הצבעה בפתקים - שיטה ארכאית שפג תוקפה

הגיע הזמן לעבור לשיטה של פתק יחיד, קל לספירה וקשה לזיוף, ולהפסיק עם שיטת האותיות המבלבלת

אזרחי ישראל מצביעים בבחירות 2019 / צילום: שלומי יוסף
אזרחי ישראל מצביעים בבחירות 2019 / צילום: שלומי יוסף

שיטת פתקי ההצבעה בישראל חסרת כל היגיון. בכל קלפי וקלפי, בכל מקום בארץ, צריך להיות עבור כל מפלגה מתמודדת מספר פתקים השווה לסך כל הרשומים בפנקס הבוחרים באותה קלפי ועוד 30% פתקים עודפים למקרה חירום (חוק הבחירות לכנסת, סעיף 77). בקלפי עם 500 מצביעים, למשל, היו 650 פתקים עם האותיות "זי" של מפלגת האזרחים הוותיקים, ומספר זהה של פתקי "מחל" עבור מפלגת הליכוד. לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הודפסו סך הכל כ-400 מיליון פתקים עבור כ-6.3 מיליון בעלי זכות בחירה.

מלבד הבזבוז העצום בנייר, כל מפלגה חייבת לגרום לציבור לזכור את צירוף האותיות המוזר שמייצג אותה בקלפי והבוחר מצידו צריך לזכור את האות כהלכה. אופן הצבעה ארכאי זה לא השתנה מאז הנוסח הראשון של החוק ב-1956. למעשה, הוא שימש כבר בבחירות לאסיפת הנבחרים בתקופת היישוב.

יש מפלגות ותיקות שהאותיות כבר מזוהות עמן לחלוטין, כמו "אמת" של העבודה או "מחל" של הליכוד. אולם מפלגות חדשות, וגם מצביעים חדשים, נתקלים בבעיה כאשר אין קשר בין האותיות המסמנות את המפלגה בקלפי לבין שם המפלגה.

לכך מתווספת בעיה חמורה של פסילת הקולות: אם נדבקו שלושה פתקים, הפתק נקרע בקצה, התקפל מעט וכו' - הפתק פסול. הפתקים מוסתרים מאחורי הפרגוד לכל אורך יום הבחירות ללא יכולת פיקוח שוטף מצד חברי ועדת הקלפי. הדבר יוצר בעיות של זיוף, השחתה מכוונת והעלמת פתקים, מה שמצריך עבודת פיקוח אינטנסיבית מצד המפלגות עצמן ומעסיק ללא צורך את גופי אכיפת החוק ואת ועדת הבחירות המרכזית.

ועוד לא הזכרנו את הבלבול הטבעי בעת ספירת הקולות, את היעדר הבקרה על הספירה הידנית, ואת הזמן הרב שנדרש לפרסום התוצאות.

הפתרון המיידי הוא מובן מאליו ברוב המדינות הדמוקרטיות: כל בוחר מקבל מוועדת הקלפי דף רשמי אחד, קשה לזיוף, עם חותמת של ועדת הבחירות וועדת הקלפי, שעליו מופיעים שמות כל המפלגות המתמודדות, יהיו אלה 40, 10 או 50 מפלגות. ליד כל שם מפלגה ישנו ריבוע קטן המציין מקום לסימון. מאחורי הפרגוד מחכה לבוחר עיפרון, שבו הוא משתמש לסימון "איקס" לצד מפלגה אחת. הבוחר מקפל את הדף לשניים, יוצא מהפרגוד ומשלשל את הדף לקלפי.

לבוחרים זו שיטה אינטואיטיבית, שממזערת את הסיכוי לטעויות. מהגוף המארגן היא דורשת היערכות מוקדמת פשוטה יותר: כל שיש לעשות לאחר עיצוב הטופס הוא הדפסתו כמספר הבוחרים ועוד עודף סביר מסויים. השיטה מאפשרת פריסת פרגודים רבים בכל קלפי, שכן כל הפתקים נמצאים אצל הוועדה, כשפתק אישי אחד ניתן פיזית לכל מצביע. עניין זה יביא לצמצום זמן ההצבעה וקיצור התורים, מה שיאפשר גם לצמצם את כמות הקלפיות לנפש מבלי לפגוע ביעילות הבחירות.

הפתק יתוכנן כך שאפשר לספור אותו גם באמצעות סריקה אלקטרונית פשוטה - מה שיאפשר בקרה מיידית וממוחשבת על תוצאות הבחירות. בכל מקרה ניתן יהיה להעביר את הספירה למטות מרכזיים, מה שיצמצם זיופים בספירת הקולות. פתק הצבעה אחיד הוא גם שלב הכרחי בדרך לדיגיטציה עתידית של ההצבעה ולאפשרות של מנגנון הצבעה מוקדמת.

הצבעה באמצעות פתקים עם אותיות אקראיות איננה גזירת גורל, והעובדה שהיא קיימת בישראל מאז הקמתה ואף לפני כן אינה מעידה על כך שזו השיטה הטובה ביותר. שינוי פתק ההצבעה עכשיו, בנוסף למרכיבים חשובים אחרים בשיטת הממשל, ראוי לתשומת לבו המיידית של המחוקק. 

הרסגור היא מרצה למדע המדינה באוניברסיטת חיפה ואייזנברג הוא מוסמך במדע המדינה באונ' העברית