תיקי נתניהו, רגע האמת: כל מה שצריך לדעת לפני הכרעת היועמ"ש בתיקי ראש הממשלה

רגע האמת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וגם של היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, מתקרב. מנדלבליט, פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן ופרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) עו"ד ליאת בן-ארי עושים מאמצים גדולים כדי לסיים את עבודתם על תיקי נתניהו - 1000 (תיק המתנות), 2000 (תיק נתניהו-מוזס) ו-4000 (תיק בזק-וואלה).

לפי ההערכות, היועמ"ש יפרסם את החלטתו אם להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד נתניהו מחר (ה') או מחרתיים (ו') או לכל המאוחר בתחילת שבוע הבא. בכל מקרה, ההחלטה לא תתפרסם כל עוד ראש הממשלה לא נמצא בארץ. נתניהו צפוי לחזור הלילה (ד') מרוסיה, שם הוא נפגש עם הנשיא ולדימיר פוטין.

במשרד המשפטים ישנה היום דריכות גדולה לקראת פרסם ההחלטה. היועמ"ש ובכירי הפרקליטות יודעים היטב שגורל אמון הציבור בפרקליטות תלוי במידה רבה בגורל תיקי נתניהו. הדריכות כוללת גם התכוננות, עד כמה שניתן, לתגובות שיבואו לאחר פרסום ההחלטה. 

דבר אחד ברור - בחירות 2019 יהיו הבחירות הראשונות בתולדות המדינה שבהן ראש ממשלה מכהן שמואשם בשחיתות (בכפוף לשימוע) מבקש את אמון הציבור. עוד שיא שלילי נשבר.

מדוע תפורסם החלטת היועץ לאחר שנסגרו כבר הרשימות לכנסת?

היועמ"ש אמנם קיווה לפרסם את ההחלטה עוד לפני פרסום הרשימות לכנסת, אבל העבודה פשוט לא הסתיימה. זאת, בין היתר, בשל ההתלבטות בתוך הפרקליטות בנוגע לגורל תיק 2000. עם זאת, פרסום ההחלטה בפברואר מבחינת היועמ"ש הוא בטווח זמן מספיק לפני הבחירות, שייערכו ב-9 באפריל.   

מה קורה בימים האחרונים אצל היועץ ובפרקליטות, ומה הן ההערכות לגבי ההחלטה?

לפי ההערכות, בתיק 4000 צפוי היועמ"ש להאשים את נתניהו, בכפוף לשימוע, בלקיחת שוחד; ואילו בתיק 1000 נוטה מנדלבליט להאשים את נתניהו, בכפוף לשימוע, בעבירה של הפרת אמונים.

ההתלבטות הגדולה של מנדלבליט, שנמשכת עד הרגע האחרון ממש, נוגעת לגורל תיק 2000 העוסק בשיחות של נתניהו עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס. מנדלבליט מתלבט אם לאמץ את דעתם של בן-ארי וניצן על הגשת כתב אישום בגין שוחד נגד נתניהו בתיק - או לקבל את דעתו של המשנה שלו, עו"ד רז נזרי, ולסגור אותו. 

 התיקים והחשדות נגד המעורבים המרכזיים

עוד על תיקי נתניהו:

• כך תשפיע ההכרעה בתיקי נתניהו על הפרקליטות הבכירה
• כמה עולה ההגנה המשפטית של נתניהו? זאת שאלת 2 מיליון הדולר

כיצד תפורסם החלטת היועץ לציבור, ומה היא תכלול?

פרקטית, החלטת היועמ"ש צפויה להימסר לציבור באמצעות הודעה לתקשורת. ההודעה תפרט באופן מתומצת את הרקע לתיקים ואת האופן שבו הם נוהלו ונבחנו, את עיקרי המסקנות של הפרקליטות וכמובן את השורה התחתונה - באילו תיקים ובאילו סעיפים הוחלט להעמיד לדין את החשודים, ולגבי מי מהם הוחלט לסגור את התיק. היועמ"ש או הפרקליטות לא מתכוונים לקיים מסיבת עיתונאים. 

כיצד תועבר החלטת היועץ לסנגורים, ומה יכלול החומר שיועבר אליהם?

עוד לפני הוצאת ההודעה לתקשורת תעביר הפרקליטות לחשודים ולסנגוריהם את כתבי החשדות. כל חשוד לפי עניינו. כתב חשדות הוא למעשה טיוטת כתב האישום שיוגש נגד החשוד, והוא כולל ארבעה חלקים עיקריים: בכותרת כתב האישום מפורטים הפרטים הטכניים של האישום - שם הנאשם ופרטיו, פרטי המאשימה ובא-כוחה, בית המשפט שאליו מוגש כתב האישום ועוד.

לאחר מכן מפורטות עובדות כתב האישום. בפרק העובדות מגוללת התביעה את פרשת העובדות הנטענות על-ידה נגד החשוד ומבססות את ביצועה של העבירה הפלילית - עובדות שאם יוכחו מעבר לספק סביר על-ידי התביעה, יביאו להרשעת הנאשם. בחלק השלישי מציינת התביעה את שמן של העבירות המיוחסות לנאשם ואת סעיפי החקיקה בחוק העונשין האוסרים על ביצוען. חלקו הרביעי של כתב אישום כולל את רשימת עדי התביעה, המהווים את התשתית הראייתית להוכחות האשמה.

מה יכללו חומרי החקירה שיועברו לחשודים ולסנגוריהם?

כדי שהחשוד וסנגוריו יוכלו להתכונן לשימוע, עליהם לקבל את חומרי החקירה נגד החשוד וללמוד אותם. לפי החוק, חומרי החקירה שיש להעביר לכל חשוד הם החומרים שמאפשרים לו להתמודד עם החשדות נגדו. לפי המקובל, מדובר בעיקר בהודעות של הנחקרים הרלוונטיים בתיק לאישום נגד החשוד הספציפי. במקרה של נתניהו - לבטח אם האישום נגדו יהיה בשני תיקים או יותר - מדובר בעדים רבים מאוד שנחקרו פעמים רבות, ובהם כנראה גם שלושת עדי המדינה, ניר חפץ, שלמה פילבר וארי הרו.

בנוסף, יועברו לחשודים ראיות מהותיות נוספות שעשויות להשפיע על הגנתם, כגון תכתובות ופרוטוקולים רלוונטיים (למשל, בנוגע להחלטות הרגולטוריות בתיק בזק), ולעתים גם הקלטות והאזנות.

האם הציבור הרחב ייחשף לחומרי החקירה?

לציבור הרחב אין, מן הסתם, זכות מוקנית להיחשף לחומרי חקירה בתיקים. ההפך הוא הנכון - חשיפת חומרי החקירה לציבור עלולה להביא לזיהום ההליך המשפטי ולשיבוש מהלכי המשפט. זוהי גם הסיבה שהפרקליטות נוהגת להחתים את הסנגורים של הנאשמים על התחייבות שלא להעביר חומרי חקירה לתקשורת אלא להשתמש בהם רק לצורכי השימוע.

עם זאת, במציאות על-פי רוב דולפים חומרי חקירה רבים ומגיעים לכלי התקשורת ומהם לציבור. זה קורה, בין היתר, בשל העובדה שלחלק מהמעורבים שנחשפים לחומרי החקירה, יש אינטרס להדליף מידע מסוים שעשוי לסייע להם לשיטתם בהמשך הדרך המשפטית. לדוגמה תאורטית, כאשר מידע שנאסף בחקירה יכול לפגוע באמינות של עד מדינה, יש אינטרס לחשוד שעד המדינה מעיד נגדו, לחשוף את אותו מידע ולעורר ספק בקרב הציבור באשר לאמינות עד המדינה.

יצוין כי חלק ניכר מחומרי החקירה בתיקי נתניהו כבר הודלפו לתקשורת ונחשפו בציבור. למשל, ההקלטות של שיחות נתניהו ומוזס שעומדות במרכז חקירת תיק 2000.

מהו הליך שימוע לפני העמדה לדין?

הליך של שימוע הוא הליך מקדים לפני הגשת כתב אישום נגד חשוד, שבמסגרתו ניתנת לחשוד האפשרות האחרונה להציג טענות ונימוקי הגנה מדוע יש להימנע מהגשת כתב האישום נגדו. ובמלים אחרות - לשכנע שחומר הראיות או אינטרס הציבור אינם מצדיקים הגשת כתב אישום וניהול משפט פלילי נגדו. החשוד לא צריך להופיע בעצמם להליכי השימוע (אלא הסנגורים שלו). הטענות בשימוע יכולות להישמע בכתב או בעל-פה או גם בכתב וגם בעל-פה.

עד שנת 2000 לא הייתה זכות השימוע מעוגנת בחוק, אולם בשל ההשלכות הקשות הנובעות מעצם הגשת כתב אישום נגד אדם, הוחל להנהיג הליכי שימוע במקרים רבים. אנשי ציבור זוכים באופן כמעט אוטומטי לשימוע.

מה יהיו לוחות הזמנים במקרה של שימוע?

לאחר פרסום החלטת היועץ, ואם אכן הוא יורה על העמדתו לדין פלילי של נתניהו, ישלח מנדלביט לסנגורים של החשודים שהוחלט להעמידם לדין, בהם ככול הנראה נתניהו ושאול אלוביץ, זימון לשימוע.

החוק קובע זכות לשימוע בכתב בתוך 30 מיום העברת כתב החשדות (טיוטת כתב האישום) לעיונו של החשוד. עם זאת, בהתאם להנחיות פרקליט המדינה ניתן לקיים את השימוע גם במועד מאוחר יותר מ-30 יום, כדי לאפשר לסנגורים ללמוד את חומרי החקירה לעומק, על-מנת להתכונן להליך השימוע בצורה ראויה. בנוסף, ברוב המקרים השימוע מתקיים בעל-פה. במקרה הנוכחי, הואיל והחשוד המרכזי הוא ראש ממשלה שעשוי להמשיך בתפקידו, יש להניח שמועדי השימוע יתואמו מבעוד מועד, תוך התחשבות בלוחות הזמנים של נתניהו ושל שאר החשודים.

לאחר פרסום החלטת היועמ"ש יתחיל התהליך של העברת חומרי החקירה לסנגורים של הנאשמים, כדי שהם יוכלו להתכונן לישיבות השימוע. הואיל ומדובר בעשרות רבות של ארגזים, הכוללים תוצרי חקירות של עשרות חשודים ועדים, התהליך הזה ייקח שבועות. זאת, מאחר שהפרקליטות צריכה למיין את החומרים ולהעביר לכל חשוד רק את חומר החקירה הרלוונטי להגנתו שלו. לאחר מכן יצטרכו סנגורי החשודים ללמוד לעומק את הררי חומרי החקירה כדי להתכונן לישיבות השימוע ולהגן על לקוחותיהם. לימוד של חומרי חקירה כה רבים צפוי לקחת בין שלושה חודשים לחצי שנה.

ישיבות השימוע לחשודים יתחילו בסביבות החודשים אוגוסט-ספטמבר 2019. גם השימועים עצמם צפויים להיות ארוכים ולהימשך כחודש לפחות, שכן הליך שימוע של חשוד אחד ישפיע על הליך שימוע של חשוד אחר באותו תיק.

מתי תתקבל החלטה סופית לאחר השימוע?

ניסיון העבר מלמד כי מרגע שנבחרי ציבור החשודים בשחיתות מוזמנים לשימוע לפני הגשת כתב אישום, ועד שמתקבלת החלטה סופית על העמדה (או אי-העמדה) לדין שלהם, חולפים חודשים רבים, אם לא שנה ויותר.

לאחר שיסתיימו הליכי השימוע לחשודים, מאוקטובר 2019 פחות או יותר, יצטרכו היועמ"ש, פרקליט המדינה והבכירים הנוספים בפרקליטות לשבת ולדון בטענות הרבות, אולי גם בראיות חדשות, שהעלו סנגורי החשודים בהליכי השימוע. יחלפו עוד כמה חודשים עד שתגובש הכרעה סופית אם לנהל משפט פלילי נגד נתניהו, אלוביץ והחשודים הנוספים. ובשורה התחתונה - החלטה סופית תתקבל בסוף 2019 או תחילת 2020.

האם נתניהו יוכל להמשיך לכהן כראש הממשלה אחרי השימוע ואחרי החלטה סופית?

כן. במצב החוקי הנוכחי בישראל אין מניעה שנתניהו ימשיך לכהן ראש ממשלה גם לאחר שהוא יוזמן לשימוע לפני העמדה לדין פלילי. יתר על כן, גם אחרי הליך השימוע, ואם יוגש כתב אישום נגדו, לא תהיה מניעה חוקית שנתניהו להמשיך לעמוד בראשות הממשלה.

ההלכה המרכזית של בית המשפט העליון העוסקת בכשרות מינוי שרים שנגועים בפלילים התקבלה בעניינם של יו"ר ש"ס והשר, אריה דרעי, ושל חברו, סגן השר לשעבר רפאל פנחסי. בפסק דין שזכה לשם "הלכת דרעי ופנחסי" נקבע כי מי שהוגש נגדו כתב אישום אינו יכול להמשיך לכהן כחבר בממשלה, שר או סגן שר, וחייב את ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל להעביר את פנחסי מכהונתו.

בג"ץ עדיין לא נדרש לשאלה מה קורה כשכתב אישום (לאחר שימוע) מוגש נגד ראש ממשלה מכהן - האם הוא מחויב להתפטר, אם לאו. עם זאת, ברמה הפרקטית וגם הפוליטית, נתניהו יתקשה לשרוד בראשות הממשלה בזמן שמתנהל נגדו הליך פלילי, אם יתנהל הליך כזה. 

נתניהו מקבל גב מימין, בינתיים | טל שניידר

ההודעה הצפויה של היועמ"ש מנדלבליט מציבה דילמה בפני הפוליטיקאים שמשרטטים את האסטרטגיה שלהם. סברה אחת שלהם גורסת כי השימוע ייקבע למועד רחוק - זמן רב אחרי מערכת הבחירות - דבר שיאפשר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהתחשב בכוחו הפוליטי הרב כרגע, להמשיך את הקמפיין בעוצמות גבוהות ולהקים את הממשלה הבאה בראשותו. לפי הנחה זו פועלות כיום מרבית מפלגות הימין.

נציגיהן של הבית היהודי (המורחב), הימין החדש, ישראל ביתנו, ש"ס ויהדות התורה חזרו ואמרו בשבועות האחרונים כי הם ימליצו לנשיא על נתניהו כראש הממשלה הבא ללא התניות. לעומתם, יו"ר כולנו, השר משה כחלון, היה יותר זהיר ומסויג, אך גם הוא עשוי לעדכן את עמדתו ולשדר עסקים כרגיל עד לאחר קיום השימוע.

בשמאל אין התלבטות - מבחינתן של העבודה ומרצ, נתניהו הוא פסול חיתון. סוגיה שעדיין נותרה פתוחה היא מה תעשה הרשימה החדשה, כחול-לבן. שתיים מתוך ארבע צלעותיה - השרים לשעבר משה יעלון ויאיר לפיד - הבהירו כי הודעת היועמ"ש על כתב אישום, גם בכפוף לשימוע, היא קו פרשת המים מבחינתם - הם לא ייכנסו לממשלה של נתניהו. מבני גנץ ומגבי אשכנזי לא שמענו עד היום דברים ברורים בנוגע לתקופת המעבר שבין ההודעה לבין השימוע. בכחול-לבן אומרים שכמו כולם, גם הם ממתינים להחלטה. רק אחריה יישבו ארבעת בכירי המפלגה ויקבלו החלטה עדכנית. 

סברה פוליטית אחרת גורסת כי יום או יומיים אחרי הודעת מנדלבליט, הוא יפנה לעורכי דינו של ראש הממשלה לקביעת מועד השימוע, ולא ימתין חודשים ממושכים. במצב דברים זה, ההנחה במערכת הפוליטית היא שנתניהו יהיה מסוגל להרכיב קואליציה שתחזיק חודשים בודדים בלבד.

עניין נוסף, רגע לפני ההחלטה הצפויה, הוא ההיבט הניסוחי-עובדתי של הודעת היועץ. אם פירוט חשדות השוחד יהיה חמור וקשה מבחינת מעורבותו האישית של נתניהו בעסקי בזק, התמיכה הציבורית ומספר המנדטים של הליכוד בסקרים עשויים לצנוח, או לכל הפחות להיפגע. גם זה ישפיע על האמירות ועל התנהלות הקמפיינים של כל הגורמים במפה.

*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו והחשודים האחרים בתיקים עודם בראשיתם. כל החשודים מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות.