הנקראות ביותר

האם אפשר לכפות אהבה?

ביהמ"ש יכול לכפות על גבר להכיר בילד ולשלם לו מזונות, אך האם ניתן לחייבו לקיים קשר עימו?

הורים וילדים / צילום: Shutterstock
הורים וילדים / צילום: Shutterstock

בית המשפט יכול לכפות על גבר, המתכחש לאבהותו, לבצע בדיקת רקמות ולהוכיח כי הוא האב. אם האב הנטען יסרב לציית לפסק הדין ולבצע את הבדיקה, בית המשפט לא ייקח ממנו רקמות בכוח, אך בסמכותו להפעיל נגדו סנקציות כגון קנסות ומאסר, עד שישתף פעולה עם ההחלטה. אם בדיקת האבהות מאשרת את הקשר הביולוגי בין האב לילד, האב ייאלץ "להכיר" בילד באמצעות רישומו כאביו במרשם האוכלוסין, וניתן יהיה לחייבו לשלם מזונות עבור הילד. אך האם ניתן לחייבו להכיר בילד גם ברמה האישית ולקיים קשר עם הילד? שאלה זאת נדונה השבוע בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

במרכז הפרשה ילדה בת חמש אשר נולדה כתוצאה מרומן שניהל אביה מחוץ לנישואים, כאשר שימש כפסיכולוג מנחה עבור אימה הסטודנטית. הרומן התנהל במשך שנתיים, וההריון אף היה כנראה מתוכנן, משום שקדם לו הריון שכשל, אך במהלך ההריון האב הפורה החליט שהוא מעוניין לחזור לחיק רעייתו החוקית, שאף היא הייתה מצויה באותה עת בהריון מתקדם.

לפיכך מערכת היחסים בין האב לאם הסתיימה עוד בטרם נולדה הילדה, והוא סרב לקיים עימה כל מפגש או קשר. האב והאם חתמו על הסכם לגבי חיוב האב בתשלום מזונות וקביעת המשמורת אצל האם, אך ההסכם לא התייחס לקשר או הסדרי שהות בין האב לבת.

כעבור שנתיים האם הגישה לבית המשפט תביעה, במסגרתה עתרה לחייב את האב למלא את חובותיו כלפי בתו, לא רק באספקט החומרי אלא גם הנפשי, קרי לקיים עימה קשר הורי ומפגשים.

האב התנגד בכל תוקף לקשר בכל רמה שהיא עם הבת, בטענה כי הדבר יחבל בנישואיו ויפגע בבני משפחתו. לטענתו, האם ידעה את עמדתו בנושא זה כבר בתקופת הריונה, ובכל זאת בחרה ללדת את הבת בתנאים אלה. כעת, לטענתו, בניגוד להסכמות ביניהם, האם מנסה לכפות עליו את הקשר עם הבת באופן חד-צדדי, ובין היתר היא הביאה את הבת למקום עבודתו בהפתעה ובניגוד לרצונו. כמו כן, האב התלונן כי האם מטרידה אותו במשלוח תמונות וסרטונים של הילדה.

אין ספק כי מבחינה טכנית ומשפטית מצויים בידי בית המשפט האמצעים לכפות על האב להתראות עם בתו, באמצעות הפעלת סנקציות שונות. השאלה הנכונה היא האם מן הראוי שבית המשפט יכפה קשר כזה, והאם כפייה כזאת תואמת את טובתה של הילדה.

מצד אחד, הילדה יודעת שהאב קיים, היא שואלת אודותיו ותוהה מדוע אינו מעוניין בשום קשר עימה. אין ספק כי מצב זה של נטישת אב פוגע בהתפתחותה התקינה, והניסיון מלמד כי היא אף צפויה לפגיעה נפשית ארוכת-טווח כתוצאה מהיעדרות דמות האב מחייה. מאידך, ברור לכל שבית המשפט יכול לכפות את קיומם של מפגשים פיזיים - אך אינו יכול לכפות אהבה.

בית המשפט הגיע למסקנה כי במקרה זה הבת לא תרוויח מכפיית הקשר עם אביה, מאחר שהאב צפוי לשלם מחיר כבד מצד משפחתו המקורית אם יקיים קשר עם הבת, והדבר עלול דווקא לחזק את רגשי הטינה שלו כלפיה. הילדה תחוש שהאב מתראה עימה בכפייה ובחוסר רצון, והתוצאה תהיה הרסנית לשני הצדדים.

לאור דברים אלה נאלץ בית המשפט לדחות את התביעה ולקבל את עמדת האב, תוך הבעת תקווה שבעתיד הוא ישנה את דעתו. כדי להביע בכל זאת את מורת-רוחו מהתנהלותו של האב ומבחירותיו, בית המשפט לא חייב את האם לשלם לו הוצאות משפט, כמקובל כאשר תביעה נדחית.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות