הנקראות ביותר

נשארנו עם הגבלת משקיעים זרים וביורוקרטיה

החלטת הממשלה לאשר יצוא קנאביס חשובה - אבל רחוקה מלהיות פריצת דרך

חממת גידול קנאביס של תיקון עולם / צילום: יח"צ
חממת גידול קנאביס של תיקון עולם / צילום: יח"צ

ממשלת ישראל אישרה את יצוא הקנאביס, ובכך פתחה שער חשוב לזרימתן של השקעות משמעותיות ומניבות לכלכלה הישראלית. פתיחת השער ליצוא קנאביס היא פריצת דרך, אך עדיין מדובר בצעד אחד בלבד בדרך להפיכת שוק הקנאביס, לכדי מנוע צמיחה משמעותי לכלכלת ישראל. השלב הבא שממשלת ישראל חייבת לתת עליו את הדעת הם הנהלים המחמירים באשר להשקעות זרות בישראל, ומועד היצוא בפועל.

אישור היצוא התקבל בקרב המשקיעים כבשורה, אך הרגולציה הישראלית על ענף הקנאביס, עודנה מחמירה ומעוררת רתיעה בקרב משקיעים רבים וגופים מוסדיים. כך למשל, לחברה זרה אסור לרכוש אחזקה של מעל 5% בחוות גידול ישראליות. הסיבה לכך היא הפחד שגורמים עוינים זרים יכנסו לישראל וישתלטו על חברות של קנאביס.

לתקנה כזו השלכות מרחיקות לכת על הענף ועל הכלכלה. לאחרונה, חברה זרה הביעה עניין בהשקעה של 50 מיליון דולר לרכישת חוות גידול קנאביס בארץ. כשהתברר שהיא יכולה לקנות פחות מ-5% מהחווה היא משכה את הצעתה בטענה שכלכלית זה לא משתלם לה. ההשקעה התבצעה כמובן במדינה אחרת.

כמו כן, מגוון המוצרים המתוארים בהחלטת הממשלה ליצוא כרגע הוא מוגבל מאוד ולא מאפשר יצוא של חלקי צמח כגון תפרחות שהוא מרכיב מאד חזק היום בטיפול לחולים (כ-50%).

לעומתנו, קנדה, שנחשבת למדינה ליברלית במיוחד, נהנית משיירות של משקיעים המתדפקים על דלתותיה, וכספים המוזרמים אל שוק ההון הקנדי כמו אל חברות פרטיות במדינה. כתוצאה מכך, ישנן כבר מעל 350 חברות בתחום הקנאביס, שהונפקו בבורסות הקנדיות. מובן כי השקעות רבות שנועדו לתעשיית הקנאביס הישראלית, הופנו מכבר אל זו הקנדית.

לצד ההגבלות הרגולטוריות, ענף הקנאביס הישראלי צפי להתמודד מול אתגר נוסף - הסחבת הביורוקרטית עד ליצוא בפועל. בהחלטת הממשלה נכתב כי הנהלים ליצוא מוצרי הקנאביס ייכתבו תוך חצי שנה מיום קבלת המשאבים בפועל, ו-3 חודשים נוספים יוקדשו להכשרת עובדים לרישוי הקנאביס ולתפקידי פיקוח על התהליך. במילים אחרות, ישראל מקנה לעצמה זמן של קרוב לשנה נוספת עד שתהליך הייצור והמסחר הגלובלי אכן יוכל להתממש, זמן שלכל הדעות ארוך מדי

לאחר אישור היצוא, העיכוב הביורוקרטי המתווסף הוא בעל השלכות שליליות על ישראל כמו על התעשייה העולמית. ראשית הוא מקנה זמן יקר למדינות אחרות לפעול במרץ בדרך להתבססותן כשחקניות מובילות בענף העולמי, על חשבון ישראל.

כמו כן, מזווית גלובלית, העיכוב מהווה תרומה שלילית נוספת למחסור העולמי למוצרי קנאביס רפואי באיכות גבוהה. שנת 2019 צפויה להיות שנת מחסור גלובלי, הנובע בין היתר מהביקוש העולמי הגדל לצמח הירוק. ביקוש אשר נובע בין היתר מתהליכי לגליזציה, לצד הפיקוח המחמיר על גידולו, שמסרבל את תהליך הייצור ומקשה על שחקנים  חדשים להשתלב בו. עודף הביקוש למוצרים איכותיים צפוי לגרום לעליית מחירים בטווח הקצר.

אז להיכן נושבת הרוח מבחינת השקעות עתידיות? העניין סביב תעשיית הקנאביס הרפואי מתמקד בחוות הגידול. עם זאת, הפוטנציאל הכלכלי המשמעותי ביותר לישראל נמצא בענפים שאינם זוכים להייפ תקשורתי זהה - ההייטק והפארמה. עם יציאתו של יצוא הקנאביס אל הפועל, האקזיט הישראלי הראשון צפוי לבוא לידי ביטוי כאשר חברת קנאביס רפואי תימכר לחברה גלובלית, או באמצעות פיתוח תרופה או טכנולוגיה מבוססות קנאביס, שיקבלו את אישור ה-FDA.

בישראל ישנן מעל 50 חברות טכנולוגיה מתחום הקנאביס הרפואי, העמלות בין היתר בפיתוח טכנולוגיות רפואיות, פורמולציות, אפליקציות דיגיטליות, ייעול גידול ופיתוח זנים, תהליכי מיצוי שמן הקנאביס, ואמצעים ייחודיים לצריכת החומרים הפעילים שבצמח. משקיעים רבים נושאים עיניהם במטרה לאתר את הפיתוחים המבריקים, ובעלי הפוטנציאל הטוב ביותר להצלחה עסקית.

הדיווחים הכלכליים מנבאים כי בשנת 2025 שוק הקנאביס העולמי יגלגל 100 מיליארד דולר בשנה. אלו ממש לא מספרים מופרחים.

הכותב הוא יו"ר Cann10 לפיתוח ושיווק מוצרים וטכנולוגיות בתחום הקנאביס הרפואי

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות