פרשת אלפא פלטינום: חושף פרשת ההונאה לכאורה בבית ההשקעות יפוצה ב-4 מיליון שקל

איש העסקים שמואל מנדזיצקי תבע 26 מיליון שקל משורת נתבעים שלטענתו אחראים לאובדן השקעותיו באמצעות עמי סגל, הבעלים של בית ההשקעות אלפא פלטינום לשעבר, אך בשל אשם תורם שייחס לו ביהמ"ש נפסק לזכותו פיצוי נמוך

עמי סגל / צילום: תמר מצפי
עמי סגל / צילום: תמר מצפי

איש העסקים שמואל מנדזיצקי, שחשף את פרשת ההונאה לכאורה בבית ההשקעות אלפא פלטינום, יקבל פיצוי בהיקף 4 מיליון שקל בגין הפסדיו מהשקעות שביצע באמצעות עמיחי (עמי) סגל, הבעלים של בית ההשקעות אלפא פלטינום לשעבר (כיום "סופריור בית השקעות").

מנדזיצקי תבע שורת נתבעים בגין אובדן השקעה בסך של כ-26 מיליון שקל, אותה ביצע בין השנים 2009-2013 בשתי קרנות זרות: Forum International Equity Fund ו-Forum Global Fixed Income Fund. קרנות אלה, אשר נוהלו על-ידי עמי סגל, הוקמו בברמודה ונסחרו בבורסה באירלנד. לטענת מנדזיצקי, התגלה לו בדיעבד כי הקרנות הזרות נוהלו באופן לא תקין, תוך מרמה ומעילה; וכי לא היה מדובר בקרנות נאמנות כפי שהוצג להם, אלא במוצר פיננסי עתיר סיכון, שאינו נזיל.

בפסק הדין שניתן היום (ד') בפרשה המסועפת חייב בית המשפט את בנק הפועלים לפצות את מנדזיצקי בסך של 1.5 מיליון שקל, וכך גם את רואה החשבון המבקר של החברה, רו"ח יורי אביאל (שנקבע כי אף הוא חב בפיצוי בסך 1.5 מיליון למנדזיצקי). בית ההשקעות סופריור ושלושה עובדים בו חויבו בפיצוי בסך 250 אלף שקל למנדזיצקי כל אחד (ובסך-הכול מיליון שקל; כאשר חברת הפניקס תישא ב-60% מתוך סכום זה).

סכום הפיצוי הנמוך משמעותית ביחס להיקף תביעה נקבע לאור קביעת בית המשפט כי למנדזיצקי היה "אשם תורם" לנזק שנגרם לו. זאת, על בסיס שורת ממצאים בנוגע לקשר של מנדזיצקי עם סגל והאמון שרחש לו, הסתמכותו של מנדזיצקי על מצגיו ועצותיו של סגל, עצם ביצוע ההשקעה בקרנות על רקע הקשר בין השניים וכן ההתקשרות עם בית ההשקעות סופריור שבבעלות סגל (לרבות העובדה שבנו של מנדזיצקי עבד בבית ההשקעות והכיר את הקרנות המדוברות); בנסיבות, העמיד בית המשפט את אשמו התורם של מנדזיצקי על 80% מסך הנזק שנגרם לו.

במסגרת התביעה תבע מנדזיצקי גם את הבנק הבינלאומי - אך תביעתו זו נדחתה, ואף נפסקו הוצאות לטובת הבנק.

החשד: רימה לקוחות ב-100 מיליון

הפרשה נחשפה לראשונה ב"גלובס", במסגרת סדרת כתבות שפורסמו בשלהי 2013 על עשרות לקוחות של אלפא פלטינום שלא הצליחו מזה תקופה ארוכה למשוך את כספם; ורשות ניירות ערך פתחה מיד בחקירה בחשד להונאה בבית ההשקעות.

מנדזיצקי, שחשף את הפרשה בתביעה שהגיש באוקטובר 2013 נגד סגל ובית ההשקעות ומנהליו, ייחס אז לסגל ולמעורבים נוספים בפרשה גזל, הונאה, גניבה, העלמה והסתרה של כספי משקיעים בסך כולל של כ-29 מיליון שקל.

בהמשך לכך ולממצאים כי החברות בבעלות סגל אינן יכולות לעמוד בהתחייבויותיהם למשקיעים, מינה השופט חאלד כבוב מבית המשפט המחוזי בתל-אביב כונס נכסים ונאמן לאלפא פלטינום ולחברת "פורום ייעוץ ופיתוח עסקים" שבשליטתו של סגל המחזיקה (בשרשור) בקרנות. כמו כן מינה בית המשפט תופס נכסים נגד נכסיהם של סגל, אלפא פלטינום, חברת פורום ומעורבים נוספים.

בהמשך לכך, בנובמבר 2013 נמכרה אלפא פלטינום וחדלה מאז מפעילות. בספטמבר 2014 אף בוטל רישיון ניהול התיקים של החברה.

עוד במהלך 2014 משך מנדזיצקי את תביעתו המקורית נגד סגל - שבינתיים פתח בהליכי פשיטת רגל, ולכן ההליכים המשפטיים נגדו עוכבו - והגיש, באמצעות עורכי הדין אסף ברם ורועי סלוקי, תביעת ענק חדשה נגד חברת אלפא פלטינום בשמה החדש - "סופריור בית השקעות" - וכן נגד שורת נתבעים נוספים, בהם בנק הפועלים והבנק הבינלאומי, סופריור ועובדיו, שלטענתו היו אחראים לכך שכספי משקיעים באלפא פלטינום נעלמו כלא היו.

בתביעה נטען כי סגל העביר את כספי המשקיעים באלפא - מאות מיליוני שקלים - לקרנות זרות, וכספים אלה חזרו לכיסו בדמות הלוואות שנתנו הקרנות לחברות בשליטתו, מבלי לקבל כל ביטחון או עירבון להחזר הכסף. לדברי מנדזיצקי, במקרה שלו מדובר בכ-15.6 מיליון דולר מחשבונות קרנות הנאמנות הזרות לחשבון חברה בשליטת סגל, בפרק זמן של כ-10 חודשים בלבד.

לדבריו, במסגרת הבירורים שעשה עם נציגי בנק הפועלים בניסיונותיו לפזר את הערפל באשר להימצאות כספו, נמסר לו מפי נציגי הבנק כי אלה אינם יודעים להסביר מדוע טרם מומשו החזקותיו בקרנות הזרות, בניגוד לבקשותיו; וכי "האינדיקציות רומזות לכך שמדובר במעין 'מעשה מיידוף'".

במקביל התנהלה חקירת רשות ניירות ערך בפרשה, שהתגבשה לכדי חשדות ממשיים באשר לפעולותיו של סגל רק כעת.

סגל נעצר על-ידי רשות ניירות ערך כשנתיים וחצי לאחר שהפרשה התפוצצה, ובאוגוסט 2016 עבר תיק החקירה של רשות ניירות ערך נגד סגל לפרקליטות, על-מנת שתכריע אם להגיש נגדו כתב אישום. סגל חשוד כי רימה לקוחות בכ-100 מיליון שקל. לפי ממצאי החקירה, סגל היה אחראי לגיוס כספי המשקיעים, בלי שקיימת לקרנות יכולת ממשית לעמוד בהתחייבויותיה כלפי הלקוחות, כאשר בחלק מהמקרים כספי משקיעים חדשים מימנו פדיונות של משקיעים אחרים - מה שמעלה את החשד כי מדובר בתרמית מסוג "פונזי".

עננת ניגוד עניינים

במסגרת התביעה האזרחית שפוצצה את הפרשה העלה מנדזיצקי טענות כלפי הבנק הבינלאומי ובנק הפועלים, שבאמצעותם התבצעה ההשקעה בקרנות; כלפי בית ההשקעות סופריור (בבעלות מר סגל) ועובדיו (לרבות הפניקס, המבטחת את אחריותם המקצועית), אשר השקיעו בקרנות בחשבון המנוהל של חברת ש. מנדזיצקי; וכלפי רואה החשבון המבקר של הקרנות, כמי שהיה אמון על ביצוע ביקורת לדוחות הכספיים של הקרנות.

פסק דינו של השופט חאלד כבוב שניתן היום עסק באחריותם של שומרי הסף על ההשקעה - יועצי ומנהלי ההשקעות. זאת לאחר שבהליך זה לא תבע מנדזיצקי את עמי סגל, אשר נטען כי הוא זה שביצע את הפעולות המרמתיות בקרנות שהובילו לנזקים, או נגד נושאי משרה אחרים בקרנות.

בפסק דין הפרוש על פני כ-240 עמודים מפרט השופט כבוב את אחריותם של כל אחד מהנתבעים להפסדיו של מנדזיצקי, תוך שהוא מפחית את הפיצוי למנדזיצקי כאמור בשל אשם תורם של התובע עצמו להפסדיו.

ביחס לבית ההשקעות סופריור, שהיה בבעלות עמי סגל, ואשר בחר להשקיע בקרנות שמיוצגות על-ידי סגל, מצא בית המשפט כי חלה "חובה מוגברת לבחון את 'קרנות הבית' שבהן בוחר בית ההשקעות להשקיע את כספי לקוחותיו, וזאת מפאת עננת ניגוד העניינים המרחפת מעל אותה השקעה". משכך, נקבע, אין להסתפק במתן גילוי נאות ובהסכמת המשקיעים לביצוע השקעות בניגוד עניינים, אלא יש לצד זאת לעמוד בחובות הבדיקה והבחינה המוטלות על מנהלי תיקי השקעות, ולהקפיד עליהן הקפדה יתרה.

באשר לחובותיו של רו"ח אביאל כרואה החשבון המבקר, בית המשפט קבע כי רו"ח אביאל פעל בניגוד לסטנדרט המצופה מרואה חשבון מבקר. עוד הוסיף השופט כי בשים לב לנסיבות המקרה המיוחדות, בהן מדובר בקרנות זרות אשר נסחרות בבורסה זרה, ולא בחברה פרטית או ציבורית המאוגדת או נסחרת בישראל, מתקיים קשר סיבתי בין אופן תפקודו של רו"ח אביאל כרואה החשבון המבקר של הקרנות לבין נזקם של התובעים.

באשר לבנק הפועלים, נקבע כי לא ניתן לומר כי אלמלא התרשלות הבנק היה נמנע האובדן של כלל הכספים שהשקיעו התובעים בקרנות באמצעות הבנק, כפי שטען מנדזיצקי, אלא כי היה בכך בכדי להפחית מן הנזק שנגרם לו.

בעת קביעת היקף הנזק שנגרם על-ידי בנק הפועלים, נתן השופט משקל למספר גורמים הרלוונטיים להערכתו. לצד הקביעה כי בנק הפועלים נושא באחריות בגין השקעת התובע, קבע השופט כי הוכח כי הוצג לתובע מידע שלילי לגבי ההשקעה בקרנות, אשר היה בו בכדי לעורר ספק בדבר הכדאיות שבה. "כלומר, אף אם התרשל הבנק וכשל בעמידה בחובותיו כלפי התובעים, עדיין היה בכמה מפעולותיו בכדי להקטין את נזקם של התובעים - אך התובעים בחרו שלא לפעול בהתאם לאלה למען הפחתת נזקם (שיקולים אלה פורטו גם לגבי קביעת אשמו התורם של התובע)", קבע השופט.

באשר לבנק הבינלאומי, שיוצג באמצעות עורכי הדין ד"ר גיל אוריון, ישראל מרקוביץ' ומיכל ברנדל ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות', נקבע כי הבנק אינו נושא בכל אחריות כלפי התובע. זאת, בין השאר, היות שלא הוכח כי ניתן לתובע ייעוץ ביחס להשקעה בקרנות פורום; כי הבנק לא הפר את חובת האמון כלפי מנדזיצקי; וכי ההשקעה בקרנות בוצעה עקב הסתמכותו של התובע על סגל.

עוד נקבע כי לא הוכח שהאופן שבו סיווג הבנק את הקרנות עולה כדי מצג שאינו מהימן, וזאת בהתחשב בכך שקרנות אלה סווגו על-ידי הבנק כקרנות נאמנות תחת הקטגוריה של ניירות ערך זרים.

בדומה לקביעות ביחס לבנק הבינלאומי, גם ביחס לבנק הפועלים מצא בית המשפט כי סיווג הקרנות כקרנות נאמנות זרות אינו מהווה מצג שאינו מהימן ואינו עולה כדי מצג-שווא או הטעיה. 

*** חזקת החפות: עמי סגל טרם הורשע בכל עבירה בפרשה האמורה, ושמורה לו חזקת החפות.