הנקראות ביותר

מנהל רשות המסים: "נפרק לחלוטין את חומת ההסתרה של ההון הלא מדווח בחו"ל"

בראיון ראשון מאז כניסתו לתפקיד, חושף ערן יעקב את היעד הבא של רשות המסים: ישראלים שהחזיקו חשבונות בחו"ל לפני תקופות חילופי המידע האוטומטיים בין מדינות: "אנחנו מפתחים יכולות טכנולוגיות שהן יהיו מהטובות ביותר שיש על כדור הארץ" • הראיון המלא יתפרסם בסוף השבוע

מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: רפי קוץ
מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: רפי קוץ

"בשנה האחרונה מקדמת רשות המסים - מול מספר מדינות - מהלך לדרישת 'רשימות מידע קבוצתיות' ביחס לתושבי ישראל, אשר החזיקו חשבונות בחו"ל לפני תקופות חילופי המידע האוטומטיים ממוסדות בנקאיים, במסגרת ה-CRS וה-FATCA, אשר על-פי נתוני הרשות, לא מדווחים ולא הסדירו את הונם במסגרת הליך הגילוי מרצון" - כך חושף היום ב"גלובס" מנהל רשות המסים, ערן יעקב, בראיון ראשון מאז כניסתו לתפקיד במרץ אשתקד.

נזכיר כי לפני 3.5 חודשים, בדצמבר 2018, הסתיימה סופית תקופת נוהל "גילוי מרצון" האנונימי, שאיפשר לאזרחי המדינה לגלות את הונם ונכסיהם הלא-מדווחים לרשות המסים ולשלם את המסים בגינם, זאת בלי שחרב הפלילים תונף על צווארם. מהנתונים עולה כי במסגרת "הגילוי מרצון" נחשף בשנת 2018 הון שחור בסך כ-3 מיליארד שקל, כאשר מתוך הסכום שדווח, נגבה מס בסך כ-40 מיליון שקל.

כשליש - 34% מכלל הבקשות - הוגשו ברגע האחרון, בחודש דצמבר 2018; והטיפול בחלקן טרם הושלם, כך שייתכן כי גביית המס תהיה גבוהה יותר.

הנוהל האנונימי נכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2018 למשך שנה בלבד. זאת, לאחר שהמדינה החליטה לתת עוד "תקופת חסד" קצרה לאחרוני המעלימים שלא דיווחו על הונם במסגרת נוהל "גילוי מרצון" האנונימי הקודם, שחל בין השנים 2014 עד 2016.

ההון שנחשף ב-2018 עומד על עשירית מההון שנחשף בתקופת הנוהל הקודם (3 מיליארד לעומת 30 מיליארד); וההבדל לא נובע רק בגלל שמדובר בתקופה של שנה לעומת שנתיים. אלא שרוב "הכסף הגדול" נחשף בגל הראשון של הנוהל, כאשר רוב המעלימים שרצו להכשיר את כספם, עשו זאת אז.

המוטיבציה של המגלים מרצון לחשוף את ההון שהחביאו הייתה, בין היתר, העובדה שהמידע והכספים שלהם חשופים היום יותר מתמיד, ולא משנה איפה הם שמורים. זאת, בעיקר לאחר שמכוח הסכם ה-FATCA, החלה רשות המסים בארץ להעביר מידע למקבילתה האמריקאית (IRS) על נכסים פיננסיים של אזרחים בעלי זיקה לארה"ב; ובתמורה - לקבל מידע על ישראלים בעלי חשבונות בארה"ב.

אשתקד אושרה גם החלפת מידע עם עשרות מדינות באירופה, במסגרת הסכם ה-CRS. ההסכם קובע כי יבוצעו חילופי מידע אוטומטיים בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבים זרים באירופה. בינואר השנה, לאחר עיכובים של שנה, הצליח ערן יעקב להוביל ליישום מערכת חילופי המידע, באמצעות אישור תקנות ה-CRS - שהיו השלב השני והאחרון בדרך להטמעה בדין הפנימי של ההתחייבויות הבינלאומיות לחילופי מידע אוטומטיים, שישראל קיבלה על עצמה.

בנוסף לכל אלה, רשות המסים מחזיקה כיום שלל רשימות של ישראלים המנהלים חשבונות בנק בחו"ל, שעליהן הצליחה לשים את ידה בשנים האחרונות. בין הרשימות נמצאות "הרשימה הגרמנית" שנחשפה ב"גלובס"; רשימת לקוחות בנק UBS שווייץ, שחשיפתה הביאה לחקירתם של עשרות לקוחות לא-מדווחים ולהגשת מספר כתבי אישום בפרשה; רשימת החשבונות הסודיים בבנק HSBC שווייץ ו"מסמכי פנמה".

ערן יעקב, שהשתתף לאחרונה בכנס בצ'ילה בנוגע לחילופי המידע הבינלאומיים, שבו השתתפו 50 מנהלי רשויות מסים מכל העולם, משגר כעת מסר לישראלים שלא ניצלו את ההזדמנות "להלבין" את הונם השחור בתקופת נוהל הגילוי מרצון שהסתיימה.

יעקב מבהיר כי איסוף המידע של רשות המסים נמשך כל העת. "רשות המסים מפרקת את הלבנים האחרונות בחומת ההסתרה של ההון הלא מדווח בחו"ל. בשיחות אישיות אשר קיימתי עם מנהלי רשויות המס במסגרת כנס ה-FATCA שנערך בסוף חודש מרץ בצ'ילה, חלה התקדמות משמעותית בהליך קבלת המידע הקבוצתי וכן בהתמודדות של הרשות עם מיסוי הכלכלה הדיגיטלית".

המשמעות היא שהרשות חותרת לחשוף לא רק את מעלימי ההון שיילכדו ברשת חילופי המידע שרקמה הרשות במיומנות בשנים האחרונות, אלא גם את אלה שעשו צעדים כדי לחמוק מהרשת הזאת והעבירו את הונם רגע לפני למקומות שאליהם הרשת לא מגיעה. וכפי שהגדיר זאת יעקב - אלה שהחזיקו חשבונות בחו"ל "לפני" תקופת חילופי המידע.

בראיון ל"גלובס" מזהיר יעקב כי מקומות המחבוא בעולם עבור הון שחור הצטמצמו עד לא קיימים כמעט. "רשות המסים עשתה בעשור האחרון התקדמות משמעותית מאוד ביכולת לדברר את עצמה לציבור, ולהבהיר את הצורך בתשלומי מס אמת. לא רק אנחנו השתנינו, העולם השתנה בצורה מאוד משמעותית. אני מאוד גאה בזה שהצלחתי לגרום ל-CRS לקרות עכשיו, לפני שנקבל את כל הרשימות השחורות. השקעתי בזה חלק גדול מזמני.

"אני חוזר עכשיו מכנס של רשויות המסים ברחבי העולם, והיה ברור לכולנו מה המשמעויות של הגלובליזציה ושיתופי-הפעולה. גם הציבור מבין שהיכולת להחביא כספים, בכל מיני חשבונות עלומים במדינות עלומות, היא כמעט בלתי אפשרית. זה הופך להיות מאוד-מאוד קשה.

"יש עדיין אזורים שלמים, גם במשק הישראלי, שבהם תשלומי המסים נתפסים כמטרד לא הכרחי, ואין הבנה שחלק מהיכולת של המדינה הזאת להמשיך להתקיים ולהצליח, תלויה גם בזה שאנשים ישלמו מסים בצורה של מס אמת. לכן יש עוד לא מעט מה לעשות, ואנחנו שם בכל הכוח".

"אנחנו נגבה יותר. נגיע לאלה שלא משלמים מסים באמצעות טכנולוגיה. אנחנו מפתחים יכולות טכנולוגיות שהן יהיו מהטובות ביותר שיש על כדור הארץ. באמצעות כל הכלים שאנחנו מפתחים עכשיו, נגיע ליותר ויותר מעלימי מס".

הראיון המלא עם ערן יעקב מתפרסם ביום חמישי במדור "חקירה נגדית".

כך זורם המידע אל הרשות

בתכנון: "רשימות מידע קבוצתיות" ביחס לתושבי ישראלי שהחזיקו חשבונות לפני עידן חילופי המידע האוטומטיים. 

ה-FATCA: רשות המסים מעבירה מידע ל-IRS האמריקאי על אזרחים בעלי זיקה לארה"ב; ובתמורה - מקבלת אוטומטית מידע על ישראלים בעלי חשבונות בארה"ב. 

ה-CRS: מתקיימים חילופי מידע אוטומטיים בין רשות המסים הישראלית ל-90 מדינות באירופה בנוגע לחשבונות פיננסיים של ישראלים ואירופים. 

הרשימות השחורות: הרשות אספה אוסף מרשים של רשימות של ישראלים המחזיקים כספים ונכסים לא-מדווחים בחו"ל, בהם "הרשימה הגרמנית", "מסמכי פנמה", רשימת בנק UBS השווייצרי ועוד. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות