מרשם לקנאביס? מה עומד ההבטחה של ליצמן לרפורמה בקנאביס ומה הקשר לתחקיר על סיועו לפדופילים

סגן שר הבריאות הודיע על רפורמה ביחס לקנאביס שמתכנן משרדו בסמיכות מחשידה לשידור תחקיר "המקור" בחדשות 13 על סיוע שהעניק לכאורה לעברייני מין חרדים • המשרד אומנם עמל על תקנות שיוציאו את הקנאביס מפקודת הסמים המסוכנים, אך הן לא יתפרסמו לפני 2020

יעקב ליצמן / צילום: אמיל סלמן
יעקב ליצמן / צילום: אמיל סלמן

ההודעה של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן על כוונתו להוציא את הקנאביס הרפואי מפקודת הסמים, התפרסמה בסמיכות מעניינת לשידור תחקיר "המקור" בנוגע למעורבותו לכאורה של ליצמן בסיוע לעברייני מין חרדים. גורמים שונים בשוק העלו את הסברה כי מדובר בבלון ניסוי שהפריח ליצמן דווקא ברגע הזה, כדי להסיט את האש מן התחקיר לכיוונים נעימים יותר.

גורמים משוק הקנאביס המקורבים למשרד הבריאות סיפרו ל"גלובס" כי מדובר במהלך שהחל להירקח לפני כחודש, אולם תזמון ההודעה אכן הפתיע את העוסקים במלאכה. התקנות החדשות עדיין לא החלו להיכתב, וכנראה ידרשו עוד חודשים כדי לכתוב אותם, אך בכל זאת, מדובר במהלך אמיתי שמשרד הבריאות החל לתכנן בפועל ולא בספין לצורך יחסי ציבור בלבד.

"המהלך הוא אמיתי אבל אופתע אם הוא יצא לפועל לפני תחילת 2020", אומר יוסי בורנשטיין, יו"ר ומייסד חברת Cann10 המשווקת את מותג הקנאביס Cannareet בבתי המרקחת. "תהליך כזה לא קורה ביום".

המהלך כולל למעשה שני חלקים: האחד רלוונטי לכל מוצרי הקנאביס, והשני למוצרים המופקים מרכיב ה-CBD בלבד - רכיב ללא השפעה פסיכו-אקטיבית, אבל בעל אפקטים רפואיים.

לגבי כל מוצרי הקנאביס, צפוי שינוי באופן שבו הם נרשם. כיום, כל משתמש קנאביס רפואי חייב להחזיק הן במרשם רופא והן ברישיון שימוש בסם, שמונפק על ידי משרד הבריאות, ולמשרד הבריאות יש זכות וטו על רישיונו. כמה עשרות רופאים שעברו הכשרה ביחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות, קיבלו את האישור להנפיק רישיונות ישירות מתוך מחשבי משרד הבריאות, אולם כל הרופאים האחרים המעוניינים לרשום את המוצר, צריכים להגיש את הטפסים למשרד הבריאות, ולהמתין לקבלת רישיון. קצב הנפקת הרישיונות היום אינו מספק את הרופאים ואת הציבור.

לפי התקנות החדשות שהציג ליצמן ביום חמישי האחרון, יוכל כל רופא מומחה למחלות כמו סרטן, מחלות נוירולוגיות ומחלות דלקתיות של המעי ואיידס לרשום את הטיפול לחולים בהם הוא מטפל, מבלי לעבור דרך המחשב של משרד הבריאות ומבלי שמשרד הבריאות אפילו ידע על כך.

לדברי יובל לנדשפט, ראש היחידה לקנאביס הרפואי (היק"ר) במשרד הבריאות, מדובר במהלך שהוא חלק מהחלטת הממשלה המקורית בנושא הקנאביס, אשר מלכתחילה גרסה כי עם הזמן וצבירת הניסיון, המוצר יטופל פחות כמו סם ויותר כמו תרופת מרשם.

בורנשטיין מוסיף כי לא נכללות במהלך התוויות כמו כאב ופוסט טאומה, מתוך המחשבה שלמחלות אלו אין ביטוי חיצוני, ולכן הן יכולות לשמש צרכני קנאביס שאינם באמת חולים, כערוץ להשגת המוצר לשימוש בידורי. ליצמן הדגיש כי המהלך לא נועד להוביל בסופו של דבר ללגליזציה של קנאביס והוא ימשיך להיות מטופל כתרופת מרשם שאינה אמורה להגיע לכל אחד.

לא יימכר כתוסף מזון או במוצרי מאכל

בשוק ההון מעריכים כי הוצאת צמח הקנאביס מפקודת הסמים המסוכנים מספיקה כדי להגדיל משמעותית את השוק באמצעות פתיחת צוואר הבקבוק של קבלת הרישיונות. כיום יש כ-50 אלף מטופלי קנאביס רשמיים בישראל. המהלך יכול להכפיל את השוק ואף יותר, תוך זמן קצר משינוי התקנות.

לדברי יונה לוי, יו"ר חברת אינטליקאנה (לשעבר תפן): "טוב עשה משרד הבריאות שהחליט לפתוח את צוואר הבקבוק ולאפשר לרופאים לרשום את מוצרי הקנאביס. כך היק"ר יתפנה לעסוק בסוגיות הכלליות החשובות לשוק הקנאביס ולא יצטרך להקצות כוח אדם למתן רישיונות. מעבר לכך, הורדת המוצר מפקודת הסמים, תעזור לשיפור התדמית שלו בקרב מי שעדיין מתייחסים אליו באופן שלילי. כך גם אנשים מבוגרים החוששים מהמוצר יראו - הנה, גם המדינה כבר לא מתייחסת אליו כסם".

מחברת אינטרקיור נמסר ל"גלובס" כי "המגמה העולמית להסדרת מוצרי קנאביס לשימוש רפואי נמשכת. מדינות רבות נוספות מאמצות את הגישה הרפואית שפותחה על ידי היק"ר בישראל".

לגבי הרכיב השני במהלך, שרלוונטי למוצרים המורכבים מ-CBD, משרד הבריאות הצהיר ביום חמישי כי מוצרים אלו ירשמו על ידי כל רופא, לכל אינדיקציה שהיא, ללא הגבלה, כלומר גם לכאב, פוסט טראומה וכדומה. זאת במידה והמוצר מכיל רמות THC - חומר בעל השפעות פסיכו-אקטיביות שנמצא בקנאביס - שנמוכות מ-0.3%. הגדרה זו היא בין המחמירות בעולם להיעדר THC בחומר שנמכר כ-CBD.

בינתיים משרד הבריאות אינו מתכנן לאפשר לצרוך CBD כתוסף מזון או במוצרי מאכל, אלא רק במרשם. ובכל זאת השוק מצפה כי לשם יוביל המהלך בעתיד הרחוק יותר. במספר מדינות, בעיקר באירופה, החומר נחשב לחוקי גם אם הקנאביס בשלמותו עדיין מוגדר כסם, אך בישראל זה כרגע לא הכיוון. לדברי אמיר גולדשטיין סמנכ"ל חברת IMC, "במקומות רבים בעולם ה-CBD נמכר כתוסף מזון. אני מאמין שהמהלך הזה יפתח בהמשך את השוק הישראלי גם עבור החומר הזה, אבל חשוב לזכור ש-CBD לבדו הוא לא שוק הקנאביס, אלא לחולים רבים יש צורך של ממש ב-THC".

עו"ד חגית ויינשטוק ממשרד עורכי הדין ויינשטוק זהבי, הפעיל מאוד בתחום הקנאביס, אמרה כי "סוף סוף מדינת ישראל מבינה את מה שהבינו לפני שנים רבות מדינות רבות בעולם - CBD אינו סם אלא תרופה".

הערכות: המהלך ישלש את גודל השוק

שוק הקנאביס הישראלי מגלגל היום כ-350 מיליון שקל בשנה. לפי הערכות בשוק, התקנות החדשות צפויות להכפיל ואף לשלש את היקפו. ראש תחום בנקאות השקעות בחברת ההשקעות ווליו בייס יאיר אפרתי מעריך שאם התוכנית תתממש במלואה, היקף שוק הקנאביס בישראל יכול לעבור את רף המיליארד שקל. "בשנים הקרובות צפויה הקמה של קיבולת יצור קנאביס בישראל בהיקף של מאות דונמים. שוק ישראלי בהיקף כזה יכול לעזור לספוג את התוצרת הזו עד שתתממש הבטחת היצוא".

עם זאת יש לזכור כי בשוק יש היום מחסור בחומר גלם, ושרוב החברות הפועלות בתחום מכוונות את פעילותן בסופו של דבר לחו"ל. הערך שלהן בשוק נקבע בעיקר על בסיס פוטנציאל זה, ולא על בסיס השוק הישראלי.