ועדת הבחירות החליטה: הסוף לסמסים פוליטיים לא מזוהים

יו"ר ועדת הבחירות השופט העליון חנן מלצר פסק אתמול בלילה כי מעתה ועד סוף מערכת הבחירות לא ניתן יהיה יותר להפיץ סמסים עם שאלונים, או מסרים ללא זיהוי שם המפלגה השולחת. בנוסף קבע מלצר, כי סקרי בחירות באמצעות סמסים יהיו חייבים לכלול באופציות את התשובה את כל המפלגות העומדות מעל לשיעור של 1%. העתירה התקבלה לאחר פניית מפלגת ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן והצו של השופט חל על כל חברות התקשורת בישראל, ולא רק אותן החברות שהיו משיבות על העתירה (סלקום, פרטנר, טלזר).

• רגע לפני הבחירות: ניידת "מצביעים כלכלה" בדרך אליכם

 מצביעים כלכלה

מלצר ציין כי הפצת סמסים עם סקרים או תכנים אחרים, מהווים תעמולת בחירות אנונימית אסור, כפי שהוא קבע לפני כחודש בעתירה של עו"ד שחר בן מאיר נגד הליכוד. הטענה של ישראל ביתנו, הפעם, היתה כי אי הכללת שם המפלגה באופציות מענה לסקר, מבקשת לקבוע אצל אלפי האנשים המקבלים את הסמסים כאילו ישראל ביתנו אינה משתתפת בבחירות או לא עוברת את אחוז החסימה.

אחת מחברות המפעילות את שירותי הסמסים, זוהתה בדיון בפני מלצר כשמיר מערכות ומפעלים בע"מ אשר הזדהתה עם הגשת תגובתה לעתירה, כמפעילת קו הסמסים שמספרו052-9999682 וממנו נשלחו מספר רב של סמסים. חברות המפעילות קווים אחרים, מן המספרים 072-3929250 הנשלח משירותי פרטנר ומספר 055-9790668 הנשלח משירותי טלזר - לא זוהו במהלך הדיון.

יצויין שחברות התקשורת ציינו בפני השופט מלצר כי אינן מעיינות בתוכן ההודעות שנשלחות ולכן אין להן יכולת לחסום. חברת פרטנר הוסיפה כי פעמים רבות אינה יודעת את זהות הלקוח הסופי שבעבורו נשלחו הודעות הסמס. "שכן לעתים קרובות לקוח פלוני רוכש שירותי הפצת מסרונים, בעבור לקוח אלמוני".

במהלך הדיון נתבקשה חברת שמיר להודיע לועדת הבחירות, מי הוא הגורם האלמוני שהזמין את הסמסים, בהם לא נכללה מפלגת ישראל ביתנו, והם הודיעו כי מדובר במפלגת מרצ. כתוצאה מכך, מרצ צורפה כמשיבה לעתירה. חברה נוספת שנתגלתה במהלך הדיון כקשורה וכמפיצת סמסים היא חברת ביטאיט בע"מ.

מלצר קבע, כי תעמולת בחירות חייבת להיות מזוהה, בין אם מדובר בשלט, במודעת עיתון,או פרסומי תעמולה ברשתות החברתיות. "השימוש הגובר באמצעים טכנולוגיים שונים לשם הפצת תעמולת בחירות אנונימית מצדיק נקיטת פרשנות מרחיבה" אמר מלצר, בדברים שנקבעו כבר בהחלטותיו הקודמות (בעניין עתירה בן-מאיר).

עוד הוא קבע "יש לסייג את חופש הביטוי הפוליטי האנונימי וזכות הפרטיות, במקרים בהם קיימת אפשרות כי גורמים בעלי אינטרס פוליטי חוסים בצל ערכים אלה, כדי להפריע למהלכן התקין של הבחירות, ולהביא בכך להטעיית הציבור".

האחריות בדבר הפרות הוראות החוק הרלבנטיות, תחול גם על המפרסמים (היינו, רשימות המתמודדים וכל גורם אחר הפועל מטעמן בתשלום, או בתיאום עמן), והם יתפרסו אף על פרסומים שמבוצעים בפלטפורמות הפרסום המקוון (דוגמת הרשתות החברתיות ומנועי החיפוש), ביוזמת המפרסמים, או מטעמם. כל זאת, אף אם פרסומי התעמולה נעשים, ללא עריכה, עיצוב או עימוד אנושי של מסירת המודעה, או ייזום הפרסום".

המסקנה של מלצר היא שכל פרסום תעמולתי, בכל מדיום שהוא, הנעשה מטעם גורם מפלגתי, נדרש להיות תוך ציון שמו של מזמין המודעה, ושם המפלגה וזה חל אף על בהודעות שמועברות באמצעות סמסים.

עוד בהחלטת מלצר נקבע שכדי ליישם את חובת הזיהוי, החובה חלה על כל ה"חוליות בשרשרת", המפיצות את הסמסים. בשולי הדברים קובע מלצר, שיתכן שגם חוק הבזק כפי שתוקן לפני מספר שנים ומאפשר לציבור לתבוע בעקבות הטרדת יתר בסמסים, עשוי לחול על מי שמפיץ חומרים אלה, במידה ותובע מסוים יטען כי בסמסים שנשלחו אליו אין מסרים פוליטיים אלא רק מטרד המפריע לו.