טחינת הנסיך לא תפצה את הצרכנים: "הייצוגיות נגד החברה - תביעות-סרק"

חברת טחינת הנסיך כבר הגיעה לפשרה עם התובעים הייצוגיים בפרשת הסלמונלה בטחינה, במסגרתה התחייבה לפצות את הציבור ואת התובעים בסך כולל של מעל חצי מיליון שקל, אך השופטת מיכל אגמון-גונן דחתה את ההסדר וקבעה כי החברה אינה מחויבת לשלם פיצויים כלל

טחינת הנסיך / צלם: יח"צ
טחינת הנסיך / צלם: יח"צ

הישג משפטי משמעותי ל"טחינת הנסיך": בית המשפט המחוזי קבע כי יש לדחות 9 תביעות ייצוגיות שהוגשו נגד החברה בעקבות פרשת "הסלמונלה בטחינה", היות שאין כל עילת תביעה נגד החברה, ומדובר בתביעות-סרק.

מה שהופך את ההישג של "טחינת הנסיך" למשמעותי במיוחד הוא העובדה שהחברה כבר הגיעה להסדר פשרה עם התובעים הייצוגיים, במסגרתו התחייבה לפצות את הציבור ואת התובעים בסך כולל של מעל חצי מיליון שקל, אך שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיכל אגמון-גונן, דחתה את ההסדר וקבעה כי החברה אינה מחויבת לשלם פיצויים כלל.

הבקשות לאישור הייצוגיות סובבות סביב זיהום במוצרי "טחינת הנסיך", המהווים חומר גלם למוצרי סלטי שמיר, לאחר שהחברה פרסמה בקיץ 2016 הודעה בה הורתה על החזרת מוצריה, והורתה לצרכנים לא לצרוך את המוצרים. זאת לאור הודעה שקיבלה מאחד מספקיה, "טחינת הנסיך", לפיה קיים זיהום של חיידקי סלמונלה בטחינה זו, המהווה כאמור את אחד מחומרי הגלם למוצרי סלטי שמיר.

בפסק הדין הדוחה את הסדר הפשרה שהוגש ציינה השופטת כי החלטתה עוסקת בשאלה מהם התמריצים הראויים ליצרנים באשר להטמעת הליכי בקרת איכות וציות, סובבת סביב יוקר המחיה וכן סביב טובת הצרכנים, וקבעה, בין היתר, כי "התביעה אשר נתבקש לאשרה כייצוגית היא תביעת-סרק. מתן אישור של בית המשפט להסדר פשרה בתביעת-סרק שכזו עשוי לשדר מסר שגוי לציבור ולעודד הגשה של תביעות-סרק נוספות אשר אין להן יסוד או בסיס עובדתי או משפטי, וכל מטרתן להפעיל לחץ על הנתבע להתפשר".

עוד הוסיפה אגמון-גונן כי "אישור הסדר פשרה בנסיבות אלה לא זו בלבד שאין בו כל תועלת לציבור הצרכנים, והוא אינו יעיל או הוגן, כי אם ההפך הוא הנכון, הוא עלול לגרום לשני נזקים לציבור - הראשון, יהיה בכך תמרוץ שלילי לתאגידים לעניין תוכניות בקרה וציות ולקיחת אחריות במקרה של תקלות; ובנוסף, הדבר עלול להביא לכך שהמשיבה תגלגל את העלויות הנוספות אשר תצמחנה לה מהסדר הפשרה על הציבור, דבר שיביא לייקור המוצר, יתרום ליוקר המחיה ויביא לפגיעה בצרכנים".

בנסיבות, קבעה השופטת, סיום ההליך בהסדר פשרה אינו הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

טחינת הנסיך היא יצרנית טחינה גולמית, אותה היא משווקת לצרכנים תחת מותג "הנסיך", וכן היא ספק סיטונאי של טחינה גולמית. חברת סלטי שמיר היא מפעל לייצור סלטים מוכנים תחת מותגים שונים. הרקע לתובענות והבקשות לאישורן כייצוגיות, כאמור, הוא זיהום של חיידקי סלמונלה אשר התגלה בקיץ 2016 במוצרי הטחינה של הנסיך מפעל לייצור טחינה בע"מ (טחינת הנסיך), המהווים חומר גלם למוצרי סלטי שמיר 2006 בע"מ. התובענות כולן הוגשו מספר ימים לאחר הודעות בתקשורת שקראו לצרכנים להחזיר אריזות מזון מסוימות בשל חשש להימצאות חיידקי סלמונלה בחלק מהמוצרים.

הקריאה להחזיר את המוצרים פורסמה ביום 11.8.16, שהיה יום חמישי בשבוע, והבקשות לייצוגית כולן (9 במספר) הוגשו ביום 14.8.16 - יום ראשון בשבוע - מיד כשהדבר התאפשר לאחר הפרסום בתקשורת.

בתובענה ובבקשה לאישורה כייצוגית נטען כי זיהומים מסוכנים חדרו למוצרי טחינת הנסיך וסלטי שמיר והביאו לסיכון בריאות הציבור, אירוע שהביא את משרד הבריאות לקבוע כי טחינת הנסיך התנהלה בצורה רשלנית ולא מקצועית. עוד נטען כי טחינת הנסיך בחרה ביודעין להסתיר את דבר הזיהום, תוך הפרת דין וחוסר תום-לב. סכום הפיצוי הנתבע הועמד על כ-18 מיליון שקל.

בטרם הוגשה תגובה לבקשה מטעם טחינת הנסיך (הוגשה תגובה מקדמית בלבד), הוגשה לשופטת אגמון-גונן בקשה לאישור הסכם פשרה בין המבקשים הייצוגיים לטחינת הנסיך. הסדר הפשרה הועבר ליועץ המשפטי לממשלה, שהודיע כי אינו מתנגד להסדר המוצע.

עיקרי ההסכם הם שטחינת הנסיך תעניק הטבה בסך 200,000 שקל לבתי חולים או מרכזי סיוע לנזקקים, ובנוסף תפעל לשיפור ושכלול הציוד במפעלה למניעת תקלות נוספות בעתיד וכן תפעל לשיפור תהליך ייצור המוצר. כמו כן, הוסכם כי טחינת הנסיך תשלם שכר-טרחה לבאי-כוח המבקשים בסך 265,000 שקל וכן גמול לתובעים המייצגים בסך 50,000 שקל - ובכפוף לכך, תידחה התובענה.

הסדר שישפיע לרעה על יוקר המחיה

בהחלטה של השופטת אגמון-גונן (העוסקת בטחינת הנסיך בלבד ולא בסלטי שמיר), נדחתה הבקשה לאישור הסכם הפשרה, לאחר שהשופטת קבעה באופן נחרץ כי שוכנעה "שהתובענה היא תובענת-סרק, ואישור הסדר הפשרה במסגרתה לא יועיל לציבור הצרכנים, אלא עלול להביא לפגיעה בו". 

בהחלטתה מתחה השופטת ביקורת על התובעים הייצוגיים, ובין היתר כתבה כי "הלכה למעשה, מקריאת הבקשה עולה תחושה לא נוחה של מבקשים המנסים לעשות שימוש לרעה בכלי התובענה הייצוגית נגד המשיבות, בהן הם רואים כ'כיס עמוק'. מבקשים אלה מצאו לנכון, אך עקב הפרסומים התקשורתיים, להגיש את הבקשה בנדון, על העלויות הכבדות הכרוכות בה כלפי הנתבע, מבלי שביססו תשתית עובדתית וראייתית ולו ראשונית את בקשתם, שהוגשה מיד לאחר הפרסומים על התקלה בתקשורת. כפי שציינה חיות, בתובענה הייצוגית יש לעמוד על תועלת לקבוצה מהסדר הפשרה, תועלת שלא עמדו עליה המבקשים במקרה זה. בנוסף, המבקשים לא הראו כי ככל שהיו תועלות לציבור, להבדיל מתועלת לקבוצה, אלה באו לעולם כתוצאה מהגשת התובענות ובקשות האישור".

השופטת הוסיפה עוד כי "יש להדגיש כי אישור תובענות-סרק יגולגל בסופו של יום על ציבור הצרכנים ועלול להשפיע על יוקר המחיה. אישור תובענות שכאלה עלול לפגוע בציבור בכללותו, שכן ההוצאות הכרוכות בהתדיינויות אלה יגולגלו לפתחי הצרכנים על-ידי אותם תאגידים הנתבעים שוב ושוב כגון יצרניות המזון. נזק נוסף לציבור, עליו אעמוד להלן, וגם אותו יש למנוע, נוגע לתמריצים שיש לתת לעוסקים להכניס אמצעי בקרה ופיקוח, תמריצים הנשללים במקרה של קבלת תובענות-סרק". 

טחינת הנסיך יוצגה על-ידי עורכי הדין ניזאר טנוס והאני טנוס. סלטי שמיר יוצגה על-ידי עורכי הדין יוסי אשכנזי, משה יעקב ועדי חיו. 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988