ביקורת מסעדה: "שחקי שחקי" היא אחלה שיחוק - ויקרה רצח

“שחקי, שחקי” בת"א היא יופי של מקום, גם אם המחירים מתכתבים יותר עם “על השחיטה” של ביאליק מאשר עם שירו של טשרניחובסקי

טורטליני ממולאים עלי בר ואפונת שלג / צילום: יאיל יצהר
טורטליני ממולאים עלי בר ואפונת שלג / צילום: יאיל יצהר

אודה ואתוודה: היה לי חלום קטן. חלום מרושע, לפתוח את הביקורת הזו בהרמת גבה על השם היומרני, או שמא מגוחך. כי הרי בכל זאת, גם בעידן שבו הכול הולך, לקרוא למסעדה "שחקי שחקי" רק כי היא ממוקמת ברחוב טשרניחובסקי זה עדיין, איך נאמר בעדינות, מהלך יוצא דופן. ואם הייתה נפתחת ברחוב המקביל, ביאליק, כלום הייתה נקראת "הכניסיני" (בעצם, דווקא שם לא רע).

אבל החלום הקטן הזה, כמו גם זה הקטן עוד יותר, לשוב ולדוש בשמות התואר ה"חמודים" שנותנת יהלומה לוי למנות - ה"סלטון" (סלט קטן) וה"חרפרף" (חריף קמעה) - אופסנו, לשמחתי. כי מה לעשות, "שחקי שחקי", הבייבי החדש של יהלומה לוי ושמעון משל, היא יופי של מקום.

משל הוא מסעדן עתיר זכויות (אורקה וקפה נח הם רק שניים ממוסדות העבר שלו, ופיקוק עדיין חי ובועט מול הבימה). לוי, מי שהייתה בעבר מנכ"לית רדיו תל-אביב, מוכרת לסועד התל-אביבי המעודכן ממקומות קודמים כמו "הביסטרון" בשוק לוינסקי ו"יהלומה בנמל" בנמל תל-אביב.

השילוב המוחץ בין שני אמני השיווק הללו יכול היה בקלות להוליד מקום שעסוק בדאווין וקצת פחות באוכל, אף שלוי בהחלט יודעת לבשל ומשל בהחלט יודע לארח. לשמחתי, זה לא קורה כאן.

הבר הארוך התופס את רוב החלל, מגובה בעוד שני ברים נמוכים יותר ובשורה של שולחנות קטנים בחוץ. מבחר המשקאות העשיר והאירוח הלבבי אך ה"קולי", מייצרים יחד עם התאורה האפלולית והשירותים היפים מקום כיפי, מהנעימים שנפתחו כאן לאחרונה.

התיישבנו על הבר, הזמנו שתי כוסות יין לבן צרפתי (למה יש רק יין ישראלי אחד בתפריט שאמור לקדש לבנטיניות ואת רוח השיר של טשרניחובסקי? אם לצטט את לוי ומשל), הצצנו בתפריט מלא ההתחכמויות הלשוניות והקולינריות, וקיווינו לטוב.

מנת קרודו (נתח נא) של דג ילו טֵייל ב"אבק עגבניות ומי עגבנייה" (לשון התפריט) התגלתה כארבע פיסות דג על פרוסות שומר דקיקות, שוחות באותם מים מכוסים באותו אבק. לכאורה, עוד מנת דג נא מבין אינספור מנות כאלה המוגשות בתל-אביב. למעשה, אחת הטובות שבהם. זאת ועוד. השילוב בין הדג לשומר הטרי והפריך ולמי העגבנייה שנוצרו כנראה מסוג של בישול וקירור או משהו דומה עם קצת פלפל אדום חריף, ייצר ביס מושלם ממש. בעצם, ארבעה כאלו. המנות כאן קטנות לאללה ולכן גם יקרות מאוד.

קרודו של דג ילו טייל באבק עגבניות ומי עגבניה / צילום: יאיל יצהר
 קרודו של דג ילו טייל באבק עגבניות ומי עגבניה / צילום: יאיל יצהר

הנוער התענג על רוסטביף עם חזרת, חרדל, קרעי לחם ו"סלטון" רוקט. טעמתי. מה אומר ומה אדבר, כמי שחתום בעוונותיו על אחד הרוסטביפים המיתולוגיים של תל-אביב בעברו (יועזר), יהלומה יודעת את העבודה.

עוד מנת בשר הייתה חוטי בשר (בשר מפורק) שבושל זמן רב על ברוסקטה, כשמעל מרוחה שליכטה של איולי צ’יפוטלה ומלפפונים חמוצים. גס ומצוין.

עכשיו הגיעה יצירת מופת קטנה. טורטליני ממולאים עלי בר (אני חושב שזה היה "סתם" תרד, אבל שטויות) בציר ירקות ויין לבן עם קצת מרווה ואפונת שלג. מופת של עדינות, ביצוע טכני מושלם, בצק אוורירי ובקיצור, מנה לחזור אליה שוב ושוב.

חלת הלובסטר היא מעין לחם מטוגן עשוי מחלה, חצוי במרכזו לא עד הסוף וממולא בנתחי לובסטר וסלט סלרי. מנה מושחתת ומדליקה שרק מחירה הגבוה מעיב על הכיף האדיר שבזלילתה.

חלת לובסטר / צילום: יאיל יצהר
 חלת לובסטר / צילום: יאיל יצהר

המנות היו כאמור קטנות מאוד, אז המשכנו. ספגטיני עם קלמרי ועגבניות היה ספגטיני עם קלמרי. חרפרף קלות, כמו שיהלומה קוראת לזה, אבל אפילו הנוער התגבר על זה. לברק מאודה על עלה חסה עם קצת נענע ופלפל אדום חריף, וייטנאם סטייל, היווה אחלה של שני ביסים שנעלמו בזריזות.

מקצה הקינוחים לא קטל קנים אף הוא. עוגת "יום הולדת" התגלתה כעוגת פאדג’ שוקולד עשירה עם תלולית קצפת לצדה, והיא הייתה כל מה שאפשר לבקש מעוגת יום הולדת.

קטייף* (בתפריט נכתב עטייף, אבל זה ויכוח אינסופי על איך כותבים נכון) אגוזים וצימוקים. טוגן טיפה’לה יותר מדי, אבל לא עד כדי חורבן הקינוח הערבי הקלאסי, והוגש עם קרם פרש-קסיס מיובש.

טארט טאטן על בסיס שערות קדאיף במקום בצק פריך היווה לא רק הברקה טכנית אלא גם כזו של טעם טוב אמיתי. הוא הוגש עם שמנת חמוצה ו"סלטון" של רשאד, בחירה מוזרה שהצליחה באופן מפתיע להשתלב היטב עם העוגה המעולה.

לא ברור לי מה בדיוק "לבנטיני" במקום, או מה מתכתב עם רוח שירו של טשרניחובסקי, כפי שמתפייט משל. ההתכתבות היחידה שמצאתי היא דווקא עם ביאליק השכן. לא עם "הכניסיני" אלא עם "על השחיטה". יקר פה רצח, יחסית לגודל המנות, כאמור. אבל, וזה אבל גדול, יקר גם אצל השכנים. כל השכנים. ולא אצל כולם טעים ונעים כמו פה. אחרי הדברים הללו, "שחקי שחקי" הוא אחלה של שיחוק. נדמה לי שאחרי הנפילה היחסית של "יהלומה בנמל", מצאה שוב יהלומה את קולה ואת המקום המתאים לה.

פרטים: טשרניחובסקי 4, תל-אביב, 03-7744511. א’-ה’, ש’ 00:00-17:00.

מחירים: קרודו דג - 58 שקל, רוסטביף - 48, ברוסקטת בשר - 58, טורטליני עלי בר - 68, חלת לובסטר - 88, לינגוויני קלמרי - 78, לברק מאודה - 38, עוגת יום הולדת - 28, קטייף - 30, טארט טאטן - 42 שקל.