השיבושים ברכבת והדילמה של ניסנקורן: למה הוא לא מתפטר מיד מתפקידו כיו"ר ההסתדרות?

ההסברים של אבי ניסנקורן על שעון נוכחות בהסתדרות הם מגוחכים: האם הוא רוצה לשמור את כיסאו למקרה שלא יתמנה לתיק כלכלי בכיר? • פרשנות

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן / צילום: שלומי יוסף
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן / צילום: שלומי יוסף

1. 

מעניין מה היה עושה אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות והאיש שחולם להיות שר האוצר, אם העיצומים, השביתה האיטלקית והמחלות המסתוריות ברכבת ישראל היו מתרחשות כשניסנקורן אכן היה מתמנה לשר אוצר. זו אמנם אפשרות קלושה מאוד במבנה הפוליטי הצפוי אחרי הבחירות, אבל בואו נפליג עם הדמיון וננסה לצייר את תסריט הפעולה של ניסנקורן אז.

על מי הוא ינסה להגן? על ציבור הנוסעים ברכבת או על ציבור נהגי הקטר שהחליטו לחלות פתאום בצורה קבוצתית? אל מי הוא ירים את הטלפון ראשון? ליורש שהוא ממליץ למנות במקומו בהסתדרות, ארנון בן-דוד? האם ייצא לתקשורת וינזוף בוועד של הרכבת? האם יהיה שותף ליוזמה כלשהי של חקיקה שמבקשת להגביל את זכות השביתה בשירותים חיוניים כמו הסעות המונים? (אין סיכוי).

כל האירוע הבוקר (ג') ברכבת רק מציף את הדילמה בין האחריות של ניסנקורן כיו"ר ההסתדרות ובין האחריות של ניסנקורן כשר כלכלי בכיר, כפי שהוא מתכנן להיות - לא בטוח שפיצול האישיות הזה עובד לטובת הציבור. 

אני חייב לספק פה את ההגינות המתבקשת: ניסנקורן היא איש מתון שצמצם עד למינימום את השביתות הפראיות, שביתות בריוניות, שביתות של גחמות, מתוך הבנה שהם רק מזיקות לעבודה המאורגנת. יש בהחלט מקום לעבודה מאורגנת, יש בהחלט מקום לכוח של עובדים מול כוח של מעסיקים - אבל אין מקום לשום כוח מופרז משני הצדדים, לשום השבתות שמשבשות את החיים לציבור, לא ברכבת, לא בנמלים, לא בחברת החשמל וגם לא שביתות פתאומיות של רופאים בבתי החולים. תהא הסיבה אשר תהא, יהיה מי שצודק בסכסוך כזה או אחר - והפרטים ממש לא חשובים כרגע - אין שום סיבה לשבש שירותים בתחום כה חיוני לציבור.

התפקיד של יו"ר הסתדרות נבחן בדיוק ברגעים האלה, לא בראיונות שהוא מעניק לקראת כניסתו לפוליטיקה, לא בחגיגות של הצגת רשימת המועמדים במפלגת "חוסן לישראל" ולא בשום סיסמאות על "מסרים מאחדים, מפלגים או מסיתים". החיים עצמם הם אלה שחשובים, ולא כל הקלישאות. והחיים עצמם מחייבים את יו"ר ההסתדרות (כן, ניסנקורן הוא עדיין יו"ר ההסתדרות) לסיים את השביתה האיטלקית הזו מיד ולהתפנות לכמה שעות מפעילותו אצל בני גנץ - כפי שכנראה אכן עשה לאור הפתרון המהיר לבעיה.

2. 

התשובה שנתן ניסנקורן בראיון היום ב"דה מרקר" למעמדו, רגל בהסתדרות, רגל אצל בני גנץ ו"חוסן לישראל", היא מדהימה ומגוחכת כאחת. "כרגע המעמד שלי הוא כמו של שר או ראש ממשלה בממשלת מעבר. לא יצאתי לחל"ת, אבל אני רושם את השעות שאני עושה במפלגה ולא מקבל עליהן שכר. השעות האלה רשומות בשעות חופשה, למרות שאני לא חייב... אני כרגע בתקופת חפיפה עם ארנון בן-דוד. אלווה את זה עד ההשבעה לכנסת ועד שהוא ייבחר... לא מתכוון לחזור בי בשום סיטואציה - ואני בטוח שגנץ ירכיב את הממשלה הבאה... ברמת הכישורים יש לי את הכישורים לכל תיק כלכלי בכיר, ברור שאני מעדיף את תיק האוצר".

אז ככה:

א. אם ניסנקורן היה רציני בכוונותיו הוא היה מתפטר אתמול, עם הצגת רשימת "חוסן לישראל", לא מספר סיפורים על שעון נוכחות וירטואלי בהסתדרות שהוא מנהל בעצמו ורושם בפנקס קטן איפה הוא בכל שעה. אם הוא היה רוצה שנאמין לו שמנוי וגמור איתו לעזוב את ההסתדרות, לא משנה מה יהיו תוצאות הבחירות ואיך הוא יצליח, אם בכלל, להשתלב בממשלה הבאה.

ב. הסיפור המשעשע על שעון הנוכחות של ניסנקורן, הוא סיפור של תירוץ לא רציני לסיבות האמיתיות שניסנקורן לא מתפטר מיד מתפקידו כיו"ר ההסתדרות: ראשית, למה לבזבז כמה חודשים ספורים של משכורת? הרי שעון הנוכחות דופק, והמשכורת דופקת במהלך הפעילות הפוליטית שלו - כך שהוא נהנה מכל העולמות (ההסתדרות היא ארגון לא שקוף, ואיש אינו יודע מה שכרם של בכירי ההסתדרות); שנית, אני עדיין לא בטוח שניסנקורן לא מחזיק את תפקידו כיו"ר ההסתדרות כבן-ערובה עד שיידע את תוצאות הבחירות.

ג. אם יבין ניסנקורן שגנץ לא ירכיב את הממשלה, והוא לא יקבל תיק כלכלי בכיר, בוודאי שלא את תיק האוצר, האם יסכים להיות עוד אחד מ-120 חברי כנסת בספסלים האחוריים של הכנסת? הרי הוא אומר במפורש, ברגע של התפארות, שברמת הכישורים יש לו כישורים לכל תיק, והוא סימן, כצפוי, את תיק האוצר. האם רמת הכישורים הגבוהה תאפשר לניסנקורן להיות עוד אחד מ-120 חברי כנסת שמחפש קצת תשומת-לב תקשורתית - או שהוא יחזור לעמדה ההולמות של רמת הכישורים שלו, כמו יו"ר ההסתדרות למשל? 

צרו איתנו קשר *5988