עובדת סוציאלית גזלה מאות אלפי דולרים מקרן נאמנות של יהודי אמריקאי שאותה ניהלה, והעבירה אותם לחשבון בנק בבעלותה בבנק UBS השוויצרי ובהמשך לחשבון בנק שלה ושל בעלה בארה"ב - כך נטען בכתב אישום שהגישה הבוקר (א') פרקליטות מיסוי וכלכלה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד עינת רט-ארדמן בגין גניבה בידי מורשה והלבנת הון. בעלה, גיא ארדמן, מואשם בהחזקת נכס חשוד. בנוסף, השניים מואשמים בעבירות מס שונות ובכוונה להתחמק ממס.
התיק נחקר בעקבות "פרשת UBS שווייץ", שהובילה למעצרים רבים ולחקירתם של עשרות ישראלים החשודים בהעלמת מס, באמצעות החזקת חשבונות סודיים בבנק השוויצרי. הפרשה התפוצצה ביוני 2014 עם מצרו של רוני אליאס, יועץ השקעות בבנק UBS השוויצרי, שנעצר בסיומה של פגישה עם לקוחות שנערכה במלון פאר בתל-אביב, שהתנהלה תחת עינם הפקוחה של חוקרי רשות המסים. אליאס נהג לגייס לקוחות עבור הבנק השוויצרי בישראל, באופן דיסקרטי וללא תיעוד. בחיפושים שנערכו בחדר המלון של אליאס נמצאו ברשותו רשימות של מאות ישראלים המחזיקים בחשבונות בנק בלתי מדווחים בשווייץ, שהוא אחראי ישירות על הטיפול בהם. הפרשה הולידה שלל כתבי אישום, אליהם מצטרף היום כתב האישום נגד רט-ארדמן.
הפרשה נחקרה על-ידי יחידת חקירות מס הכנסה חיפה והצפון ברשות המסים ומחלק ההונאה של משטרת מחוז תל-אביב. על-פי כתב האישום, שהוגש על-ידי עו"ד נגה בליקשטיין-שחורי, פרד זייגר ז"ל היה בנו של וולטר זייגר ז"ל. פרד זייגר התגורר במשך מרבית חייו בארה"ב, למעט תקופת מגורים בת שנים ספורות בישראל. במהלך שנות ה-80' הוקמה מכספיו של וולטר קרן בשווייץ, שתפקידה תמיכה כספית בפרד באמצעות קצבה חודשית בסך 3,000 דולר. בהתאם לנהלי הקרן, נקבעו לה מספר יורשים, שחלקם תושבי ישראל, שיהיו זכאים ליתרות בה לאחר מותו של פרד.
עינת רט-ארדמן הייתה בין מנהלי הקרן מאז שנת 2004, ובהתאמה, הייתה זכאית לכיסוי הוצאותיה בניהול הקרן והחל משנת 2007 גם לתשלום שנתי סמלי בסך 3,000 פרנק שוויצרי לשנה. יתרות הקרן הועברו לאורך השנים מחשבון על-שם הקרן לחשבון פרטי על-שם עינת ואביה ז"ל, וגם בתקופה זו עינת ואביה המשיכו לפעול בהתאם להוראות הקרן ולהעביר לפרד את קצבתו החודשית באופן סדיר.
על-פי כתב האישום, החל מהרבעון השני לשנת 2012, עינת רט-ארדמן - בהיותה מחזיקה כדין בכספי הקרן - החלה לנהוג בהם מנהג בעלים מלא ומתמשך לשימושה האישי במרמה ובניגוד להוראות הקרן. בתוך כך, באפריל 2012, נטען, העבירה עינת את מרבית יתרות הקרן, בסך כ-650 אלף דולר, לחשבון בבנק UBS בשווייץ, שבו היא מורשית החתימה היחידה, ושבו עשתה שימוש אישי ופרטי באמצעות כרטיסי אשראי ומשיכות מזומן. במקביל, באפריל 2012 העבירה סך נוסף של 100,000 דולר מהחשבון הפרטי על-שמה ועל-שם אביה בו נוהלו כספי הקרן, לחשבון על-שמה ועל-שם בעלה בארה"ב, שבו נהגו בני הזוג "מנהג בעלים".
עוד על-פי האישום, בין השנים 2013-2014 העבירה רט-ארדמן סכום מצטבר של 75,000 דולר מחשבונה ב-UBS לחשבון בארה"ב, כאשר הכספים נשמרו יחד עם כספים פרטיים שלה ושל בעלה. במקביל, החל מאפריל 2012 פחתה משמעותית תדירות העברת הכספים על-ידי רט-ארדמן לפרד.
על-פי האישום, לאורך כל שנות פעילות הקרן רט-ארדמן לא יידעה את המוטבים (היורשים של הקרן) בנוגע ליתרות בקרן, בדבר מספר החשבון, היתרות בחשבון או שיעור זכאותם לחלק מן היתרות. עוד נטען כי ההחזקות בחשבון הבנק ב-UBS וההכנסות שבו לא דווחו לרשות המסים; ובדומה, רט-ארדמן ובעלה לא דיווחו לרשות המסים על הכנסות מעבודה שהפיקו במשך מספר שנים ושהופקדו בחשבון שבבעלותם בארה"ב.
עם הגשת כתב האישום, ביקשה הפרקליטות לחלט כספים המצויים בחשבון הבנק של רט-רדמן בבנק UBS ובחשבון הבנק שלה ושל בעלה בבנק אוף אמריקה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.