מבוטים ועד פסילת קלפיות: הבליץ התקשורתי לקראת יום הבחירות כבר מוכן

הבליץ התקשורתי לקראת יום הבחירות כבר מוכן: נתניהו וגנץ מתכננים מתקפה תקשורתית במטרה למשוך אליהם את המתלבטים האחרונים • איכות עבודת השטח יכולה בסופו של דבר להכריע את הבחירות: כמה נציגים יהיו לכל מפלגה בכל קלפי, ואיזה קלפיות ייפסלו ומאיפה • פרשנות

משה פייגלין, בני גנץ, משה כחלון / צילום: כדיה לוי, שאיל יצהר
משה פייגלין, בני גנץ, משה כחלון / צילום: כדיה לוי, שאיל יצהר

את יום רביעי האחרון לפני הבחירות העביר הדובר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, יונתן אוריך, בישיבה דרוכה בוועדת הבחירות בירושלים, בפני שופט בית המשפט העליון חנן מלצר. משעה 10 בבוקר ועד 5 אחר הצהריים, שעות יקרות של סוף קמפיין, אוריך והנייד שלו ישבו בתוך דיון בנושא בוטים ופייקים ברשתות החברתיות. הבחירות האלה לא יכלו להיות יותר מוזרות ממה שהן עד עתה.

באו ועלו שני אנשים שסומנו על ידי כתבת תחקיר ב"ידיעות אחרונות" וב"ניו יורק טיימס" כמשתתפים ברשת חשבונות פיקטיביים המניעים שיח מזויף ברשתות. האחד, חיים אלקסלסי התגלה בפני השופט מלצר - וצופי השידורים החיים - כאיש הייטק חכם ומבין עניין ובמהרה מלצר סובב את השיחה עמו לדיון במומחיותו לנושא ושאל אותו שאלות רבות על הפעילות בטוויטר. האחר, יצחק חדאד, הצטייר כאדם מן היישוב, נטול טלוויזיה ומחשב ומי שהוקלט כשהוא לטענתו "מתלוצץ" בנוגע ליכולות שלו לבצע קמפיין משתמשים מזויפים ברשתות החברתיות תמורת תשלום ומימון.
מתוך הכאוס בדיון - שלרגעים נראה כמו ניסיון לעצור את חופש הביטוי של קשקשני רשתות, וברגעים אחרים הפך לדיון מטריד - קשה היה לחלץ דבר אחד מהימן.

"כאשר אומרים אמת, אין צורך לזכור את כל הפרטים", כתב הסופר מרק טווין. ובכן, איני יודעת כיצד יברור השופט מלצר את האמת מן ההבל במהלך הדיון ביום רביעי, אך דבר לא נפתר שם. אכן, חלק מן החשבונות ברשתות החברתיות הם אנשים אמיתיים והם פעלו על דעת עצמם וברצונם, מתוך התנדבות ותמיכה אותנטית בליכוד.

אבל הפצת המידע שקרי במסות של חשבונות מזויפים אינה תופעה מדומיינת בבחירות 2019. כל מעשייה שקרית ומוגזמת זקוקה לקמצוץ בסיס אמיתי כדי להפיצה ולהפכה לסיפור מנופח ושקרי. הפריצה לטלפון הנייד של גנץ, אכן קרתה, אך משם הלאה אנשים בשר ודם דאגו להפיץ שקרים מלוכלכים, נטולי עובדות או ראיות. עיתונאים רבים בישראל קיבלו במהלך החודשים האחרונים פניות - מידיהם של אנשים אמיתיים - עם הצעות והכוונות לבדוק כך או כך, ולחפור בכיוונים מסוימים, אך נכון להיום, ככל הידוע לנו, המטמון לא אותר.

כך עבדה השיטה של מערכת הבחירות הזאת: הפצת מידע שקרי ללא בסיס, ולאחר מכן, תיאום חלק מהתכנים והפצת המידע המשמיץ עם מפיצי מידע כוזב ברשתות. "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו", שאל מלצר את כל מי שדיבר בפניו. הוא קלע בול. היה תיאום מושלם בין הכזבים ברשתות, לבין התכנים שניסו אנשים מסוימים לדחוף לעיתונאים. חלק ממפיצי הדיבות הם בהחלט תומכים אידאולוגיים הרוצים להאמין בנכונות הפרטים. הם קיוו שיהיה להם תחקיר עיתונאי להישען עליו ולאמת את המידע. במקביל, החשבונות המזויפים יצרו תחושת נפח עצומה. אם כולם אומרים וכולם יודעים, אז בטח יש אמת בשמועה, לא כך?. וכמובן, הייתה התבססות על חלק עובדתי מסוים, עצם הפריצה לנייד.

השופט מלצר הציע שהוא יוציא צו, לפיו יוסמך יו"ר ועדת הבחירות בהסכמת כל המפלגות לפנות לפייסבוק ולטוויטר ולדרוש מהן את זהות האדם שפתח חשבונות מזויפים ומפיץ מידע שנחזה ככזב. זה צעד מרחיק לכת ומיועד אולי רק לשימוש מוגבל של כמה ימי בחירות, בסוף המערכה. מפלגת כחול לבן נתנה את הסכמתה. בעת כתיבת טור זה, לא ידוע עדיין אם שאר המפלגות הסכימו או סירבו, וגם מה יהיה התוכן הסופי של הצו של השופט. אך דבר אחד בטוח, העניין לא תם ונשלם ויעילותו של הכלי מוטלת בספק ויש בה מן המפחיד והמרתיע בחשש לפגיעה בחופש הביטוי.
כבוד לשידורים החיים

במקום שבו מופצות הכפשות על ידי חשבונות מזויפים ומידע כוזב או מדומיין מופץ בשרשורים מפלצתיים, מתרחש במערכת הבחירות הזו, גם אירוע יפה. השידור החי של כל דיוני ועדת הבחירות הוא טוב לדמוקרטיה הישראלית. השופט מלצר, ויש לתת לו על כך את כל הקרדיט, הכבוד וההערכה פתח בפעם הראשונה את כל שידורי ועדת הבחירות בשקיפות מלאה לסיקור עיתונאי וצפייה ציבורית בשידור חי. הדיונים שם הפכו למעניינים יותר מאשר רצועות אחר הצהריים של שלושת הערוצים הגדולים. מאז ירידת "לונדון וקירשנבאום" מן המסך, נותר ואקום בראיונות אחר הצהריים. מלצר מילא את החלל.

לכן מוצע כאן, שבסיומה של מערכת הבחירות ישקלו שופטי בית המשפט העליון לאפשר שידורים חיים מתוך הדיונים בפניהם. השקיפות של ההליך השיפוטי חשובה, בטח בימים בהם יש מי שמציע לקצץ בכנפיהם.

השבוע של ריבלין

אנשים רבים בישראל מתפללים, מקווים ומאחלים לנחמה ריבלין, אשת הנשיא, בריאות ואורך חיים. קשה לחשוב על סיטואציה יותר קשה ומורכבת עבור ראובן ריבלין, אחד הנשיאים האהודים ביותר שהיו לנו, מהשבוע שעבר עליו. מערכת הבחירות מסתיימת ביום שלישי הקרוב וריבלין, מי שב-90% מזמנו ממלא תפקיד ממלכתי ורק ממלכתי, אמור לעסוק שבוע שלם בפוליטיקה של ביבים. החל מיום רביעי הבא, ראשי המפלגות יצעדו אל ביתו עם ההמלצות על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה הבאה.

בעודו נמצא בקנדה, בביקור שנקבע מראש, שמע ריבלין בשידור בערוץ 12, את ראש הממשלה נתניהו אומר עליו: "ריבלין רק מחפש תירוץ לתת את הרכבת הממשלה לגנץ, רק מחפש תירוץ. יהיה לו פער של שניים, שלושה, ארבעה, חמישה מנדטים והוא ייתן לו. הליכודניקים שאננים והם מתכוונים לבוא לקלפי באחוזים נמוכים בהרבה ממצביעי גנץ. תתעוררו או שנפסיד", אמר נתניהו.

פער של מנדט אחד, אכן היה בהיסטוריה הפוליטית של המדינה. ב-2009 הנשיא דאז שמעון פרס הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מי שהיה לו פחות תמיכה בקלפיות: נתניהו. אך פער של 2-5 מנדטים? קשה לראות את ריבלין מטיל על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה בפער משמעותי שכזה, כאשר כ-80-200 אלף קולות מעדיפים את גנץ על פני נתניהו. דיה לצרה בשעתה, לריבלין יש צרות כבדות מכך בימים הקרובים.
בליץ הימים האחרונים

החל מיום שישי בשעה 12 בצהריים אסור לפרסם סקרים פוליטיים. 80 השעות הסוגרות של הקמפיין יהיו שעות תלישת השערות, למי שעוסקים בכך. נתניהו יחל בסבבי ראיונות אינסופיים בכל כלי התקשורת מהם נמנע בשנים האחרונות. גנץ, מתכנן מתקפה תקשורתית משלו. מיומן פחות בז'אנר, הוא ינסה למשוך את המתלבטים של הרגע האחרון ויקרא להם לשלוח הביתה את ראש הממשלה שנגדו תלויים שלושה כתבי אישום.

החלק המעניין יותר הוא המבצעיים החשאיים של יום הבחירות. כמה מאורגן יהיה כל צד בהנעה לקלפיות. החל מתוכנות המחשב שממריצות בוחרים שטרם יצאו לקלפיות; דרך טלפונים מן המטות והסעות לקלפי; ועד כמה עובדים יוצבו מטעם המפלגות, ועוד יותר חשוב: מה יהיה המיקום שלהם. בבחירות 2015, הציבו בליכוד גדודי פקחים בקלפיות בחברה הערבית ודיווחו על זיופים ובעיות. הדבר הוביל לפסילת מספר קלפיות ולשינוי בתוצאות. הדברים נעשו בהתאם לחוק ואורגנו, מטעם הליכוד, היטב. הפקת מטה יום בחירות, כולל עורכי דין שיתלוננו על זיופים ויעצרו הצבעות שגויות, היא לעיתים חשובה יותר מאשר תכני הקמפיין עצמו.

מה בין פייגלין לכחלון?

ההתחזקות של משה פייגלין ומפלגת זהות בחודש האחרון, וההנחה הרווחת שהוא יכניס לכנסת לפחות 4 ח"כים, אם לא יותר, מזכירה סיפור זהה, מלפני 4 שנים על פוליטיקאי שהיה ברשימת הליכוד ויחסיו עם ראש הממשלה נתניהו התערערו. הוא יצא למדבר הפוליטי, הקים גוף משלו ושקד על פיתוחו של הגוף במשך שנים. קדנציה שלמה של המתנה בצד, והופ, בבחירות הבאות הוא בפנים, אדון לעצמו ולעוקביו. כחלון פרש בשלהי הכנסת ה-18 אחרי שכיהן כשר במספר משרדים. הוא הקים, תכנן ורקם את מפלגתו "כולנו" במהלך הכנסת ה-19, אשר למזלו הייתה קצרת ימים, רק כדי לחזור פנימה עם 10 מנדטים לתפקיד שר אוצר בכנסת ה-20. עכשיו הוא נאבק על חייו הפוליטיים.

פייגלין, הודח על ידי נתניהו באמצעות שיטת הפריימריז, ושהה בחוץ ארבע שנים, רק כדי לשוב עתה עם מלוא הכוח הפוליטי. מי שלא רצה אותו בתוך רשימת הליכוד, יקבל אותו כשר בכיר.

אגב, בכך מסתיים כל הדמיון בין השניים. המצע הכלכלי של כולנו מלא בחמלה, בסיוע, בהתבוננות על החלש ובמעורבות ממשלתית לקידום מטרות חברתיות. המצע הכלכלי של זהות הפוך: צמצום התערבות ממשלתית עד כדי שלטון "אדם לאדם זאב".

הבוחרים נוהרים לפייגלין ויש להניח שאלה לא אותם האנשים שתמכו בכחלון. ובכל זאת יש פה תופעה מדהימה. פרישה מן הליכוד וחזרה למערכת הפוליטית מחוץ למסגרת של המפלגה. אבל יתכן שאורך חיי המדף של מפלגות הללו הוא קצר.