הקיזוז והפלונטר הכספי: בישראל וברשות הפלסטינית מתקשים להתפשר

נכון לשעה זו, אין עדיין פיתרון למשבר הכלכלי הפלסטיני, שבחלקו הקטן נגרם בשל חוק הקיזוז הישראלי - החוק שבגינו מפחיתה ישראל כ-45 מיליון שקל בחודש מכספי המיסים של הרשות הפלסטינית. הקיזוז הזה הוא בשל תשלומי הרשות למשפחות מחבלים או למחבלים עצמם, אלה שבכלא ואלה שנהרגו בפיגועים או מאש חיילי צה"ל, והוא מגיע ל-6% מהתקציב הפלסטיני.

עיקר המשבר נובע מסירובה של הרשות לקבל את יתרת הסכום - עוד כחצי מיליארד שקל בחודש, סכום המהווה יותר ממחצית התקציב החודשי של הרשות. בכאן 11 דווח השבוע, כי הפלסטינים החזירו לישראל תשלום שהעביר משרד האוצר לבנקים הפלסטינים, למרות הסירוב של הרשות לקבל את הכסף. תשלום נוסף הועבר בתחילת השבוע ועד לכתיבת שורות אלה הוא נח בחשבונות הרשות, אך סביר שגם הוא יוחזר.

בינתיים הודיעה הרשות כי גם החודש, בפעם השלישית ברציפות, היא תשלם לעובדיה רק 60% משכרם. כשאנחנו נמצאים כמה ימים לפני תחילת הרמדאן, זו בשורה קשה במיוחד לפלסטינים בגדה וברצועה. יו"ר הרשות אבו-מאזן, ניסה לגייס 100 מיליון דולר ממדינות ערב, אך בקשתו אפילו לא נענתה. עוד סימן לאדישות העולם הערבי למצוקות הפלסטינים. הוא שלח את ראש ממשלתו הטרי מוחמד א-שתייה לוועידת המדינות התורמות בבריסל, שם נשא בפני פקידים אירופים נאום אזהרה, כי קריסה כלכלית של הרשות תביא להידרדרות אלימה.

מחפשים נוסחאות עוקפות החרמה

אלא שבוועידה לא היה שום נציג פוליטי אחר, שכן היא עסקה בהיבטים טכניים בעיקרם של פרויקטים בינלאומיים שונים בתחומי הרשות. וגם אם היו, המדינות התורמות, לרבות האירופיות, עצרו למעשה את רוב המימון לפרויקטים חדשים מאז הקיפאון בשיחות עם ישראל ב-2014. אז, לאחר שלא קיבלו תשובה מאבו-מאזן לגבי המשך השיחות, הרימו ג'ון קרי וברק אובמה ידיים והתהליך המדיני נעצר. נאומו בבריסל של א-שתייה זכה לביקורת בעיתונות הערבית ורוב הכותבים התייחסו אליו כאל נאום פריימריז בקרב הירושה לאחר לכתו של אבו-מאזן.

האירופים מעורבים בניסיונות למצוא פתרונות להעברת הכספים, ובהם נוסחה שתשנה את המינוח והמנגנון של העברת הכספים למשפחות המחבלים, כך שישראל תוכל לצמצם את הקיזוז והפלסטינים יירדו מעץ ההחרמה של כלל הכספים. אפשרות אחרת שנבדקה היא העברת הכסף דרך גורם שלישי, אחת מסוכנויות האו"ם, שתיתן מעין "הלוואה" לרשות וישראל "תשלם" אותה. האישיות הישראלית שמטפלת בנושא היא מאיר בן-שבת, ראש המטה לביטחון לאומי ויועצו הקרוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

גורם ישראלי הזהיר, כי כפי שהשותפות הקואליציונית גררו את נתניהו לפני שנה להעברת חוק הקיזוז בניגוד להמלצת מערכת הביטחון, כך גם כעת הן ינסו לעצור את הניסיונות של ישראל למנוע את קריסת הרשות. "סמוטריץ' ימחא כף לקריסה כזו, כי היא משתלבת בתוכניותיו להביא לסיפוח בכל מחיר ונתניהו יתקשה לבלום אותו" אמר הגורם.

חשש מהסלמה במחאה העממית

בישראל חוששים, כי הפחתת המשכורות תביא להסלמה במחאה העממית, ומעריכים כי זו גם כוונתו של אבו-מאזן, שמבין כי השקט היחסי נוח לישראל. גורמים פלסטינים הדליפו לאחרונה אזהרות, כי אנשי ארגוני הביטחון הפלסטינים עשויים לפנות לחמאס בשל אי-תשלום המשכורות. עם זאת, לאזהרות האלה אין כמעט בסיס.

חשש מבוסס יותר הוא מפני הפסקה או צמצום התיאום הביטחוני עם ישראל. לשם כך מתקיימות בימים האחרונים פגישות בין ראש השב"כ, קציני צה"ל בכירים ובכירי המינהל האזרחי לבין ראשי ארגוני הביטחון הפלסטינים. הדיווחים היוצאים משם מספרים על שיחות טובות ומעשיות, "זה אולי הערוץ היעיל היחיד בין ישראל לרשות הפלסטינית" אומר אחד מהמעורבים בפגישות אלה.

אשרף אל עג'רמי, שהיה שר לענייני אסירים ברשות, אומר ל"גלובס" כי ישראל לא מבינה את חובתה של הרשות לשלם כסף למשפחות האסירים בישראל. לדבריו, אין הדבר בגדר עידוד טרור, אלא סיוע למשפחות כדי שלא ידרדרו לחרפת רעב. הוא הוסיף במרירות בלתי מוסתרת כי ישראל מאפשרת העברת מליוני דולרים מקטאר לחמאס - שיורה נגדה טילים, אבל מקצצת מכספי הרשות, שעימה היא חתומה על הסכמים.

בהנהגת הרשות מאשימים את ישראל גם בגביית תשלומי יתר על שירותים שהיא מעניקה לרשות, דוגמת הטיפולים בחולים פלסטינים בבתי חולים ישראליים, או שימוש במתקני טיהור שפכים הנמצאים ברובם בשטח ישראל. שדאד אל-עתילה, שהיה שר לענייני מים, אמר ל"גלובס" כי החשבונות שמקבלת הרשות מופרכים וכי ישראל מנצלת את היותה "בעל הבית, הבנק והגובה" ונוטלת סכומים מופרזים עבור השירותים הללו, לרבות מים בתוספת עמלה שמנה.

תוכנית המאה מרחפת מעל

בינתיים נמשכת גם הדריכות לקראת פרסום התוכנית של ממשל טראמפ לפיתרון באיזור. לפי ג'ארד קושנר, אחד מאבות התוכנית, היא תתפרסם בתום הרמדאן בעוד יותר מחודש. הפלסטינים כבר הודיעו באינספור דרכים, כי ידחו אותה על הסף שכן אינה מכילה מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים, וגם בגלל נתק ואי-אמון בממשל טראמפ, המצדד בישראל.

הפלסטינים מנסים לגייס לצידם את מדינות ערב, אך זאת משימה לא קלה לאור העובדה שערב הסעודית פועלת בכיוון השני. לפי פרסום בעיתון הלבנוני "אל-אחבאר", הסעודים שמים 10 מיליארד דולר על השולחן כדי להביא את הפלסטינים לדון בעסקה. מדובר בהכפלת הסכום שהאמריקאים דיברו עליו בתחילה, אך הפלסטינים סירבו לו. הסעודים מנסים לשכנע גם את המלך עבדאללה הירדני וגם נשיא מצרים א-סיסי תומך בניסיונות השכנוע האלה.

הג'יהאד האיסלאמי מרים את הראש

פריסת סוללות כיפת ברזל בדרום מעידה על החשש בישראל כי חמאס ינסה לקדם את ההבנות ואת תוכנית ההסדרה המדוברת באמצעות ירי רקטות. החשש הזה התממש בבוקר יום חמישי כששתי רקטות נורו לעבר ישראל, אך נפלו בשטח פתוח. צה"ל מצידו הפציץ מבנים במחנה אימונים של חמאס ברצועה בתגובה להפרחת בלוני תבערה.

חילופי האש האלה באים על רקע המבוי הסתום בשיחות ההסדרה ועיכוב בהעברת הכסף הקטארי, כ-30 מיליון שקל, למשכורות ולמשפחות נזקקות. לפי מקורות ישראליים, העיכוב נגרם בשל ירי רקטה על ידי הג'יהאד האיסלמי באמצע השבוע. הארגון, שמקבל הנחיות גם מאיראן, עשוי לנסות להראות את כוחו לקראת רמדאן ואולי גם להביא להסלמה בימי החגים הלאומיים ולקראת האירוויזיון שיתקיים בתל אביב.

החמאס אמור לרסן את הג'יהאד האיסלאמי, אבל כל עוד לא יגיע הכסף מקטאר - יש סיכוי כי הירי יתחדש. גורם ישראלי העריך כי עד תחילת השבוע, כי הכסף יועבר לפני הרמדאן והזירה תירגע. עד שזה יקרה, משמיעים ראשי חמאס איומים. דובר הארגון אמר השבוע כי אם ישראל לא תעמוד בסיכומים עימה ובהבטחותיה, האלימות תתחדש בכל הגזרות ובכל האמצעים.

אלא שהמשא ומתן, שמתווך על ידי מצרים ושליח האו"ם ניקולאי מלדאנוב, תקוע. ההסדרה אמורה הייתה לכלול שקט בגבול תמורת התחלת פרויקטים גדולים בתחום התשתיות, לרבות מתקן התפלה, מתקני טיהור שפכים והרחבת ייצור החשמל.

העילה העיקרית למבוי הסתום היא התנאים שדורש חמאס עבור החזרת חיילי צה"ל הדר גולדין ואורון שאול, וכן האזרחים שעברו את הגבול ומוחזקים בידי חמאס אברה מנגיסטו  והישאם שעבאן א-סייד. השר צחי הנגבי אומר ל"גלובס" כי ללא החזרת גולדין ושאול ושני האזרחים לא תהיה אפשרות להקמת פרויקטים מהותיים של תשתיות ברצועה. לדבריו, ישראל רואה בצעדי החמאס הפרה של כל הכללים ההומניטריים המעוגנים בחוק הבינלאומי, וכי לא תתפשר בנושא.