פרשת ישראל ביתנו: הפרקליטות מערערת על קולת העונש של יו"ר עמותת עזרא העולמית

ביהמ"ש המחוזי הרשיע את יו"ר עמותת עזרא העולמית דניאל אלינסון במתן שוחד לפאינה קירשנבאום, וגזר עליו 9 חודשי עבודות שירות • היום הגשה הפרקליטות ערעור על קלות העונש של אלינסון, בטענה כי עונשו הקל יחסית שולח מסר לפיו "ניתן להקל ראש בעבירת מתן השוחד בנסיבות דומות"

דניאל אלינסון / צילום: שלומי יוסף
דניאל אלינסון / צילום: שלומי יוסף

"רושם מסוכן שיש בו כדי להפוך את עבירת השוחד לאות מתה במקרים בהם שוחד ניתן למטרה שאינה התעשרות אישית" - כך מזהירה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, בערעור שהגישה היום (א') לבית המשפט העליון על קולת העונש שנגזר על דניאל אלינסון, לשעבר יו"ר תנועת עזרא העולמית. אלינסון הורשע במתן שוחד בסך כולל של 92,649 דולר לסגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, במסגרת פרשת ישראל ביתנו.

כזכור, לפני מספר שבועות גזר בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט צבי גורפינקל) על אלינסון עונש של 9 חודשי עבודות שירות וכן מאסר על-תנאי.

מסר בעייתי

במסגרת נימוקי הערעור ציינה הפרקליטות כי היא סבורה כי מעשיו של אלינסון פוגעים פגיעה משמעותית בערכים המוגנים של עבירות השוחד. זאת, לטענתה, לאור העובדה שאלינסון העניק לקירשנבאום שוחד בוטה באופן מתמשך לאורך שנים.

עוד טענה הפרקליטות כי השוחד שנתן אלינסון לקירשנבאום ניתן כנגד מתן תקציבי מדינה, "באופן שמדלל באופן ישיר את משאבי הציבור. הדבר נכון שבעתיים עת השוחד עצמו נגזר כעמלה מאותם תקציבים עצמם ומאותן תרומות שקירשנבאום השיגה, לטובת העמותות (בראשן עמד אלינסון, מ.ב), במסגרת תפקידה כעובדת ציבור".

לטענת הפרקליטות, עונש המאסר המקל שנגזר על אלינסון אינו מתיישב עם מגמת ההחמרה בענישה על עבירות מתן השוחד, הן בחקיקה והן בפסיקה.

הפרקליטות ביקשה מבית המשפט העליון להתייחס גם למסר שמעביר גזר דינו של אלינסון לציבור הרחב. לטענתה, קבלת הטענה לפיה היחסים שהקפיד לשמר אלינסון עם קירשנבאום לא היו לטובתו האישית, אלא לטובת העמותות, כטענה כה כבדת-משקל במסגרת קביעת עונשו הקל יחסית של אלינסון, היא "טענה מסוכנת, שיש בה כדי להקל ראש בעבירת מתן השוחד בנסיבות דומות".

לטענת הפרקליטות, "על בית המשפט קמא הנכבד להבהיר לטובת הרתעת הרבים כי אין לתת משקל מוחלט להבדל בין מטרות שונות של שוחד, וכי בכל מקרה בו נותן שוחד מבקש להטות את החלטת איש הציבור ולהביא את איש הציבור להעניק משקל משני לטובת הציבור כשהוא פועל במסגרת תפקידו - הוא מקרה של שוחד שלא ניתן להסתפק בו בעונש קל וסמלי, פחות מכזה שירוצה בבית סוהר".

לא כמו יתר הנאשמים

בנימוקי הערעור שהגישה הפרקליטות, היא ביקשה גם להבדיל את עניינו של אלינסון מעניינם של יתר הנאשמים במתן שוחד לקירשנבאום, שגם עליהם נגזרו עונשים קלים יחסית של עבודות שירות. כך, למשל, על יו"ר עמותת איילים, מתן דהן, נגזרו 6 חודשי עבודות שירות במסגרת הסדר טיעון.

בניגוד לנאשמים אלה, טענה הפרקליטות, "אלינסון העניק לקירשנבאום טובות הנאה בוטות בעלות אופי אישי מובהק; אלינסון תעתע במשטרה במהלך חקירותיו וניסה להשמיד ראיות מפלילות, משנמצאו הוא הפסיק לשתף פעולה עם חקירת המשטרה; אלינסון לא נטל אחריות על מעשיו ולא הביע חרטה עליהם אלא בשלב שלאחר הכרעת הדין בעניינו".

במקביל הגישה הפרקליטות בקשה לעיכוב ביצוע עונשו של אלינסון, שהיה אמור להתחיל את ריצוי עונשו ביום רביעי האחרון. בית המשפט העליון (השופט עוזי פוגלמן) קיבל את בקשת המדינה וקבע כי בהתאם לכל הקבוע בפסיקה, יש לדחות את מועד ריצוי העונש שהוטל על אלינסון, על-מנת שלא יהיה בתחילת ריצוי עבודות השירות כדי לכבול את ידי בית המשפט בבוחנו את הערעור. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988