גוגל סלחנית כלפי הטרדה מינית? שילמה לבכירים שהודחו

אמש פורסם כי ענקית החיפוש שילמה עשרות מיליוני דולרים לשני בכירים שהודחו מהחברה אחרי שהואשמו בהתנהלות לא נאותה • גוגל: שינינו את הנהלים

גוגל סלחנית כלפי הטרדה מינית? /צילום: רויטרס  AMIR COHEN
גוגל סלחנית כלפי הטרדה מינית? /צילום: רויטרס AMIR COHEN

תביעה של בעלי מניות נגד חברת האם של גוגל, אלפבית, חושפת פרטים חדשים על מענקי הענק שקיבלו בכירים בגוגל שעובדות האשימו בהטרדה מינית, ועל ההתנהלות הבעייתית מאחורי הקלעים בנושא. התביעה, שהוגשה בינואר אך פרטים חדשים בה הפכו לפומביים אתמול, גורסת לפי דיווח של בלומברג כי לארי פייג', מייסד גוגל ומנכ"ל אלפבית, לא קיבל אישור מדירקטוריון החברה כשהעניק ב-2014 אופציות למניות בשווי 150 מיליון דולר לאנדי רובין, יוצר אנדרואיד, למרות שבאותו זמן התנהלה בחברה חקירה נגדו בעקבות תלונה של עובדת עליה היה ממונה, שטענה בין היתר כי רובין כפה עליה מין אוראלי.

האישור למענק הגיע מהדירקטוריון בדיעבד שמונה ימים אחרי שכבר ניתן לרובין, וככל הנראה הייתה לו משמעות פורמלית בלבד. לפי התביעה, רובין השתמש במענק בהמשך כקלף מיקוח כדי לקבל במקומו 90 מיליון דולר, כשעזב את החברה בעקבות המקרה לאחר שלושה חודשים.

בנוסף, התביעה חושפת את סכום המענק שאושר לבכיר נוסף כשעזב את החברה בעקבות האשמות בהטרדה מינית. עמית סינגאל, מנהל בכיר בגוגל שהיה סגן נשיא לתחום החיפוש ועזב את החברה ב-2016, אשר אושר לו "מצנח זהב" בשווי 45 מיליון דולר. זאת למרות שהוא התפטר אחרי שהאשמות שנגע בעובדת בניגוד לרצונה, באירוע מחוץ למקום העבודה, נמצאו אמינות. לבסוף, לפי התביעה, החברה שילמה לו סכום נמוך יותר, 15 מיליון דולר, מאחר שהצטרף לאובר שמתחרה בחברה בתחום הרכב האוטונומי. סינגאל עבד בתפקיד בכיר באובר, אך נאלץ לעזוב גם אותו לאחר שאתר ריקוד דיווח כי הוא לא חשף בפני מעסיקיו החדשים את הסיבות בגינן עזב את גוגל.

סינגאל ורובין הכחישו בעבר את ההאשמות נגדם. גם לאור התגליות החדשות, עורך הדין מטעם רובין, אלן סטרוס, אמר לבלומברג כי התלונה לא מציגה בצורה נכונה את עזיבתו את גוגל. "אנדי מודה בכך שקיים מערכת יחסים בהסכמה עם עובדת גוגל, אך הוא מכחיש בתוקף כל התנהגות פסולה, ואנחנו מצפים לרגע בו נציג את הסיפור שלו בבית המשפט".

המענקים אושרו על ידי "ועדת פיתוח המנהיגות והשיפויים" של דירקטוריון גוגל. התביעה מצטטת מידע של גוגל, ומצביעה על כך שהוועדה אפשרה לבכירים לארי פייג', סרגיי ברין ואריק שמידט לשלוט בוועדה ולהשפיע על ההחלטות. מתמלולי הפגישות עולה בין היתר כי הוועדה המעיטה בחומרת האישומים נגד הבכירים. בפגישה שנערכה לאחר עזיבתו של רובין נאמר כי "אנדי רובין התפטר כדי לפתוח חממה לסטארט-אפים בתחום החומרה", למרות שגוגל ניהלה חקירה נרחבת ומצאה כי המתלוננת נגדו אמינה. לאחר מכן, גוגל אף השקיעה מיליונים בחברה הבאה של רובין. גם כשסינגאל עזב, הוועדה שקבעה את הפיצוי שלו הצהירה כי הוא "עזב כדי להתמקד בפעילות פילנתרופית", ללא התייחסות להאשמות נגדו.

מהחומרים שסופקו במסגרת התביעה עולה גם כי ייתכן שהיו תשלומים נוספים בסדר גודל דומה שלא נחשפו לבכירים אחרים שהואשמו בהטרדות. ראש משאבי האנוש בגוגל לשעבר, לזלו בוק, מצוטט מתייחס ל"מקרים נבחרים מהעבר" כשקבע את גובה התשלום שקיבל סינגאל עם התפטרותו.

המענק שרובין קיבל עם עזיבתו נחשף לראשונה על ידי הניו יורק טיימס באוקטובר, והוביל למחאה של אלפי עובדות ועובדים בחברה בנובמבר, שעזבו את משרדי החברה ברחבי העולם במחאה על ההתנהלות מול תלונות על הטרדות. בעקבות המחאה גוגל שינתה את המדיניות שלה ובין היתר הפסיקה את הפרקטיקה שמונעת מעובדים לתבוע את החברה ומחייבת אותם בגישור, והבטיחה לחשוף את הדו"ח הפנימי על מקרים של הטרדה מינית לכל העובדים.

גוגל הצהירה בעקבות הדיווחים על הפרטים החדשים כי "יש השלכות רציניות כלפי כל מי שמתנהג בצורה לא נאותה בגוגל. בשנים האחרונות הכנסנו שינויים במקום העבודה ונקטנו קו נוקשה לגבי התנהלות לא ראויה של אנשים בעמדות סמכות". למרות זאת, ייתכן מאוד שהחשיפה של הפרטים החדשים תביא לגל מחאה נוסף בחברה, שעובדיה ידועים כאקטיביסטים ומחו נגדה בשנה האחרונה בשורה של סוגיות, בהם שיתוף פעולה עם הצבא, פיתוח של מנוע חיפוש מצונזר לשוק הסיני והתנאים של עובדי קבלן.

התביעה של בעלי המניות היא תביעה אזרחית שהוגשה בבית המשפט העליון בקליפורניה בה הם מאשימים את גוגל כי ניסתה לטייח הטרדות מיניות ואפליה, בניצול לרעה של כוח, בזבוז משאבים של החברה ועוד. בתביעה, המשקיעים טענו כי הדירקטוריון נכשל בתפקידו כשאפשר להטרדה להתרחש, אישר תשלומים נדיבים ושמר על הפרטים סודיים. אצבע מאשימה מופנית כלפי בכירים בחברה כמו המייסד השותף סרגיי ברין, המשקיעים ג'ון דור ורם שרירם, סמנכ"ל המשפטים של אלפבית דיוויד דראמונד ואחרים. בעלי המניות אף דורשים מאלפבית פיצויים, מבלי לנקוב בסכום מסוים.