העונש על עירוב הילדים בסכסוך הגירושים

מעשה בהורה שעבר כל גבול בניסיונו לערב את בנו בסכסוך הגירושים. מה קבע ביהמ"ש?

הסתה הורית בגירושים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
הסתה הורית בגירושים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

הורים רבים אינם מצליחים להפריד בין יחס הטינה, ולעתים אף שנאה, כלפי בן הזוג ממנו הם מבקשים להיפרד - לבין יחסם כלפיו בתפקידו כהורה לילדיהם המשותפים, תפקיד בו הוא ימשיך לאחוז גם לאחר שהסכסוך המשפטי יסתיים.

חלק מההורים מרחיקים לכת ומערבים את הילדים בפרטי הסכסוך, כולל ההיבטים הכספים שאינם נוגעים להם, ויש שאף חושפים את הילדים לכתבי טענות שהוגשו במסגרת ההליכים.

כאשר בתי המשפט מתוודעים לכך, לרוב בעקבות תלונת ההורה השני, הם בדרך-כלל מסתפקים בנזיפה או אזהרה כלפי ההורה המסית, ומנסים להסביר לו את המחיר הנפשי שישלם הילד עקב כך בעתיד, הן ביחסיו עם ההורים והן בחוסר אמון ממנו יסבול במערכות יחסים שהוא עצמו יפתח.

לאחרונה נתקל בית המשפט לענייני משפחה בנצרת בהורה שעבר כל גבול של סבירות בניסיונו לערב את בנו בסכסוך הגירושים; והחליט שבמקרים כאלה כבר נחוצות סנקציות ממשיות.

במקרה הנדון, ההורים הביאו שני ילדים לעולם מבלי להינשא, ונפרדו לאחר עשור שנים. הבן שמלאו לו 13 עבר לחיות עם אביו ופיתח סרבנות קשר של ממש כלפי אמו. לטענת האב, הוא אינו מסית את הילד נגד אמו, אלא להפך - מעודד את הקשר ביניהם, אך עם זאת, הוא מבין את הבן שמסרב לשתף פעולה. לטעמו של האב, החלטתו של הבן להתנתק מאמו היא מוצדקת, מאחר שהוא סבל מאלימות מילולית ומהזנחה של האם, והיא כלל אינה הורה ראוי, לטענתו.

בית המשפט הזמין תסקיר סעד מרשויות הרווחה, ואז התברר כי האב צייד את הילד בן ה-13 במכשיר הקלטה לשם תיעוד המפגש שלו עם פקידת הסעד. כמו כן, פקידת סעד ציינה כי במפגשה עם הבן היא נכחה שהוא חשוף לפרוטוקולים של הדיונים בבית המשפט בין ההורים. בית המשפט ראה זאת בחומרה ואסר "איסור מוחלט וגמור" על שני ההורים לשתף את הילדים בסכסוך, לחשוף בפניהם פרוטוקולים והחלטות, לצייד אותם במכשירי הקלטה וכיוצ"ב.

בינתיים הגיש האב תביעה לביטול המזונות שחויב לשלם לאם עבור בתם המשותפת, בעקבות הלכת המזונות החדשה של בית המשפט העליון. במסגרת תביעה זאת הגיש האב, שהוא עצמו עורך דין במקצועו, תצהיר מטעמו של הילד בן ה-13, במסגרתו הבן מלין על כך שאינו הולך לחוגים ממניעים כלכליים ועוד.

בעקבות נזיפתו של בית המשפט והפנייתו להחלטה שבה נאסר עליו לערב את הבן בהליך הגירושים, האב משך את התצהיר מהתיק, אך מיד לאחר מכן הגיש בקשה חדשה, במסגרתה עתר לזמן את הבן לתת עדות בעל-פה בפני השופט. לטענת האב, מדובר בילד בוגר לגילו, המעורב בסביבתו, ולכן הוא כואב מאוד את מצבו של אביו ומבקש בעצמו להביע את עמדתו בפני בית המשפט.

בבית המשפט לענייני משפחה אמנם קיימת פרוצדורה מיוחדת, המאפשרת לשופט לשמוע את קולם של הילדים באופן אישי, בהתאם לגילם ולבגרותם הנפשית כמובן, אך זאת רק לגבי נושאים הנוגעים להם באופן אישי, כמו היכן ילמדו או עם מי יגורו.

במקרה זה בית המשפט הבין מהתנהלותו של האב - המבקש לזמן את בנו לעדות בנושא גובה המזונות שהוא צריך לשלם לאמו עבור צרכיה של הבת - שהוא אינו מפנים כלל את טובתו של הילד להימנע מלקחת חלק בסכסוך ולשמור על קשר חיובו עם אמו.

לאור זאת וכסנקציה עונשית בית המשפט נקט צעד חריג, בו הוא הורה על מחיקת התביעה כולה, וכן חייב את האב בתשלום פיצויים בסך 5,000 שקל לאם ו-1,000 שקל לאוצר המדינה.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il