מצוק מנרה לחרמון ובחזרה: אולטרה-מרתון בין שתי פסגות

בסוף השבוע הזה יתקיים לראשונה בארץ אולטרה-מרתון חדש שנולד כאן לא מזמן: Peak To Peak שמו (P2P), מרוץ שטח בינלאומי מאתגר, שנע בין פסגות הגליל והגולן. הרף עולה ואיתו היצירתיות, אם לשפוט על-פי קטגוריית הריצות למרחקים ארוכים שמתרוממים פה בשנים האחרונות. P2P הוא יוזמה מקומית שיצאה לדרך באוקטובר.

זהו מרוץ שטח בינלאומי שחברו אליו חברת ההפקה גולדפיש וצוק מנרה, שנבחר למתחם מארח, בשאיפה להפוך אותו למסורת ושימשוך רצים מחו"ל. המרוץ זכה לכתר הבינלאומיות וארגון ITRA) International Trail Running Association) הכיר בו כמרוץ לצבירת ניקוד. עם הבונוס הזה, כל רץ שמשתתף יכול לצבור נקודות אשר יסייעו לו להתברג במרוצים נוספים ברחבי העולם.

"זה אולטרה-מרתון שטח שאינו הראשון בארץ, אבל הראשון שמחבר בין שתי פסגות של הצוק והחרמון ולכן שני המקצים הארוכים מאתגרים", מסביר המארגן, עידן שליו, מנכ"ל גולדפיש. "אנחנו מפיקים הרבה אירועים בארץ וזה מרוץ מהז’אנר של "Trail Runing" עם הייחודיות של האזור. יש גם השראה מהעולם. יש לא מעט מרוצים כאלה בחו"ל, שרבים מהם עוברים בפסגות או במעברי הרים".

דומה להרים באירופה

כ-800 רצים יצאו לדרך במרוץ הראשון, אחד מהם הוא רונן קרומהולץ (50), שמשתתף במקצה הזהה לגילו. קרומהולץ, רץ אולטרה זה שנים אחדות בלבד, מצא את עצמו כמעט כל סוף שבוע באימונים מפרכים בצוק, מתכונן לאתגר P2P, שהוא למעשה הכנה לאתגר "מוצארט 100" שהוא מתכנן בקיץ (115 קילומטרים עם 5,300 מטרים גובה מצטבר סמוך לזלצבורג).

 רונן קרומהולץ במרוץ בקפריסין / צילום: אלמוג דביר

"שדות האימונים שלי הם הרי ירושלים, החרמון וצוק מנרה, ואני מתאמן בעיקר בסופי שבוע", הוא אומר. "צוק מנרה מבחינתי הוא המקום האופטימלי לאימונים בגלל השיפועים החדים והאופי שלו דומה להרים באירופה. יש בו עלייה גבוהה ומצטברת של 720 מטרים, וכשהתחלתי להתאמן עשיתי אותה פעמיים. כל שבוע הוספתי עוד קצת, עד שהגעתי לשיא - 5.5 פעמים, כ-4,000 מטרים במצטבר, במשך כ-12 שעות. עלינו שעה, ירדנו חצי שעה, מנוחה קלה וחוזר חלילה.

"גם לוגיסטית היה לי מאוד נוח, עם חניה למטה וגישה לעיר, אבל היתרון הוא בשיפועים שהופכים אותו מתקן אופטימלי לריצות הרים. ירושלים מציעה דבר דומה, אבל השיפועים פחות חדים. החרמון מדמה הכי טוב מבחינת הגובה את האזורים שבהם רצתי באירופה כמו בשאמוני, אלא שהוא רחוק והגישה לא תמיד נוחה, כשבמנרה זה תמיד קיים".

לקרומהולץ יש אידיאולוגיה מעניינת שנוגעת למטרת הריצה. בראשית דרכו לפני פחות מעשור, הצטרף לקבוצת רצי הוד השרון מסיבות חברתיות. אחר כך הציב לעצמו כיעד את מרתון ברלין והיום הוא למעשה משתמש בריצה ככלי לטיול בטבע וביעדים שונים. בעצם, הוא מטייל תוך כדי ריצה.

"מצד אחד אנחנו רצים בשביל הכיף והחברה", הוא אומר, "אבל אני אישית מתחבר לריצות בגלל החיבור לטבע. אני אוהב טיולים וטרקים וגיליתי שבריצה אני יכול לגלות מקומות בזמן קצר יותר, לערוך היכרות עם עיר, להיחשף לנופים ומקומות בכמה שעות, שאחרת היו לוקחים לי כמה ימים ברגל. אני עושה טרק ביום במקום בשבוע, רואה את הנופים ומקצר את הזמן. היום אני רוצה להיות יותר מגלה יעדים (Explorer) מאשר רץ. הרבה פעמים אני בוחר יעד כדי לרוץ אותו".

כמה שעות אתה מעריך שתרוץ?

"אני אחרי מחלה, אז קשה לי להעריך. באולטרה יודעים איך מתחילים, אבל לא יודעים איך זה יסתיים כי יש הרבה משתנים. לרוב עשיתי את זה ב-12-10 שעות".

מה תאמר לרץ מתחיל?

"בעיניי, כל מי שרץ, אפילו את המקצה הקצר באירוע, נפתח למקומות שבחיים לא היה מגיע אליהם לבד, כי הכול מסודר, מסומן ומאורגן. רצים מתחילים צריכים את האירועים האלה כדי להכיר את עולם השטח וריצות ההרים, וזה יכול להוות מקפצה.

"יש רצים שעבורם זה מרוץ מטרה, אבל אני ושלומי קדוש שותפי לא באים לעשות תוצאה. עבורנו זה מרוץ אימון ולא מרוץ מטרה. היום אני בשלב הבגרות, ורץ כדי לראות ולחוות מקומות חדשים, טבע ונופים, זריחות, שקיעות ובעלי חיים וזו מבחינתי החוויה הגדולה. השטח אף פעם לא משעמם, הוא תמיד משתנה וזה מה שיפה באולטרה".

 רונן קרומהולץ / צילום: אלמוג דביר

לא רק למקצוענים

על החיבור עם ITRA מספר שליו שלאחר שפנו לארגון, היו צריכים לתעד ולהקליט את המסלול כדי לקבל אישור. "הוצאנו חבורה של חמישה רצים שהקליטה את המסלולים עם שעונים, כי יש לארגון קריטריונים: רמת הקושי, איכות המסלול, השיפועים, הקצב והמרחק. היה צריך לראות שהם רצו בתוואי, השעון שידור כל הזמן באמצעות GPS, ורק אחר כך אישרו ובהתאם דירגו את הניקוד לשלושה מהמקצים".

המרוץ מציע חמישה מקצים שונים, החל מהקצר והעממי שאורכו שישה קילומטרים לאורך רכס רמים, ועד לאולטרה-מרתון של 90 קילומטרים מצוק מנרה לחרמון ובחזרה, שמזכה בארבע נקודות. בתווך יש מקצה אולטרה של 50 קילומטרים מהיישוב נמרוד לצוק מנרה, שמזכה בשלוש נקודות, מקצה 25 קילומטרים שמזכה בנקודה וריצת 11 קילומטרים. בשני מקצי האולטרה ממתינות לרצים תחנות שהן גם צ’ק פוינט למדידת זמן, אבל גם תחנות תדלוק במזון ושתייה וגם ביקורת רפואית.

הבחירה בצוק מנרה הייתה טבעית בזכות הטופוגרפיה. חבל הארץ שמקיף את עמק החולה כולל תוואי שטח הררי שמתאים לתחום ריצות הרים שמתפתח בארץ ובעולם, ולמעשה מדמה בצורה מיטבית את התנאים באירופה ומתאים לאירוח אירוע ספורט ברמה בינלאומית. מהצד השני, מיצב את עצמו האתר כפארק אימונים לקבוצות ריצה ולספורטאים שמבקשים להכין את גופם לאתגרים ההרריים שמצפים להם באלפים למשל, ומתמקד בשנים האחרונות בפעילות ספורט אקסטרים כולל הליכה נורדית, אופניים וכמובן ריצה.

"הצוק משלב תוואי שטח ייחודי", אומרת רווי רז היו"ר, "וקבוצות רבות אימצו אותו כפארק הביתי שלהם לאימונים והכנות לתחרויות בארץ בעולם". על הסביבה מוסיף שליו: "יש שיתוף פעולה חריג וחיובי בין כל המועצות ואפילו ביישובי הדרוזים בגולן שחלקם, כמו עין קניה, התגייסו לאירוע ותושבים יפעילו בהתנדבות את התחנה בכפר תחנות ויהפכו את זה לקרנבל, כך שיש לזה גם היבט תיירותי".

לפרטים נוספים, כולל נקודות צפייה למעוניינים ללוות את המרוץ ולצפות ברצים: www.peaktopeak.co.il