דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

שוקי אוחנה, ראש עיריית צפת: "ההגדרה כאיזור סוציו-אקונומי 2, לא אומרת שהעיר לא מדהימה"

לאחר סיור בצפת, ניידת הבחירות של "גלובס" הגיעה לפאנל במכללה האקדמית צפת, מול תלמידי תיכון בגין, ובהשתתפות פוליטיקאים ופעילים חברתיים • מזכ"ל מפלגת העבודה: "אי אפשר להתעלם מזה שבעשור האחרון, תחת ממשלת נתניהו והימין, מחירי הדיור הכפילו את עצמם"

loading

ניידת הבחירות של "גלובס" הגיעה הבוקר (ג') לצפת, ובהמשך תגיע לעכו. לאחר סיור בעיר נערך פאנל במכללה האקדמית צפת, מול תלמידי תיכון בגין, ובהשתתפות פוליטיקאים ופעילים חברתיים. ראש העיר שוקי אוחנה, פתח את הפאנל בברכה למשתתפים ואמר "זה שאנחנו מוגדרים כאיזור סוציו-אקונומי 2, לא אומר שהעיר לא מדהימה". הנושא המרכזי בפאנל היה עתיד הצעירים בעיר, שנוטים לעזוב את צפת, משום שהעיר לא מספקת להם הזדמנויות תעסוקה ומגורים.

"צעירים אכן עוזבים את העיר, זו תופעה שלא נתכחש אליה אבל יש לנו בנייה לצעירים, ויש לנו הפשרה של כ-200 דונאם לתעשייה ולמסחר" אמר אוחנה. "אנחנו רואים התפתחויות גם בתחום התיירות, ונכנסים לעיר 1.2 מיליון תיירים בכל שנה. מלונות דן הביעה אמון בעיר צפת, ואנחנו מפשירים עכשיו עוד 60 דונאם לבנייה של שלושה מלונות נוספים. "יש תהליך של עיר בריאה, עיר רצינית; יש פה עיר עתיקה עם עבר נפלא ויש פה גם עתיד נפלא. יהיו פה מקומות תעסוקה בעיר".

ראש העירייה, שוקי אוחנה בפאנל צפת, מצביעים כלכלה  / צילום: שלומי יוסף
 ראש העירייה, שוקי אוחנה בפאנל צפת, מצביעים כלכלה / צילום: שלומי יוסף

עוד השתתפו בפאנל מזכ"ל מפלגת העבודה לכנסת ערן חרמוני, מזכ"ל האיחוד הלאומי אופיר סופר, היזמת חנה רדו, יו"ר התאחדות התעשיינים בצפון הנרי צימרמן, חבר מועצת העיר צפת ונציג הימין החדש יוחאי קדוש, יו"ר ארגון הבונים בצפון ניזאר ג'אברין, טלי קדוש, ממקימי רשת מלונות רות צפת, וזלמי ביסטריצקי מעמותת חסדי לב.

סופר, שהגיע לפאנל כנציג איחוד מפלגות הימין, סיפר כי הוא יליד ותושב האיזור: "היום אני גר במושב טפחות, לא רחוק מכאן. אני בתהליך למידה של הסוגיה, אבל אחת הבעיות שמתבררות לי בתקופה האחרונה זה שאין במשרדי הממשלה מישהו שממוקד בצפון. המשרד לפיתוח הנגב והגליל יודע לחלק כסף אבל הוא לא ביצועי. צריך משהו בעבודת המטה, או במשרד ראש הממשלה או במשרד האוצר שייתן מענה", הוא אמר.

אופיר סופר / צילום: שלומי יוסף
 אופיר סופר / צילום: שלומי יוסף

כשנשאל כיצד הדברים הללו באים לידי ביטוי בפעילות נציגי המפלגה בממשלה בקדנציה האחרונה אמר: "יש לנו הצעת חוק שכתב אותה סמוטריץ' בקדנציה הקודמת, שמדברת על השקעה של 13 מיליארד בשנה, שמתבססת על הארכה של התכנית הקיימת לצפון למשך שלוש שנים. עשר מיליארד תקציב ו-3 מיליארד תוספת. אני לא רוצה לצאת עם כותרות והצהרות מיותרות אבל אני אומר שזה נמצא על השולחן וזו השליחות הפרטית שלי. הבוקר נפגשתי עם שני פרופסורים מהטכניון ודיברנו על ביצוע מחקרים נוספים על העניין הזה של חינוך ושל מסחר".

חרמוני, מזכ"ל מפלגת העבודה, אמר כי "בשבוע הבא יש בחירות ואנחנו רואים עיסוק בהרבה דברים אישיים, תעמולה של פייקים ושל בוטים, הכל - מלבד עיסוק בנושאים שמטרידים את הציבור הישראלי. איזור הצפון הוא חלק ממדינת ישראל והוא נגזרת של המצב הכלכלי של מדינת ישראל. אי אפשר להתעלם מזה שבעשור האחרון, תחת ממשלת נתניהו והימין, מחירי הדיור הכפילו את עצמם, שהפערים בין פריפריה למרכז העמיקו, שאנחנו רואים מחסור במיטות אישפוז.

"הדבר שצריך להבין הוא שהדברים האלה לא מתרחשים במקרה - הם שאלה של מדיניות כלכלית וסדרי עדיפויות. מדינת ישראל עברה תהליך ופרמה את רשת הביטחון החברתי. היום, בנאדם שמסיים את השירות הצבאי שלו, מתחיל מנקודת פתיחה הרבה יותר קשה מזה של ההורים שלו בדור הקודם. כשאתה בודק את השכר הממוצע, מספר משכורות ממוצעות שאתה צריך לדירה שאתה רוכש, אז לפני עשר שנים היה צריך 80 משכורות והיום 150".

כשנשאל מה הפתרונות, אמר "כשהממשלה אומרת שאין לה כסף להשקעה בדברים חברתיים, אבל במתווה הגז היא מחלקת מתנות לתשובה, אז חסר הרבה מאוד כסף ציבורי למשל בחינוך". הוא הזכיר את דבריה של נגידת בנק ישראל לשעבר, קרנית פלוג, שאמרה כי הממשלה צריכה להשקיע יותר בנושאים חברתיים, וסיפר שמפלגת העבודה פועלת ותפעל בתחומי הדיור והחינוך, אך נקטע על ידי סופר, שאמר ש"סדר היום שעליו הבחירות יקבעו הוא בטחוני מדיני", וכי למרות זאת, לדעתו "מפלגת העבודה תמשיך להציע תכניות לא פרקטיות".

ערן חרמוני, מזכ"ל מפלגת העבודה / צילום: שלומי יוסף
 ערן חרמוני, מזכ"ל מפלגת העבודה / צילום: שלומי יוסף

"חבריי שכחו להזכיר שהיו שני משרדים שעשו למען הפריפריה במיוחד, והם משרד החינוך ומשרד המשפטים", אמר קדוש. "בנט לקח חצי מיליון שקלים מהתקציב שלו לחוגי העשרה לפריפריה". הוא אף הזכיר את תכנית של בנט ללימוד חמש יחידות מתמטיקה ומדעי המחשב בבתי הספר ברחבי הארץ. אחד התלמידים, טל ברנשטיין, שאל בתגובה: "המועצות האזוריות קיבלו 25% מהתקציב, למרות שהם פחות מ-%5, ואת זה המפלגה שלך דאגה להעביר. למה שתלמיד בעיר אחרת יקבל פי חמש ממני?". לכך ענה ראש העיר אוחנה, כי "הם חומת המגן של המדינה".

קדוש המשיך לספר על תרומת משרד המשפטים לפריפריה: "לפני שאיילת שקד נכנסה לתפקיד, בית המשפט בצפת היה נראה כמו מאורת סמים, סליחה על הביטוי, וכשהיא נכנסה הושקעו חצי מיליון שקל בשיפוץ, והיום אנחנו עומדים לפני בניית בית משפט חדש, כשהקרקע כבר הוקצבה".

נראה שדברי הפוליטיקאים לא הרשימו את התלמידים. תלמיד בשם רם בלילי קם ואמר: "אני לומד 10 יחידות מדעי המחשב. אני מתמיין ליחידות טכנולוגיות בצה"ל, אבל יש פער בין רמת הלימודים שאני לומד במדעי המחשב, לבין אלה שלומד במרכז - כשאני מילאתי שאלות לקורס ליחידות הסייבר, אמרו לי שהרמה שלנו לא מתאימה ולא תקפה בכלל. הרמה במרכז הרבה יותר טובה, כי כאן לא משקיעים בנו. לא שמעתי אף אחד מכם אומר מה הוא רוצה לעשות לגבי הרמה החינוכית שלנו". בתגובה, ראש העיר אוחנה ונציג הימין החדש, קדוש, הרימו שניהם את קולם וצעקו כי יש לו עתיד וכי כן משקיעים בצפת בדיוק כמו בתלמידי המרכז.

תלמידה אחרת, קרן אור קדוש, קמה וחיזקה את דבריו של חברה ללימודים: "אני בת 18 ואני לא יודעת למי אצביע במערכת הבחירות הקרובה, כי אני לא מרגישה שמישהו אומר לי 'תצביעי לי כי זה מה שאני אעשה' אלא כי 'האחרים גרועים', לא ככה אני רוצה להצביע. אני חושבת שצריך לצאת מנקודת הנחה שיש פה דברים טובים ויש פה מה לשפר, ולא רק להגיד שטוב, אלא גם לעשות. אתם אומרים שהנוער זה העתיד, והעתיד אומר 'תעזרו לנו להגיע לדברים טובים יותר'".

צימרמן, יו"ר התאחדות התעשיינים, יו"ר ארגון הבונים בצפון, ג'אברין וקדוש, אחת ממקימי רשת מלונות רות צפת, התייחסו לעתיד התעסוקתי ולאפרויות המגורים בעיר. שלושתם דיברו על קשיים להביא בנייה ותעשייה נוספת לצפון בכלל ולצפת בפרט. "אני מעסיק באריאל בארבעה מפעלים, ותוך כדי בניית העסק נתקלנו באינספור בעיות, שפגעו בתעסוקה ובפרנסה של כולם. הבעיה מספר אחד בארץ היא הפריון הנמוך. אנחנו במקום הגרוע ביותר ב- OECD , מבחינת הפריון. בשביל להגדיל את הפריון אנחנו צריכים לעשות מכלול של דברים. הראשון הוא להוריד את הביורוקרטיה והרגולציה. מנהל, כשהוא מגיע לעבודה, אין לו זמן לנהל, כי הוא מתעסק כל הזמן עם אישורים. אני רציתי לבנות מפעל ולקח לי שלוש וחצי שנים להילחם בביורוקרטיה על דברים הזויים לחלוטין".

"הנושא השני הוא של כח אדם. ב-20 השנה האחרונות, נסגרו הרבה מכללות של טכנולוגיה, ועולי ברית המועצות שהיו מדהימים, יצאו לפנסיה. למפעלים שקיימים כיום קשה למצוא עובדים מתאימים. אני אומר לממשלה לעזור לתעשייה ובעיקר להבין שלא הכל זה העיתון של מחר שמדבר על יוקר המחייה - תמיד אפשר לייבוא משהו טיפה יותר זול". הוא הוסיף כי "בשנה האחרונה השר אלי כהן עשה הרבה מאוד לכיוון התעשייה. יש שני דברים די מהותיים שקרו בשנתיים האחרונות: אחד זה בנושא של ראשות החדשנות, שאהרון אהרון נכנס לתפקיד, ולתלמידים שנמצאים כאן חשוב להבין, שכל מפעל חייב לעשות פיתוח כדי שתהיה לו זכות קיום. כיום, ישנן תכניות שקל מעוד לעשות אותן מבחינת הביורוקרטיה, של מחקר ופיתוח של מוצרים".

ג'בארין סיפר שארגון הבונים מתמודד עם בעיות דומות: "העניין של היתרי בנייה הוא בעיה מאוד גדולה שגורמת לתקופה מאוד ארוכה של המתנה עד לתחילת הבנייה. אני בונה בחריש, ועשו שם ועדה מיוחדת לקידום ענייני בנייה וזה מאוד עזר. לדעתי, אם הממשלה רוצה לקדם את זה היא יכולה לקצר תהליכים. בהרבה ערים זה לוקח שלוש שנים או יותר, אבל בחריש, היכן שהייתה החלטת ממשלה להאיץ את הבנייה, מהר מאוד ביצענו בנייה של הרבה מאוד יחידות דיור. היום, 60% מעלות בניית דירה היא עלות הקרקע והמיסים. מחיר למשתכן פתר בעיה מאוד קטנה אבל לא את בעיה הגדולה עצמה. אם מורידים מה-60 אחוז הללו, 20 או 30 אחוז, נוריד משמעותית את מחיר הדירות.

"דבר שני, בעוד 20 שנה, אוכלוסיית ישראל תכפיל את עצמה, וכבר היום חסרות יחידות דיור. מדינת ישראל צריכה לרתום את עצמה, לשווק הרב היותר קרקעות, ובמקום מחיר למשתכן לתת מענקים לזכאים. נכון שכחלון הקפיא את מחירי הדירות עם מחיר למשכן אבל הוא עזב את הבנייה הציבורית, והיום אנחנו בונים פחות מ-50 אלף יחידות דיור בשנה, ואנחנו צריכים לבנות יותר ממאה אלף יחידות בשנה. בנוסף, על מנת לפתור את בעיית הדיור ולהגדיל את שוק הדיור צריך לעשות בנייה מטרופולינית, גם בצפון וגם בנגב".

קדוש אמרה שהרגולציה מורגשת גם בענף התיירות: "אנחנו נמצאים במסגרת מאוד קשה של רגולציה שמשפיעה עלינו מאוד בענף. יש לנו התחייבות להוציא רישיונות בכל הקשור לכח אדם, לכשרויות, לכיבוי אש ולהנגשה וזה מניע אותנו להעלות את המחירים בענף. המלונות השקיעו מעל חצי מיליון שקל בשביל לעמוד בתקני ההנגשה. אם אנחנו מדברים על כח אדם, כשהיו קשיים הבאנו גם עובדים זרים כשלא היו לנו ידיים עובדות, והם מצריכים גם תשלום נוסף.

"אני לא תושבת צפת. אני תושבת חיפה והגעתי לכאן מתוך אמונה בפוטנציאל של העיר. אני מלונאית למעלה מ-25 שנה, וגרתי בכל הארץ. יש בעיר צפת פוטנציאל עצום, יש פה קסם. כשהגעתי לפה רוב המלון שלי לא העסיק אנשים מצפת, ואני רציתי להעסיק אנשים מצפת. אני רציתי למנף את המלון שלי לאנשים שירגישו שהם חלק מהעיר הזאת ולא יקומו וילכו. עשינו עבודה נפלאה וחברנו ללשכות האבטלה, כולל לעדה האתיופית, ולחבר'ה צעירים שאנחנו מכשירים אותם ומלמדים אותם, גם כשהם באים בלי ניסיון".

לאחר שקדוש התייחסה לאג'נדה החברתית שלה, ולכך שהיא מעוניינת לדאוג לתעסוקה בצפת, חנה רדו, סיפרה על עסקיה החברתיים, ועל הקשיים איתם היא מתמודדת. רדו מפעילה בצפת את לב 19, עסק חברתי קטן המונה 15 עובדים, המספקים שירותי חשבונאות לחברות, מרביתן מתל אביב: "אני בעד חלוקת השפע, ובעסקים שלי הרווחים חוזרים לצוות ומוקעים בחזרה בחברה. המנהלים והבעלים לא גורפים רווחים בכלל, כי אני הבעלים משקיעה כסף פרטי שלי משום שאין למדינה פתרון לתת לעסקים כמו שלי, שנותנים שירותים בעולם הדיגיטלי. אני יוצרת תעסוקה כדי שלא יהיו דירות ריקות בעפולה ובצפת. היום אני מעסיקה בצפת 15 עובדים ועובדות, אבל שכרתי מקום שיכול להכיל 50 עובדים ועובדות, ועם קצת עזרה ותמיכה מהגופים המתאימים, הייתי מעסיקה 500 עובדות".

כשנשאלה איזה סוג של עזרה הייתה רוצה לקבל, ענתה: "עזרה בהשתתפות בשכר, כמו שנותנים לוויקס השתתפות על השכר בבאר שבע. אנחנו ה-92% שלא עובדים בהייטק, וגם אנחנו צריכים עזרה. צריך להבין שאם הנשים שעובדות אצלי לא יעבדו, הן יהיו נתמכות. אני חוסכת למדינה מיליונים, ורוצה להקים גם חברת סייבר ב-2019, להכשיר דור חדש של סייבריסטים ולהקים מחדש את מדינת הההייטק. כולם מחייכים אליי ואומרים לי שאני מדהימה, ובזה זה נגמר". בשלב זה, רדו פנתה אל התלמידים בקהל ואמרה: "כולם אומרים לכם שהם משקיעים אבל לא משקיעים בכם. אם אתם רוצים עתיד תדרשו עתיד. לא משיקעים בכם. אתם צריכים לדרוש, שיקימו כאן מרכזים לסייבר. אתם לא מבינים כמה משקיעים בתל אביב, לכאן לא מגיעים".

קדוש ענתה לה ואמרה כי "לא משנה אם רשות העיר והמדינה השקיעה או לא השקיעה בי. אני למדתי לבד ולא הייתי מהמקובלים. כשאומרים לכם לא משקיעים בכם קמו תשקיעו אתם בעצמכם, כי חלומות מתגשמים".

משתתף נוסף בפאנל היה ביסטריצקי, נציג ארגון חסדי לב לחינוך פיננסי, שבמידה מסויימת מייצג את עמדתה של קדוש, ונועד לסייע לתושבי צפת להשקיע בעצמם: "חסדי לב פועל כבר עשר שנים בצפת במטרה לבנות חוסן כלכלי בקהילה המקומית, גם באמצעות תכניות חינוך פיננסי בבתי ספר, שיקום פיננסי למשפחות שנמצאות בעוני, ומיזמי תעסוקה. בכל אחת מהתכניות שלנו אנחנו לא נותנים כסף אלא ידע. אנחנו פועלים בכלל בתי הספר היסודיים בצפת", הוא סיפר. עם זאת, גם לארגון זה ישנם קשיים: "בחטיבות ובתיכונים יש תכניות של משרד החינוך שאמורות להכנס לתוקף בשנה הבאה, וכרגע לא מאפשרים לנו להכנס".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות