הרשות להגנת הצרכן: הוט היא החברה שהכי התלוננו נגדה ב-2018

לרגל יום הצרכן הבינלאומי שחל מחר, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מפרסמת כי בשנת 2018 היא הודיעה על כוונתה לקנוס חברות שונות במשק בקנסות שמגיעים לכ-51 מיליון שקל

לוגו הוט 2019
לוגו הוט 2019

הוט היא החברה שנגדה התלוננו הכי הרבה צרכנים במהלך 2018 לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. החברה השנייה היא סלקום, ואחריה פרטנר, פלאפון, בזק/בזק בינלאומי, שופרסל, גולן טלקום, רמי לוי, מחסני חשמל ומי עדן.

הנוכחות "המרשימה" של חברות התקשורת ברשימה מוכיחה כי למרות שחיקת המחירים והתחרות העזה בענף, ולמרות שבאופן יחסי מדובר בהוצאה נמוכה יחסית במשקי-הבית - עדיין אלה החברות שמעוררות בצרכנים הכי הרבה אמוציות שאפילו דוחפות אותן לטרוח ולהגיש תלונה.

לרגל יום הצרכן הבינלאומי שחל מחר (ו'), מפרסמת היום הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן כי ב-2018 היא הודיעה על כוונתה לקנוס חברות שונות במשק בקנסות שמגיעים להיקף של כ-51 מיליון שקל. ב-2017 היקף כוונות החיוב עמד על כ-35 מיליון שקל, וב-2016 על כ-19 מיליון שקל.

חשוב להבין כי הודעות על כוונה לחייב עוסקים שונים בקנס מגיעות אחרי חקירה ומסקנה אליה מגיעה הרשות כי בית העסק הפר את החוק. מכאן ועד תשלום בפועל של קנס יש זמן - לבית העסק עומדת זכות הערעור על הקנס בכלל ועל היקפו, ובשלב הבא בית העסק יכול לפנות לערכאה המשפטית בהליך שיכול להימשך כמה שנים.

הדגשים ששמה לעצמה הרשות ל-2018 כללו בעיקר עוסקים שפגעו באוכלוסיות חלשות, דגש על עושק קשישים, על עסקאות מכר מרחוק בשיטות טלמרקטינג ועל ענף התקשורת.

הסעיפים העיקריים שבהם בתי העסק הפרו את החוק כוללים בעיקר (46%) הטעיה; ולאחר מכן הפרה של גילוי פרטים בשיווק מרחוק (כלומר אי-מסירה של פרטים כמו תנאי הביטול), לפי 32% מהמקרים; השפעה בלתי הוגנת (14%), כלומר לחץ שהופעל על צרכנים; ו-4% מקרים שבהם לא אפשרו לבטל עסקה בניגוד לחוק.

עיקר ההפרות התבררו בעסקות מכר מרחוק (אינטרנט או טלפון), כשכאן הקנסות הגיעו להיקף של כ-28 מיליון שקל. חברות שקיבלו הודעה על כוונת הרשות לחייבן כוללות את סופר לייף, קונים ישיר סחר, לירף, גט איט, הלפ פי סי, שירות פלוס למוצרי צריכה ופמילי דיל - רובן כמובן נהנו מעושק של קשישים אותם הם "צדו" בשיחות טלפון שכללו מכירה אגרסיבית שכללה אספקת מוצרים שלא נרכשו בכלל, הטעיה לגבי קיומו של חוב לכאורה, הטעיה באשר להטבה שמגיעה להם ועוד שיטות נלוזות אחרות.

גם חברות התקשורת הגדולות קיבלו בשנה החולפות שלל הודעות לחיוב בגין הפרות החוק לכאורה: פרטנר קיבלה הודעה לחיוב בהיקף של 1.77 מיליון שקל בגין הטעיה, השפעה בלתי הוגנת, אי-מסירת פרטים בשיווק ואי-אספקת חוזה. עוד מבית פרטנר, 012 טלקום קיבלה הודעה לחיוב בהיקף של 1.67 מיליון שקל בגין הטעיה במחיר ובמהות העסקה, אי-ביטול עסקה ועוד. הוט מובייל קיבלה הודעת חיוב בהיקף של 1.2 מיליון שקל בגין הטעיה, השפעה בלתי הוגנת, אי-מסירת פרטים, אי-מסירת חוזה ועוד. בזק קיבלה הודעה על קנס בגין הטעיה בפרסום - בהיקף של 270 אלף שקל.

קנסות נוספים שעליהם הודיעה הרשות לחברות שונות כוללים את זאפה עם כוונת חיוב בהיקף של כמעט 3 מיליון שקל בגין הטעיה והשפעה בלתי הוגנת; הודעת חיוב בהיקף של 1.62 מיליון שקל קיבלה חברת שודה רפואה בגין הטעיה; הודעת חיוב בהיקף של 1.12 מיליון שקל קיבלה חברת עבאדי בעקבות מהלך של הקטנת אריזה; ועוד.

כמה מתוך זה החברות ישלמו בפועל? ימים יגידו, אבל מה שאפשר ללמוד מזה הוא על היקף ההפרות של החוק בקרב חברות גדולות וקטנות במשק, וכי הציבור חייב שהרגולטור ישנס מתניים בכדי להגן עליו - לא רק באמצעות חקיקה אלא בעיקר על-ידי האכיפה שלה, מרתיעה ככל שתהיה.