המטרה של אלביט: רווחים מתעש כבר השנה; "אנחנו משוכנעים שנעמוד ביעד הזה"

שלושה חודשים אחרי ששילמו למדינה 1.9 מיליארד שקל על תעש, באלביט מסמנים את המטרה הבאה ומכוונים בעיקר לחו"ל • בראיון מיוחד ל"גלובס" מספר אודי ורד, מנכ"ל חטיבת היבשה של אלביט-תעש, על המצב שבו מצאו את החברה, על הניסיונות להחזיר עובדים שפרשו ועל התוכניות לעתיד

אודי ורד / צילום: איל יצהר
אודי ורד / צילום: איל יצהר

כבר חודשים שהגורמים המקצועיים באלביט מערכות  מנתחים את הבת החדשה של הקבוצה עם פינצטה. הם חוקרים את המספרים של התעשייה הצבאית (תעש מערכות) לעומק, בודקים חוזים עם לקוחות וספקים, מבררים את ההתחייבויות ואת המצב בשווקים. בשורה התחתונה, אלביט בסך הכול מרוצה מתעש. זאת, אחרי ששילמה עליה למדינה כ-1.9 מיליארד שקל, נלחמה על רכישתה במשך שנים שבהן ספגה ביקורת נוקבת, לצד טענות על הפיכתה למונופול בשוק הנשק המקומי ועל המעמד המיוחד ששמור לה במשרד הביטחון שמזרים אליה את 'הקרם דה לה קרם' של עסקאות הנשק.

את שנת 2018 סיימה אלביט מערכות עם הכנסות של כ-3.7 מיליארד דולר ורווח נקי של 264 מיליון דולר, 6.18 דולר למניה. זה הדוח הכספי הראשון שאלביט מפרסמת אחרי שהשלימה ברבעון האחרון של 2018 את הרכישה של תעש מערכות מהמדינה, בסכום של 1.8 מיליארד שקל.

הטמעת הפעילות של תעש עם הפעילות של קבוצת-האם נמצאת בעיצומה, ניכרת היטב בשטח, ולפי החזון של ראשי אלביט כבר במהלך השנה הנוכחית גם תקבל ביטוי בדוחותיה הכספיים. אחד היעדים המרכזיים שדירקטוריון אלביט קבע באחרונה למנכ"ל של חטיבת היבשה של אלביט-תעש, אודי ורד, ולנשיא ומנכ"ל הקבוצה בצלאל (בוצי) מכליס, הוא שתעש תגיע לרווחיות כבר במהלך 2019. 

"אחרי שלושה חודשים בתעש אנחנו משוכנעים שנעמוד ביעד הזה, ואני לא מדבר רק על רווח כזה או אחר בשנה ספציפית, כי בכל דבר נתון אפשר לרכז מאמץ ולהשיג תוצאה זמנית”, אומר ורד בראיון מיוחד ל"גלובס". "אנחנו רוצים חברה בריאה, כזאת שהמכונה שלה מייצרת מכירות ורווח בצורה שוטפת ואמיתית. בהנחה שלא יקרו דברים בלתי צפויים, המכונה שאני מדבר עליה תדע להעמיד את מה שאנחנו צריכים". 

לדבריו, גם החברה-הבת של תעש, עשות אשקלון, תגיע לרווחיות במהלך השנה הקרובה, זאת לאחר שאת 2018 היא סיימה בהפסדים של כ-11 מיליון שקל. "אישרנו השבוע הזמנה של מכונות ייצור חדשות אל מול הזמנה מיצרנית מנועים גדולה בעלת שם עולמי. ההזמנה הזאת לא תכסה את ההוצאה על המכונות שנרכוש ואין לנו ערובה שיהיו מאותה יצרנית הזמנות נוספות - ועדיין, אם נהיה טובים ויהיה לנו את המיכון הנכון אז בעתיד ייכנסו עוד הזמנות". 

יעדים נוספים שאלביט קבעה לתעש מוגדרים בעיקר לשווקים בחו"ל. תעש, שבמשך שנים נסמכה בעיקר על ההזמנות של משרד הביטחון עבור צה"ל, תתחיל לחשוב יותר על העולם, שם מסתובב הכסף הגדול. בשנה שעברה רק כ-14% מהתוצרת שלה הופנו לחו"ל - היקף יצוא זעום לעומת 82% מהתוצרת של החברה-האם, ובאלביט רוצים לראות כבר ב-2021 זינוק ביצוא של תעש, לפחות ל-40%.

לקראת עמידה ביעד הזה ורד מרבה בנסיעות בעולם, מנסה להביא עסקאות חדשות או להדק שיתופי פעולה עם הלקוחות הוותיקים של אלביט שפזורים בעשרות מדינות. בימים אלה הוא מקדם במדינה אירופית עסקה לשיתוף פעולה אסטרטגי עם עשות אשקלון, מארח יותר ויותר משלחות רכש של צבאות וארגוני ביטחון מרחבי העולם, מציג ומציע את המרכולת. "יש לנו פעילות ב-70 מדינות, יש לנו מטה שיווק חזק, ואם נחבר את הפורטפוליו המדהים של תעש עם זה של אלביט - נגדיל משמעותית את היצוא של תעש", הוא אומר. "הרי את המכירות של החברה למשרד הביטחון היא לא תוכל להגדיל כי יש מגבלות תקציב, ובכלל ישראל היא שוק קטן. אני חושב שבתוך 5 שנים אפשר יהיה להביא את היקף היצוא של תעש להיקף היצוא של אלביט. כלומר, יותר מ-80%. זה האתגר הכי גדול של תעש ויש לנו כבר תוצאות ראשונות".

אלביט, שכבר יש לה אחיזה ארוכת שנים בתחומי המל"טים ומערכות השליטה והבקרה (שו"ב) מתבוננת אל הפורטפוליו של תעש שעכשיו הוא שלה ורואה מכפילי כוח וחבילות מוצרים אטרקטיביות שיעמידו ללקוחות זרים פתרונות אש שלמים. שם כבר חולמים על הלקוח שיבוא ויעשה את עסקת הענק שתכלול כמעט את כל מה שצבא צריך: מתותחים ומל"טים, מערכות תקשורת ולוחמה אלקטרונית, מכ"מים ואמצעים לאיסוף מודיעין, ועד לרקטות מדויקות, השבחות של משוריינים, מגוון חימושים לטנקים, ומערכות הגנה לנגמ"שים ולטנקים מפני טילי נ"ט. מבחינת אלביט, עסקה אחת כזאת בעשר שנים, עם עוד כמה עסקאות בסדר גודל בינוני-גדול באמצע - והיא מסודרת.

אבל עד שעסקה כזאת תגיע, אלביט מנסה למצות את הסינרגיה שמתקיימת בין פעילותה ארוכת השנים בתחום היבשה לזאת של תעש. המיצוי הזה מתבטא בינתיים באיחוד של קווי ייצור של צריחים לעמדות נשק ימיות שנשלטות מרחוק מאתר אלביט ביקנעם עם זה שבמפעלי תעש שברמת השרון. בעקבות כך שודרגו קווי הייצור, הוטמעו בהם נוהלי עבודה חדשים, סביבת הפעילות מוחשבה ותפוקת העובדים מנוטרת כל העת. באלביט מאמינים שאיחוד הקווים יוזיל משמעותית את עלויות הייצור - וככל שהטמעת הפעילות של תעש בתוכה תתרחב, ייראו עוד ועוד קווי ייצור כאלה.

הקפידה על שתיקה תקשורתית

הפרטת תעש ורכישתה בידי אלביט נחשבת לאחד האירועים המשמעותיים בתולדות התעשיות הביטחוניות בישראל. מצד אחד אלביט - חברה רעבה ומקושרת שמקיימת מנגנוני שיווק משומנים וצברה ניסיון בזיהוי של סינרגיות, ברכישות ובמיזוגים; ומאידך, תעש - חברה ממשלתית חבוטה שהמדינה עשתה לגביה כמעט כל טעות אפשרית, אבל בליבה שלה יש ידע, עובדים ויכולות שערכם לא יסולא בפז. אלביט השכילה לזהות את הפוטנציאל הזה כבר לפני שנים, נלחמה על רכישת תעש ולא הרפתה.

יותר מ-10 חברות וקבוצות ניגשו לפני כ-4 שנים למכרז שפרסמה המדינה לקראת מכירת תעש, אך כולן נשרו או פרשו ממנו בזו אחר זו. במשך כל תהליך הרכישה הקפידה אלביט על שתיקה תקשורתית מוחלטת, גם כשברקע הוטחו טענות על מעמדה יוצא הדופן במשרד הביטחון ועל כך שהיא מקבלת ממנו יחס מועדף. ממרחק של כשלושה חודשים מאז הפרטת תעש, הודפים היום גורמים באלביט את אותן הטענות ואומרים כי התהליך הממושך שקדם לעסקה הוכיח מי באמת מסוגל להרשות לעצמו לרכוש ולהפעיל חברה כזאת.

על המשקיעים שהתעניינו אך פרשו מהמכרז הם אומרים כי ייתכן שאלה לא רצו את תעש באמת, שייתכן שאחרים ניסו לעשות על המדינה סיבוב ולקנות אותה ממנה במחיר של נזיד עדשים, או שהם פשוט לא מבינים את השוק. על ההתקשרויות של משרד הביטחון עם החברה במסגרת הסכמים של "ספק יחיד" בלי מכרז או הליך תחרותי אחר, אומרים אותם גורמים שגם חברות אחרות נהנות מהתקשרויות כאלה. ובהתייחס לטענות על הפיכתה לכוח שוק שעלול לדחוק את המתחרות המרכזיות שלה - רפאל והתעשייה האווירית - מציינים בחברה שגם אחרי רכישת תעש נתח השוק שלה הוא פחות מ-33%.

"שנים שלא היה כסף והאנשים היו שפופים"

ההתחלה לא הייתה קלה. בכירים באלביט מספרים שרק אחרי שקיבלו את המפתחות לתעש הם התחילו להבין למה התכוונו ראשי החברה שטענו במשך שנים שהמדינה "ייבשה" אותה כדי לקדם את הפרטתה. "הגענו לכאן ב-25 בנובמבר. התחלנו לבדוק את המצב ובאופן טבעי גילינו דברים פחות טובים, כאלה שלא ידענו עליהם ושגם לא סיפרו לנו עליהם, אבל גם הרבה דברים טובים. בוא נאמר שמצאנו יותר דברים טובים מדברים רעים. אבל אחרי שנים ארוכות שלא היה בחברה הזאת כסף אנשים היו שפופים. כמה ימים אחרי שהגענו לכאן נכנסה אלי מנהלת הכספים של תעש ואמרה שכל כמה דקות היא 'מרפרשת' את המחשב ולא מבינה איך יש לנו בחשבון יתרת זכות של 300 מיליון שקל. אלביט הזרימה את הכסף הזה לחשבון של תעש כדי לסגור חובות עבר לספקים ובמשך כמה ימים הסכום הזה שכב בעו"ש של החברה. בתעש לא ראו יתרות כאלה במשך הרבה מאוד שנים”.

כ-2,600 עובדי תעש הפכו בסוף השנה שעברה לעובדים של אלביט מערכות. ב-4 השנים האחרונות עודדה החברה פרישה של מאות עובדים בתנאים מיטביים, וכעת ורד מוצא את עצמו בעיצומו של חיזור אחר שורה של עובדים שעזבו ולקחו איתם לדבריו ידע ייחודי שחברה עם תוכניות ושאיפות כל כך גדולות לא יכולה לוותר עליו. "מדובר בכמה עשרות בודדות של עובדים. תמיד בארגון גדול של אלפי עובדים יש את ה-5% שמושכים אותו קדימה", הוא אומר.

בינתיים, את אחת הפנינות שקיבלה עם רכישת תעש - מינהלת הפיתוח של מערכת ההגנה האקטיבית לטנקים ולגנמ"שים, "חץ דרבן", העתיקה בשבועות האחרונים למבנה חדש. מדובר בתוכנית שאמורה לפתוח לאלביט שווקים חדשים בעולם, אבל בו-זמנית מייצרת גם תחרות עזה עם רפאל שמשווקת בארץ ובעולם מערכת הגנה דומה בשם "מעיל רוח".

תעש עמלה במשך שנים על פיתוח המערכת הזאת והצליחה להביא אותה לבשלות במקביל לרפאל. אלא שמערכת הביטחון בחרה במעיל רוח כדי למגן טנקים ונגמ"שים של צה"ל, ותעש התמקדה בניסיונות לשווק אותה בחו"ל. בסוף השנה שעברה המאמצים האלה נשאו פרי, כשצבא היבשה האמריקאי החליט כי יתקין בשנתיים הקרובות מערכות של חץ דרבן על נגמ"שים מסוג "ברדלי" שמשמשים חטיבה שלמה. ההיקף המשוער של התקשרות כזאת נאמד בכמה מאות מיליוני דולרים, וזה לא נעצר כאן.

באלביט מעריכים שייזרמו אליה הזמנות נוספות של מערכת ההגנה מהצבא האמריקאי, זאת לצד צבאות נוספים - ביניהם גם הישראלי. בתוך כך, בשנה הקרובה צפוי משרד הביטחון להכריע אם הנגמ"שים הגלגליים מסוג "איתן" שאמורים לשמש את יחידות הרגלים, יישאו את מערכת ההגנה של תעש או את זאת של רפאל.

אגב, בתקופת כהונתו של אביגדור ליברמן בתפקיד שר הביטחון הוא קידם ביחד עם הרמטכ"ל לשעבר, גדי איזנקוט, תוכנית להקמת חיל הטילים של צה"ל שיורכב ברובו מרקטות מדויקות של תעש. עד כה יצאה הזמנה ראשונה לטילים ורקטות כאלה שמגיעים לטווחים של מאות קילומטרים, ואם שר הביטחון הבא ייצמד לחזון של ליברמן ייתכן שיוזרמו לאלביט הזמנות נוספות בהיקף של עוד מאות מיליוני שקלים. בינתיים החברה לא מחכה למשרד הביטחון ומכוונת את הרקטות שלה לחו”ל - שם היא מאיצה את פעולות השיווק שלהן. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988