הנקראות ביותר

ביה"ד: מעסיק חייב לוודא שהעובד מבוטח בקרן הפנסיה המיטבית עבורו

מורה תבעה את המועצה האזורית בטענה כי גרמה לה נזק של מאות אלפי שקלים בכך שבוטחה ב"מבטחים החדשה" ולא ב"מבטחים הוותיקה" שבה הייתה עמיתה • ביה"ד קבע כי גם אם העובד מתנהל בפסיביות ולא מוסר מידע רלוונטי, על המעסיק לפעול באופן אקטיבי כדי לבחון את תנאי העסקתו

פנסיה / צילום: שאטרסטוק
פנסיה / צילום: שאטרסטוק

כמה רחוק צריך ללכת מעסיק כדי להבטיח את זכויותיו הפנסיוניות של העובד שלו? לפחות לפי קביעתה של סגנית נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, השופטת הדס יהלום, התשובה היא - רחוק מאוד. מפסק הדין עולה כי האחריות לכך שהמעסיק יבטח את העובד בתוכנית הפנסיונית שנבחרה על-ידי העובד, היא אחריות משותפת של המעסיק ושל העובד, וכי על המעסיק מוטלת חובה לבדוק באופן אקטיבי את תנאי העסקת העובד ולבטחו בביטוח הפנסיוני הנכון. זאת, גם אם העובד פסיבי ולא מסר מידע.

במקרה הנדון מורה לספרות הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב תביעה נגד המועצה האזורית שבה הועסקה (לרוב, העסקתם של מורים בבתי ספר תיכונים אזוריים במועצות אזוריות ומקומיות מתבצעת ישירות על-ידי המועצה האזורית), בטענה שנגרם לה נזק. זאת לדבריה, מכיוון שהיא צורפה לקרן הפנסיה "מבטחים חדשה" במקום שכספי הפנסיה שלה יופקדו לקרן "מבטחים הוותיקה", אליה הופקדו כספי הפנסיה שלה בעת שעבדה אצל מעסיקים קודמים. בעקבות שיוכה ל"מבטחים החדשה" ולא לקרן הפנסיה הוותיקה שבה צברה את זכויותיה לאורך השנים, הפסידה המורה מאות אלפי שקלים.

"אין לי מושג, אני לא מתעסקת בניירת", אמרה המורה באחד הדיונים בתיק, כשנשאלה מדוע נזכרה רק אחרי כ-5 שנים מתחילת עבודתה לטעון נגד העובדה שלא בוטחה ב"מבטחים הוותיקה". במסגרת הליך ההוכחות הוצגו בפני בית הדין מסמכים המעידים כי המורה קיבלה שתי התראות על הפסקת ביטוחה ב"מבטחים הוותיקה", אך אלה לא גרמו לה לפעול להסדרת המשך ביטוחה בקרן הוותיקה. זאת ועוד, המורה קיבלה גם דוחות רבעוניים ושנתיים מהקרן, ועדיין לא פעלה על-מנת לשנות את הקרן בה בוטחה.

גם פנייתה של המורה למועצה האזורית כעבור 5 שנים לא גרמה לה לפעול יותר מדי, שכן למעט מכתב ששלחה למנהלת בית הספר לא עשתה דבר מה נוסף בעניין. רק כעבור שנתיים נוספות - כשתביעתה עומדת ממש על סף התיישנותה - שלחה המורה פנייה נוספת בעניין למועצה האזורית. המורה ניסתה להסביר את בבית הדין השיהוי הניכר שדבק בפעולותיה. "הייתי בשבתון... הייתי בטוחה שבגלל הרצון הטוב והאווירה הטובה, זה כנראה ייפתר", אמרה.

חובה בסיסית

בית הדין לעבודה קבע כי "בידי המורה, לאורך כל התקופה הרלוונטית, היו נתונים הנוגעים לביטוח הפנסיוני שלה. מידע זה הופיע מדי חודש בתלוש השכר שנמסר לתובעת וכן הופיע בדוחות העיתיים שנשלחו ממבטחים הישנה וממבטחים החדשה".

עוד קבע בית הדין כי מחומר הראיות עולה שהמורה ידעה היטב שקיימים הבדלים בין הקרנות, וכי היא כבר התנסתה בעבר במעבר למקום עבודה חדש, ואז היא דווקא הקפידה לשייך עצמה לקרן הפנסיה העדיפה מבחינתה. "לאור ניסיון העבר, היה על המורה לצפות אפשרות שתתרחש טעות בשיוכה לקרן הפנסיה, בעת המעבר למקום החדש", נקבע. בנוסף, בית הדין הדגיש כי המועצה האזורית לא פעלה בזדון וכי שיוכה של המורה לקרן הפנסיה שתנאיה טובים פחות - "מקורו בטעות".

עם זאת, ולמרות כל אלה - בית הדין קבע כי המועצה האזורית לא עמדה בחובותיה הבסיסיות לברר בתחילת העסקתה של המורה אם קיימת לה קרן פנסיה קודמת. "כמעסיק, הייתה אחראית לברר המועצה האזורית עם המורה, במועד תחילת עבודתה, באיזה קרן פנסיה היא בוחרת. זאת במיוחד לאור האפשרות הסבירה כי כבר היה למורה חשבון פעיל בקופה קיימת, בהיותה בעלת ותק קודם בהוראה", נקבע בהחלטה.

בית הדין קבע כי בשל כך "המועצה האזורית לא פעלה כנדרש ובכך התרשלה כלפי המורה", ולפיכך על המועצה האזורית לפצות את המורה בגין הנזקים שנגרמו לה עקב התנהלותה.

אשם תורם

לאור העובדה שבית הדין מצא כי למורה "אשם תורם" בהגעה למצב, החליט בית הדין לחלק את האחריות לנזק בין הצדדים, כך שהמורה תשא ב-40% מהנזק הנטען, ואילו המועצה תיאלץ לפצותה ביתרת הזנק, המגיע לסכום של כ-165 אלף שקל.

בית הדין פירט את שיקוליו בעניין חלוקת האחריות בין המורה למועצה. "מחד - מחדלה של המועצה אשר לא פעלה בזהירות הנדרשת ממנה, לא פנתה אל המורה ולא ביררה עמה אם היא בעלת חשבון פעיל בקרן פנסיה ומהי בחירתה, והעובדה שאין מדובר במחדל שנעשה במכוון על-מנת לגרום נזק אלא בטעות.", קבע בית הדין. "מאידך - המורה עצמה התרשלה כאשר לא יידעה את המועצה במועד על אודות הטעות. המורה נהגה בעצימת עיניים, אף שכל הנתונים היו מונחים בפניה ויכולה הייתה לאתר את הטעות בקלות מבעוד מועד ולמנוע את גרימת הנזק". 

עו"ד נעמה בביש / צילום: אייל פרידמן

חובה קטגורית

עו"ד נעמה בביש, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד עמית-פולק-מטלון ושות', מסרה כי קביעת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין המורה מבהירה כי "האחריות לכך שהמעסיק יבטח את העובד בתוכנית הפנסיות שנבחרה על-ידי העובד, היא אחריות משותפת של המעסיק ושל העובד. 

"עם זאת, חלוקת האחריות שנעשתה בפסק הדין, ולפיה המעסיק יישא ב-60% מהנזק שנגרם לעובדת, והעובדת, כמי שהיה לה אשם תורם, תהיה אחראית ל-40% מהנזק, מתאימה לנסיבות המקרה שהובא בפני בית הדין. יש להניח כי לו היה מגיע לבית הדין מקרה שבו הנזק שנגרם לעובד כתוצאה מהטעות היה גדול יותר, הייתה משתנה חלוקת האחריות, באופן שבו המעסיק הוא זה שיישא במרבית האחריות לנזק.

"על המעסיקים להקפיד ולבחון כי הם מבטחים את העובדים בהסדר הפנסיוני שנבחר על-ידי העובדים, ולנהוג משנה זהירות כאשר מדובר בעובד שנקלט למקום העבודה יחד עם תוכנית ביטוחית פעילה". 

עו"ד נטע שפירא / צילום: עמי ארליך- ePhoto

גם עו"ד נטע שפירא ממשרד ארנה לין ושות' ציינה כי לפי פסק הדין ופסקי דין דומים עולה כי על  מעסיק אחריות וחובה לבדוק באופן אקטיבי פרטים בקשר לתנאי העסקת העובד. "מצד אחד יש על המעסיק חבות לבטח בביטוח הפנסיוני הנכון, גם אם העובד פסיבי ולא מסר מידע. חובה זו היא קטגורית, גם אם העובד יכול היה לצמצם את הנזק, וגם אם מוטלות על העובד חובות משל עצמו. 

"מצד אחר, על העובד להיות ערני לדיוור שנשלח אליו, לפרטים בתלוש המשכורת ולכל הנתונים הפרוסים בפניו. היעדר בחינה של המסמכים בזמן אמת בשל חוסר הבנה אמתית או חוסר עניין לא פוטרת את העובד מאחריות בעניין, והוא עלול למצוא את עצמו קירח מכאן ומכאן".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתסופית: בעלי הדירות במרינה בהרצליה לא יוכלו להתגורר בהן יותר מ-3 חודשים בשנה