הנקראות ביותר

כשילד רוצה להתגרש מהוריו

מה קורה כשבני נוער דעתנים מסרבים לקיים קשר עם אחד ההורים?

הורים וילדים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
הורים וילדים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

"ניכור הורי" הוא המונח החם בתקופה האחרונה בתחום דיני המשפחה, ומשמעו ניתוק או צמצום הקשר בין ילד לאחד מהוריו ללא הצדקה אובייקטיבית, בדרך-כלל עקב הסתה מטעם ההורה האחר. המשפט הישראלי רואה חשיבות עליונה בשמירת קשר יציב ותומך בין ילד לשני הוריו, ובמשך שנים רבות ניסה להלחם בתופעת הניכור ההורי ללא הצלחה יתרה.

בחודשים האחרונים מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב פיילוט לשיטת טיפול שונה, במסגרתה תלונת הורה על ניכור הורי זוכה ליחס וטיפול דומים לתלונה על אלימות במשפחה. התיק מועבר לנוהל זריז, במסגרתו שופט ייעודי לנושא זה מקיים דיון ספציפי לקביעת דרך טיפולית בבעיית הניכור ההורי, במנותק מיתר התיקים המתנהלים בין בני המשפחה, וזאת בטווח זמן של ימים ספורים מהגשת התביעה, במקום להמתין מספר חודשים כמקובל.

נוהל טיפול זה יעיל במיוחד עבור ילדים צעירים בגילם, אשר בדרך-כלל סירובם לקשר עם ההורה המנוכר נובע מהשפעה של ההורה האחר. התמונה מורכבת יותר כאשר מדובר בבני נוער, אשר דעתם עצמאית, והם מסרבים לקשר עם ההורה מסיבות שיכולות להיתפס כבלתי מוצדקות מבחינה אובייקטיבית, אך מועצמות מזווית הראייה של גיל ההתבגרות. קיימת בעיה אמיתית לחייב נער או נערה בגיל 16 להשתתף בתוכנית טיפולית, שנועדה לשכנעם לשמור על קשר עם הורה, עליו הם כועסים.

בגילאים אלה גם קשה יותר להצביע על הסתה פעילה של ההורה האחר, והוא מצידו מתגונן בטענה שמדובר בנער או נערה דעתניים, שאין לו כלל השפעה עליהם, וממילא הוא לא יכול לחייבם להיפגש עם ההורה השני בניגוד לרצונם. בגיל ההתבגרות גישתו של ההורה המנכר משתנה בדרך-כלל לניכור פסיבי, במסגרתו ההורה המשמורן טוען מן השפה אל החוץ שהוא כלל לא מתנגד לקשר בין הילד להורה המנוכר, אך בפועל מעביר לילד מסר סמוי, המעודד ותומך בחוסר נכונותו להיפגש עם ההורה.

השבוע דן בית המשפט במסגרת הנוהל המיוחד בשתי תביעות אודות ניכור הורי - האחת עוסקת בנערה בת 14, והשנייה בנער בן 16. בית המשפט דחה את הטענה כי יש להתייחס לבני הנוער כאנשים הזכאים לעמוד על דעותיהם העצמאיות בדבר היקף הקשר עם הוריהם, במילים הבאות: "אותן זכויות במשפט שיש לקטין לקבל מהוריו הגנה, צרכים פיזיים וצרכים רגשיים, אלה שעונות על ההבנה שהקטין הוא בגדר חסר ישע, וכחסר ישע כזה, לא מסכים המשפט כי קטין, למשל כבן 14, יחליט שהוא 'מתגרש' ממי מהוריו". 

כמו כן דחה בית המשפט את טענה ההורה המשמורן כי ידו קצרה מלהושיע את הקשר בין ההורה המנוכר לנערה הסרבנית, בקביעה כי "כשם שקטין אינו יכול להחליט שהוא מפסיק את לימודיו או נוסע ללא חגורת בטיחות - אין הוא יכול להחליט שהוא איננו בקשר עם הוריו. הורה המנסה לספק 'מטריית מגן' לסרבנות קשר של קטין שאינה מוצדקת, גם אם הוא עצמו אינו מעודד אותה - לא כדין הוא נוהג". 

בשני המקרים קיבל בית המשפט את התביעות ופסק כי הן ההורים והן הילדים הסרבנים מחויבים לשתף פעולה עם טיפול שמטרתו לחדש את הקשר. כדי לעקוב באופן אישי וצמוד אחר התקדמות הטיפול ומידת שיתוף-הפעולה של כל אחד מהצדדים, בית המשפט גם קבע דיוני המשך תכופים. אם בית המשפט ייווכח כי הקשר עם ההורה המנוכר לא חודש בתוך זמן קצר, נמצא באמתחתו ארסנל סנקציות שהוא רשאי להפעיל נגד הילד וההורה המשמורן - החל בקנסות כספיים ועד לסנקציה הקיצונית ביותר של הוצאת הקטין מהבית.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של היום
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות