בחירות 2019 | ניתוח

צ'ק ללא כיסוי: החוסרים, הבעיות, הטעויות המביכות והצד החיובי במצע שצפוי למפלגת "כחול לבן"

הבסיס למצע של "כחול לבן" צפוי להיות מצעה המפורט של "יש עתיד", שכולל עשרות סעיפים כבדים שיעלו לתקציב המדינה מיליארדים, אבל אין בו קיצוצים או מסים חדשים • אמנם צריך לומר מילה טובה למפלגות שמפרסמות מצע מפורט, אבל כשלא רוצים להרגיז אף אחד, נשאלת השאלה: מאיפה יבוא הכסף? • ניתוח "גלובס"

בני גנץ, יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי, איל יצהר
בני גנץ, יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי, איל יצהר

בשבועיים הקרובים יעסקו ראשי "חוסן לישראל" ו"יש עתיד" בגיבוש מצע ל"כחול לבן", הרשימה המשותפת שהקימו. מלאכת גישור הפערים בין שתי המפלגות בנושאים הכלכליים והחברתיים אינה צפויה לעורר אתגרים משמעותיים.

ההבטחות שפיזרו ראשי "חוסן לישראל" בימים האחרונים - מופיעות במצע של יש עתיד לצד הבטחות רבות נוספות. מצד שני, למרות אמירות ביקורתיות על גופים כמו השירות הציבורי, אין במצע של יש עתיד הצעה אחת שעשויה לעורר עימות אידיאולוג חזיתי, זאת למרות הרקע הסוציאל-דמוקרטי של אבי ניסנקורן מול הליברלי של יאיר לפיד.

המבחן הקשה יותר של המפלגה החדשה יהיה ביישום: עד כה לא הציג אף שותף, מנהיג או בכיר ב"כחול לבן" הצעה רצינית, כיצד אפשר יהיה לממן ולו חלק משלל ההבטחות, בלי לפרוץ את מסגרות התקציב.

אין לגזור גזירה שווה בין השותפים למפלגת "כחול לבן". בעוד המצע של "יש עתיד" הוא מסמך ראוי לשמו, המציג סקירה מקיפה ועדכנית של המצב בענפי המשק העיקריים, ניתוח של הבעיות והאתגרים ושלל הצעות לפתרונות אפשריים - נשמעו עד היום מכיוון "חוסן לישראל" כמה אמירות אקראיות ושתי פסקאות לאקוניות בנאום הבחירות הראשון של מנהיג המפלגה בני גנץ.

הרמטכ"ל לשעבר התבטא בנושא יוקר המחיה, איים לפעול נגד מונופולים, הבטיח להקים שני בתי חולים חדשים ולפעול להגדת שוויון ההזדמנויות בחינוך. מקורבו של גנץ, יו"ר ההסתדרות ניסנקורן, התבטא בזכות הצמדת קצבאות הזקנה לשכר המינימום, העלאת שכר המינימום, צמצום אי-השוויון בהכנסות כפי שהוא נמדד במדד ג'יני וחיזוק שירותי הרפואה בפריפריה. אפשר לתרץ זאת כמובן בגילה הצעיר של המפלגה, אבל מצד שני מנהיג "כולנו" משה כחלון הוכיח במערכת הבחירות הקודמת ניצול טוב יותר של פרק ההתארגנות שלפני ההכרזה על תחילת הקמפיין.

מעל 200 עמודים של הבטחות יקרות

מצע יש עתיד לעומת זאת משתרע על יותר מ-200 עמודים, ומוקדש רובו ככולו לסדר היום הכלכלי-חברתי בכ-20 תחומים שונים ובהם, כלכלה וחברה, משילות, פריפריה, סטודנטים, קידום נשים ומגזרים, הגנת הסביבה, תחבורה ואנרגיה ועוד.

נתחיל דווקא במה שאין בו - המצע של "יש עתיד" חף מרעיונות כיצד להגדיל את הכנסות המדינה. המונח הגדלת הכנסות המדינה מופיע לאורך המצע פעם אחת. למונחים כמו העלאות מיסים, או ביטול פטורים ממס לקבוצות לחץ ומגזרים מקורבים אין זכר. המילה "קיצוץ" מופיעה לאורך המצע שש פעמים - אך בכל הפעמים בהקשר של ביטול קיצוצים קודמים.

גם מונחים מקרו-כלכליים הקשורים להגדלת העוגה כמעט ואינם מוזכרים: מונחים כמו 'צמיחה' או 'פריון' בהקשר הכלכלי מופיעים מספר פעמים בודדות לאורך מאות העמודים. החיסרון הזה בולט לנוכח העלות התקציבית של הבטחותיה הרבות של יש עתיד.

בין הבטחותיה הרבות ניתן למנות תוספות תקציביות לאוניברסיטאות המחקר לתנועות נוער, מימון לימודי תואר ראשון ושני על-ידי המדינה (בהלוואות לסטודנטים) גיוס אלפי מורים ומאות שוטרים, רכישת ניידות תנועה, הגדלת מספר השופטים, הצמדת קצבאות הנכות לשכר המינימום, הענקת קצבה שתבטיח קיום בכבוד לכל קשיש והשקעות עתק בתשתיות, כמו למשל הקמת רכבת קליע לאורך ישראל. המהלך היחיד במצע שעשוי לשמש מקור תקציבי למימון התכניות האלה הוא הקטנת מספר השרים בממשלה

על ההסתדרות ומוקשים פוליטיים

חיסרון בולט נוסף במצע הוא בפער בין הניתוח הביקורתי של בעיות יסוד בחברה הישראלית לבין פתרונות חלביים ולעתים אף ריקים מתוכן שמציעה יש עתיד. כך למשל בנושא העלאת גיל הפרישה לנשים, מציינים ביש עתיד כי ישראל היא בין המדינות הבודדות ב-OECD שגיל הפרישה לנשים בהן אינו זהה לגיל הפרישה של הגברים, אך הפיתרון שמאמצת יש עתיד הוא המתווה המאוד מרוכך של ועדת הכספים של הכנסת, מתווה שמבטא את דעת הסמנים השמאליים ביותר בהסתדרות ושנחשב לבלתי מקובל על האוצר, שהעדיף בתנאים האלה למשוך את היוזמה ולהקפיא אותה.

ויש גם דוגמה נוספת. "המגזר הציבורי בישראל", כותבים ביש עתיד, "מתאפיין, ביעילות נמוכה, בחולשה בירוקרטית וביכולות ביצוע נמוכות, פועל בשיטות מיושנות, סובל מסטגנציה ארגונית ואנושית, לוקה בהיעדר חדשנות ויצירתיות, מתקשה ביצירת שיתופי פעולה - ובמידה רבה דרכי פעולתו אנכרוניסטיות ולא יעילות. חולשתו המתמשכת של המגזר הציבורי מונעת ממנו להגיב כראוי למגמות המתהוות במשק ובכלכלה העולמית, לבצע ולהוביל רפורמות ושינויים נדרשים ולקדם פרויקטים ומיזמים לאומיים הנדרשים לשימור ישראל בחזית המדינות המפותחות".

ומה הפתרונות שמציעה "יש עתיד" לליקויים כל-כך מהותיים במגזר הציבורי? "נפעל להעמדת המגזר הציבורי במקום גבוה בסדר העדיפויות הלאומי ולשיפורו", נכתב במצע, "מגזר ציבורי איכותי ואפקטיבי, הפועל באופן מקצועי ומכוון לציבור, הינו צו השעה".

דווקא בהקשר של יחסי העבודה במשק מעלים ב"יש עתיד" רעיונות יצירתיים לשינוי, ובראשם מודל הפלקסי-סקיוריטי שנוצר בדנמרק בשנות ה-90 של המאה הקודמת. מודל זה משלב תפיסות חדשניות בתחום העבודה, כמו למשל לימוד לכל אורך החיים. אלא שגם כאן הניסוח מותיר רושם שב"יש עתיד" לא מתכוונים להתעקש על היישום של הרעיון היצירתי ומסתפקים ב"שאיפה לפיתוח מודל תעסוקתי דומה, בשיתוף עם ההסתדרות והמעסיקים".

המילה הסתדרות מוזכרת במצע "יש עתיד" שלוש פעמים, ובכולן בהקשרים של שיתוף פעולה. כך למשל בהתייחסות נוספת לכשליו של המגזר הציבורי מציינים במפלגתו של לפיד כי "יש לקיים עבודה מאומצת עם ההסתדרות הכללית בכל הנוגע למבנה ההסדרים וההסכמים הקיימים באופן המקדם גמישות תפקודית, קליטה אפקטיבית של הון אנושי איכותי ומתן כלים מתקדמים לדרג המנהלים לצורך ניהול נכון ויעיל של עובדים".

חשוב לפרסם מצע, וחשוב גם לדייק בו

לצד ניתוח עובדתי ברמה סבירה יש במצע גם טעויות עובדתיות מביכות כמו למשל בהצעה להעביר את פרויקט "ישראל דיגיטלית" "למשרד המדען הראשי" - משרד שאיננו קיים במדינת ישראל. טעות אחרת שנראית על-פניה גם כהטעיה מכוונת מופיעה במבוא למצע, שבו נכתב כי המדיניות הכלכלית של הממשלה הנוכחית "הביאה להעמקת הפערים החברתיים והכלכליים, לירידה ברמת החיים של מעמד הביניים, להחמרת מצבן של השכבות החלשות ולהרחבת מעגל העוני". בפועל, על-פי דוח העוני לשנת 2017 של הביטוח הלאומי, חל צמצום בפערים החברתיים, רמת החיים של מעמד הביניים עלתה, מצבן של השכבות החלשות השתפר ומעגל העוני צומצם (אם כי חומרת העוני בקרב העניים העמיקה). 

ההבטחות של "יש עתיד" בתחום ההייטק לא ישימות | עמרי זרחוביץ'

המצע של "יש עתיד" שפורסם בשבוע שעבר כלל הבטחה שקשה להגדיר אותה בצורה אחרת מאשר מופרכת - בתוך עשור יוגדל שיעור המועסקים בהייטק ל-30% מכלל המועסקים המגזר העסקי. בזמן שברשות החדשנות, במשרד הכלכלה ובאקדמיה מתחבטים בשאלה אם יש סיכוי לעמוד ביעד שהציבה רשות החדשנות - 15% עד 2027 - טוענים ב"יש עתיד" כי יש להם את המפתח להגדלת שיעור המועסקים בלא פחות מאשר פי שניים מהיעד, ופי שלושה מאשר השיעור הנוכחי.

הסבר אפשרי לשיעור הגבוה שמציינים ב"יש עתיד" הוא ספירת מספר העובדים גם בתעשיות אחרות שאינן הייטק קלאסי, אך כאלו שבהן מתקיימים תהליכי חדשנות. אם אכן זאת כוונת "יש עתיד", זה חישוב לא מקובל.

איך "יש עתיד" מתכננת לעשות זאת? לפי המצע שלה, "יש להכפיל כל חמש שנים את מספר בוגרי האוניברסיטאות במקצועות ההייטק ובוגרי יחידת 8200 היכולים להשתלב בטופ של ההייטק". הם מציינים כי היעד הממשלתי היום צנוע ועומד על 40% מכמות הסטודנטים שיהיו בתוך שש שנים, אם רק יזכו לממש את המצע. אגב, עלות התוכנית הנוכחית עומדת על כמיליארד שקל.

עוד לפני שנדבר על חסמים אחרים, אפשר רק לציין כי בכדי להכפיל את מספר הסטודנטים בכל חמש שנים, צריך גם להוסיף מרצים באקדמיה, שזהו אחד החסמים העיקריים כיום. צריך גם כמובן למצוא את אותם סטודנטים שרוצים ללמוד את המקצועות האלו - ויותר מכך, הם צריכים להיות בעלי השכלה ברמה מסוימת, שתלויה בכלל במערכת החינוך. לא ברור איך ב"יש עתיד" מתכוונים להתמודד עם כל החסמים האלו. 

בטווח ארוך יותר, במפלגה מציינים כי יפעלו להגדרת לימודי מחשבים כלימודי יסוד, בהחלט רעיון מבורך בהנחה שהכוונה היא ללימודי תכנות. הם סבורים גם כי יגדילו את שיעור המועסקים באמצעות פתרונות מודרניים, למשל לאפשר לנשים ערביות לעבוד מהבית באמצעות שימוש בפס רחב, וכן באמצעות פתיחת מרכזי IT גדולים באזורים שבהם יש ריכוז חרדים.

ב"יש עתיד" מציינים גם כי צריך למשוך את ההייטק לפריפריה, בדגש על פיתוח מוקדים משמעותיים בירושלים, חיפה ובאר שבע. האם למדו את מקרה הבוחן של מרכז ההייטק בבאר שבע, שלא מצליח להתרומם בלי מעבר צה"ל לנגב? ובאופן כללי - האתגרים של תעשיית ההייטק הם גדולים ומורכבים - חברות ההייטק מרוכזות במרכז הארץ, וכדי להזיז אותן לפריפריה צריך לפתור את בעיית הביצה והתרנגולת - החברות לא עוברות לפריפריה כי אין שם עובדים, שמצידם לא עוזבים את המרכז כי שם מרוכזות עיקר המשרות.

אגב, במפלגה המאוחדת "כחול לבן" ימצאו אנשי "יש עתיד" את יזהר שי, משקיע הון סיכון ועד לאחרונה בעל טור קבוע ב"גלובס". באחד מטוריו, טרם ההודעה על כניסתו לפוליטיקה, שטח שי את שלושת הנושאים הכי חשובים לתפיסתו: שילוב אוכלוסיות מודרות; הגברת ההשקעה במו"פ ובתמיכה במיזמים חדשניים כמו בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי; וכן הסדרה בחוק של נושאי מיסוי המשקיעים הזרים בהייטק הישראלי.