התנועה לטוהר המידות ועו"ד בן מאיר עתרו נגד החלטת הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו

העותרים, עו"ד שחר בן מאיר והתנועה לטוהר המידות, מבקשים כי בג"ץ יקבע כי הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו אינה חוקתית ופוגעת בגרעין הקשה של שלטון החוק בישראל • העתירה הוגשה על רקע החשדות הפליליים הכבדים המרחפים מעל ראשו של רה"מ

בנימין נתניהו / צילום: חיים צח, לע"מ
בנימין נתניהו / צילום: חיים צח, לע"מ

"נגד מר נתניהו נוסח כתב חשדות חמור, חריג בחומרתו ותקדימי. יהא זה בלתי סביר באורח קיצוני אם יוטל עליו התפקיד לנסות להקים ממשלה חדשה. אם כך יעשה, יפגע קשות עיקרון היסוד שלפיו על חברי הממשלה שימונו לתפקידם להיות נקיים מחשד ותמי-לב. אין להתיר זאת" - כך נטען בעתירה שהוגשה הבוקר (א') לבג"ץ נגד החלטת נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על ראש הממשלה בנימין נתניהו.

העותרים, עו"ד שחר בן מאיר והתנועה לטוהר המידות, מבקשים כי בית המשפט העליון יקבע כי הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו אינה חוקתית ופוגעת בגרעין הקשה של שלטון החוק במדינת ישראל. זאת, על רקע החשדות הפליליים הכבדים המרחפים מעל ראשו של נתניהו בפרשות 1000 (תיק המתנות), 2000 (תיק נוני מוזס-נתניהו) ו-4000 (תיק בזק-וואלה).

לטענת העותרים, עניינה של העתירה "בהיעדר האפשרות המשפטית, מחמת חוסר סבירות קיצוני, להטיל תפקיד הרכבת הממשלה הבאה על חבר הכנסת בנימין נתניהו, במעמדו כחבר הכנסת ה-21". עוד נכתב בעתירה כי "ברור כי עתירה זו מניחה בפני בית המשפט הנכבד שאלה שאינה פשוטה. ואולם מדובר במקרה חריג בנסיבותיו, שאין תקדים לו".

העותרים מגוללים את הרקע לעתירה - אותן פרשות בהן חשוד נתניהו, ונשקלת העמדתו לדין בכפוף לשימוע. "כתב חשדות חמור נוסח והומצא לחבר הכנסת בנימין נתניהו, ראש הממשלה היוצאת. לא מדובר בשמועה, גם לא בידיעה עיתונאית. לא בבדיקה או בחקירה משטרתית, לא בהמלצות המשטרה בתום החקירה וגם לא בעמדה של פרקליט מחוז או פרקליט המדינה. היועץ המשפטי לממשלה, המוסמך הבלעדי על-פי דין להאשים ראש ממשלה, הודיע למר נתניהו כי הוא שוקל להעמידו לדין בגין עבירות של לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים. בהתאם להודעת היועץ המשפטי לממשלה, השימוע בנוגע לחשדות ייערך ככל הנראה בחודש יולי הקרוב".

על הרקע הזה טוענים העותרים כי "שחיתות היא נגע, היא שורש הרע. איש ציבור מושחת פועל בעבור עצמו, בעבור מקורביו ושותפיו לפשע, ולא בעבור הציבור. איש ציבור מושחת מועל באמון שולחיו. הוא עוטה על עצמו קלון. הוא פוסל עצמו, מעצם מעשיו, משליחות ציבורית. המאבק בשחיתות לא שייך לצד כלשהו בציבוריות הישראלית. אין לו דבר וחצי דבר עם פוליטיקה.

"אזרחי המדינה מכל צדדי הקשת הפוליטית מתנגדים לשחיתות, שכן היא פוגעת בציבור הישראלי כולו. היא פותחת פתח לעוול ולקיפוח, לשימוש בסמכויות ממניעים זרים ונסתרים ולהקצאת משאבי המדינה המוגבלים למקורבים לשלטון המושחת, ולא לכלל האזרחים. היא כרוכה בהסתרה, בטיוח, בהעמדת פנים, בשקר בלתי פוסק לציבור. היא מחייבת הרס שיטתי של מוסדות הדמוקרטיה, רשויות האכיפה והמשפט וגופי התקשורת, כדי לעקר את מלחמתם בשחיתות".

עוד נטען בעתירה כי שחיתות היא "נגע מדבק", וכי התנהגות ראש הממשלה מקרינה על התנהגות שרי הממשלה ופקידיה ועל אנשי השלטון המקומי. "אלה וגם אלה רואים: זו הדרך. אלה וגם אלה רואים: כך מצליחים. חיש-מהר מבין גם הציבור הרחב והמגזר הפרטי, שלא ניקיון-כפיים ועבודה קשה יסללו דרכם להצלחה, אלא הסתופפות בצל מקורבים, שלמונים ושותפות בפשע. בדרך זו דבק נגע השחיתות בחלקים הולכים וגדלים בשירות הציבורי והשלטון. שחיתות טומנת בחובה אפוא סכנה נוראה. יש בה למוטט את החברה והמדינה", נכתב בעתירה.

מבקשים להתערב "ברצון הבוחר"?

עוד טוענים העותרים כי פסיקה עקבית וארוכת-שנים של בית המשפט העליון קובעת כי יהא זה בלתי סביר באורח קיצוני אם יכהן כחבר הממשלה, או כבעל תפקיד בכיר אחר, מי שגובש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות חמורות מתחום טוהר המידות, ולקיחת שוחד בראשן.

"אכן, כתב אישום אינו פסק דין מרשיע. למר נתניהו עומדת חזקת החפות", כותבים העותרים בעתירה, ואולם לטענתם, "חזקת החפות משמעה שאדם לא יורשע בפלילים אלא אם אשמתו הוכחה מעל לכל ספק סביר. אין משמעה שחשוד או נאשם בפלילים רשאי להתמנות (ובענייננו, לנסות להתמנות), כל עוד לא הורשע, למשרה שלטונית בכירה המצויה בזיקה ישירה לחשדות נגדו. אין לאדם זכות קנויה לכהן במשרה ציבורית. המשרה הציבורית אינה קנויה לאיש, ואין לאיש בה קביעות".

עוד מציינים העותרים כי "אין לכחד כי הסעד המבוקש בעתירה זו עשוי להשפיע בסופו של יום על זהות העומד בראש הממשלה. העותרים אינם מקל בכך ראש. עשוי אף להיות מי שיטען כי אל לו לבית המשפט הנכבד להתערב ב'רצון הבוחר', ומשזה אמר את דברו - ייקוב ההר את הדין. טענה זו, אשר יש לה אולי משקל ציבורי, נעדרת משמעות משפטית, ולכן אין לה מקום".

לטענת העותרים, הבחירות בישראל אינן לראשות הממשלה אלא לרשימות מועמדים (מפלגות), ולכן העתירה אינה מבקשת אפוא להתערב בתוצאות הבחירות באופן כלשהו.

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו וכל החשודים האחרים בפרשות המוזכרות בידיעה מכחישים את המיוחס להם. יודגש כי גם לאחר ההחלטה על הגשת כתב אישום, בכפוף לשימוע, הם בגדר חשודים, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת לזכותם חזקת החפות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988