המערכת החדשה לכיבוי אש מהאוויר שפותחה באלביט: תקצר בחצי את זמן ההשתלטות על שריפה

אלביט מערכות השלימה באחרונה פיתוח של יכולות חדשות לכיבוי אש מהאוויר, באופן שעשוי לקצר בכחצי את משך הזמן הדרוש כדי להשתלט על שריפות ענק. אלביט רשמה את הפיתוח כפטנט במספר מדינות בעולם, ובמרכזו מערכת שמכונה היידרופ (HyDrop), שמותאמת להתקנה על כל כלי טייס שמיועד להשתתף במאמצי הכיבוי של שריפות.

המערכת החדשה אמורה לאפשר למטוסי כיבוי לפעול מעל אזורי אש גם בשעות הלילה, יכולת שעד כה לא הייתה זמינה לכוחות הכיבוי האוויריים בשל מגבלות בטיחות. בזכות היכולות החדשות, מטוסים שמשתתפים בפעולות אלה יוכלו לטוס בגובה רב מבלי להיחשף לסיכונים שכרוכים בטיסה בגובה נמוך כמו פגיעה במבנים, בעצים או בעמודי מתח גבוה.

כיום, פעולות הכיבוי האווירי נעשות רק בשעות היום ומגבהים נמוכים, וזאת כדי להשליך באופן מדויק מים או חומרים מעכבי בערה אל מוקדי האש. גם טיסות כיבוי שנעשות בשעות היום מתאפיינות בסיכוני בטיחות רבים, שכן הטייסים מתמודדים עם עשן סמיך שמיתמר מאזור האש באופן שעשוי לפגוע בשדה הראייה שלהם ובהתמצאותם במרחב.

למערכי הכיבוי האוויריים אין את היכולת לפעול לכיבוי האש מגובה רב בשל מה שמכונה "אפקט הארוסול", שבמצב זה מדלל משמעותית את נפח המים או מעכבי בערה שמושלכים מהמטוס, כך שעד שהם מגיעים אל הקרקע הם אינם אפקטיביים למאמצי הכיבוי.

בלבת המערכת של אלביט, שפיתוחה נחשף כאן לראשונה, קפסולות שעשויות מחומר דמוי ניילון שפותח ביחד עם סטודנטים מהפקולטה לטקסטיל בבית הספר שנקר בתל אביב. גודלה של כל כמוסת כיבוי דומה בממדיה לאלה של שקית שוקו, ובאמצעות מערכת מילוי מיוחדת שפותחה בחברה ומהווה חלק ממערכת ה-HyDrop היא מתמלאת במים, במעכבי בערה או בקצף שאמור לדכא את האש, מתאכסנת בבטן המטוס ומושלכת ביחד עם עוד אלפי קפסולות אל מוקדי האש.

באלביט מאמינים כי במצב זה יהיה בכוחם של מטוסי הכיבוי לטוס מעל אזורי האש בגובה רב יחסית ובשעות החשיכה, ולהשליך את הקפסולות אל הקרקע הבוערת תוך שמירה מרבית על בטיחות המטוס ואנשי הצוות שלו.

"הקפסולות עשויות מחומר מתכלה שקיבל אישור ממעבדה שבודקת חומרים ידידותיים לסביבה בספרד. הקפסולות עשויות מחומר שאינו מזיק לסביבה במקרה שהוא נשרף, וגם אם הכמוסה לא נשרפת - בתוך 3 חודשים היא מתכלה והופכת להיות סוג של חומר אורגני שיכול להיות טוב ומסייע להתחדשות הצמחייה באזור השריפה", מספר סמנכ"ל פרויקטים באלביט, גדי מידן.

גורמי הפיתוח באלביט מספרים כי קפסולות הנוזלים מותאמות לנשיאה ולהשלכה מכל כלי הטייס שמשמשים לכיבוי אש בארץ ובעולם, בלי הצורך לבצע בהם התאמות מיוחדות.

מטוס כיבוי אחד מדגם "אייר טרקטור", מסוג המטוסים המשמשים את טייסת הכיבוי הישראלית, מסוגל לשאת כ-3 טון קפסולות נוזלים כאלה, ואילו מטוס תובלה מסוג הרקולס המשמש בין השאר את חיל האוויר הישראלי מסוגל לשאת בגיחת כיבוי אחת בין 12 ל-15 טון של קפסולות נוזלים שאותן הוא יוכל להשליך אל מוקדי האש. המערכת למילוי הקפסולות ניתנת לפריסה מהירה במנחתים שמהם מטוסי הכיבוי ממריאים לאזורי השריפות והיא יכולה לייצר כ-12 טון של קפסולות בשעה.

בזמן פיתוח המערכת, צוותים של חטיבת כלי הטייס של אלביט ניתחו שריפות גדולות שפרצו במהלך השנים האחרונות בארץ ובעולם, ובהן השריפה בכרמל מ-2010 שגבתה את חייהם של 44 בני אדם; ושריפות ענק ביוון, בקליפורניה, באוסטרליה ועוד.

לדברי מידן "ניתחנו מאפיינים של שריפות גדולות שאירעו בעבר ומצאנו שברוב המקרים הן פרצו בשעות של בין ערביים ובתוך זמן קצר נכנסו אל תוך הלילה - שעות קריטיות שבהן יכולות הכיבוי האווירי לא זמינות כלל".

הוא הוסיף כי "היכולת החדשה שנביא בקרוב לשוק תאפשר מענה רצוף גם בשעות הלילה, באופן שיאפשר לדכא את האש הרבה יותר מהר. כשניתן מענה אינטנסיבי בשעות הראשונות של האש, יהיה קל יותר להשתלט עליה".

השימוש במערכת החדשה של אלביט עשוי לייקר במאות דולרים כל גיחה לכיבוי אש, אך לדברי בכירים בחברה ממילא מדובר בהוצאה שמתקזזת עם ההפסדים על אבדן רכוש, ערכי טבע ועוד ועם עלויות המימון של גיחות כיבוי "רגילות" רבות שיעשו במקרה של השתוללות בלתי מרוסנת של אש.

הבדיקות שנעשו למערכת החדשה כללו גם היבטים הקשורים לבטיחות, ואחד מהם בתרחיש שקפסולה שמלאה במים או בחומר מעכב בערה תפגע בראשו של בן אדם שנמצא בקרבת הלהבות. בניסיון לענות על שאלה זו, ובהנחה שראש של בן אדם דומה לאבטיח, אלביט הציגה סרטון שצילמה באחד הניסויים ובו מאות קפסולות מושלכות מגובה על מטרה שבקרבתה מספר אבטיחים. הקפסולות פגעו בקרקע, התפוצצו והתיזו לכל עבר, אך לא פגעו באבטיחים.