טיול בין המרבדים: פריחה משתוללת בבקעה

שפעת הגשם לא פסחה השנה על מזרח השומרון ובקעת הירדן, ובעקבותיה משתוללת פריחה מרהיבה. מי שנוסע בכביש 90 לאורך צפון הבקעה לא יכול להישאר אדיש למראה המדרונות שבהם משתלחים פסי צבע על גבי ירוק קטיפתי. אבל כדאי למהר, כי הפריחה הזו לא מאריכה ימים.

משני עברי כביש הבקעה מרבדים של חרדל צהוב, חרציות בצהוב עמוק, שדות שלח סגלגלים, לשונות מאדימות של נוריות אסיה שפריחתן לקראת סיום, ושל פרגים שפריחתם אך החלה. מדרונות שלמים צבועים בסגול עמוק של עכנאי, עם ניצוצות כחולים של לשון הפר הסמורה ועוד.

על המדרונות המוריקים ניתן להשקיף ממורדות הסרטבה. ניתן כמובן לצאת למסלול ההליכה המאתגר אל רומו של ההר המבוצר, שבו שרידי ארמון חשמונאי הרודיאני, אבל אפשר להסתפק גם בתצפית ממרומי הר מוסטרה, שהביקור בה מותאם גם לבעלי מוגבלויות. ממזרח להר משתרעים השטחים החקלאיים של הבקעה, גידולי שדה ומטעי תמרים, משני עברי הגבול. בתווך, בין החלקות הישראליות, הפלסטיניות והירדניות, זורם נהר הירדן. ממערב לתצפית מתנשאת קרן סרטבה במלוא הדרה.

אפשר להבחין בבירור בשורה של מערות הנמצאות במרחק-מה מהפסגה. המערות הן חלק ממערך בורות המים של הארמון המבוצר שהקימו החשמונאים בראש ההר. מנקודת התצפית ניתן להמשיך מעט הלאה, בשביל ברור, תחום משני עבריו באבנים, המתאים להולכי רגל בלבד. הוא מוליך אל ראשו של סלע גדול שממנו התצפית מרשימה עוד יותר. כדאי לפקוח עיניים ולהסתכל גם על הסביבה הקרובה. גדולים הסיכויים שתבחינו בשפני סלע או בצבי רץ.

אחד מהאתרים היפים ביותר לעצור בהם ולהתרשם מהפריחה הוא מוצא הנחלים תלכיד ופיראן אל הבקעה. במקום מגרש חניה גדול שהשדות הפורחים סוגרים עליו מכל עבר. ממגרש החניה ניתן לצאת למסלול הליכה מעגלי, מאתגר קצת בעליות, בירידות ובסלעים החלקלקים שלאורכו, שאורכו כשלושה קילומטרים ומשכו כשלוש שעות וחצי (מפת סימון שבילים מס' 6-5, "בקעת הירדן ומזרח השומרון").

בסטייה רגלית קטנטנה מכביש הבקעה, ממתינה ארץ פראית ובלתי נגועה לגילוי. רוב השנה האזור אפרורי ומאובק, אולם כעת אין לאפרוריות זכר.

מהחניה יוצאים דרומה, לאורך הכביש לעבר נחל פיראן. תוך כמה מאות מטרים מגיעים לשביל מסומן אדום המוליך מעלה. המסלול ממשיך במעלה הערוץ, בין דופנות מצוקיות של קניון צר שכמעט סוגרות זו על זו. בדרך כמה מפלונים קטנים שבהם מטפסים בעזרת ידיות אחיזה שהותקנו במקום. כעבור כקילומטר, בנקודה שבה מתרחב הערוץ, יש להיפרד מהשביל האדום ולפנות ימינה, בשביל מסומן ירוק המעפיל במדרון.

בראש המעלה מגיעים לאוכף רחב. מומלץ מאוד לטפס אל ראש הסלעים מימין ולהשקיף מהם על נוף הבקעה. ממול נשקפים הרי הגלעד ובראשם העיירה הירדנית עגלון. ניתן לראות את פתחת נחל יבוק, את הבקעה הירדנית, ובתווך את התוואי שבו מתחתר הירדן.

חוזרים אל השביל הירוק החוצה את האוכף צפונה וגולשים אל נחל קועוד עידה. בערוץ הנחל, ששמו עוברת ל"תלכיד", ישנו שביל מסומן כחול שעמו פונים ימינה, במורדו. השביל עוקף קניון צר ויפהפה ומאפשר תצפיות נאות גם לתוכו וגם לנוף הבקעה שבמוצא הנחל. לאורכו ניתן להתרשם מפריחת אירוס הגלבוע ומפריחתה של צמרורת בואסיה - פרח כחלחל לא מוכר, הצומח אך ורק במדבר יהודה ובשוליו המזרחיים של השומרון, שמאמצע תפרחתו משפילה ראשה כמו נטיף. השביל, כמו הנחל, כמו נמזג בחזרה למקום שבו חנינו.

 צמרורת בואסיה/ צילום: יותם יעקובסון

מרבדי פריחה מרהיבים גם בשמורת אום זוקא, הרכס שברומו מתחילים הנחלים פיראן ותלכיד. כביש צר ומשובש, שמתחיל מעט דרומית לברוש הבקעה, מתפתל במעלה הרכס וחוצה אותו לכל אורכו. פינות אין-ספור לאורכו מזמינות לעצור לתצפית ולצאת להליכה קלה. ממרומי הרכס שבו משוטטים עדרים המובלים על-ידי רועים, נשקפים מורדות השומרון וחלקו הדרומי של הגלבוע.

בשל הפרשי הגבהים הגדולים בין רום רכס אום זוקא לבין הבקעה, ניכרים הבדלים בהרכב הצומח ובמשטר הפריחה. בעוד הנוריות בבקעה מסיימות פריחתן, ברום הרכס הן עדיין פורחות. כשהפרגים בבקעה כבר בשיאם, בראש הרכס הם רק מתחילים לפרוח. בנוסף, ישנם מיני צומח שמופיעים רק בראש הרכס, אך לא בבקעה: דמומית ארם צובה באדום זועק, מרווה דגולה, שתפרחתה הסגולה היא כמו דגל, ונוספים.

פריחה רבה ניתן לראות גם לאורך כביש 578, החובק את רכס אום זוקא ממערב וקושר בין צומת מחולה ליישוב חמדת. לאורך כביש הגישה ליישוב ניתן לראות מרבדים ענקיים של עכנאי בסגול משתלח שמזכיר את פריחת הלבנדר בפרובנס.