דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

דג הזהב: פרויקט לגידול דגי טונה בשבי תוקצב ב-90 מיליון שקל. מה הקשר לאח של שרה נתניהו?

ממי שמעו ראש הממשלה ושר החקלאות על רעיון של גידול טונה בשבי? מאמציה בן ארצי, יזם הייטק ואחיה של שרה נתניהו • הפרויקט תוקצב ב-90 מיליון שקל

טונה כחולת סנפיר / Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
טונה כחולת סנפיר / Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

4 מיליון שקל העביר לאחרונה משרד החקלאות למרכז הלאומי לחקלאות ימית (מלח"י) לצורך מימון הקמת תשתיות לפרויקט של גידול להקות טונה בשבי, כאשר הכוונה היא לפתח תהליך של רבייה מבוקרת וגידול דגיגי טונה מבקיעתם ועד למכירתם לשוק הדגים העולמי. עד כאן מידע שיש בו לעניין את מדורי איכות הסביבה, אולי בעתיד גם את כתבי הצרכנות, נוכח המחסור הגובר והולך בדגי ים, פועל יוצא, בין היתר, של דיג יתר ושל שינויים במאזן האקולוגי.

מה שהופך את המימון הזה למסקרן הוא הגורם שחיבר בין המכון ובין משרד החקלאות ומשרד ראש הממשלה שנכונים, כפי שנודע ל-G, לתקצב את הפרויקט בסכום של 90 מיליון שקל, בשלבים. הגורם הוא יזם ההייטק אמציה בן ארצי, אחיה של אשת ראש הממשלה שרה נתניהו, שבינו ובין מנהלת המכון ד"ר חנה רוזנפלד יש קרבת משפחה רחוקה; קרבה שאינה קרבת דם, כפי שמדגישה רוזנפלד, אלא "קרבה רחוקה של נישואין", לדבריה.

בפגישה שנערכה לפני כשלוש שנים בין בן ארצי, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החקלאות אורי אריאל, הציג בפניהם בן ארצי את הרעיון לחידוש המחקר במלח"י. בן ארצי משוכנע כי הצלחת המחקר תהיה אחד ההישגים החשובים ביותר של המדע הישראלי, ובכוחו לסייע לעולם בתחום הנחשב לחשוב ביותר בתחזיות המזון העתידי מן החי. נתניהו ואריאל השתכנעו, וראש הממשלה הכריז על כוונה לתקצב את הפרויקט.

בשיחות פרטיות הגדיר את עצמו בן ארצי בתור "הגפרור שהצית את הפרויקט". בתגובה לשאלת G השיב בן ארצי: "זו לא אינפורמציה שהיא בעיקרון פתוחה. זה נושא מעניין, אבל אני לא יכול לעזור לך באינפורמציה מכל מיני סיבות". ככל הידוע ל-G, לבן ארצי אין עניין עסקי בפרויקט.

בנימין ושרה נתניהו / צילום: קובי גדעון-לעמ
 בנימין ושרה נתניהו / צילום: קובי גדעון-לעמ

משקיע הייטק ותיק

אמציה בן ארצי הוא איש הייטק ותיק המושקע בכמה חברות טכנולוגיה. אחת ההשקעות המוצלחות שלו הייתה דווקא בתחום החקלאות הימית, במיזם של גידול סרטן המייצר "סידן אמורפי", מינרל חשוב למערכות רבות בגוף האדם המסייע בין השאר במחלות שונות, כמו בריחת סידן, איחוי שברים וסרטן, ונמצא כרגע בניסויים קליניים. מייסד המיזם, יוסי בן, מסר כי עד כה גויסו 30 מיליון דולר ובמחקר הושקעו 25 מיליון דולר. כרגע המוצר נמכר בישראל כתוסף מזון בשם דנסיטי, ולדברי יוסי בן, לכשיהיה לו אישור FDA, הוא צופה שיימכר כתרופה במחיר גבוה בהרבה, ויציף ערך למשקיעים. בן ארצי היה המשקיע הראשון בחברה, ואחרי דילולים בהנפקות, הוא מחזיק 4% ממניותיה.

מד"ר רוזנפלד שמע בן ארצי על הרעיון להמשך המחקר בדגי טונה. יוסי בן, שותפו בפרויקט הסרטנים, הפנה אותו למדען בכיר בדימוס של מלח"י, ד"ר הלל גורדין, שנטל חלק במחקר הראשוני, כדי לקבל מידע נוסף על מיזם דגי הטונה והאפשרויות הטמונות בהצלחת מחקר כזה.

המחקר שבו מדובר, להחזקת להקות טונה בוגרות בשבי, לצורך יצירת מנגנון רבייה וייצור דגיגי טונה למכירה בשוקי הדגים בעולם, החל לפני כ-15 שנים במסגרת מחקרים במדינות שונות, בין השאר ביפן ובספרד. עיקר המאמץ היה בניסיון לגידול טונה כחולת זנב, הנחשבת למעדן העיקרי בשוקי הדגים ובתעשיית הסושי.

הניסוי לא צלח, אבל במלח"י נמשך המאמץ המדעי להגיע ליכולות רבייה כאלה, בתקווה למצוא את הנוסחה ולהחזיק בקניין הרוחני הצפוי בהצלחת הפרויקט, מידע ששוויו מוערך במיליארדים.

"תוך שנתיים נעמיד את התשתיות"

מנהלת מלח"י ד"ר רוזנפלד, המתמחה ברביית דגים, אישרה כי משרד החקלאות העביר 4 מיליון שקל לתחילת הפרויקט והקמת מכלים גדולים להחזקת דגי הטונה, ואמרה: "יש היערכות, אין עדיין ציוד שנרכש, אבל אנחנו נערכים. זה תהליך מורכב, זו בנייה מורכבת. השר והמנכ"ל תמכו בזה, ויש תקציב כזה. לאור הביורוקרטיה ותהליכי המכרזים שלוקחים זמן, אני מאמינה שתוך שנתיים נעמיד את התשתיות".

מהו המעמד של אמציה בן ארצי בפרויקט?

"בהקשר הזה אין לו שום חלק בנושא. מי שמוביל את תהליך המסחור זה יחידת קידום של מכון וולקני, עוד אין אף גורם שהוא משקיע בפועל. זה סתם לשונות רעות".

מהו הפוטנציאל המסחרי של הפרויקט?

"אני פחות אמונה על החלק הזה, אני הביולוגית בתוך התחום. אנחנו מדברים על דג עם ערך כלכלי גבוה".

רק הטונה הכחולה?

"כל מיני הטונה, גם הכחולה וגם הצהובה, הם מינים עם ערך כלכלי גבוה. יש לנו לא מעט יתרונות פה בישראל והיינו במערך למידה בפרויקטים של הקהילה האירופית. הצלחנו לפצח את מעגל הרבייה שלהם, וכרגע אנחנו מנסים למנף את זה באמת לפיצוח כלכלי, כי ברגע שיהיה מערך הורים, אפשר יהיה גם בפועל לקדם רבייה מבוקרת, לאורך זמן, ולייצר מזה תהליך מתואם של ייצור דגיגים, כשהכוונה היא גם לשימוש בארץ, וגם לייצוא".

יש גם השקעות והתעניינות של יזמים פרטיים?

"אני מאמינה שזה יהיה הכרח המציאות. אנחנו לא נמציא טכנולוגיה בלי שתהיה אפשרות למימוש יישומי. ברגע שהתהליכים יושלמו, אני מניחה שייעשה חיפוש גם לגבי גורמים עסקיים שירצו לקבל את הטכנולוגיה הזו". 

"המחקר מתקיים כבר שנים רבות"

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "מחקר בנושא רביית דגי הטונה הוא אחד ממאות הפרויקטים התשתיתיים למחקר שנתמכים תקציבית על-ידי משרד החקלאות. הפרויקט מתבצע במכון מחקר ממשלתי, כך שהתקציב עבורו עובר ‘מכיס לכיס’ בין משרדי ממשלה.

"משרד החקלאות גאה בכך שתקצב את מכון המחקר הממשלתי, הקרוי בפי כול מלח"י, בסכום של 4 מיליון שקל, ומתכוון להוסיף תקציבים נוספים כדי לקדם ולתמוך בפרויקט זה, מאחר שערכנו סקר כלכלי על-ידי חברה חיצונית בדבר התועלת מפרויקט זה, וכן בדבר הדרישה העולמית לתוצרי פרויקט זה. מהסקר עולה כי תוצרי המחקר יכולים למצוא פתרון משמעותי למחסור העולמי במזון, וכן הוא טומן בחובו היתכנות כלכלית משמעותית עבור מדינת ישראל וחקלאיה.

"כבכל משרד ממשלתי, את הרעיונות הטובים ביותר לגבי התחומים שאותם כדאי לחקור ולפתח, אנו מקבלים מאנשים טובים, בעלי ראש יצירתי, יזמי, לעיתים מתוך המגזר הציבורי, אך על פי רוב, דווקא מהמגזר הפרטי. המשותף לכולם הוא שחשובה להם תרומת המחקר לכלכלת ישראל.

"בפברואר 2016, אמציה בן ארצי העלה בפנינו, בפגישה שכללה את אנשי המקצוע וההנהלה של המשרד, את היתרון בכך שהממשלה תתמוך בתשתיות מחקר הדגיגים המתנהל במלח"י, מכון מחקר ממשלתי. פגישה זו הייתה היחידה עמו בנושא זה. המחקר מתקיים כבר שנים רבות והמדינה מובילה אותו, ואנו בין חמש המדינות המובילות בתחום של יצירת חלבון מן האוקיינוס. אמציה בן ארצי אינו ‘משקיע’ ולא מגייס משקיעים. הלוואי וירבו כמותו בישראל".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות