החשיפה למניות בת"א בירידה: האם המגמה צפויה להשתנות?

בשנים האחרונות החשיפה של המשקיעים לשוק המניות בישראל יורדת והולכת • למה המגמה הזו צפויה להשתנות כעת, ועד כמה היא עשויה להשפיע על ביצועי שוק המניות הישראלי?

הבניין הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר
הבניין הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

כמעט כל משקיע ישראלי שיפגוש משקיע אמריקאי או בריטי טיפוסי, יגלה כי עמיתיו שמעבר לים מחזיקים שיעור גדול הרבה יותר של מניות בתיקי ההשקעות. האם המשקיעים האמריקאים והאנגלים יודעים משהו שהישראלים עדיין לא גילו, או חשוב יותר מכך - האם אפשר להרוויח מההבנה הזו?

הישראלים: רק 14% על מניות בישראל

שיעור החשיפה למניות בארץ ובחו"ל של המשקיעים בישראל הוא 23% בלבד מתיק הנכסים הכולל שלהם, לפי נתוני בנק ישראל ל-2018. אם נבחן את שיעור החשיפה של הישראלי הממוצע לשוק המניות בישראל (ללא חו"ל) נראה כי הוא מסתכם ב-14% בלבד. זהו שיעור נמוך גם בהשוואה היסטורית. לפני המשבר הפיננסי הגדול של 2008, למשל, שיעור החשיפה למניות בישראל של המשקיעים המקומיים היה כמעט כפול ועמד על 24%; אחרי ההתאוששות בשווקים במהלך 2010, הגיעה החשיפה של הישראלי הממוצע למניות בישראל ל-21%.

לשם השוואה, החשיפה של המשקיע האמריקאי הממוצע למניות עומדת על כ-55%, בדומה לרמתה לפני המשבר של 2008, לפי נתוני הפדרל ריזרב האמריקאי. בעקבות המשבר שהוביל לירידה של 50% במדדים המובילים בשוק המניות האמריקאי ירד הנתון הזה ל-35% (הנתונים כוללים כמובן את הירידה במדדים עצמם), לפני שהתאושש מחדש במקביל לעליית השווקים בעשור האחרון.

החשיפה של המשקיע הישראלי למניות
 החשיפה של המשקיע הישראלי למניות

גם בשוק הישראלי ראינו בשנים האחרונות גידול מחודש בחשיפה למניות - אך רובה הוקדשה להגדלת הפוזיציה במניות מחוץ לישראל, בעיקר בארה"ב על רקע הביצועים העודפים של השוק האמריקאי. הביצועים הפנומנליים של שוקי המניות בעשור שחלף מאז המשבר ב-2008, הצדיקו את חשיפת היתר הזו - השוק האמריקאי עלה בעשור האחרון ביותר מ-300%, כאשר השווקים בישראל ובאירופה עלו בכ-150% בלבד. וכך, בעוד שהחשיפה של המשקיע הישראלי למניות בישראל המשיכה לדשדש ברמה של 15%-16%, החשיפה שלו למניות בחו"ל עלתה מ-5.6% ב-2010 לרמה של 9% בסוף 2018.

ביצועי החסר של השוק המקומי בשנים האחרונות מסבירים כמובן את הסיבות לפער ואת ההעדפה להגדיל חשיפה למניות בארה"ב. אך הרפורמה במדדי הבורסה בישראל שיצאה לפועל לפני כשנתיים ושהובילה לשינוי במבנה המדדים, תרמה במידה רבה גם לעובדה שב-2018 הפגין השוק המקומי לראשונה מזה זמן רב ביצועים חזקים יותר משוקי המניות המובילים האחרים בעולם. בעוד ש-S&P 500 סגר את 2018 בירידה של מעל 6%, השוק הישראלי ירד בכ-2.5% בלבד.

השפעה דרמטית לכל עלייה של 1%

ההשלכות של הגדלה אפשרית של החשיפה למניות בישראל עשויות להיות דרמטיות. גם אם החשיפה של המשקיע הישראלי למניות בישראל לא תגיע לרמות של 21% או יותר, אלא תגדל ב-1% בלבד, המשמעות היא תוספת ביקושים בהיקף של 36 מיליארד שקל בשנה - היקף משמעותי במיוחד עבור שוק שהיקף המסחר היומי הממוצע בו בשנה האחרונה היה כ-900 מיליון שקל. אגב, החשיפה הממוצעת של המשקיע הישראלי למניות בישראל ב-15 השנה האחרונות עומדת על 17%, שהם כ-3% יותר מרמת החשיפה שלו כיום. כלומר, הערכה כי הציבור בישראל יגדיל את החשיפה למניות ישראל בלפחות 1%, היא הנחה שמרנית וריאלית.

אז האם כדאי למשקיע הישראלי להגדיל כיום חשיפה למניות בישראל? כשבוחנים במשקפיים אובייקטיביות את הכלכלה המקומית ואת שוק המניות בישראל, מתקבלת תמונה של שוק אטרקטיבי להשקעה. נתוני מאקרו חזקים, עם תוצר שעולה בקצב מהמהירים ב-OECD ואבטלה שממשיכה לרדת, לצד שיפור מתמשך במצב החברות ובדוחות הכספיים, מספקים את התשתית הבסיסית לשוק מניות מתפקד.

בנוסף, נהנה השוק המקומי מתמחור נוח יותר בהשוואה עולמית וגם בהשוואה היסטורית ביחס לעצמו. מכפיל הרווח של מדד ת"א 125 בשנת 2018 היה 15 בלבד, לעומת 16.5 ב-S&P 500, למשל. גם המדדים באירופה וביפן מצטיינים במכפילים גבוהים יותר. כמו כן, המכפילים הצפויים ב-2019 מעידים על עדיפות לשוק המקומי - בת"א 125 המכפיל לשנה הנוכחית עומד על 12.3, לעומת 17 ב-S&P 500, מכפיל 13 בדאקס ו-14 בניקיי.

לא כולם מודעים לעובדה שמדדי המניות בתל אביב גם מצטיינים ברמות סטיית תקן נמוכות ביחס למדדים המובילים האחרים בעולם. כלומר, הם פחות תנודתיים - מה שעשוי להקל על משקיעים רבים. מהשוואה מיוחדת שנערכה במחלקת המחקר בהראל פיננסים עולה שכמעט בכל תקופת זמן שנבחר, סטיית התקן של מדדי ת"א 125 וגם ת"א 35 נמוכה יותר מאלה של השווקים המפותחים וגם ממדד השווקים המתעוררים. בחלק מהתקופות הפערים לטובת השוק הישראלי דרמטיים. בשלוש השנים האחרונות, למשל, סטיית התקן של ת"א 25 היא 10.5%, לעומת 12% ב-S&P 500, כ-14.4% בדאקס ו-17.3% בניקיי.

כל זאת עוד לפני שאמרנו מילה על סביבת הריבית התומכת בשוק המקומי. הריבית בישראל אפסית כיום וגם אם היא תעלה פעם אחת בשנה הקרובה כפי שצופים רבים, היא עדיין תהיה ברמות נמוכות מאוד ותמשיך לספק תמיכה בשוק המניות המקומי. רק בשבוע שעבר קבע בנק ישראל כי בהיעדר אינפלציה משמעותית ובהינתן עוצמתו של השקל - הנסחר ברמות שיא מול סל המטבעות - אין לבנק תמריץ להעלות ריבית.

ההשפעה הנגדית של הריבית הנמוכה היא העובדה שהתשואות בשוק האג"ח המקומי צפויות להישאר נמוכות יחסית, כך שפוטנציאל הרווח בתיק האג"ח ימשיך להיות מוגבל ואין מה לצפות לרווחי הון. גם מכיוון זה מקבלים המשקיעים תמיכה בהגדלת החשיפה המנייתית כיום.

בתקופה האחרונה אנו רואים מגמה של חידוש הגיוסים בקרנות נאמנות עם מרכיב מנייתי - מה שעשוי להעיד כי גם המשקיעים הפרטיים מבינים את כל היתרונות האלה ומוכנים להגדיל מחדש חשיפה למניות. אם תימשך המגמה הזו ותלווה גם בצעדים מצד המוסדיים הגדולים, ההשפעה החיובית על שוק המניות הישראלי עשויה להיות לא פחות מדרמטית. 

הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי בהראל פיננסים. הכותב ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסים המצוינים בכתבה זו. אין לראות בכתבה משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בצרכיו האישיים והמיוחדים של כל משקיע.