הנקראות ביותר

התביעה החריגה של גרושת עובד השב"כ: "הארגון סייע לבעלי לשעבר להעלים סכומי כסף בזמן הגירושים"

בתביעה חריגה נגד משרד רה"מ, האחראי על השב"כ, טוענת בת זוג לשעבר של עובד הארגון כי הגוף החשאי לא חשף בפניה את כל הזכויות הסוציאליות המגיעות לבעלה לשעבר, זאת כדי שלא ייאלץ להתחלק בהן עמה בעת הגירושים • האישה דורשת פיצוי כספי מהמדינה על הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מכך שהיא השקיעה מאמץ בהגעה לחקר האמת בנוגע לחלקה בזכויות

גירושים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
גירושים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

השב"כ ידוע כאחד הגופים החשאיים ביותר בעולם וכארגון שרב הנסתר בו על הגלוי. אולם תביעה חדשה שהוגשה לאחרונה נגד הגוף הביטחוני מעלה תהיות בנוגע להסתרת מידע שאולי לא היה צריך להיות מוסתר. עורכת דין שנקלעה לסכסוך גירושים עם בעלה, איש שב"כ, מעלה במסגרת תביעה שהגישה נגד הארגון טענה חריגה, שלפיה הארגון סייע לבעלה לשעבר להסתיר ממנה כספים בהיקף של מאות אלפי שקלים, כדי שלא יצטרך לחלוק בהם איתה.

התביעה החריגה בעליל הוגשה לאחרונה לבית משפט השלום בתל-אביב נגד מדינת ישראל-משרד ראש הממשלה, האחראי על השב"כ, וסכום הפיצוי שמתבקש בה אינו גבוה כלל ועומד על סך של כ-19 אלף שקל בלבד. אולם הטענות העולות בה נגד הארגון הביטחוני-ממשלתי חמורות מאוד וכוללות טענה כי המדינה סייעה, כמעסיקה, להעלמת כספים מבת זוג של עובד שב"כ שנקלע להליכי גירושים, כדי למנוע ממנה את חלקה החוקי בכספים.

התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד נעם יהל, נפתחת בהצהרה כי "המדובר בתביעה אשר מעובדותיה נחשפת שערורייה - לא פחות מכך. המדובר במקום עבודה, שהינו גוף של המדינה, שירות הביטחון הכללי, אשר מהתנהלותו באירועים בתביעה ניתן להסיק אחת משתיים: א. רשלנות עד כדי דרישה לחקירה כללית בעניין נוהלי השב"כ; ב. נקיטת צד תוך עיוות נתונים, וזאת על-מנת להקל על עובד של השב"כ להעלים זכויות כספיות בשווי של מאות אלפי שקלים, המגיעים לבת זוגו במקרה של פרידה".

האישה מבהירה בתביעתה כי היא זכאית למחצית הזכויות שצבר בעלה לשעבר כעובד במשרד ראש הממשלה במהלך חייהם המשותפים. לטענתה, מדינת ישראל (השב"כ), שמעסיקה את בן זוגה לשעבר, פעלה ברשלנות או בחוסר תום-לב או תוך ניסיון להטעות - כאשר הוציאה לבן זוגה אישורים מטעים ביחס לזכויות שצבר במסגרת עבודתו, שבהם הופיעו סכומים נמוכים מאלה שנצברו בפועל. זאת, כדי שעובד השב"כ יוכל שלא להעביר לגרושתו את כל הסכומים המגיעים לה.

אישורים מתוקנים

לפי כתב התביעה, איש השב"כ וגרושתו היו בני זוג במשך כ-16 שנים, שבמהלכם הגבר עבד בשב"כ (שם הוא עובד עד היום), והאישה עבדה כעורכת דין. במסגרת עבודתו, נטען, צבר הגבר זכויות פנסיוניות רבות (מסוג "פנסיה תקציבית") - זכויות שיגיעו לו במועד הפרישה וכן זכויות סוציאליות כגון ימי חופשה ומחלה.

עם פרידתם של בני הזוג החלו השניים בהליכים להסדרת חלוקת הרכוש והזכויות שצברו בחייהם המשותפים. כחלק בלתי נפרד מהליך הפרידה הרכושית, נדרש הגבר לפנות לשב"כ על-מנת לקבל אישור בכתב בדבר הזכויות שצבר בתקופת החיים המשותפים עם רעייתו לשעבר.

לטענת האישה, באישור הראשון שהעבירה המדינה, נכתב כי הגבר זכאי ל"מענק פרישה מיוחד לכוחות הביטחון"; "זכויות פנסיוניות בקרן פנסיה שאינן נכללות בתוך תקופת עבודתך לצורך גמלאות ומענק פרישה"; וכי בתקופת הנישואים צבר כ-35% גמלה בלבד.

על בסיס נתונים אלה נערכה חוות-דעת ראשונית בידי רואה חשבון שמונה על-ידי בית המשפט, לצורך איזון זכויות הצדדים (חלוקת הרכוש). אולם, טוענת האישה בתביעה, עלה חשד כי הנתונים שמסר השב"כ "אינם נכונים, שלא לומר שקריים", ולפיכך "לא נותרה לה ברירה, ולאחר שהוגשה תביעה, פנתה התובעת לבית המשפט לענייני משפחה שדן בתיק, בבקשה כי יורה למדינת ישראל-משרד ראש הממשלה (השב"כ) להמציא אישור נכון ומועדכן אשר כולל את מלוא הזכויות". בהתאם להחלטת בית המשפט העביר השב"כ אישור חדש, שבמסגרתו נכתב כי הגבר צבר כביכול כ-46.6% גמלה, בנוסף ל-67.42 ימי חופשה ו-369.93 ימי מחלה.

לטענת האישה, בניסיון להטעות ולהעלים את הזכויות שצבר העובד, טען השב"כ באישור השני כי נוכח העובדה שהבעל לשעבר אינו בתהליך פרישה, טרם קמה לו הזכות למענקים ו/או הטבות ו/או הגדלות. וזאת, מבלי שהשב"כ ציין כלל אילו הטבות ו/או מענקים היו ניתנים לגבר, אם היה פורש באותו המועד.

לדבריה, השב"כ פעל בחוסר תום-לב או בחוסר יושר או ברשלנות, משהעלים במתכוון או ברשלנות מהאישור השני את פירוט מלוא הזכויות שצבר העובד. זאת, למרות שבשב"כ ידעו כי מטרת האישור היא לצורך איזון הזכויות בין בני הזוג.

בתביעה מצוין כי זמן קצר לאחר שהוצא האישור השני, הוציא השב"כ "אישור מתוקן" - שלישי במספר - שלפיו הגבר צבר כביכול 13.59 ימי חופשה (במקום 67.42) ו-238.42 ימי מחלה (במקום 383.42).

הסתרה מכוונת

האישה מציינת בתביעתה כי היא ידעה שגם האישור השני והשלישי חלקיים ומטעים, שכן היא ידעה כי בניגוד לאמור בהם, בן זוגה לשעבר זכאי היה לצאת ל"פנסיה מלאה" כשנה-שנתיים לאחר מועד הפירוד ביניהם.

היא פנתה שוב אל בית המשפט לענייני משפחה כדי שיורה לשב"כ להמציא אישור "סימולציית פרישה" (הסכומים שהיו מגיעים לאיש השב"כ, לו היה פורש במועד מתן האישור) - ואכן בהתאם להחלטת בית המשפט אישור כזה הוגש לבית המשפט על-ידי השב"כ, כאישור רביעי. בהתאם לאמור בסימולציית הפרישה בתקופת החיים המשותפת, הגבר צבר 66% גמלה והיה זכאי לתוספת עד לגובה של 69% גמלה. בנוסף היה זכאי הגבר למענק פרישה (12 משכורות); חופשת התארגנות (3 משכורות) וחופשת הסתגלות (3 משכורות).

האישה מבהירה בתביעתה נגד השב"כ כי בין האישור הראשון שניתן על-ידי השב"כ לבין האישור הרביעי יש פער של למעלה מ-34% לגמלה. כמו כן, לדבריה, רק באישור הרביעי מצא השב"כ לנכון להפסיק להעלים הזכויות הנוספות שצבר העובד, קרי: חופשת ההתארגנות וחופשת ההסתגלות - שהעובד צבר את הזכאות להם במועד הקרע".

לדברי האישה, על אף שמדובר בנכסים ברי-איזון (מיועדים לחלוקה בין בני הזוג), הם הוסתרו בכוונה ו/או בחוסר תום-לב ו/או ברשלנות על-ידי השב"כ, שיודע כי מטרת האישורים היא איזון הזכויות בין בני הזוג". האישה מציינת כי "מדובר בפער של מאות אלפי שקלים - זכויות המגיעות לתובעת ושהוסתרו על-ידי מדינת ישראל (השב"כ), שממנה מצופה היה לנהוג בתום-לב, ביושר ובהגינות".

נתונים סותרים

אולם גם האישור הרביעי לא סיים את סאגת האישורים המשתנים מרגע לרגע. לפי כתב התביעה, האישה טענה כי גם סימולציית הפרישה אינה מדויקת לגבי אחוז הצבירה שצבר בעלה לשעבר לגמלה. בעקבות זאת הורה בית המשפט לשב"כ להעביר שוב פירוט של הצבירה לפי שנות העבודה. באישור החמישי שהומצא, הופיעו נתונים חדשים הסותרים את האישורים הקודמים, מה שהוביל לכך שהמומחה שמונה לאיזון המשאבים, נדרש לתקן פעם נוספת את שיעור הצבירה בתקופה המשותפת.

לפי התביעה, לאחר שהאישה פנתה לברר את פשר הסתירה, התקבל מכתב מהשב"כ ובו התנצלות על "אי-הדיוק בהעברת הנתונים בדבר יתרת ימי מחלה/חופשה". כן נכתב כי הנושא הועבר לבדיקה במישור העקרוני עם היוודע הפער בין מערכות השירות". לטענת האישה, במכתב נוסף ששוגר אליה, צוין כי "לאחר בדיקה מקיפה ויסודית" התברר כי בכל האישורים שניתנו על-ידי השב"כ לעניין צבירת ימי החופשה והמחלה נפלה טעות.

בתביעתה טוענת האישה כי רק בשל התעקשותה לקבל את מלוא הנתונים מהשב"כ בדבר הזכויות שצבר בעלה לשעבר. לדבריה, על אף ניסיונותיה של המדינה להסתיר חלק מהזכויות ועל אף הטעויות או הסתירות או ההטעיות באישורים שהועברו - בסופו של יום היא הצליחה לקבל את פירוט מלוא הזכויות, ובהתאם נקבעו זכויותיה בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה.

האישה דורשת פיצוי כספי מהמדינה על הנזקים הכספיים שנגרמו לה כתוצאה מכך שהיא השקיעה מאמץ בהגעה לחקר האמת, לאור הקשיים שהערים עליה השב"כ, ובין היתר העבירה תשלומים למומחה שתיקן כל פעם מחדש את חוות-דעתו. בנוסף לדבריה, היא איבדה שעות עבודה רבות כעורכת דין בעקבות התנהלות השב"כ. 

השב"כ: "אנו דוחים את כל הטענות"

מהשב"כ נמסר בתגובה: "תגובת המדינה לטענות אלה תוגש בפירוט במסגרת ההליכים התלויים ועומדים. כבר בשלב זה ניתן לציין כי ככלל, המדינה דוחה את כל טענותיה של התובעת".

עו"ד נעם יהל, המייצג את האישה, מסר כי "התחושה העולה מההתנהלות בתיק היא שמדובר ב'שיטת מצליח' מטעם המדינה, דבר שעלול להוות שערורייה שאין כדוגמתה. בני זוג של עובדי מדינה הנמצאים בהליכי גירושים או עברו תהליך כזה - ראוי שיבדקו את ההתנהלות בעניינם ויוודאו שאכן נמסרו להם הפרטים המדויקים בעניין הזכויות המגיעות להם.

"בתביעה הספציפית הזו נדרש/נו למאבק נחוש במיוחד כדי להגיע לנתונים האמיתיים, ולתחושתי לא מדובר במקרה הראשון או האחרון שבו הדבר קורה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות