מסתמן: מועד סגירת שדה דב לא יידחה ויישאר ב-1 ביולי

משרדי האוצר, הביטחון והמשפטים המליצו על סגירת שדה דב ב-1 ביולי • עם זאת, עדיין לא מדובר בסוף הסיפור: ב-5 במאי נקבע דיון בביהמ"ש, ולאחרונה הוגשה לרה"מ עצומה נגד סגירת השדה שעליה חתומים רוב חברי הכנסת והשרים לצד עשרות ראשי ערים

שדה דב. על הקרקע אמורות להיבנות 16 אלף יח"ד / צילום: תמר מצפי
שדה דב. על הקרקע אמורות להיבנות 16 אלף יח"ד / צילום: תמר מצפי

מסתמן: שדה דב ייסגר ב-1 ביולי כמתוכנן. משרדי האוצר, הביטחון והמשפטים התבקשו להעביר את חוות-דעתם בנושא לשר הביטחון, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעל בסיס חוות-הדעת הללו אמור לקבל החלטה באם לדחות את מועד סגירת שדה דב מ-1 ביולי, המועד הקבוע בהתאם לפינוי השדה הצבאי מהמקום.

הפעילות האזרחית בשדה דב, שעיקרה טיסות לאילת, לא יכולה להמשיך להתקיים ללא השדה הצבאי, ולמעשה אילו חוות-הדעת היו קובעות כי יש הצדקה להותיר במקום שדה תעופה צבאי - ייתכן כי ההחלטה הייתה אחרת.

שלושת המשרדים סירבו לפרט מהי ההמלצה שהעבירו, אולם ל"גלובס" נודע כי שלושתם המליצו על סגירת השדה ב-1 ביולי.

במשרד האוצר לא פירטו מה הייתה חוות-הדעת, אולם הדגישו כי הממונה על התקציבים העביר את "ההשלכות הכלכליות והתקציביות המשמעותיות של דחיית הפסקת הפעילות בשדה דב".

ב-25 במרץ התכנסה ועדת הפנים של הכנסת ברשות ח"כ יואב קיש, במטרה להעביר הצעת חוק דחופה שתאפשר את דחיית שדה דב עד לחודש נובמבר. עוד סוכם בדיון כאמור כי יועברו חוות-הדעת לשם קבלת החלטה בהיבט הצבאי-ביטחוני.

שורה של חברי כנסת התגייסו נגד סגירת שדה התעופה, בין היתר בנימוק שהוא יפגע בתושבי אילת, תוך דגש על פגיעה בשירותי הבריאות לתושבים ובתיירות לעיר, לאור העובדה שהטיסות יועתקו לנמל התעופה בן-גוריון, וכאשר כעת הן נוחתות בנמל התעופה רמון המרוחק מאילת ממילא - כדאיות הטיסה בהיבט הזמן והתהליך תתייתר משמעותית.

בין מי שמוביל את המאבק נגד סגירת השדה גם יו"ר מפלגת האיחוד הלאומי, ח"כ בצלאל סמוטריץ', שאף הכניס את הנושא לדיון במשא-ומתן הקואליציוני להרכבת הממשלה הבאה.

נזכיר כי הקרקע בתל-אביב שעליו משתרע שדה דב מיועדת לבנייה של אלפי יחידות דיור גם עבור המדינה במסגרת מחיר למשתכן והן עבור כ-1,800 בעלי הקרקעות ("בעלי הגוש") שרכשו את הזכויות לפני עשרות שנים. פסיקת בג"ץ בסאגה ארוכת-השנים הזו קבעה את המועד לסגירת שדה דב ב-1 ביולי. משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל שואפים לממש את הזכויות על הקרקע ודוחפים לכיוון הזה לאור ההכנסות הכספיות המיידיות למדינה ממימוש הקרקע.

עם זאת, עדיין לא מדובר בסוף הסיפור: ביום ראשון הקרוב, 5 במאי, נקבע דיון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב במטרה לחשוף את שמות בעלי הקרקעות. במקביל, רוב חברי הכנסת והשרים לצד עשרות ראשי ערים הגישו לאחרונה לראש הממשלה נתניהו עצומה נגד סגירת השדה. התומכים בביטול סגירת השדה תומכים במתווה שהגיש ראש עיריית תל-אביב-יפו רון חולדאי בשעתו לשילוב של מסלול אחד לטובת שדה תעופה יחד עם הקמה של שכונת מגורים.

השבוע הוציאו עורכי הדין של נציגי הגוש הגדול מכתב לראש הממשלה, לאור "לחצים כבדים המופעלים על-ידי גורמים אינטרסנטים שונים שמטרתם לעגן את הנושא בהסכמים קואליציוניים". במכתבם הם הזכירו את ההשלכות הכספיות של המהלך, לרבות ויתור על דמי שימוש של 150 מיליון שקל לשנה (על-ידי בעלי הגוש לטובת המדינה) והכנסות של 1.1 מיליארד שקל לקופת המדינה, ובסך-הכול הם מפרטים כי העניקו "מתנה" למדינה במסגרת הסכמים חתומים ומחייבים בשווי מוערך של 4 מיליארד שקל.

עוד הזכירו עורכי הדין כי רשות שדות התעופה קיבלה סכום של 230 מיליון שקל מרשות לטובת קליטת התעופה האזרחיות משדה דב לנתב"ג. "ראוי לה למדינה שתנהג ביושר ובהגינות ותכבד את החלטות בית המשפט העליון", טוענים באי-כוחם של בעלי הקרקעות. דרישתם היא שראש הממשלה יודיע לאלתר על השארת מועד פינוי השדה ב-1 ביולי 2019. המשך יבוא.