השוואת מיסוי על מוצרי טבק לגלגול? הניתוק שבין החלטת בג"ץ למציאות הכלכלית

שופטי העליון מוזמנים לראות מה קורה במעברי הגבול בין ישראל ללבנון, ירדן, מצרים ורצועת עזה – שוק שחור אדיר לסיגריות ומוצרי טבק • פרשנות

עישון, סיגריות / צילום: שאטרסטוק
עישון, סיגריות / צילום: שאטרסטוק

1. 

לפני כ-10 ימים החליט בג"ץ לפעול נגד שר האוצר משה כחלון ולכפות עליו להעלות את המס על מוצרי טבק לגלגול ולהשוותו למס על סיגריות רגילות. ההסבר הדומיננטי שהוביל את בג"ץ, לבד מההסבר ההגיוני של שוויון במיסוי על אותם מוצרים למעשה, היה צמד מילים שחזר על עצמו שוב ושוב - "בריאות הציבור".

בפסק הדין נכתב כי "נבקש להביע את תקוותנו כי ההחלטות שיתקבלו בנושא זה בהמשך הדרך יבטיחו, ככל הניתן, את השמירה על בריאות הציבור. כפי שעולה מדוח הוועדה הציבורית, עישון ושימוש בטבק הם גורמי התחלואה והתמותה המרכזיים שניתנים למניעה בעולם המערבי, וההערכה הרווחת היא שעישון מתמשך מוריד את תוחלת החיים בכ-10 עד 15 שנים בממוצע. עוד צוין בדוח כי ההערכה היא ששיעור התמותה בישראל על רקע עישון פעיל עולה על 8,000 בני אדם בשנה, וכי כ-1,000 בני אדם נוספים מקפדים את חייהם בכל שנה עקב חשיפה לעישון כפוי. שיעור התמותה מעישון גדול אפוא משיעור התמותה מתאונות דרכים. אם כן, למצער, ראוי לוודא כי הכללים בתחום זה יהיו מבוססים על הנתונים המדעיים והרפואיים הרלוונטיים, ולא יגרמו חלילה להטיית התנהגויות הפוגעת בשלום הציבור".

אפשר לקיים דיון ארוך אם החלטת בג"ץ היא סוג של אקטביזם שיפוטי, שהרי לשר אוצר מותר להחליט אם מס על מוצרי טבק לגלגול יהיה נמוך יותר מסיגריות רגילות, בטענה ההגיונית שזה מקל על השכבות החלשות - ואל לו לבג"ץ להתערב בהחלטות על מדיניות מס. אבל אני מעדיף לעסוק בהשלכות הכלכליות של החלטת בג"ץ, משום שמדיניות מס כמוה כשליחת איתותים לציבור להתנהגות כלכלית (במקרה הזה, המטרה היא כביכול מוצדקת: להוריד את צריכת מוצרי הטבק ונזקיה הבריאותיים).

2. 

כמובן שיש קונצנזוס שצריך להילחם בעישון מלחמת חורמה. השאלה היא איך עושים זאת, ואני לא משוכנע שהתרופה לכך היא מיסוי גבוה ושווה בין מוצרי טבק לגלגול לבין סיגריות רגילות.

צריך להבין: לבד מהדאגה ל"בריאות הציבור", יש גם "דאגה" של משרד האוצר לאינטרסים כספיים, למרות שהן מודחקות בדיון הציבורי. הכנסות המדינה ממס קנייה על סיגריות ועל מוצרי טבק שונים, כולל מע"מ, נעות סביב כ-7 מיליארד שקל. מדובר בסעיף די משמעותי בהכנסות המדינה, ורובן מגיעות מסיגריות רגילות, וזה יישאר כך גם לאחר העלאת המס על טבק לגלגול.

על-פי דוח העישון האחרון של משרד הבריאות, בהשוואות המיסוי בין סיגריות לטבק לגלגול יש להעלות את המס על טבק לגלגול לכ-1,375 ק"ג, מס הגבוה פי 3 מהמס הקצוב המוטל כיום, בגובה 458 שקל בלבד. העלאה זו תכפיל את המחיר שלו לצרכן, ותוספת ההכנסות הצפויה לקופת המדינה תעמוד על בין כ-150 ל-240 מיליון שקל בשנה בהתאם לאומדנים שונים של הפחה בצריכה, או על כ-630 מיליון שקל ללא שינוי בצריכה.

נשמע הרבה? זה לא ממש הרבה כי שימו לב מה קורה למס הקנייה על סיגריות: הסכום המשוקלל של מיסי קנייה הנגבה כיום מחפיסת סיגריות מגיע ל-19 שקל, והעלאתו ל-22 שקל לחפיסת סיגריות צפויה להגדיל את ההכנסות בכ-1 מיליארד שקל, בהנחה שלא יהיה צמצום בצריכה. לכן, האינטרס הסמוי של האוצר, למען "בריאות הציבור" כמובן, הוא להמשיך להעלות את מסי הקנייה על סיגריות. גם בהנחה של פגיעה מסוימת בצריכה והפחתת היקפי העישון המזיק (שזו המטרה המוצהרת) - היקף המסים הכולל כנראה יעלה.

3. 

ברשות המסים ובאוצר מבינים ומכירים היטב את הניתוחים הפיננסיים האלה שמסתתרים מאחורי כל ההצהרות של "בריאות הציבור", והם גם מבינים היטב שיש השפעה למיסוי גבוה על צריכת סיגריות, כפי שיש למיסוי גבוה השפעה על כל מוצר אחר, כמו שיש השפעה של מיסוי גבוה על העלמות מסים ועל התפתחות של שוק שחור של מוצרים. יתר על כן, מוצרי טבק הם ממכרים ולצרכנים שהתמכרו למוצרי טבק יש נטייה להשיג אותם בכל מחיר, גם בצורה לא חוקית.

לכן, עם כל ההערכה לטיעונים המשפטיים המוצדקים של בג"ץ בנושא השוואת המיסוי בין סיגריות לטבק לגלגול, המציאות היא אחרת לגמרי. במידה מסוימת אנחנו שוב רואים את הניתוק בין החלטות משפטיו במגדל השן המשפטי למציאות הכלכלית, משום שבמציאות הכלכלית כל הסיסמאות על "בריאות הציבור" מתרוקנות מתוכן. למה אני מתכוון? למה שקורה במעברי הגבול של ישראל - לבנון, ירדן, מצרים ורצועת עזה.

שלפתי מאתר רשות המסים תמונת מצב של שוק הטבק רק מהחודש האחרון:

בעליה של חברת שיווק והפצה מירושלים חשוד בהברחת טבק שהוסלק במכולות ליבוא עצים מנוסרים. על-פי החשד, הוא ניסה להבריח דרך נמל אשדוד שתי מכולות עליהן הוצהר כי מדובר בעץ מנוסר, למרות שבין העצים הוברחו כ-2 טון טבק.

ניסיון הברחה של כ-180 ק"ג טבק במעבר כרם שלום בתוך משאית שהכילה משלוחים של פומלות, אבל בתחתית ארגזי העץ התגלתה דופן כפולה שבה הוסתר הטבק.

ניסיון הברחת סיגריות במעבר ניצנה שהוסתרו בתוך לוחות עץ עליהם הונח משלוח של כלים מפלסטיק, שהגיע ממצרים ומוען ליבואן פלסטיני מחברון. בתוך המשטחים התגלו כ-2,700 פקטים של סיגריות מנצ'סטר מתוצרת חוץ.

ניסיון להבריח 175 ק"ג טבק שהוסתר בתוך 350 שקי פחם שהועמסו על משאית, שעשתה את דרכה במעבר כרם שלום.

אלפי חפיסות של סיגריות מוברחות נתפסו בפיצוצייה בכפר מג'דל שאמס שבצפון ברמת הגולן, בהמשך לתפיסת אלפי סיגריות שהוברחו ב-4 רכבי או"ם במעבר ראש הנקרה. החקירה גילתה נתיב הברחה מירדן ומלבנון עד למג'דל שאמס, דרך מעברי הגבול ובהם מעבר הגבול הצפוני בראש הנקרה. כמובן שבעלי הפיצוצייה מחזיקים למכירה סיגריות מוברחות שהמס בגינם לא שולם.

אלפי חפיסות של סיגריות מוברחות נתפסו ברמלה תוך התחמקות מהצהרה ומדיווח למכס, במטרה להתחמק מתשלום מס.

סוכל ניסיון להבריח מירדן דרך מעבר גבול אלנבי, 600 ק"ג טבק לעישון בנרגילה ו-400 פקטים של סיגריות שהוסתרו בתוך משטחים של לוחות שיש. בסך-הכול, כך דיווחה רשות המסים, רק בשנה האחרונה טופלו 27 אלף אירועי תפיסה (!), בעיקר באולמות הנוסעים, במשקל כללי של 50 טון טבק ו-180 אלף פקטים של סיגריות ששוויים כולל מסים עומד על כ-87 מיליון שקל.

4. 

אני מניח שהבנתם כבר מה קורה במציאות: התפתח פה שוק אדיר, שוק שחור של מוצרי טבק בהיקפים של מיליארדי שקלים מדי שנה. האירועים שפורטו כאן הם הרי מה שנתפס, ויש עוד מאות הברחות שלא נתפסות. לכן, משרד הבריאות וכל ארגוני העישון יוכלו להתהדר בעוד שנה או שנתיים שהעלאת המיסוי על מוצרי טבק לגלגול או שהחוק החדש להגבלת פרסום ושיווק של מוצרי טבק, הורידה את צריכת מוצרי הטבק והצילו חיים, אבל הם לא יספרו על מה שלא מופיע בסטטיסטיקות הרשמיות ולא יכול להופיע שם: השוק השחור האדיר למוצרי טבק שמעוות לחלוטין את הנתונים על צריכת מוצרי הטבק בישראל.

לכן, אני מסופק אם השוואת המיסוי על טבק לגלגול או החוק החדש יהיו יעילים, כיוון שהם לא לוקחים בחשבון את מה שקורה במציאות הכלכלית. לא רק שלא תהיה ירידה משמעותית בצריכת הטבק הכוללת, אלא שהסחר הבלתי חוקי במוצרי טבק עלול לגדול. תחת החוק החדש, כל המוצרים, החוקיים והבלתי חוקיים יימכרו מתחת לשולחן ותחת חפיסות אחידות - כך יהיה קל יותר להכניס טבק מוברח לתוך חפיסות אחידות, ערכם של מוצרים מוברחים ממדינות אחרות יעלה בעיני הצרכן, שכן אלה יהיו ממותגים, להבדיל מהחפיסות האחידות.

5. 

אז מה הפתרון למלחמות בנזקי העישון? אין ולא יהיה פתרון קסם, כפי שכל הפופוליסטיים חושבים, אלא שילוב של תהליכים ארוכי טווח וסיזיפיים, במיוחד הסברה וחינוך אינטנסיביים כבר בבתי ספר - לנזקים האדירים של עישון. דבר אחד בטוח: העלאת מיסוי או קופסאות אחידות, מוסתרות בקיוסקים, לא יצמצמו בצורה משמעותית את היקף הצריכה של מוצרי טבק ואף עלולים להגדיל את השוק השחור לטבק, הגדול ממילא.

ברור שמיסוי גבוה הוא כלי נחוץ, ברור שצריך להגביר את המאבק בהברחות במעברי הגבול, אבל אם כבר מדברים על מיסוי - אני מעדיף לצטט דוח של ארגון הבריאות הציבור הבריטי מהשנה שעברה: "רגולציה בתחום העישון, כולל מיסוי והגבלת נגישות, צריכים להיות מיושמים כך שיעדיפו את האופציות המזיקות פחות לעישון, לצד מאמצים מתמשכים לעודד ולתמוך בהפסקת מוחלטת של שימוש בטבק".

הדוח התכוון בעיקר לסיגריות אלקטרוניות, שהולך ומתברר, על-פי מחקרים נטולי אינטרסים, שהם מזיקים פחות או אף הרבה פחות. המחקר העצמאי בנושא אלטרנטיבות עישון הולך ומתקדם בשנה האחרונה, כולל השפעותיו על בני נוער והשפעת הניקוטין. גם בדוח שהזכרתי נכתב כי לניקוטין יש אמנם אפקט על מערכות פיזיולוגיות שיכול תאורטית להוביל לנזקים בריאותיים, אבל בריכוזים בסיגריות אלקטרוניות לא נמצאה עלייה בסיכון לבעיות בריאות חמורות במגורים. גם השימוש בתחליפי ניקוטין על-ידי מעשנות בהריון לא גרם לעלייה בסיכון לעובר.

לכן, אפשר לתת תמריצים למעשנים כבדים לעבור למוצרים הרבה פחות מזיקים. זה בטוח עדיף מרכישת טבק בצורה לא חוקית.