האצנית בחצאית: הכירו את ביטי דויטש, הסנסציה של המרתון

ביטי דויטש כבשה לבבות כשניצחה במרתון טבריה, וסומנה ככישרון טבעי • במרתון ירושלים בשבוע הבא היא תנסה למנף את הפרסום למטרה חברתית, פרויקט אישי למען נפגעות אנורקסיה

ביטי דויטש / צילומים: איל יצהר
ביטי דויטש / צילומים: איל יצהר

עונת המרתונים הישראלית 2019 החלה, ואם תשאלו את ביטי (ברכה) דויטש, מבחינתה היא התחילה מצוין. אחרי הצלחה מפתיעה במרתון טבריה, שמיצבה אותה בראש הפירמידה כאלופת ישראל במרתון, היא המשיכה לחצי מרתון בתל אביב ובשבוע הבא היא תעמוד גם על קו הזינוק במקצה חצי מרתון בירושלים. דויטש, צעירה חרדית, עולה חדשה שמעולם לא רצה בעבר ואמא לחמישה (שהיכתה רבים בתדהמה כשרצה חצי מרתון כשהייתה בהיריון, בחודש שביעי), היא הסינדרלה של הענף בארץ.

במרתון ירושלים היא תנסה למנף לראשונה את ההצלחה והפרסום שלה גם עבור מטרה חברתית, פרויקט אישי שיקר לליבה. דויטש איבדה לפני כשנה את בת דודתה, דניאלה חיה פרדס, שסבלה מאנורקסיה, לא הצליחה להשתקם אחרי אשפוז ולחזור לחיים נורמטיביים ונטלה את חייה. "זה סיפור מאוד עצוב בשבילי", היא מספרת, "כי היא הייתה מוכשרת עם הרבה יכולות, אבל סבלה מאוד והרגישה רע עם עצמה ובכלל לא ראתה את הטוב שיש בה".

בעקבות האירוע, היא החלה בקמפיין לגיוס כספים להקמת "בית דניאלה" - מרכז יומי שיקומי לנוער (18-12) שסובלים מאנורקסיה או בעיות נפשיות, ששם דגש על השלב השיקומי, במטרה לעזור בשלב הלא פשוט של אחרי השיקום ולפני החזרה לחיים הרגילים, ולספק תמיכה לילדים ולמשפחות. "זה לא קל בשבילי, כי אני מעדיפה לרוץ, אבל המטרה כל-כך חשובה וזה קרוב ללבי. לפני שנה גייסנו 25 אלף דולר, שבעזרתם יש כבר מרכז משופץ שייפתח החודש, אבל זה מקום פרטי שדורש הרבה תרומות - לתחזוקה, לטיפולים ועוד".

דויטש לא תהיה היחידה שרותמת את הריצה למען מטרה טובה. השנה ישתתפו במרתון ווינר ירושלים הבינלאומי התשיעי אלפי רצים בשם עמותות ומטרות שונות, הצפויות לגייס מאות אלפי שקלים למטרות חברתיות, ובהן האגודה למלחמה בסרטן, המרכז לנפגעות אונס ותקיפה מינית, קרן קובי מנדל, קו לנוער, חיינו, המרכז לזכרו של מייקל לוין לסיוע לחיילים בודדים, יחד, משפחה אחת, מרכז צומת, סולם, עלה, שלווה, קו לחיים ועוד.

אישי: 29, נשואה + 5. נולדה בוושינגטון, עלתה לארץ ב-2009, מתגוררת בירושלים

השכלה: תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בייעוץ חינוכי

מקצוע: עובדת בארגון "נפש יהודי" ואחראית לסניף בארה"ב. הארגון מקדם תוכניות בדגש יהדות לסטודנטים יהודים ונותן להם הזדמנות ללמוד בישראל ולהתחבר לארץ.

הישגים: אלופת ישראל במרתון (ינואר 2019) ובחצי מרתון (דצמבר 2018), שם האיגוד אפילו לא ידע עליי כי הייתי כל-כך חדשה. הייתי הישראלית הראשונה שניצחה בירושלים וניצחתי בחצי במרתון תל אביב. באפריל אשתתף לראשונה בתחרות בחו"ל בחצי מרתון ברלין".

תזונה: "אין לי תוכנית מדויקת. אני אוכלת לפי התחושות, שומעת לגוף. בבוקר דייסת קוואקר, אוהבת ירקות ואוכלת חלבונים וקטניות. לפני שנה, כשהתאמנתי למרתון, הרגשתי חלשה והתגלו אנמיה וצליאק. הפסקתי גלוטן במיידי ולקחתי ברזל, וחזרתי לעצמי במהירות. היום, אחרי כל תחרות אני מרשה לעצמי פינוק כמו שוקולד".

ביטי דויטש ומשפחתה / צילום:  איל יצהר
 ביטי דויטש ומשפחתה / צילום: איל יצהר

שאיפות: "בינתיים התוצאות טובות, אבל אף פעם לא אהיה הרצה הכי טובה, כי זו לא המטרה בחיים שלי. אני נהנית מהריצה ורוצה להתקדם, אבל זה לא הכול בחיים. אני גם אמא וגם עובדת, ובכלל, אני לא חושבת שזה טוב להתמקד רק בזמנים של הריצה כי עלולים להתאכזב, אלא להסתפק במה שיש".

משפחה: "ההורים, המשפחה והחברות תומכות, כולם מעודדים. בארץ אין כמו הרצים, ואפילו אנשים שאני לא מכירה מעודדים כל הדרך. בת"א הייתי שנייה רוב הזמן והרגשתי אהבה גדולה מהקהל. אין כמו עם ישראל, זה כמו משפחה. זה בשבילי כבוד גדול ואני מרגישה בת מזל".

התחלה: "אף פעם לא רצתי, גם לא בצעירותי. כן עסקתי בספורט כמו כדורסל. אחרי שילדתי ארבעה ילדים בתוך שש שנים, רציתי להיכנס לכושר ובחרתי לרוץ מרתון. זו בחירה קיצונית, כי אני קצת קיצונית בדרך הפעולה שלי. אני חייבת מטרה גדולה כדי להיות עקבית".

אמונה (1): "תחרות זה הזמן שאני הכי מחוברת לקב"ה. האמונה נותנת לי כוח, הריצה היא מתנה מהקב"ה. אני משקיעה ועושה את ההשתדלות, אבל זה לא ממני, הוא הכול-יכול והוא מקור הכוח שלנו. אין לו גבולות, לכן כל אחד יכול להגיע לאינסוף, ואין גבול למה שאנחנו יכולים".

אמונה (2): "כשרצתי 15 קילומטרים במרוץ ראשון לציון, לא היה לי פייסר. בדרך כלל אני מנסה לרוץ אחרי מישהו, לעקוב אחר הרגליים שלו כי זה עוזר לי להיכנס ל’זון’, אז במקום, שיננתי לעצמי פסוק מתהילים (קמ"ז): 'לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה. רוֹצֶה יְהוָה אֶת יְרֵאָיו אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּו’. אמרתי לשם שאני סומכת על חסדיו".

אמונה ׁ(3): "הכוח המנטלי משתלב עם האמונה. בפסיכולוגיה ידוע שכוח מנטלי מאפשר לנו לשלוט בגוף. כשרצתי במרתון תל אביב, פספסתי פנייה, אז שרתי 'השם מלך, השם מלך, השם ימלוך לעולם ועד’, ולא הרגשתי בלבול אלא שהשם מוביל אותי ורק הרגליים שלי זזות. זו חוויה רוחנית מיוחדת שאני לא מגיעה אליה גם בתפילה".

קבוצת ריצה: "אחרי מרתון ירושלים הקודם ושנתיים שהתאמנתי לבד, הצטרפתי לקבוצת ריצה. רציתי לבחון לאן הקבוצה תיקח אותי. אתי ויורם איינר מאמנים בקבוצת 'הרוח השנייה’ בירושלים, שהיא כמו משפחה. הם הכינו אותי לטבריה ומשם הכול התחיל. זכיתי באליפות ישראל, עשיתי תוצאה טובה ומפתיעה יותר ממה שהם ואני חשבנו שיהיה (2:42) ושיפרתי ב-27 דקות, שזה מאוד משמעותי".

ביגוד ספורט: "יש המון חברות שמייצרות למגזר ויש דברים מאוד יפים. אחרי שגילו אותי במרתון ת"א, חברה אחת התחילה לשלוח לי בגדים. אחרי הניצחון בירושלים נוספו עוד כמה, והיום כבר יש לי המון בגדים וחברות שרוצות לעשות לי ספונסרינג. זה מיוחד כי אין בעולם רצה מקצוענית בחצאית".

לרוץ בחצאית: "אני מאוד בסיסית בביגוד. בוחרת לפי הנוחות. רצה בחצאית שחורה נוחה ולא מוותרת עליה. אמרו לי שאם אוריד את החצאית ואת השרוולים הארוכים, זה יכול להשפיע על הזמן ולהוריד כמה דקות. אבל לא חשוב לי להיות הרצה הכי מהירה, אלא להישאר נאמנה לעצמי".

אימונים: "מצאתי באינטרנט תוכנית של המאמן האל היגדן שמתמחה בתחום, וזה התאים לי כי כאמור הייתי עם איזשהו רקע ולא התחלתי מאפס. התאמנתי ארבעה חודשים למרתון הראשון. למי שלא רץ אף פעם אני ממליצה על אפליקציה 'מהספה לחמישה קילומטרים’ שמאפשרת בתוך כמה שבועות להגיע ליעד באמצעות אינטרוולים של ריצה והליכה".

מאמן: "כבר חודשיים שיש לי מאמן אישי, ואני מתאמנת איתו פעמיים בשבוע. ביתר האימונים אני רצה לבד ריצה אחת ארוכה והשאר ריצות קלות. מתאמנת 7-6 פעמים בשבוע".

מרתון ירושלים יתקיים ביום שישי 15.3 והוא ילווה בשורה של אירועים בינלאומיים, בהם תערוכת Expo Sport, ערב גאלה וארוחת הפסטה המסורתית. המרתון כולל שישה מקצים: מרתון מלא (42.2 ק"מ); חצי מרתון (21.1 ק"מ); 10 ק"מ; 5 ק"מ; מרוץ משפחות (1.7 ק"מ) ומרוץ קהילות (800 מטר) לבעלי צרכים מיוחדים. כתובת לתרומות למען "בית דניאלה": https://my.israelgives.org/en/campaign/beitdaniella