דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

הבנקים מתסערים על האשראי העסקי: התיק צמח בכ-9% ל-211 מיליארד שקל ב-2018

על אף שהחקירה בארה"ב עלתה לבנק הפועלים ולמזרחי טפחות מעל 2 מיליארד שקל, הבנקים סיימו את שנת 2018 עם רווח מצרפי נאה של 9.3 מיליארד שקל • מדוע ההפרשות להפסדי אשראי זינקו ב-70%, למה הבנקים מגדילים פעילות באשראי העסקי, והאם הם יצליחו לשמור על ריסון הוצאות השכר גם ב-2019?

רקפת רוסק עמינח / צילום: תמר מצפי
רקפת רוסק עמינח / צילום: תמר מצפי

למרות התגברות הרגולציה, השיפור בתחרות והעלייה בסיכון באשראי הצרכני, הבנקים בישראל סגרו שנה חזקה בפעילות העסקית שלהם. העננה הכבדה שריחפה מעל תוצאות הבנקים ב-2018 הייתה החקירה בארה"ב.

מדובר בחקירה המתנהלת נגד בנק פועלים  ובנק מזרחי טפחות  בחשד שסייעו ללקוחותיהם להעלים מס. חקירה זו עלתה לשני הבנקים אשתקד סכום עתק של מעל ל-2 מיליארד שקל (כולל הוצאות משפטיות). במזרחי טפחות יכולים להתנחם בכך שהבנק הגיע בחודש האחרון להסדר מול הרשויות ולשים את הסאגה מאחוריהם, בעוד הפועלים עדיין מנהלים שיחות - ויש סיכוי טוב כי יירשמו הפרשות נוספות בגין חקירה זו.

ועל אף ההפרשות הכבדות, המערכת הבנקאית סגרה את שנת 2018 עם רווח של 9.3 מיליארד שקל, עלייה קלה של 2% לעומת תוצאות 2017. לולא ההפרשות בגין החקירה היה מגיע הרווח המצרפי של הבנקים לסכום שיא של כ-11 מיליארד שקל.

תוצאות הבנקים לשנת 2018
 תוצאות הבנקים לשנת 2018

לאורך השנים מזרחי טפחות הציג את התשואה הגבוהה ביותר על ההון, אך השנה תואר זה הולך לבנק לאומי עם תשואה של 9.5%. התשואה על ההון הממוצעת של הבנקים ב-2018 עמדה על 8.5%.

השיפור המתמשך בתוצאות העסקיות של הבנקים התבטא גם במניותיהם - בשנה האחרונה עלה מדד הבנקים בכ-15% והניב תשואה עודפת על מדד ת"א 35, שהסתפק בעלייה צנועה יותר של כ-7% בלבד.

התוצאות הטובות של הבנקים נובעות משילוב של שני גורמים עיקריים. מצד אחד הבנקים הגיעו ליעדי ההון שלהם ויכלו להתפנות ולצמוח באשראי, מה שהגדיל את ההכנסות. במקביל, תהליכי ההתייעלות העמוקים שעברו הבנקים בשנים האחרונות מניבים פירות ומקטינים את ההוצאות. אלו המספרים המרכזיים שמסכמים את השנה האחרונה בבנקים:

9.3% היה שיעור הצמיחה באשראי העסקי בבנקים, שהגיע לסך של 211 מיליארד שקל. זאת לאחר שבעשור האחרון הלך והצטמק תיק האשראי העסקי של הבנקים. הסיבה המרכזית לכך הייתה התחרות מצד שוק ההון, שהציע אשראי זול יותר. בנוסף לכך הקטינו הבנקים חשיפה ללווים הגדולים, לאור היקלעות חלק לא מבוטל מהם לקשיים. כמו כן הבנקים העדיפו כמדיניות להטות את המטוטלת לטובת האשראי הצרכני, על חשבון האשראי העסקי. לכל זאת יש להוסיף כי במהלך השנים האחרונות התמקדו הבנקים בשיפור יחסי ההון שלהם, וכדי להגיע ליעדים שקבע בנק ישראל נאלצו להקטין חשיפה לאשראי עסקי (הדבר נכון בעיקר לגבי בנק הפועלים ולאומי).

האשראי שהעמידו הבנקים
 האשראי שהעמידו הבנקים

אלא שכעת נראה כי תחום האשראי העסקי הופך למוקד צמיחה מרכזי בבנקים בכלל ובפועלים ובלאומי בפרט, שם צמח התיק בתוך שנה בכ-10% בממוצע. חשוב לציין שגם התחזקות הדולר תרמה לגידול באשראי העסקי של הבנקים, המוצג בשקלים.

למרות הצמיחה, יש לומר כי תיק האשראי העסקי של הבנקים היום שונה מהתיק לפני עשור. הבנקים עדיין נרתעים ממימון לווים גדולים וחברות החזקה (מה גם שכבר אין כיום כמעט חברות שכאלה). במקום זאת הם מתמקדים במימון בסקטור הנדל"ן והתשתיות. כמו כן הבנקים כבר פחות מתחרים מול שוק ההון באשראי הסטנדרטי, מכיוון שבמקרה ששם ההון עדיין מציע לרוב מחירים נמוכים יותר. במקום זאת הבנקים פונים לעסקאות מורכבות וגדולות יותר, ובהתאם גם המחיר שניתן לגבות עליהן.

הצמיחה באשראי העסקי נעשית על רקע הגעת הבנקים ליעדי ההון, אך זו אינה הסיבה היחידה. הצמיחה נובעת גם מרתיעה מסוימת שמגלים הבנקים מהאשראי הצרכני. בשנים האחרונות חלה עלייה בסיכון באשראי זה, שנבעה הן מגידולו החד והמהיר, והן משינויים בהליך פשיטת רגל שהפכו אותו לאטרקטיבי יותר ללווה על חשבון הבנק המלווה. כתוצאה מכך ספגו הבנקים עלייה חדה בהפרשות להפסדי אשראי בפעילות זו, ושיכללו את תהליכי גביית החוב.

נראה כי תהליך זה הפחית את התיאבון של הבנקים: הפועלים ולאומי הקטינו את החשיפה לאשראי הצרכני, והבנקים הבינוניים, שצמחו בשוק זה בחדות, מיתנו את צמיחתם בשנה האחרונה.

מגמה דומה, אם כי פחות חדה, נרשמה גם באשראי לעסקים קטנים, שגדל אשתקד בכ-5%. בתחום זה הבנקים הבינוניים עדיין רשמו צמיחה חדה של 8-9%, אך הבנקים הגדולים, שהם הדומיננטיים בשוק, רשמו צמיחה אפסית אשתקד בפעילות זו, גם כן על רקע העלייה ברמת הסיכון.

30.7 מיליארד שקל היו הכנסות המימון בשנת 2018, עלייה של 9.4% לעומת 2017 - עלייה שהיא גורם חשוב לשיפור בתוצאות הבנקים. בלאומי, במזרחי טפחות ובדיסקונט הכנסות המימון אף עלו בשיעור דו-ספרתי. המעניין הוא שעלייה זו חדה יותר לעומת העלייה בתיק האשראי של הבנקים, שצמח רק ב-6.5%. המשמעות היא שהבנקים מצליחים לשפר את רמת המרווחים, על אף שהריבית נותרה בשנה האחרונה ללא שינוי ואפסית (הריבית עלתה רק בסוף השנה).
לעלייה בהכנסות תורמת גם עליית המרווחים בשוק המשכנתאות. כך למשל בבנק הפועלים ההכנסות במשכנתאות זינקו בתוך שנה ביותר מ-20%. בסוף השנה ראינו את ריבית בנק ישראל עולה במעט. עלייה זו ואולי עוד עליות שנראו השנה בריבית, ידחפו השנה עוד יותר כלפי מעלה את הכנסות המימון של הבנקים - מקור ההכנסה המרכזי שלהם.

2.3% הייתה הצמיחה בהכנסות מעמלות בבנקים, שעמדו על 13.1 מיליארד שקל בשנת 2018. בשנים האחרונות ההכנסות מעמלות נשחקו בעקבות יוזמות רגולטוריות שונות, ואילו בשנה שעברה הן רשמו צמיחה (לעומת עלייה קלה של כ-1.5% ב-2017).

נראה כי הרגיעה בתחום ההנחיות הרגולטוריות בעמלות סייעה לבלימת מגמת השחיקה בהכנסות. נוסף על כך הבנקים נהנים מהצמיחה בשימוש בכרטיסי אשראי, שהביאה לכך שהכנסותיהם בתחום זה עלו אשתקד ב-8.5%. זאת ועוד, הסכמי חלוקת ההכנסות החדשים עליהם חתמו הבנקים עם חברות כרטיסי האשראי צפויים להגדיל את חלקם בעוגת ההכנסות, ולדחוף עוד יותר את ההכנסות מהעמלות בשנים הקרובות. מנגד, בתחום עמלות העו"ש והעמלות בניירות ערך ברוב הבנקים נרשם גם ב-2018 קיפאון בהכנסות, ובחלק מהמקרים אף שחיקה.

2.1 מיליארד שקל הפרישו בבנקים להפסדי אשראי בשנת 2018. מדובר בזינוק של 70% לעומת נתוני 2017. יחד עם זאת, שיעור ההפרשות להפסדי אשראי של הבנקים עדיין נמוך ועומד על0.2% בלבד מהתיק.

הגידול בהפרשות נבע מכך שחלה ירידה בריקברי (פירעון של חוב בעייתי שהופרש) במגזר העסקי. הסיבה לכך אינה הרעה במצב העסקי אלא "התרוקנות של המחסנים". הבנקים הפרישו לאורך השנים מיליארדי שקלים בגין לווים גדולים שנקלעו לבעיות, אך הסדרי החוב ומימושים שביצעו אפשרו להם לקבל חלק מהסכום וליהנות מהכנסות בסעיף זה, כמו במקרים של לב לבייב ואליעזר פישמן (לשעבר בעל השליטה ב"גלובס"). אלא ש"מלאי" ההכנסות הזה הולך ויורד.
מהנתונים עולה כי בעוד ב-2017 נהנו הבנקים מהכנסות של כמיליארד שקל בסעיף ההפרשות להפסדי אשראי במגזר העסקי, אשתקד סכום זה כבר התכווץ לכ-200 מיליון שקל בלבד.

מנגד, ההפרשות להפסדי אשראי בהלוואות הצרכניות ולעסקים קטנים מוסיפות להיות גבוהות, על רקע שינויים רגולטוריים הפוגעים במוסר התשלומים במשק. היקף ההפרשות להפסדי אשראי בשני המגזרים הללו חצה את רף ה-2 מיליארד שקל אשתקד (בדומה לנתוני 2017).

לכן, בסך הכל נראה שההפרשות במגמת עלייה. כאמור מדובר עדיין בנתונים נמוכים, אולם סביר כי כאשר הריבית במשק תתחיל לעלות, נראה יותר לווים מתקשים לעמוד בהחזר החוב, ואת נתון ההפרשות הולך ועולה.

16.1 מיליארד שקל הוציאו ב-2018 הבנקים על שכר, עלייה של פחות מ-2% בשנה. הבנקים מצליחים להמשיך ולרסן את הוצאות השכר. מדובר בהישג נאה לאור מנגנון הטייס האוטומטי שמשפיע גם על זחילת השכר כלפי מעלה.
הבנקים קוצרים את פירות תוכניות ההתייעלות שעשו לאורך השנים האחרונות. בשנים האחרונות עזבו את הבנקים מעל ל-6,000 עובדים. אשתקד דווקא חלה התמתנות בקצב ההתייעלות: מספר העובדים ירד ב-970 (בנטרול מזרחי טפחות שממשיך להתרחב ולגייס עובדים). הירידה בלטה בעיקר בבנק הפועלים, שם מספר העובדים ירד בכ-500 איש.

גם השנה סביר כי נראה התמתנות בקצב ירידת העובדים, היות שבמרבית הבנקים לא מתוכננות לשנה הקרובה תוכניות פרישה מרצון מסיביות. נראה כי עיקר הקיטון יירשם מפרישה טבעית של עובדים, ואולי מקיצוץ בעובדים הזמניים. התמתנות מהלכי ההתייעלות מתבטאת גם בקצב סגירת הסניפים, שהואט בשנת 2018, ולדברי המנכ"לים של הבנק ימשיך ויואט גם בשנת 2019 לרמה של כ-3-5 סניפים בממוצע לבנק (לעומת קצב שנתי של כעשרה סניפים בעבר).

משימה מרכזית בשני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, תהיה גיבוש הסכם שכר חדש עם ועדי העובדים. להנהלות הבנקים מצפה אתגר, שכן על רקע השיפור ביחס היעילות וברווחיות, צפויים הוועדים להקשיח את דרישותיהם לעומת השנים הקודמות.

כך שבהיעדר תוכניות התייעלות מסיביות ואתגר בגיבוש הסכם שכר, מעניין יהיה לראות האם הבנקים יצליחו להמשיך ולשמור על ריסון הוצאות השכר גם בשנים הקרובות. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות