שנתיים וחצי מאסר בפועל לעובד פסגות לשעבר בגין תרמית בני"ע

ביהמ"ש המחוזי בת"א גזר היום את דינו של מאור וקסלר, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בפרשת תרמית שבוצעה לפני מספר שנים בבית ההשקעות פסגות • בנוסף לעונש המאסר ישלם וקסלר קנס של כ-200 אלף שקל

מאור וקסלר / צילום: שלומי יוסף
מאור וקסלר / צילום: שלומי יוסף

השופט חאלד כבוב גזר היום (ב') את דינו של מאור וקסלר, עובד פסגות לשעבר, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בפרשת התרמית בניירות ערך שבוצעה לפני מספר שנים "מתחת לרדאר" של בית ההשקעות. לפי גזר הדין, על וקסלר הושת מאסר בפועל של 30 חודשים וכן 15 חודשי מאסר על-תנאי שיופעלו אם וקסלר יבצע עבירה דומה ב-3 השנים הקרובות. בנוסף, וקסלר יצטרך לשלם לקופת המדינה קנס בסך 200 אלף שקל.

לפי גזר הדין, וקסלר ביצע למעלה מ-600 עסקאות תרמיתיות שהפיקו עבורו רווח של כ-700 אלף שקל, לטענתו בשל דוחק כלכלי אליו נקלע. בגזר הדין קבע השופט כבוב כי מעשיו של הנאשם "גרמו ויוסיפו לגרום פגיעה של ממש בערכים של אמון הציבור בכלל ואמון המשקיעים בשוק ניירות ערך בפרט, פגיעה בהגינות המסחר שבו, פגיעה ביעילות השוק ובתקינותו".

בית המשפט הוסיף כי לבית ההשקעות פסגות נגרם נזק כלכלי ישיר בדמות אותם רווחים שנגזלו מבית ההשקעות כתוצאה מפעילותו התרמיתית של הנאשם "הן בתעודות הסל והן באופציות על הדולר". בית המשפט הדגיש כי הנזק עצמו מוערך בכ-700 אלף שקל, אולם "אין מדובר בנזק העיקרי, אשר נגרם לשוק ההון בכלל ולבית ההשקעות בפרט".

"בית ההשקעות פסגות, ככל בית השקעות גדול בישראל, תלוי לא מעט בפעילותו באמון שניתן בו על-ידי ציבור המשקיעים בישראל... אם יאבדו המשקיעים את אמונם בבתי ההשקעות ובגופים המוסדיים אשר מנהלים את השקעותיהם, עלולים הם להפנות את כספיהם לאפיקי השקעה אחרים ושונים, בין בארץ ובין בחו"ל. או-אז לא רק בית ההשקעות עלול להימצא כנפגע, אלא גם שוק ההון בכללותו והכלכלה בישראל", קבע השופט כבוב.

בכל הקשור לוקסלר עצמו, השופט ציין כי הוא הודה במעשים הן בחקירותיו והן בבית המשפט, תוך שהוא נוטל אחריות מלאה למעשיו. עוד צוין כי בית המשפט התרשם מכך שוקסלר מודע היטב להשלכות מעשיו, מבין את הפסול שבהתנהגותו והביע את נכונותו לשלם את המחיר שנלווה למעשיו.

כנסיבות מקלות נוספות, בית המשפט ציין את הליך הגירושים שעבר וקסלר, את העובדה שלא היה לו עבר פלילי, וכי הוא צפוי לרצות עונש מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה לא קצרה (שנתיים וחצי בפועל).

השופט כבוב הבהיר כי למרות המחיר הכבד שלכאורה משלם וקסלר, זהו "מחיר שהנאשם היה צריך וחייב לחשוב עליו בטרם ביצע את העבירות החמורות נשוא כתב האישום".

מעלליו של וקסלר

לפי כתב האישום בו הודה ובעקבותיו הורשע ונגזר דינו, מאור וקסלר בצע למעלה מ-600 עסקאות עצמיות בין חשבונות "עושה השוק" של בית ההשקעות פסגות לבין חשבון בשליטתו, באמצעותן גרף רווח אסור בהיקף של 700 אלף שקל. 

לפי כתב האישום, בין השנים 2013-2016 עבד וקסלר במחלקת תעודות סל זרות בפסגות. בתקופה זו הגה והוציא לפועל תוכנית מרמתית שבמסגרתה ביצע מאות עסקאות תרמיתיות בין חשבונות פסגות עליהם שלט לבין חשבונות פרטיים שהיו בשליטתו - כל זאת ללא ידיעתו של בית ההשקעות.

התוכנית מומשה על-ידי וקסלר, לרוב, בדפוס הבא: בשלב הראשון הזרים וקסלר הוראת קנייה של תעודת סל מחשבון שבו שלט בבנק לאומי. בסמוך אליה הזרים הוראת מכירה נוגדת של אותה תעודת סל מחשבון "עושה השוק" בפסגות. ההוראות הנוגדות הוזרמו, לרוב, בהפרשי זמנים קצרים ובשערים שיצרו עסקאות עצמיות בין חשבונות "עושה השוק" של פסגות לחשבון בלאומי.

בשלב השני הזרים וקסלר הוראת מכירה של אותה תעודת סל מהחשבון בלאומי, וכנגדה הוראת קנייה נוגדת של אותה תעודת סל מחשבונות "עושה השוק" של פסגות שמולם בוצעה העסקה העצמית הראשונה. ההוראות הנוגדות הוזרמו בהפרשי זמנים קצרים ובשערים שיצרו עסקה עצמית בין חשבונות "עושה השוק" בפסגות לבין החשבון בלאומי.

שעריהן של העסקאות העצמיות בהן רכש וקלסר את תעודות הסל מחשבונות "עושה השוק" של פסגות היו, לרוב, נמוכים משעריהן של העסקאות העצמיות בהן מכר וקסלר את תעודות הסל לחשבונות "עושה השוק" של פסגות. מכירת תעודות הסל מחשבונות "עושה השוק" לחשבון בלאומי במחיר נמוך, והמכירה החוזרת שלהן מהחשבון בלאומי לחשבונות "עושה השוק" בפסגות במחיר גבוה יותר, יצרו עסקה סיבובית בין חשבונות "עושה השוק" בפסגות לחשבון בלאומי.

על-פי האישום, "בעסקה סיבובית זו הופק רווח מובטח לחשבון בלאומי והפסד כספי ודאי לחשבונות 'עושה השוק' בפסגות".

בפברואר 2016 החליטה פסגות על הפסקת הפעילות של תעודת הסל בה ביצע וקסלר את מרבית העסקאות העצמיות המיוחסות לו. בעקבות זאת החל וקסלר לבצע פעילות תרמיתית באופציות על הדולר. עסקאות עצמיות אלה בוצעו, לרוב, בדפוס דומה למדי לזה שהנהיג וקסלר ביחס לתעודות הסל: בשלב הראשון הזרים וקסלר הוראות קנייה של אופציות על הדולר מהחשבון בלאומי, וכנגדן הזרים הוראות מכירה מחשבון "עושה השוק" של פסגות. בשלב השני הזרים וקסלר, לרוב, הוראת מכירה של האופציה מהחשבון בלאומי וביצע עסקאות מול השוק. עסקאות אלה בוצעו בשער גבוה מזה שבו רכש החשבון בלאומי את האופציות מחשבון "עושה השוק" של פסגות.

באי-כוחו של מאור וקסלר, עורכי הדין איתן מעוז ודניאל עינב, מסרו בתגובה: "בית המשפט קיבל את טענות הסנגוריה לגבי נסיבות אישיות ייחודיות שמצדיקות להיעתר להצעת הענישה שבהסדר הטיעון. מר וקסלר קיבל על עצמו אחריות מלאה וכנה למעשיו כבר במהלך חקירותיו, ושיקולים אלה הביאו לסיום מהיר של פרשה זו".