איך סוגרים בור של 10 מיליארד שקל? אלה המפלגות שהסכימו לענות, ואלה המפלגות שהתחמקו

מה שאלנו: בעקבות החריגה מיעד הגירעון בחודשים האחרונים, האוצר צופה כי בתקציב המדינה יהיו חסרים 10 מיליארד שקל על מנת לסיים את השנה בלי לחרוג מיעד הגירעון (2.9%). האם ואיך תפעלו לסגור את הבור? האם תשקלו העלאת מסים או קיצוץ משמעותי בהוצאות הממשלה או צעדים אחרים? זו תשובת המפלגות:

הליכוד: לא טרחו למסור תשובה לשאלה

דווקא ממפלגת השלטון האחראית-שותפה לניהול התקציבי של המדינה בארבע השנים האחרונות - לא נתקבלה תשובה.
עולה הרושם כי במפלגה היו מעדיפים שהעיתונות תעסוק בנושאים אחרים, כמו העמדות של הדוגמנית רותם סלע באשר למהות הזהות היהודית והדמוקרטית של המדינה ו/או ישמחו אם כל העיתונות תתעמק בראיון שנתנה אשת ראש הממשלה שרה נתניהו ביום שישי האחרון. רק לא לעסוק במה שחשוב באמת.

■ ניתוח "גלובס": המפלגה שנמנעת בעקביות מפרסום מצע, ממשיכה באותו קו שלא לספק תוכניות מפורטות לציבור.

המפלגות שלא השיבו לפניית "גלובס":

הליכוד, יהודת התורה, רע"מ-בלד, מרצ, זהות וש"ס

איחוד מפלגות הימין: נתחיל בביטול מהלכי כחלון

הגירעון הוא תוצאה של מדיניות כלכלת הבחירות של כחלון בארבע השנים האחרונות. עלות פרויקט מחיר למשתכן, על פי אומדנים מסוימים, עומדת על 10 מיליארד שקלים. הרפורמה בחשמל עומדת על 7 מיליארד שקלים עלות למשק, וישנן דוגמאות נוספות.לא צריך להעלות מיסים וגם לא לבצע קיצוץ משמעותי, אלא לתקן את מדיניות האוצר, להחליף את ה'רפורמה' בחשמל ברפורמה אמיתית ולעודד את שוק הנדל"ן באמצעות עידוד ההיצע באזורי הביקוש במרכז, וכן באזורים ביו"ש כגון מערב השומרון הקרובים למרכז ובפריפריה, דבר שגם יוריד מחירים וגם יזרים לקופת המדינה הכנסות שיסייעו לכסות את הגירעון.  כמן כן, צריך לבדוק כמה מהגירעון הזה נובע מהשנה וכמה נובע מתקופה קודמת ונדחה בעקבות תרגילים פיננסיים וחשבונאיים של האוצר.

 בצלאל סמוטריץ' / צילום: אוריה תדמור

 ■ ניתוח "גלובס": ביטול מחיר למשתכן אכן יגדיל את הכנסות המדינה, אך בסכום קטן יחסית. ביטול הרפורמה בחברת החשמל לא יגדיל את הכנסות המדינה משום שהרפורמה אינה ממומנת מתקציב המדינה.

גשר: הבטחות כלליות ולא מפורטות

גשר תפעל לפיקוח הדוק יותר בתחום התשתיות, להפסקת הפארסה שנקראת "מחיר למשתכן", שמחלק מתנות למי שלא זקוק להן בלי לטפל לעומק בשיטה, ליוזמת חדשנות מעמיקה בשילוב האקדמיה והתעשייה לפיתוח מואץ של תעשיות טכנולוגיה בישראל שתמשוך השקעות חדשות באופן מיידי, לתמריצים לעסקים חדשים, לבחינה וקיצוץ עמוק במערך הממשלתי במקומות בהם אין פריון מוכח ולשילוב אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה.
במקביל, ניאבק בכל סממני השחיתות, בכל הרמות, לרבות בתופעת המעאכרים שפוגעת באמון האזרחים ומעכבת תהליכים כלכליים חשובים ולרבות הזרמת כספים לעמותות עלומות ממטרות עמומות. הגירעון הענק לא ייסגר ביום, אבל נפעל לבניית תרחישים חלופיים לסגירתו מבלי לפגוע בתכניות לשיפור חיינו כאן.

 אורלי לוי / צילום: אוסף התצלומים הלאומי

■ ניתוח "גלובס": הגישה הכללית רצינית ואחראית אך גשר לא מתחייבת לצעדים ספציפיים שעשויים להביא להגדלת ההכנסות (מיסים) או הקטנת ההוצאות (קיצוצים), מעבר לביטול "מחיר למשתכן".

כחול לבן: העדיפו להתמקד במקרים עתידיים

בכוונתנו להגדיר מחדש את סדר העדיפויות, לצמצם את הזרמת המיליארדים תחת סעיפי הכספים הקואליציוניים הניתנים ללא פיקוח לסקטורים פוליטיים, לבחון את הוצאות הממשלה ולהגדיר מחדש את סדר העדיפויות, כאשר קו המנחה יהיה הוצאות התומכות בצמיחה ובשיפור השירותים החברתיים. בנוסף, נפעל להתנעת רפורמות מבניות שיובילו לצמצום הוצאות של מנגנון ותקורות. נפעל גם לצמיחה אמיתית בתוצר לנפש, נתניע תוכנית לאומית להשקעה בתשתיות, שתמומן בשיתוף המגזר העסקי ותביא להאצה מיידית בצמיחה, ונפעל בנחרצות להגברת התחרותיות ולהורדת יוקר המחיה.

 גבי אשכנזי, יאיר לפיד, בני גנץ, משה בוגי יעלון, מפלגת כחול לבן / צילום:מיכאל שבדרון

■ ניתוח "גלובס": מבטיחים לקצץ במקום שכולם רוצים - אבל לא יכולים - בכספים שיקבלו השותפים הקואליציוניים. שינוי סדר העדיפויות הוא אמירה עמומה מדי. אף מילה על מסים או פטורים ממס.

הימין החדש: המונופולים והוועדים ישלמו

נפעל לשבירת מונופולים ממשלתיים ואחרים, פתיחת השוק לתחרות מקסימלית וליצירת כר פורה להשקעות מחו"ל. בין היתר, נדרוש להכניס להסכמים הקואליציונים דרישה ללהעביר חוק שיאסור על שביתה בשירותים חיוניים, וכך יתאפשר חיסכון של מיליארדים בהסכמי השכר הקרובים ובקידום רפורמות מבניות. בנוסף, נפתח את השוק ליבוא חופשי ונסיר חסמי תקינה, באופן שיוריד את יוקר המחיה בישראל, יעודד צריכה וסחר ויגדיל את הכנסות המדינה. בכל מקרה על ישראל לעמוד ביעד הגירעון לשנת 2019 ולצורך כך יש לבצע מדיניות כלכלית אמיצה, תחרותית ולא פופוליסטית.

 נפתלי בנט ואיילת שקד בפורום האחד עשר / צילום: שלומי יוסף

■ ניתוח "גלובס": הרבה אמירות על קידום התחרות ואפס על מסים ופטורים ממס. הצעה קונקרטית אחת שיכולה להועיל לקופת המדינה בעתיד היא הקפאת השכר במונופולים הממשלתיים.

מפלגת העבודה: חברות הענק צריכות לחשוש

הגירעון הנוכחי בתקציב המדינה אינו תוצאה של השקעה חכמה בציבור או בעתיד של הצעירים, אלא של ניהול כושל ורשלני של קופת המדינה אשר אינו מביא לשום תוצאה ארוכת טווח בשיפור השירותים החברתיים בישראל. כדי להתמודד עם גירעון משמעותי יש לבצע צעדים ארוכי טווח ולא פלסטרים נקודתיים. צעדים אלו כוללים:
- שינוי עמוק בסדרי העדיפויות הלאומיים, השקעה תקציבית במנגנונים כלכליים מקדמי צמיחה ופריון, המכוונים לטובת הציבור כולו ולא לטובת סקטורים וקבוצות לחץ.
- ניהול השירות הציבורי בצורה אפקטיבית ויעילה, תוך בדיקה שיטתית של תוצאות בכל אחת מהתוכניות שמפעילה הממשלה. יש יכולת להוציא יותר מכל שקל בתקציב, על ידי ניהול נכון ואחראי.
- ביצוע גבייה חכמה של מסים, תוך מאבק בלתי מתפשר מול העלמות מס, חברות ארנק, והטבות מס בלתי הוגנות לתאגידי ענק.

 אבי גבאי / צילום: כדיה לוי

■ ניתוח "גלובס": מעבר לפתרונות הכלליים וארוכי הטווח יש כאן - סוף-סוף - הצעה קונקרטית לצמצם הטבות מס לתאגידי ענק.

חד"ש-תע"ל: הכיבוש הוא בכלל הבעיה האמיתית

מדובר ברשימה שמאחדת שתי מפלגות. מחד"ש בראשות איימן אודה נמסר כך: ניתן לצמצם את הגרעון במהרה על ידי קיצוץ רבבות המיליארדים המופנים לכיבוש, לחימוש ולהתנחלויות. הפסקת הכיבוש יכולה להביא לשינוי דרמטי בהרכב תקציב המדינה ולהפנייתו למען שירותים ציבוריים - רווחה, בריאות, חינוך. ממפלגת תע"ל בראשותו של ח"כ אחמד טיבי נמסר כי הפיתרון לבעיית הגירעון הוא ביטול תקציבי ההתנחלויות וקיצוץ בהוצאות הצבאיות ובמקביל - להעלות מס חברות על חברות גדולות.

 אחמד טיבי ואיימן עודה / צילום: רפי קוץ

■ ניתוח "גלובס": המפלגות הערביות הן היחידות שמציעות קיצוצים אמיתיים בתקציבים, אך אצלן הבעיה היא היעדר היתכנות פוליטית.

ישראל ביתנו: יותר חרדים וערבים עובדים

הדרך להתמודד עם הגירעון היא באמצעות הגדלת שיעור ההשתתפות בכח העבודה של אוכלוסיות נוספות: חרדים וערבים. בנוסף, יש לפעול להגדלת העוגה וביצוע פעולות שיעודדו את המגזר העסקי לצמוח יותר ולהניב למדינה הכנסות נוספות ממיסים.

 אביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים / צילום: שלומי יוסף

■ ניתוח "גלובס": פתרונות ארוכי טווח שמתעלמים מהבעיה המיידית.

כולנו: חכו בסבלנות, המשוואה תתיישר

תחת המשך כהונתו של שר האוצר משה כחלון לא יפגעו התוספות לבריאות, לא יפגעו התוספות לחינוך, לא יפגעו התוספות לרווחה, לא יפגעו התוספות למשפחות הצעירות ולא יועלו מסים. בניגוד ללפיד שביקש להעמיד את יעד הגירעון על 3.4%, אנחנו נעמוד ביעד הגירעון שנקבע בתחילת 2019 על 2.9%. נמשיך להעמיד חוב-תוצר מהנמוכים בתולדות ישראל, נמשיך לשמור על שיעור אבטלה מהנמוכים בתולדות המדינה ונמשיך לעודד את נתוני הצמיחה.

נכון שיש גורמים בממסד הכלכלי בקרב הבנקאים, הקבלנים ואינטרסנטים נוספים שרוצים שמעמד הביניים יימחק, שהזוגות הצעירים יפשטו יד, ושהקשישים ירדו אל מתחת לקו העוני - אך מפלגת כולנו לא תיכנע ללחצים שכל תכליתם פגיעה ביוזמות החברתיות וניסיון להפעיל לחץ להעלאת מסים. הגיע הזמן להפסיק את המנהג המגונה של בחינת גירעון שנתי על פי מדד של חודשיים בלבד. היקף הכנסות המדינה בחודשים הקרובים יכסה את הפער שנוצר, והגירעון יתכנס כפי שהיה בשנה הקודמת.

 משה כחלון / צילום: שלומי יוסף

■ ניתוח "גלובס": יהיה בסדר. תסמכו על מי שיצר את הגירעון שגם יידע לסגור אותו מבלי שנסביר לכם איך.