בלי מתקפת בוטים, עם פגיעה בפרטיות הגולשים: כך שירתה הטכנולוגיה את הפוליטיקאים בבחירות האלה

הבוטים והפייקים נכחו בשיח הפוליטי ברשת, אך השפעתם ככל הנראה הייתה קטנה מהתחזיות • הטכנולוגיה שימשה את הפוליטיקאים לבנייה של מאגרי משתמשים, לעתים קרובות על חשבון הפרטיות של המשתמשים • ואיזה פוליטיקאי היה קורבן של הכי הרבה פייק ניוז?

פייק ניוז / צילום: Shutterstock
פייק ניוז / צילום: Shutterstock

אחד מרגעי השיא של מערכת הבחירות לכנסת ה-21 היה מה שכונה "תחקיר הבוטים הגדול". מסמך בן עשרות עמודים שהפיקו קבוצת אקטיביסטים בתמיכת ארגון חברה אזרחית ואומץ ופורסם על ידי "ידיעות אחרונות" ו"ניו-יורק טיימס". תחקיר הבוטים צייר תמונה של רשת בת מאות חשבונות בטוויטר שמהדהדת מסרים בסגנון דף המסרים של הליכוד. התחקיר הצביע על קשר אפשרי של מפעילי הרשת לליכוד, אך לא הוכח קשר חד משמעי למפלגה.

נתניהו מצדו ניצל את התחקיר ובמסיבת עיתונאים חפוזה הציג אדם בשר ודם שלכאורה הוא זה שעומד מאחורי אחד המשתמשים שהוצג בתחקיר במפורש כ-"פייק", דהיינו משתמש מזוייף שלא עומד מאחוריו אדם אמיתי. במהלך מהיר אף הפך נתניהו את ה"בוטים" לצ'חצ'חים של 2019.

אלא שהעיסוק בתחקיר פספס נקודה קריטית. התחקיר עצמו, במידה מסוימת, היה סוג של פייק ניוז בעצמו. הפעמים היחידות שתחקיר הבוטים הזכיר את המילה בוט, מעבר לשם "תחקיר הבוטים" עמד על - אפס. כן, תחקיר הבוטים הגדול אישש בסופו של דבר עם ראיות תופעות שכבר הכרנו ובמרכזן טוקבקיסטים בתשלום או משתמשים שמפעילים ידנית כמה חשבונות במקביל. למעשה, עבור בכירים בעולם הפרסום בדיגיטל לא הייתה בכך משום הפתעה כלל.

בסדרת שיחות שערכנו סמוך למועד הכרזת הבחירות אמרו אנשי פרסום ותיקים ל"גלובס" כי קמפיין הבחירות בישראל לא צפוי לשחזר את התופעות שראינו במערכות בחירות בשנים האחרונות במערב - בצרפת, בברקזיט ובארה"ב.

"הדבר הבא מבחינת כלי השפעה במרחב הרשתי הוא מה שמכונה 'שגרירי שיחה' בקבוצות פייסבוק סגורות. אלה אנשים אמיתיים בעלי דעה אותנטית שתומכים באנשים ספציפיים, אבל מקבלים על זה תשלום. הם יכולים לפתוח דיונים בעצמם, או לאתר שיחות רלוונטיות ולהשתתף בהן. הניסיון של בחירות 2016 בארה"ב לימד אותנו שמי שייצור הכי הרבה שיחות ברשת יכול להוביל לניצחון, כך שהם יהיו אחד הכלים המרכזיים בבחירות 2019", אמר אז לגלובס ערן ניזרי, מנכ"ל סוכנות הדיגיטל "לידרס" שהעריך, כפי שאכן קרה, שאינסטגרם תצטרף אל פייסבוק, "בעיקר בזירת הסטוריז - הסרטונים הקצרים".

דורי בן ישראל מאתר "המזבלה", שהעריך אז כי לא תהיה לבוטים השפעה גדולה, אמר לנו כי "בסופו של דבר מי שהפיצה הכי הרבה פייק ניוז וזרעה קיטוב זו התקשורת. אין אתר שאתה לא נכנס אליו ורואה כותרת שהיא שגויה לגמרי שניזונה גם ממה שהיא קראה ברשתות. מי שיצרו אפקט הגברה לפייק ניוז אלו הם התקשורת לצד אושיות ומשפיעני רשת. גם בכל הפרויקטים של הבוטים למיניהם, בסופו של דבר בנאדם עושה את הנזק. התקשורת עשתה גלוריפיקציה לבוטים ולהשפעתם. הם אמנם קיימים אבל יותר לצורך ניהול מערכי תקשורת לריגול וניטור מידע. ההשפעה שלהם בבחירות לא משמעותית".

דורי בן ישראל / צילום: איל יצהר
 דורי בן ישראל / צילום: איל יצהר

גם נתונים של חברת הסייבר קלירסקיי, אותה מנהל בעז דולב, לשעבר מנהל מערכות המידע של הממשלה, מצביעים על כך שאין אינדיקציות לנוכחות משמעותית של משתמשים מזויפים בשיח. במחקר שנערך החל מה-3 במרץ ועד יום א' ה-7 באפריל ובדק את כל התכנים שכללו אזכור של המילים "בחירות", "ביבי" או "גנץ", נמצא כי עשרים משפיעני הרשת בפייסבוק ובטוויטר כוללים עמודים של כלי תקשורת מרכזיים ודמויות מוכרות בלבד, כמו ערוצי הטלוויזיה, הפוליטיקאים המובילים ודמויות כמו דן מרגלית וחנוך דאום.

רשימה של פעילי הרשת האקטיביים ביותר בטוויטר כוללת דמויות מוכרות לצד משתמשים ששמם עלול להעיד כי מדובר במשתמשים מזוייפים. עם זאת, הנתונים על היקף ההשפעה מצביעים על כך שמדובר ככל הנראה על היקף פעילות זניח עם תפוצה שהגיעה לקהל של עשרות מאות או אלפים בודדים בלבד. נתונים נוספים מצביעים על כך שככל שמדובר במילות מפתח אלה, לא הייתה פעילות משמעותית שמקורה בחו"ל, דבר שיכולה להצביע על פעילותן של רשתות בוטים. 

גם און גולדשטיין, מנהל מטה פרסום של "כחול-לבן" סבור כי נושא הבוטים והפייקים לא היה הסיפור הגדול של הבחירות. "אין ספק שהנושא הזה מייצר שיח ברשת, ההערכה שלנו היא שהיום הציבור יותר מודע לסיפור הזה, יותר מבין מתי מי שמגיב הוא לא אדם אמיתי אלא תוכנה או מגיבים בתשלום. לכן, אמנם הנושא הזה מייצר הרבה שיח ורעש אבל הציבור חכם ומבין שאת חלק גדול מהדברים צריך לקחת בערבון מוגבל", הוא אומר. "אנחנו מודעים לכך שיש שיח ברשת שהוא לא אמין ככותרת גג, אבל איך זה מתחלק על ידי רובוטים או פייקים זה פחות חשוב. אנחנו מתייחיסם לכולם אותו דבר - פשוט מתעלמים. אנחנו בעצמנו לא הפעלנו לא בוטים ולא אנשים שמקדמים בשכר", מוסיף גולדשטיין.

הטלפונים של כולנו הופצו לכל עבר

נוסף לבוטים ופייקים, מערכת הבחירות הביאה עמה שלל הודעות סמס מצד מפלגות, פוליטיקאים וגורמים נוספים. תופעה זו הורגשה כבר במערכות בחירות קודמות, אך נראה שהפעם המתקפה הייתה אינטנסיבית במיוחד. לדברי מומחי שיווק מרבית ההודעות נשלחות למספרי טלפון אקראיים, אך לעיתים מתקבלות גם הודעות הממוענות לקהל יעד מסוים, על בסיס מאגרי מידע שבהם נעשה שימוש כדי לאתר קהל יעד מפולח.

המאמצים ליצור מאגר בוחרים פוטנציאלי הוביל את המפלגות לנקוט בצעדים שהם אולי חוקיים, אך לא בהכרח עומדים בסטנדרט מחמיר של פרטיות. כך למשל, חוקרי חברת צ'ק פוינט מצאו כי האפליקציה של מפלגת "העבודה" מחלצת את רשימת אנשי הקשר של המשתמשים ללא ידיעתם ומעלה אותה לשרת חיצוני. האפליקציה איפשרה למפלגה לעבור על אנשי הקשר של המשתמשים ולאתר את האנשים הקרובים אליהם על ידי חיפוש סיומות ותחיליות של חיבה. עם זאת, יש לציין כי המידע הועבר לשרת בצורה מוצפנת.

המקור ה"נקי" ביותר של המפלגות הוא מידע על אנשים שהתפקדו אליה, ובעצם ההחלטה הזאת אישרו לה להכניס את פרטיהם למאגריה. לעתים דרך השגת המידע עקלקלה יותר: בבחירות העירוניות, לדוגמה, כמה מתמודדים ברחבי הארץ הודו כי אספו רשימות אנשי קשר מהפעילים שלהם. בנוסף קיימים גם מאגרי מידע ציבוריים, שירות 144 וכן הרשתות החברתיות - כולם מוגדרים מאגרי מידע לגיטימיים. אלא שלרוב שימוש בכל מאגר כזה בנפרד הוא מוגבל, ולכן יש צורך להצליב ביניהם. וכאן כבר נכנסים לתחום האפור: עצם ההצלבה מהווה עבירה על החוק כי מדובר ביצירת מאגר חדש שדורש רישיון. מעבר להצלבה, דרך נוספת שאינה חוקית אך כנראה נפוצה היא רכישת מידע ממקורות לא-לגיטימיים, כגון מועדוני לקוחות או מידע ממאגרים ממשלתיים שהודלף.

במערכת הבחירות הנוכחית, שתי התופעות, בוטים וסמסים אף נפגשו זה עם זה באופן מעניין: סמסים שנשלחו כביכול מטעם נתניהו, הפנו את המקבל אל המסנג'ר של פייסבוק, שם הם פגשו את הצ'אט-בוט של נתניהו. מדובר במנגנון שאלות תשובות אוטומטי ש"משוחח" עם המשתמש ומציע לו, למשל, לצפות בסרטונים, אך גם לסייע לקמפיין. במקרים מסוימים, אם המשתמש התנדב לעזור, הבוט שלח לו מספרי טלפון של אזרחים כדי להתקשר אליהם. מצילום מסך שהגיע לידי "גלובס" עולה שמשתמש שהסכים להתנדב, קיבל הודעה שבה נאמר "מעכשיו, ניתן לך את הטלפונים כאן דרך המסנג'ר. מוכן להתחיל לעשות טלפונים?". לא ברור מה מקורם של מספרי הטלפון.

החשבונות החשודים פירגנו לנתניהו

בוטים או לא בוטים, מי שבכל זאת זכה לחטוף את רוב מנת האש בבחירות היה יו"ר כחול לבן, בני גנץ, שלפי נתוני חברת ווקטיב, היה היעד המרכזי של הפייק הניוז בבחירות 2019. על פי החברה, שנתוניה מבוססים על ניתוח של כ-2.8 מיליון פוסטים, ציוצים, טוקבקים, כותרות, תגובות בפורומים ואזכורים פוליטיים - בכל שבוע נחשפו כמיליון ישראלים לפייק ניוז על גנץ. נתניהו, על פי נתוני ווקאטיב, הוא הדמות המוזכרת ביותר בקרב הבוטים, הטרולים והחשבונות החשודים. הכוונה בחשבונות חשודים הוא, בדומה לפרופילי המשתמשים שנחקרו ב"תחקיר הבוטים", חשבונות שלא ניתן להוכיח בוודאות כי אין מאחוריהם אדם אמיתי. על פי ווקאטיב, הידיעה השקרית עם פוטנציאל החשיפה הגבוה ביותר הייתה זו שלפיה "גנץ לא פוסל לשבת עם המפלגות הערביות ונתמך על ידי הרשות הפלסטינית".

בווקאטיב מציינים כי "גם נתניהו נפל קורבן לפייק ניוז במערכת בחירות זו, והותקף לעיתים גם מימין וגם משמאל, אך כמו כן הוזכר גם בפייק ניוז בהקשרים חיוביים". הניתוח מצא כי ישנה עלייה קבועה בנפח של הפייק ניוז בשיח הפוליטי הכללי ברשת שעמד בממוצע על 11% ושבועיים לפני הבחירות עמד על 14% מתוך השיח הכללי".

באשר לתפוצת הפייק ניוז, נתוני ווקאטיב מחזקים את טענתו של בן ישראל: "תפוצת הפייק גדלה לאורך תקופת האיסוף, בין היתר בעזרת השתתפות והדהוד אקטיבי על-ידי פוליטיקאים, מפלגות ומובילי דעה. כמות הפייק ניוז עלתה ב-89% בין השבוע הראשון של פברואר לשבוע האחרון של מרץ".

ווקאטיב בדקה גם אלו פוסטים שקריים זכו לתפוצה הרחבה ביותר. על פי המחקר של החברה, "הידיעה השקרית עם פוטנציאל החשיפה הגבוה ביותר וזו שחזרה הכי הרבה פעמים היא 'גנץ לא פוסל לשבת עם המפלגות הערביות ונתמך על ידי הרשות הפלסטינית'. פוטנציאל החשיפה של ידיעה זו עמד על 1.5-2 מיליון משתמשים ישראליים ברשת. כמו כן, ידיעה זו חזרה על עצמה 5,559 פעמים במגוון ניסוחים ברחבי הרשת, בין היתר בפוסטים בפייסבוק, תגובות בפייסבוק, ציוצים וטוקבקים באתרי החדשות המובילים. הידיעה חזרה על עצמה אפילו יותר מהחדשות המזויפות סביב אשתו של גנץ בהקשר מחסום ווטש, וזאת מכיוון שהאמירה שגנץ ישב עם הערבים הושמעה גם על ידי גורמים פוליטיים רשמיים וקיבלה תוקף ואמינות גבוהים יותר בעיני הציבור".

אף על פי שהכותרות הכי פופולריות עסקו בגנץ, על פי ווקאטיב, "הדמות שהוזכרה הכי הרבה בקרב הבוטים, הטרולים והחשבונות החשודים באופן קבוע, הייתה של נתניהו, כאשר רוב האזכורים לגביו הם בהקשר חיובי. במקום השני בני גנץ, שבניגוד לנתניהו רוב האזכורים בהקשר אליו היו שליליים וכללו ביטויים נגטיביים ואף אלימים. למעשה, פרט לנתניהו רוב האזכורים של שאר הדמויות הפוליטיות נעשות בהקשר שלילי".

את ההבדל בין נפח הפעילות של שני המועמדים המובילים, תלה איתן מורדל, מנהל Vigo מקבוצת יפעת, בהבדלי הוותק בין הצדדים: "אנחנו רואים שנתניהו עושה עבודה טובה יותר מגנץ, אבל חשוב לזכור שהבסיס שלו חזק הרבה יותר. נתניהו עושה עבודת דיגיטל טובה, אבל הרבה יותר קל לו. גנץ הקים עמוד מאפס, במהלך תקופת הבחירות, ומצליח לקבל אינגייג'מנט טוב מאוד מצד העוקבים שלו". עם זאת, מסביר מורדל שלאחר נירמול כמות האינטראקציות ביחס למספר העוקבים, הפגין העמוד של גנץ ביצועים עדיפים - "נראה שגנץ עושה עבודה טוב יותר מביבי כי על כל עוקב נתניהו קיבל שתי אינטראקציות, לעומת גנץ שזכה לעשר אינטראקציות".

גלובס טק:
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988