון הסיכון נשארה כמו שהיא 50 שנה. הם יודעים לעשות Disruption (שיבוש) לכל ביזנס אחר, אבל לא לעצמם. אז אני לא בא לעשות טלטלות שוק - אני איש הון סיכון וחלק מהברנז'ה - אבל כן באתי להביא עוד כסף ועוד רעיונות כדי לרענן את העולם הזה ולהיות קצת יותר דמוקרטי", כך מתאר ג'ון מדווד את OurCrowd, הפלטפורמה אותה הקים ושהוא המנכ"ל שלה.

OurCrowd היא עוף מוזר בנוף השקעות ההון סיכון בישראל: קרן גיוס המונים שמאפשרת להשקיע החל מ-10 אלף דולר, ומצד שני קרן הון סיכון שגייסה סכום כולל של מעל 900 מיליון דולר, השקיעה ב-170 חברות וקרנות ועשתה 29 אקזיטים. ההשקעות שלה קטנות יחסית ובשלבים מוקדמים בדרך כלל, אבל הפיזור שלהן והמספר המצטבר שלהן הופך אותן למשמעותיות בנוף השקעות ההון סיכון בישראל.

"הבעיה שרצינו לפתור היא של מישהי או מישהו שרוצים להשקיע רק 10 אלף דולר: הם לא יוזמנו לסבבי השקעה ולא ידעו על עסקאות טובות, ובסבבים של 10 מיליון דולר הקרנות לא ירצו את הכסף שלהם. זו בעיה שחולקים נדל"ניסט בתל אביב, בעל מלון בהונג קונג או רופאת שיניים בבוורלי הילס. ב-OurCrowd אנחנו משמשים צינור בין משקיעים בודדים לבין סטארט-אפים. אנחנו קרן הון סיכון לכל דבר, עושים בדיקת נאותות, קובעים שווי, וגם משקיעים מהכסף שלנו 5% מהגיוס".

30 אלף משקיעים רשומים בפלטפורמת ההשקעות בגיוס המונים של OurCrowd. נתונים שסיפקה החברה ל"גלובס" מראים כי בשנת 2018 לבדה גייסה הקרן כ-400 מיליון דולר, השקיעה ב-80 חברות, בהן 24 השקעות חדשות ו-56 השקעות המשך ובארבע קרנות השקעה. בשורה התחתונה היא הייתה מעורבת בעשרה אקזיטים, שהבולטים בהם הם BriefCam שנמכרה ב-90 מיליון דולר לקנון, ו-Jump שנמכרה ב-200 מיליון דולר לאובר. ב-2019 כבר הספיקה להיות מעורבת במכירת Corephotonics לסמסונג ב-155 מיליון דולר.

הקרנות המסורתיות סומכות עליכם כשאתם מובילים השקעה בסטארט-אפ?

"הן רואות אותנו כקרן נורמטיבית, קצת מוזרה, שאנחנו מגייסים ככה. אבל תראה מי עוקב אחרינו כאן (מצביע על הצעת ההשקעה ש-OurCrowd מובילה בחברת הסייבר Trusona ומתגלגל מצחוק): קליינר פרקינס, היא אחת משתי הקרנות המפורסמות ביותר בעולם, היא השקיעה באמזון ובגוגל והיא עוקבת אחרינו". מדווד מנסה להפעיל וידאו שמסרב להתחיל ומקלל מכל הלב, "יש פה חברות טובות, זה Wild Shit".

לפתוח את עולם ההשקעות לכולם

מדווד הוא אדם גדול גוף וגדול קול, מבטא אמריקאי כבד ושפה עסיסית שמתובלת במילים גבוהות בעברית וקללות מסוגננות באנגלית. למרות החביבות השופעת, לא כדאי להקל בו ראש: הוא חולש על ההייטק הישראלי לאורכו ולרוחבו, מנהל רשת של קשרים בכל המקומות הנחשבים בעולם, ומהווה אתר עליה לרגל למשלחות מכל העולם. כנס ההשקעות של OurCrowd, שיתקיים בירושלים בעוד חודש, הוא הוכחה לכך: 15 אלף מוזמנים, משקיעים ויזמים, ו-130 משלחות מכל העולם יגדשו את בנייני האומה ואת רחובות ירושלים.

בכנס, שיעסוק באימפקט של חברות הסטארט-אפ, תשיק OurCrowd קרן אימפקט חברתי חדשה שהיא מתחילה לגייס כספים עבורה: בכוונת OurCrowd לגייס 30 מיליון דולר כשהקרן תשקיע בחברות שמציעות פתרונות טכנולוגיים לאתגרים גלובליים, ושאין בכוונתן להתפשר על היבט הרווח מול האימפקט החברתי. על במת הכנס יעמדו רון פישר, נשיא סופטבנק ארה"ב; דויד בונדרמן, שותף מייסד קרן האימפקט TPG שמנהלת 88 מיליארד דולר; וחתן פרס הנובל פרופ' דניאל כהנמן.

מדווד מצהיר שעד סוף השנה הוא יכפיל את היקף ההון המגוייס לכ-2 מיליארד דולר, כמו שעשה בכל שנה במהלך שש השנים האחרונות מאז הוקמה הקרן. ניכר בו שהוא אוהב את חברות הסטארט-אפ שהוא אוסף בארגז הצעצועים שלו: הוא מדבר עליהן בחיבה, מצטט משפטים מוצלחים במיוחד מהווידאו שלהן, דן לעומקם בהיבטים של ההשקעה בהן, ומתפרץ בצחוק גדול לנוכח אנקדוטה כזו או אחרת.

למדווד, בן 63, יש סיפור חיים מעניין: הוריו, ילידי ארה"ב, היו בני הגרעין שהקים את קיבוץ סאסא בגבול הצפון, לאחר מכן חזרו לארה"ב והאב היה למדען טילים וחלל. מדווד גדל בקליפורניה של שנות ה-70, אקטיביסט פוליטי נגד מלחמת וייטנאם, תלמיד היסטוריה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. אחרי ביקור בירושלים ב-1973 הוא הפך ללוחם למען מדינת ישראל מול ההפגנות נגד ישראל על רקע מלחמת יום כיפור. לאחר מכן גויס לסוכנות ויצא למסע הסברה בין האוניברסיטאות בארה"ב. ב-1980 הוא עלה לישראל במטרה להיות מחנך אבל בסופו של דבר הקים מפעל סיבי תקשורת עם אביו. בשנות ה-90 הקים עם ניל כהן (מייסד ושותף מנהל ב-Israel Seed), מייקל אייזנברג (מקרן אלף) ואלן פלד (וינטג') את קרן ההון סיכון Israel Seed Partners שגייסה 260 מיליון דולר והייתה אחד מסיפורי ההצלחה של ההייטק הישראלי, אחר כך הקים את הסטארט-אפ ורינגו שהונפק ב-2007 וב-2013 הקים את OurCrowd.

כשנכנס לעולם ההון סיכון גילה מדווד שבהרצאות שהוא מוזמן אליהן, אנשים בעיקר מתעניינים איך אפשר להשקיע סכומים לא גדולים בהייטק הישראלי: "העסק הזה מסובך: המינימום להשקעה הוא בדרך כלל 5 מיליון דולר להשקעת שותף מוגבל (LP), וכדאי לחבר כמה השקעות כאלה ביחד ואז מדובר על סכום של 20-30 מיליון דולר. ובגלל שלא מומלץ לעלות מעל 5% מהפורטפוליו בהשקעות הון סיכון, אז צריך מאות מיליוני דולרים כדי לעשות את זה בצורה אפקטיבית. שאלתי את עצמי איך אפשר לפתוח סוג כזה של השקעה למספר גדול של אנשים".

הפתרון ניתן בפלטפורמה של OurCrowd, פלטפורמת שוק שבה מוצגות השקעות בחברות שונות הפתוחות כרגע. כל המידע שזמין בדרך כלל למשקיע הון סיכון, זמין גם כאן - רקע על החברה והטכנולוגיה שלה, ניתוח עסקי של השוק ושל הפוטנציאל שגלום בחברה, מסמך המסביר למה מומחי OurCrowd החליטו להשקיע בחברה, פרזנטציה של מנהלי החברה וגם וובינר של שיחה עם המנהלים. "אני לא מומחה בחקלאות, אני בקושי יודע מאיזה צד של הפרה יוצא החלב, אבל אני סומך על האנשים שלי שבדקו את זה, ואני יכול להבין את מה שכותבים כאן", אומר מדווד.

הקרנות מחזרות אחרי משקיעים

OurCrowd משקיעה בכל תחום שיש בו טכנולוגיה - מסייבר ובריאות ועד תוכנה ורחפנים. מדווד מציין כי הפורטפוליו כולל 200 חברות וקרנות, ולפי אתר פיץ' בוק, הם הקרן הפעילה ביותר בישראל (נכון לאוגוסט 2018).

מינימום ההשקעה בחברה הוא עשרת אלפים דולרים ובסכומים גדולים יותר ניתן לבנות פורטפוליו של חברות. תמורת 50 אלף דולר ניתן להשקיע באחת מקרנות ה-VC המסורתיות ש-OurCrowd משתתפת בגיוסים שלהן, או בקרנות ה-VC של OurCrowd עצמה.

"הכול נגיש, אולי לא לסטודנט או לנהגת אוטובוס, אבל למי שמוגדרים משקיעים 'כשירים'. בכל מדינה קובעים מה מותר לאנשים בעלי משאבים להשקיע במיזמים פרטיים - בארה"ב הם חייבים שיהיה להם מיליון דולר לצורך השקעה, בארץ מדובר על 8 מיליון שקל. היה מחקר שמצא שבישראל יש 160 אלף בתי אב עם הון של מיליון דולר בנוסף לבית שלהם, בארה"ב ההערכה היא שיש 14 מיליון בתי אב כאלו. זה שוק היעד שלנו".

ההשקעה של OurCrowd בדרך כלל אינה גבוהה. למשל בחברה הסייבר לרכב Argos היא השקיעה 750 אלף דולר מתוך סבב של 26 מיליון דולר. בשנה שעברה החברה נמכרה לקונטיננטל הגרמנית ב-430 מיליון דולר, והרווח למשקיעים היה פי 4.2 מההשקעה שלהם. מי שהשקיע בחברה 10 אלף דולר יצא כעבור שנתיים עם 42 אלף דולר. בחברות אחרות ההשקעה מגיעה לעיתים ל-5 מיליון דולר או קצת יותר. ההשקעה, כמקובל בהשקעות בסטארט-אפים, אינה נזילה, לפחות עד שהחברה מתפתחת ואז לעיתים ניתן למכור את המניות למשקיעים חדשים. 

איזו תחרות אתה רואה כשאתה ניגש להשקעה?

"השוק השתנה ומרכז הכובד עבר מהמשקיע ליזם. היזמים הטובים יכולים לבחור, והבחירה אינה תמיד בהתאם לגובה המימון אלא דווקא מי יכול לתת יותר ערך - מי יכול להביא עוד משקיעים, להוביל להנפקה או למיזוג עתידי לפי שווי גבוה, מי יכול לעזור לגייס צוות ולפתוח דלתות מול לקוחות ומפיצים. בכנס שלנו יהיה אירוע שבו הקרנות יפנו ליזמים ויצדיקו את עצמן למה כדאי לקבל מהן כסף".

קרנות מסורתיות מתהדרות במומחיות שהן מביאות לתחום, והסלקטיביות הגבוהה שמביאה מעט חברות. אצלכם זה כמו סופרמרקט, לא?

"כן, אבל כמו בכל סופרמרקט טוב יש בדלפק הבשר מומחה לבשר ויש אחראי לירקות שמבין בירקות. יש לנו את רון מוריץ שמוביל את ההשקעות הסייבר והיה CSO (אחראי אבטחה ראשי) בסימנטק ובמיקרוסופט שכולם מעריכים. בתחום הבינה המלאכותית יש את אלי ניר, שהיה אחד משני השותפים בקרן אמיתי ונצ'רס והוביל ב-2015 את ההשקעה ב-CorePhotonics; בבריאות הדיגיטלית יש לנו צוות רפואי אדיר. בכל תחום יש לנו מומחה, אחרת לא נשקיע. בניגוד לקרנות אחרות, אנחנו מערבים את המשקיעים בהחלטות, הם צריכים להסכים אחרת אפילו הרעיון המצוין ביותר לא יקרה".

איך הם משתכנעים שהרעיון מצוין?

"יש מידע באתר ויש דיונים אופליין, כמו בכנס שבו 15 אלף איש ידונו במאות אירועים. יש לנו אירועים בכל העולם, והם מיועדים בעיקר כדי לדבר מול משקיעות "כבדות", שיש להן חצי מיליון דולר או מיליון דולר להשקעה, ולא נוח להן לקבל החלטה בלחיצת כפתור באתר. אם משקיעים אחרים רוצים לדבר עם החברה, הם יכולים בוובינר, זו הגדולה של הרשת".

מה בעצם ההבדל ביניכם לבין קרנות הון סיכון רגילות?

"יש קרנות הון סיכון מעולות בארץ, אבל יש להן את האפיון שלהן: למשל קרן שמגייסת בין בין 100 ל-300 מיליון דולר בכל קרן וקובעת תקופה להשקעה של שלוש-ארבע שנים. הקרן שומרת חצי מההון כרזרבה ולכן יש להם 25 מיליון דולר בשנה והם בוחרים 4-5 השקעות בשנה. אנחנו עושים את זה בחודש.

"חוץ מזה, המשקיעים שלהם הם קרנות פנסיה, בנקים וחברות ביטוח. לי יש בנוסף 30 אלף איש בודדים שמשקיעים. הקרנות הרגילות לא נותנות לאף משקיע יכולת לבחור: הן מקבלות צ'ק של 5-10 מיליון דולר, קובעות במה הוא יושקע והמשקיעות יושבות בשקט ומחכות שהכסף יתחיל לחזור. אני מציע שוק שניתן לבחור בו מהכול - חברות וקרנות, אנחנו אוהבים את כולם".

כשמשקיעים בכל כך הרבה חברות, זה אומר שגם אחוז הכשלונות גדל?

"הוכחנו שזה עובד. כשהתחלנו, אמרנו לסטארט-אפים שאנחנו עושים את אותה בדיקת נאותות כמו קרן רגילה, אבל ההבדל הוא שאחרי שנחתם הסכם השקעה, רק אז מתחילים בגיוס הכסף. והם היו אומרים שמעדיפים משקיע הון סיכון רגיל שבשלב הזה פשוט נותן את הכסף וגמרנו. אבל כשהתחלנו להוכיח שאנחנו יכולים להוסיף ערך, הם אמרו שהוובינר הוא לא רעיון רע, כי זה מגיע לאנשים משפיעים, ואם יש מפגש משקיעים בסן פרנסיסקו הם גילו שמגיעים לשם משקיעים מגוגל ומגולדמן זאקס. ככל שאנחנו גדלים, אנחנו מקבלים חברות טובות יותר".

נשמע כמו הרבה עבודה. אתה נהנה?

"בשבילי זה כיף, באמת, אני מכור לדילים ואני מקבל מזה אנרגיה. כשאתה יושב כל יום מול משקיעים צעירים שמספרים לך את החלומות ואתה יכול לעזור להם להגשים אותם, זה כמו אנדורפינים. אבל האתגר פה הוא שבאמת יש הרבה חלקים נעים: צריך לפקח על הפורטפוליו, צריך לגייס עוד משקיעים. ויש את הכנס, שהוא המון עבודה: בשנה ראשונה היו 800 אורחים ואנשים אמרו 'וואו! לירושלים יגיעו 800 איש?' והשנה יש שבוע שלם של אירועים ויש עוד ארגונים שתופסים טרמפ ומארגנים את האירועים שלהם באותו שבוע, והמלונות מלאים".

מעבר לכיף, יש גם תחושת אחריות?

"האחריות כבדה מאוד. אני איש אופטימי, מן הסתם - הביזנס של הון סיכון הוא לא מקום לאנשים פסימיים. לפני עשור או שניים צפיתי שיהיה פה סטארט-אפ ניישן וצדקתי. הבעיה היא שאף פעם אי אפשר לדעת, אז אני דואג לגבי מלחמות הסחר, אני דואג לגבי הפוליטיקה, לגבי הממשל בארה"ב ולגבי אי היציבות הפוליטית אצלנו. לכל אלה יש השפעה פוטנציאלית שלילית על הביזנס. מאידך, אם אתה מסתכל נכון ל-4-3 שנים ואפילו עשור קדימה, אז אני חושב שמצבנו לא רע. החדשנות תמשיך".

לאן הולך ענף השקעות ההון סיכון?

"פעם אפשר היה לחכות עד שחברת טכנולוגיה תנפיק ורק אז להשקיע בה - מי שקנו למשל מניות של מיקרוסופט או אפל בהנפקה הראשונית והחזיקו בהן כמו וורן באפט, עשו פי 1,000 ופי 2,000 על ההשקעה. אבל היום יש את אובר, וקשה לראות איך עושים תשואה כזאת בחברה של 100 מיליארד דולר. לכן משקיעות דורשות להיכנס כשהחברה עדיין פרטית, והן שואלות את עצמן מדוע הן לא הוזמנו לסיבוב הראשון של אובר, שהיה לפי שווי של 5 מיליון דולר".

נראה לך שהצלחת לשנות את עולם הקרנות?

"נקרא לזה 'העשרה', אני חושב שהבאנו תגבורת. אני רואה את עצמנו כעזרה וכשותפים טובים לקרנות האחרות, אנחנו רוצים להשקיע בהם כ-LP (שותף מוגבל) עם הקרנות שלנו ולהשקיע לצידם בחברות שצומחות אצלנו או אצלם. וזה עובד: יהיו 400 קרנות הון סיכון אצלנו בכנס, כולם באים".