הנשק הסודי של המעסיקים? כך פועלת העמותה שנאבקת בעבודה המאורגנת

מדוע פורום קהלת תומך בעמותת "תחרות" שמתנגדת לעבודה מאורגנת ("הגנה על הציבור מפני ועדים חזקים"), מה חושב מנכ"ל העמותה על המעסיקים ("ברור שיש אינטרס משותף"), ומי טוען שמדובר בארגון קש?

הפגנה של עובדי אפקון / צילום: באדיבות ההסתדרות הכללית
הפגנה של עובדי אפקון / צילום: באדיבות ההסתדרות הכללית

השנים האחרונות היו טובות לעבודה המאורגנת בישראל. מאז 2013 מספר העובדים המאורגנים במשק זינק בשיעור של כ-20% לכ-900 אלף איש, ולפי נתונים עדכניים של ארגון ה-OECD, שיעור העובדים המאורגנים בישראל עומד על 27.5%, כאשר הממוצע במדינות הארגון עומד על 29%.

הוועדים כובשים בהדרגה שורה של ענפים, בהם הייטק, חברות אשראי, ביטוח ותקשורת. נציגי ארגוני העובדים נתקלים בשטח במתנגדים לא צפויים ששואפים לרסן אותם. מדובר בעמותת "תחרות", שמקדמת עקרונות של "חירות בשוק העבודה" כהגדרתה ופועלת נגד ארגוני עובדים שלפי המנכ"ל שלה, אלון תובל, "כופים התאגדויות על מעסיקים ומעמידים את המדינה בפני בעיה אסטרטגית". עמותת "תחרות" סורקת מהלכי התארגנות במסרקות של ברזל בניסיון לטרפד אותם. התורם המרכזי של העמותה הוא פורום קהלת, מכון המחקר הירושלמי שמקדם פעולות להעמקת עקרונות השוק החופשי ופועל בסוגיות שקשורות לדמוקרטיה ייצוגית ולהרחבת חירויות הפרט. 

אלון תובל, עמותת “תחרות" / צילום: יעל רוס

"תחרות" היא חלק מתגובת נגד לתופעה של פריחת ההתאגדויות והקמת מאות ועדי עובדים במקומות עבודה בישראל, שתפסו תאוצה בעקבות הקמת האגף להתאגדות עובדים ב-2009 בהסתדרות, ואולי אפילו יותר מזה מאז המחאה החברתית ב-2011. בשנה שעברה הגיש פורום קהלת - ארגון שפועל ל"הרחבת חירויות הפרט והעמקת עקרונות השוק החופשי", כהגדרתו - לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה ייצוגית בסך 4.7 מיליארד שקל נגד ההסתדרות הכללית בטענה שהיא גובה דמי חבר שעולים על גובה דמי החבר המרביים שמותר לה לגבות. בבקשה נטען כי ההסתדרות לא רשאית לגבות דמי טיפול מעובדים שאינם חברים בה. בית המשפט דחה לבסוף את התביעות באפריל האחרון.

"לבטל את ההתאגדות בהסתדרות"

גבי אסרף, יו"ר איגוד עובדי המתכת, החשמל והאלקטרוניקה בהסתדרות הכללית, נחשף לפעילות של "תחרות" במסגרת המאבק הממושך שהוא מוביל בחברת אפקון לבקרה ואוטומציה שמעסיקה כ-300 עובדים באזור התעשייה סגולה שבפתח-תקווה, ומשתייכת לקבוצת שלמה החזקות. אסרף מלווה את המו"מ באפקון יחד עם יו"ר ההסתדרות במרחב פתח-תקווה, גיורא נחום.

ההסתדרות הכללית וועד העובדים באפקון מנהלים כבר שנתיים דיונים עם הנהלת החברה, על הסכם עבודה קיבוצי ראשון שיסדיר את תנאי ההעסקה של העובדים. 

גבי אסרף, ההסתדרות הכללית / צילום: אורן כהן, דוברות ההסתדרות
 גבי אסרף, ההסתדרות הכללית / צילום: אורן כהן, דוברות ההסתדרות

הניסיון הזה עלה באחרונה על שירטון - ולא בפעם הראשונה: "כבר שנתיים שאנחנו מנהלים עם הנהלת אפקון מו"מ, ולתמונה נכנסה עמותת 'תחרות' שמשפיעה על העובדים לבטל את ההתאגדות שלהם בהסתדרות", אומר אסרף. הוא מוסיף כי "הם מדריכים את המנהלים בחברה כיצד להקשות על ההתארגנות וכבר קרה שאחרי הידברות ממושכת, ממש בדקה ה-90 לפני שחתמנו עם ההנהלה על הסכם, העמותה התערבה בטענה שהיציגות שלנו לא חוקית, ופעלה לצמצם את יחידת המיקוח שלנו תוך שכנוע של עובדים לבטל את חברותם בהסתדרות".

בימים האחרונים, בפעם השנייה בתוך שנה, ההסתדרות הכללית וועד העובדים באפקון תבעו את הנהלת החברה על פגיעה בהתארגנות. התביעה הראשונה, על סך 800 אלף שקל, עברה לבוררות אצל השופטת בדימוס אורנית אגסי. פסק הבוררות נתנה אגסי בדצמבר האחרון קבע כי ההסתדרות הכללית אינה הארגון היציג של עובדי החברה, מאחר שחסרו לה שלושה עובדים כדי ששליש מכלל עובדי אפקון יהיו חתומים בהסתדרות הכללית - כמתחייב בחוק.

מאז, לטענת ההסתדרות, היא החתימה עובדים נוספים באפקון וצירפה אותם לשורותיה. בתביעה החדשה שהיא הגישה נגד החברה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב היא דורשת שאפקון תפצה אותה ואת העובדים בסכום של מיליון שקל, בשל פגיעה בחופש ההתאגדות.

בכתב התביעה נטען כי מהלכי אפקון נגד ההתארגנות כללו פיטורים של עובדים שמזוהים עם הוועד ולקחו חלק בצעדים הארגוניים שנעשו עד כה בחברה; אפקון מסרבת לשלם בונוס שנתי למובילי ההתאגדות; היא מאיימת על חברי ועד, וחלק ממנהליה מנסים לשכנע עובדים לבטל את חברותם בהסתדרות הכללית.

המעורבות של עמותת "תחרות" במשבר באפקון לא קיבלה ביטוי בכתב התביעה שהגישו בימים האחרונים עורכי הדין כפיר זאב ורענן שקדי, אך אסרף מההסתדרות חושד שאנשיה ייעצו "מאחורי הקלעים" להנהלת החברה אודות המהלכים שבכוחם לרסן את התארגנות העובדים: "הם כל הזמן מטפטפים להם עצות כיצד לטרפד את ההתארגנות בחברה", הוא אומר.

מאפקון לא נמסרה תגובה, ומנכ"ל "תחרות", אלון תובל, אמר: "באפקון הייתה קבוצת עובדים שלא רצתה להתאגד, התברר שההתאגדות לא הייתה יציגה. לאחר שהשופטת אגסי בדקה את הטפסים, היא קבעה שמדובר בהתאגדות שאינה יציגה. מאז האירוע הזה, בסוף השנה שעברה, לא הייתי בקשר עם עובדים בחברה".

גם ראשי ההסתדרות הלאומית הספיקו להכיר בשנתיים האחרונות את "תחרות", במקרה הזה בעקבות משבר אחר שפרץ בעקבות התארגנות של עובדים בחברת פלרם PVC שעוסקת ביצור של לוחות גליים ושל לוחות פוליקרבונט ובחברת הבת שלה, פלטוב תעשיות, שתיהן פועלות מאזור התעשייה שברמת יוחנן.

ההליכים המשפטיים שקשורים למשבר הזה עדיין מתנהלים בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, ובמסגרתם טענו עורכי הדין של ההסתדרות הלאומית, בטי מצר לוי, רוית קרן רוזין ורן קונפינו כי "קיים חשד ממשי וסביר" ש'תחרות' פעלה בהנחיית ובשיתוף פעולה עם פלטוב ופלרם. לדבריהם "תחרות"' היא "ארגון קש שפועל מטעם המעסיקים לשם פגיעה בהתארגנויות עובדים".

במסמך ארוך ומפורט שהגישו לבית המשפט, טענו שלושת עורכי הדין של ההסתדרות הלאומית כי "תחרות" הוא "ארגון קש שפועל בחסות ובמימון המעסיקים שהבינו שידיהם כבולות, שכן מעסיק שיפגע בהתארגנות עובדיו יהיה חשוף לתביעה כספית". לטענתם, "המעסיקים עושים שימוש בארגון חיצוני, שהוקם בידי מספר אזרחים שדוגלים בקפיטליזם - כדי לפגוע בארגוני עובדים, בעובדים ובהתארגנויות של עובדים". 

 

כוחות מנוגדים בשוק העבודה
 כוחות מנוגדים בשוק העבודה

גיוס המונים של 220 אלף שקל

באותו הליך, ביקשה עו"ד מצר לוי שמייצגת את עובדי פלרם ופלטוב מבית המשפט שיורה ל"תחרות" לחשוף את מקורות המימון שלה. "תחרות" התנגדה, בנימוק שמדובר במידע שעשוי לחשוף את זהותם של תורמים המבקשים לשמור על פרטיותם. לפי כחודש קבע בית המשפט כי המידע יימסר במעטפה סגורה לבית המשפט ולעיונם של עו"ד מצר לוי ושל נציג ההסתדרות הלאומית.

מהנתונים שהמציאה "תחרות" בעקבות החלטת בית המשפט עולה כי במהלך 2018 היא פנתה לגיוס המונים של 220 אלף שקל במטרה לקיים מאבק משפטי להפסקת גביית דמי הטיפול מעובדים שאינם חברים בארגוני העובדים ולקידום חקיקה לביטול נוהג זה.

סך כל התורמים ל"תחרות" במסגרת אותו פרויקט היה 743, חלקם הגדול אנונימיים. בדיקת ההסתדרות הלאומית העלתה כי חלק מהתורמים לעמותה הם מעסיקים - בעלים ומנכ"לים של חברות שכל אחת מהן מעסיקה כמה עשרות עובדים: "המממן העיקרי שלנו הוא פורום קהלת", אמר מנכ"ל "תחרות", תובל בשיחה עם "גלובס": "אנחנו שמחים, כמובן שפורום קהלת תומך בנו, אך היינו שמחים אם גופים נוספים היו תומכים בנו גם".  

"התרומות נעשו באופן אנונימי"

"תחרות" הוקמה בדצמבר 2015, חלוץ המיזם הוא תובל, שפעל לקידום הרעיון עם עוד מספר סטודנטים שהכיר בתקופת לימודיו במרכז האקדמי שלם. לדברי תובל בשיחה עם "גלובס", בניגוד לטענות שמעלים גורמים מההסתדרות הכללית ומההסתדרות הלאומית "תחרות" לא פועלת בשם המעסיקים ולא מקבלת מהם מימון.

ההסבר שלו להימצאותם של מעסיקים ברשימת התורמים ל"תחרות", הוא ש"התרומות נעשו באופן אנונימי ולא ידענו על זהותם של התורמים - עד שההסתדרות הלאומית תהתה על קנקנם. הטענות על כך שאנחנו שליחיהם של המעסיקים מובנות, אבל אינן נכונות. זה שיש לנו אינטרס משותף עם המעסיקים? ברור שיש: הרי יש עובדים במקומות עבודה שלא רוצים נציגות עובדים ומאידך, אני לא מכיר הנהלה ברת דעת שמוכנה לערב בניהול הארגון שלה גוף כמו ההסתדרות הכללית".

לדברי תובל "אני המועסק היחיד בעמותה" וציין כי הפעילות הראשונה שלה היתה בעקבות הניסיון לארגן את עובדי חברת הביטוח הראל, לפני כשנתיים וחצי: "זאת הייתה הפעילות הראשונה שלנו - בתקופה שהייתי סטודנט. הייתה שם התארגנות ראשונית של ההסתדרות הכללית ומנגד, היו גם עובדים שלא היו מעוניינים בה והקשר בינינו נוצר דרך הפייסבוק. סייענו להם, היינו שותפים למאמצי השכנוע של העובדים, החתמנו טופסי ביטול של חברות בהסתדרות וגם העמדנו למתנגדים כלים כמו משרד יחסי ציבור ששכרנו עבורם. גם עכשיו אין בהראל נציגות עובדים של ההסתדרות, כי לא הגיעו לשליש הדרוש מתוך כלל העובדים".

מאז שהוקמה, כך לדבריו, "תחרות" פעלה במקומות עבודה נוספים שבהם היו יוזמות להתארגנויות עובדים: "במקרה של מכללת רמת גן, 'תחרות' לא התערבה בגלל מחסור במשאבים", מסביר תובל: "האג'נדה שלנו היא לקדם חופש התאגדות וגם חופש נגד התאגדות. יש קבוצות לחץ שמקדמות התאגדויות עובדים ואם עובד מביע את דעתו נגד מהלך כזה עושים לו דה-לגיטימציה. הארגונים שכופים התאגדויות כאלה מעמידים את המדינה לפני בעיה אסטרטגית ומסבים עוול כבד לאינדיבידואל שנקלע לקלחת פוליטית בעל-כורחו".

לפי תובל, אל מול מגמת ההתרחבות של העבודה המאורגנת מהשנים האחרונות מקומה של "תחרות" בזירה מתבקש - ולפניה עוד שורה של מטרות, שחתירה להשגתן עדיין תלויה במשאבים ובתשתיות איתנות: "אנחנו עושים עוד פעילויות כמו גיבוש של ניירות עמדה, קיום קשר עם נבחרי ציבור ומשרדי ממשלה, מעורבות במשק החשמל ועוד. היו לנו מגעים עם עוד גופים בנוגע למאבק בהתארגנויות - אבל הם לא הגיעו לכדי ליווי סופי", אמר. 

תגובת הנגד להתאגדות: הקמת "ועדים פנימיים"

גל ההתארגנויות בשנים האחרונות עורר לא מעט תרעומת וחששות בקרב מעסיקים, מפני מתן כוח רב מדי לעובדים במסגרת יחסי העבודה בין הצדדים.

בשורה של מקרים מעסיקים ניסו לטרפד יוזמות התארגנויות של עובדים באמצעות ועדים פנימיים שהקימו, שאינם חברים באחד מארגוני העובדים כמו ההסתדרות הכללית, ההסתדרות הלאומית או כוח לעובדים ולא משלמים להם דמי טיפול.

בפועל מדובר בוועדים חסרי שיניים שאין בסמכותם לחתום על הסכם קיבוצי. החברים בוועדים האלה חשופים לסנקציות מצד ההנהלה, במצב שבו יפעלו נגד האינטרסים שלה.

ב-2015 ההסתדרות הכללית עתרה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד חברת אמדוקס בטענה שוועד פנימי שהוקם בה מסכל מהלכים להתארגנות אותנטית. ההסתדרות טענה כי "מדובר בדרך פעולה משוכללת ומתוחכמת שנועדה לשמש מסלול עוקף שאוסר התערבות של המעסיק במהלכי התארגנות עובדיו". בתום הליך שנמשך כמעט שנה החליט בית הדין כי הוועד הפנימי של אמדוקס אינו ועד יציג.

במקרה אחר, בית הדין הארצי לעבודה פסל ועד עובדים פנימי שהוקם בחברת הביטוח מנורה מבטחים לאחר שנקבע כי מדובר בוועד שאינו יציג. זאת, לאחר מאבק שנמשך כשנה.

*** גילוי מלא: הכתב הוא חבר בוועד העיתונאים של "גלובס", שחבר בארגון העיתונאים של ההסתדרות הכללית

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988