ראשי המגזר העסקי גיבשו המלצות למצע כלכלי. איזו מפלגה תרים את הכפפה?

הפחתת רגולציה, חיזוק החינוך הטכנולוגי, הגבלת חקיקה פרטית פופוליסטית, הפחתת המע"מ ל-7% למוצרי מזון, רפורמה בפנסיה חובה - אלה עיקרי המצע הכלכלי שיציגו המעסיקים לראשי המפלגות בכנס שייערך ביום חמישי השבוע. כך עולה ממסמך שהגיע לידי "גלובס".

מדובר בתוכנית שמטרתה לעודד את הצמיחה במשק ואת הסקטור היצרני, שנמצא כיום בקיפאון. לדברי יוזמי התוכנית, יישומה יביא לתוספת צמיחה של 1.5% אחוז לתמ"ג של המשק, שהם כ-24 מיליארד שקל, ותגדיל את התוצר לנפש ב-2,800 שקל. "אנו ממליצים כי מסמך זה יהווה חלק ממצע המפלגות וכן יהווה כיוון ודרך לממשלה הבאה שתקום לאחר הבחירות", נכתב בשורה התחתונה של התוכנית.

כל ראשי המפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת כבר הבטיחו את השתתפותם באירוע להצגת התוכנית, למעט שר האוצר וראש תנועת כולנו משה כחלון. ראש הממשלה ומנהיג הליכוד בנימין נתניהו הודיע כי לא יוכל להשתתף באירוע, בשל מפגש מדיני עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

מדוע התוכנית הזאת תוצג דווקא בעיתוי הזה? ראשי המגזר העסקי חשים שנושאים כלכליים נעדרים לחלוטין ממערכת הבחירות, ועיון במצעי המפלגיות ובאמירות של פוליטיקאים לא מגלה שום סימן לקידום נושאים אלו מבחינתם. בעוד שמשר האוצר הנוכחי משה כחלון כבר אין ציפיות, ראשי המגזר העסקי מכוונים כבר למחליפו העתידי, ואף מסמנים חשש מהגעה של יורשים קיצוניים יותר משר האוצר הנוכחי בהתייחסותם למגזר העסקי.

ההצעות המוצגות בתוכנית הן ריאליות מבחינה תקציבית. העלות המרכזית המוזכרת בתוכנית היא רפורמה בהכשרה המקצועית, בעלות של חצי מיליארד שקל בשנה, בעוד ששאר היוזמות - כמו הפחתת מע"מ על מוצרי מזון - אמורים להיות מאוזנים על ידי ביטול פטורים ממס.   

על התוכנית חתומה נשיאות המגזר העסקי בישראל - גוף הכולל 13 ארגונים, ביניהם התאחדות התעשיינים בישראל, איגוד הבנקים בישראל, התאחדות תעשייני היהלומים, התאחדות המלונות בישראל ועוד. בין מובילי התוכנית נמצא יו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, יו"ר איגוד חברות הביטוח גיא רוטקופף, וראש התאחדות המלונות אמיר חייק.  

"איפה נשמע ששר אוצר יוצא נגד גופים עסקיים? אומר נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש ממובילי המהלך. "מה זה הדיבורים האלה על רווח חזירי ואנשים חזיריים? מאיפה מממנים את ה'כחלון הנחות' - לא מהגופים העסקיים?". לדברי ברוש, "הפופוליזם זה לא חוכמה. מחלקים לציבור ובסוף המוצרים מתייקרים אי אפשר יהיה להמשיך בלי להעלות מסים. זה נורא נחמד להוסיף חמישה ימי חופש - אבל בסוף זה נופל על מישהו, ואז המוצרים מתייקרים. בשולחן עגול יש איזונים ובלמים. הממשלה מבינה שהפופוליזם לא יכול לנצח, ואנחנו מבינים שאי אפשר לשלם לעובדים שכר מינימום של 4,000 שקל".

הפחת רגולציה והגבלת הצעות חוק פרטיות

הרקע לתוכנית הוא הטענה של המעסיקים כי צמיחת המגזר היצרני בישראל נעצרה, בגלל חסמים כמו נטל הביורוקרטיה והרגולציה. בהקשר זה, טוען ברוש, כי להצהרות ראש הממשלה נתניהו על מאבק ברגולציה אין עדיין תוצאות בשטח. "הבטיחו לנו לחתוך ברגולציה עם מצ'טה, ולא קרה כלום. נכון שמשרד ראש הממשלה מנסה ונכון שהייתה הצלחה בנושא כיבוי אש, אבל עדיין נטל הרגולציה הוא הכבד ביותר שהיה אי-פעם".

כדי לצמצם את נטל הרגולציה מעלים המעסיקים שורת הצעות, ובהן אימוץ מדיניות חד-משמעית להפחתת הרגולציה בכלל יחידות הממשלה והאכיפה, מינוי שר ויחידה ממשלתית עצמאית ובעלת סמכויות להפחתת הרגולציה במגזר העסקי, הצעה ל-One stop shop לרישוי עסקים, מהלך שנועד להבטיח קיצור משמעותי במשך הזמן הנדרש לצורך רישוי עסקים, בדגש על קיצור תהליכים בכל הנדרש על אישורים של גורמים סביבתיים- יוזמה שהחשב הכללי באוצר רוני חזקיהו הבטיח לקדם, אך עד כה ללא תוצאות.

בנוסף, מציעים המעסיקים להרחיב את חובת ה-RIA (בדיקת כדאיות כלכלית על חקיקה ורגולציה חדשה) גם על חקיקה פרטית. "היום מי שרוצה לקדם חקיקה פופוליסטית ויודע שבמערכת הממשלתית זה לא עובר את ה- RIA, לוקח חבר כנסת מהסיעה של השר הרלוונטי, מוביל את הצעת החוק ובדקה ה-99 מחברים את הצעת החוק הפרטית להצעה ממשלתית והנה דרך לעקוף את ה- RIA" אומר ברוש. "בשולחן עגול השרים לא יהיו במתח הפוליטי הזה".

הכשרות מקצועיות: 500 מיליון ש' בשנה

בתחום הגדלת פריון העבודה בישראל מציעים המעסיקים הקמת המועצה להשכלה טכנולוגית ומקצועית, ברוח המלצות ועדת 2030 של פרופ' צבי אקשטיין שיוגשו בקרוב לשר העבודה חיים כץ. המועצה תכלול נציגים מהתעשייה, מהאקדמיה, נציגות ממשרד האוצר ומשרד החינוך, נציגות בתי ספר מקצועיים ומטרותיה יהיו להתוות מדיניות וכיוונים אסטרטגיים בתחום ההכשרה המקצועית וההשכלה הטכנולוגית; לפקח על התאמת תכני הלימוד בהכשרות המקצועיות לצרכים הרלוונטיים במשק; לייצר אחידות בין הגופים המכשירים השונים ולאפשר תוכנית לימודים אחידה במוסדות השונים, שתתאם את הצרכים במשק בכל פרק זמן נתון. התוכנית מציעה לעדכן את מסלולי הלימודים כך שיכללו גם תקופת סטאז' משמעויות, כמקובל למשל בהכשרות המקצועיות בגרמניה.

"מסלולי ההכשרה יכללו פרק של התמחות והתנסות בחברות, כחלק מובנה ממסלול הלימודים", נכתב בתוכנית. "ההתמחות תתאפשר בחברות עצמן והן יזכו את המתמחים בשכר עבור עבודתם כמתמחים. החברות שייקחו חלק בפרויקט ויעסיקו מתמחים יזכו בכוח עבודה הרלוונטי לצורכי המעסיק, ואלו יוכלו להיות מועסקים עם סיום הכשרתם. בנוסף, יש לספק תמריצים כלכליים מהמדינה לחברות אשר בוחרות להעסיק מתמחים בהכשרה מקצועית. כמו כן, מלבד הקניית מקצוע ספציפי, חשוב לספק לתלמידים בהכשרה מקצועית סט של מיומנויות למידה הכולל בין היתר רכישת שפות זרות (בעיקר אנגלית)".

התוכנית קוראת לממשלה להקצות 500 מיליון שקל לשנה לפחות לרפורמה בהכשרות המקצועיות, ולהקים בתי ספר להכשרה מקצועית בתחומי המלונאות ומקצועות התעשייה. בנוסף סבורים המעסיקים כי יש מקום להכשרת עובדים קיימים ("לימוד לאורך כל החיים") וכן יש להשיק תוכנית שיווקית מתוקצבת לשיפור תדמית ולמיתוג מקצועות טכנולוגיים לרבות תפקיד המאייסטר - העובד המקצועי והטכנולוגי המתמחה. "אנו מציעים להקצות סכום שלא יפחת מ-500 מיליון שקל בשנה לטובת הכשרות לשיפור הפריון".

יוקר המחיה: הפחתת מע"מ על מזון ל-7%

בנושא הורדת יוקר המחיה מציעים המעסיקים לעבור לשיטת מע"מ דיפרנציאלי, שתהיה מבוססת על שתי מדרגות: מע"מ בשיעור מופחת של 7% על מוצרי מזון וככל הנראה גם על תרופות ומע"מ בשיעור רגיל על יתר המוצרים והשירותים. "ברוב העולם המערבי המע"מ על מזון הוא בין אפס ל-7%, המשמעות היא הקטנת העלות לכל משפחה ב-10%". ברוש אומר כי התוכנית אמורה להיות מאוזנת תקציבית - הורדת המע"מ על מוצרי מזון ותרופות תמומן באמצעות ביטול הפטורים ממע"מ על פירות וירקות והפטור באילת - ואם ביטולי הפטורים לא יספיקו הוא אינו פסול העלאת המע"מ המירבי ל-18%.

נושא אחר שבו מציעים המעסיקים שינוי משמעותי הוא בתחום הפרשות המעסיק לפנסיה חובה. בדברי ההסבר לתוכנית נאמר, כי "אחת ההוצאות הכבדות ביותר עבור מעסיקים הוא התשלום הגבוה למערך הפנסיה חובה בישראל. שיעורי ההפרשה של מעסיקים לקרנות פנסיה פרטיות בישראל הוא השני בגובהו בקרב מדינות ה-OECD (אחרי הולנד), וכמעט וכפול מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD. מוצע ליצור מנגנון שיוריד את הנטל הקיים היום בקרב מעסיקים באמצעות חיזוק הרובד הפנסיוני האוניברסלי. זאת, באמצעות הסטת התשלומים שהמעסיקים משלמים כיום לקרנות הפנסיה הפרטיות לביטוח הלאומי, בכדי לחזק את רכיב הפנסיה האוניברסלי בישראל.

"לצד חיזוק הרכיב האוניברסלי מומלץ לבטל את שיעור ההפרשה שמעסיקים משלמים היום לקופות גמל, לצד חיזוק החלק של השתתפות המדינה בפנסיות המועסקים, כפי שנהוג במדינות מתקדמות רבות". 

דרישות המגזר העסקי למפלגות

המלצות מרכזיות של נשיאות המגזר העסקי

1. הפחתת הרגולציה והבירוקרטיה בישראל:
מינוי שר ויחידה ממשלתית עצמאית להפחתת הרגולציה במגזר העסקי

2. הגברת פריון העבודה:
להקצות לפחות 500 מיליון ש' בשנה לטובת הכשרות לשיפור הפריון

3. הפחתת יוקר עשיית העסקים בישראל:
להפחית באופן מיידי את המע"מ על מוצרי המזון ל-8%

4. עצמאים ועסקים קטנים:
שינוי והרחבת הגדרת עוסק פטור

5. ענף הבנייה והתשתית:
להגדיל את ההשקעה בתשתיות ובבניה ציבורית שלא למגורים אף מעבר לתוכניות המתוקצבות היום. הקמת 2-3 ישובים אורבניים חדשים בצפיפות מינימלית של 10 יחידות לדונם

6. משאבי אנוש וכוח-אדם:
תקופת ההעסקה למגזרים ואוכלוסיות חלשות תאפשר עד לתקופה של 18-24 חודשים

7. ענף החקלאות:
ביטול רפורמת החלב

8. ענף המלונאות:
יצירת אופציות לשמור על הכשרות - ללא תוספות עלויות על התיירים ועל המלונאים

להיות רלוונטיים, רגע לפני שר האוצר הבא | פרשנות

יוזמת המגזר העסקי היא ניסיון להישאר רלוונטיים ולייצר אג'נדה כלכלית של כלכלה חופשית, רגע לפני שבסיס התמיכה המסורתי נשמט מתחת לרגליים. בסך הכל לא מדובר בהצעות קיצוניות. אין כאן הפחתות מסים או הטבות לבעלי ההון - מלבד הצעה לא-ברורה להעברת הפרשות המעסיקים לפנסיה לביטוח הלאומי. יש כאן ניסיון להתחבר למפלגות שלא מחפשות את קרבתם של ראשי המשק.

הכל כבר נאמר על היעלמות השמאל מהשיח הציבורי ועל הפיכת המלה שמאלני לכינוי שכל פוליטיקאי תאב ניצחון מנסה לברוח ממנו כמו מאש. תהליך מעניין לא פחות עובר על הכינוי קפיטליסט, שפעם היה מוקצה רק בשמאל ובשבועות האחרונים הפך כמעט לכינוי גנאי בקרב מפלגות המרכז. הבית החם המסורתי של חסידי הכלכלה החופשית - כבר אינו כזה. מפלגת כולנו של כחלון משלמת אמנם מס שפתיים לכלכלת השוק, אך בפועל מצטיירת כבעלת בריתם של ההסתדרות והוועדים הגדולים. מפלגתה של אורלי לוי, גשר, לא סובלת מעמימות של כחלון ומציגה גישה אידיאולוגית אנטי-קפיטליסטית. אבל רעידת האדמה האמיתית היא הרומן המתפתח בין הכוכב העולה בני גנץ לתפישות עולם חברתיות סוציאליסטיות. זה התחיל עם מצע חברתי, נעדר מלים כמו צמיחה או תחרות והמשיך עם נאום שיצא כולו נגד המונופולים ויוקר המחיה וקיבל גושפנקא חצי רשמית עם הצטרפותו של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן כשותף לדרך וכנכס אלקטורלי.

מעניינת לא פחות מהכרזתו של ניסנקורן היא שתיקתו הרועמת של נושא הלפיד של המורשת הליברלית, הלא הוא יאיר לפיד. מי שאמור להזדעזע מריצה משותפת עם יו"ר ההסתדרות שוקל בעצמו להתאחד עם מפלגת חוסן לישראל.

כך שהליכוד היא כנראה המפלגה האחרונה משמאל למפלגת הימין החדש של בנט ושקד שבה יכולים חסידי השוק החופשי עדיין לתלות תקוות. בהנחה שנתניהו - אחרי קדנציה של האבסת האיש השמן - מסוגל לחזור להיות מה שהיה ב-2003.