דוח ועדת סטרשנוב: פקחי הרכבת השביתו את הרכבות, אך הוועד לא אחראי לכך

ועדת סטרשנוב, שהקימה ההסתדרות לבחינת אירועי בוקר 12 באפריל, בו הושבתה תנועת הרכבות בכל רחבי ישראל, מעלה כי עובדי משוא"ה (מרכז הבקרה והשליטה הארצי של הרכבת) שבתו שלא כדין והיתה שם "התחלות". עם זאת, הדבר לא כוון בידי ועד עובדי הרכבת. הדבר מאשש את תחקיר "גלובס", שנערך לאחר האירוע.

הועדה הוקמה בידי ההסתדרות, אך היתה בלתי תלויה. עם זאת, הנהלת הרכבת לא שיתפה פעולה עם הועדה, ומנהלים ברכבת לא העידו בפניה. בועדה היו חברים היועץ המשפטי להסתדרות, עו"ד יחיאל שמיר, עו"ד רמי בן-גל, יו"ר עובדי עיריית תל-אביב ובראשה עמד השופט בדימוס אמנון סטרשנוב. הועדה סיימה את עבודתה לפני יותר משלושה שבועות, ב-14 במאי, אך רק כעת מפרסמת ההסתדרות את הדוח המלא.

לפי מסקנות הועדה, בבוקר האירוע חלו חמישה עובדי פקדי משוא"ה, ושלושה מתלמדים. ניסיון להשיג מחליפים בידי מנהלי המשוא"ה עלה בתוהו. "מהעדויות ששמענו עולה, כי בעבר לא היו מקרים של היעדרות מהעבודה עקב מחלה בהיקף כה נרחב".

לכן, קובעת הועדה כי "מחלה או התחלות שכזו של מספר כה רב של עובדי הרכבת, כאשר שניים מהעובדים הודיעו על מחלתם רק ברגע האחרון אינה מקרית, כלל ועיקר. לא מתקבל על דעתנו, כי ביום בהיר אחד כמו גם בימים רבים בהירים אחרים ואף בימי סגריר ייחלו או ייתחלו קרוב לרבע מהפקדים במשוא"ה. הננו סבורים, כי היעדרות יוצאת דופן שכזאת, של כמעט רבע

מהפקדים, הינה חסרת תקדים." בפני הועדה היו עדויות על פקד שקיבל אישור מחלה בצהריים, אך דיווח עליו רק בלילה, שעות לפני שאמור היה להיכנס למשמרת. עובד אחר הגיע לרופא רק אחרי שהודיע כי לא יגיע למשמרת.

אולם, לא הוכח כי במקרה זה ניתנה הוראה בידי ועד העובדים.

הסיבות לשביתה האיטלקית, לפי הועדה, היא שעובדי משוא"ה חשו כי נזנחו בידי הועדה ובידי ועד העובדים. תקן העובדים נותר נמוך, למרות עלייה ניכרת במספר הרכבות ובמספר הנוסעים והעובדים התלוננו על היעדר תשלום על כוננות, על משמרות ארוכות ועל שינויים תכופים במשמרות. כל זאת, על רקע תוכניות להעביר את המשוא"ה מחיפה ללוד. לפי הדוח "דומה כי מדובר בקבוצת עובדים שחוקים, ממורמרים המרגישים כי לא ההנהלה ולא וועד העובדים מנסים לסייע למצוקתם".

הועדה מתייחסת בזהירות לטענת הועד העובדים, כי ההנהלה עצרה את תנועת הרכבות שלא לצורך, ובדוח נכתב כי ההנהלה "פעלה בהתאם לנהלים ולכללי הבטיחות בנושא, מתוך רצון שלא לסכן את הנוסעים". עם זאת, הועדה מסייגת את הקביעה, בשל חוסר שיתוף הפעולה של הנהלת הרכבת.

המלצות הועדה כוללת העמדה לדין משמעתי של שני עובדים, אבל גם טיפול במצוקת העובדים במשוא"ה, הנמצאים "על סף קריסה". לכן, מומלץ להגדיל את מספר העובדים במשוא"ה ולמנות כוננים קבועים, אותם ניתן להזעיק.

אחרי השבתת הרכבת נשמעו יוזמות, גם מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה ישראל כ"ץ, לחוקים שיגבילו את זכות השביתה באירגונים חיוניים, כמו חוק לבוררות חובה. אולם, חוקים כאלה לא יעזרו במקרה של שביתות לא מוכרזות ולא חוקיות, כפי שביצעו עובדי משוא"ה ברכבת.

מהנהלת הרכבת טרם נמסרה תגובה לדוח.

מועד העובדים נמסר בתגובה: "דוח ועדת הבדיקה שהוגש ליו״ר ההסתדרות קובע באופן מפורש, כי לא זו בלבד שלא הייתה הוראה כלשהי מצד ועד עובדי הרכבת ״להתחלות״ או לפגוע בתנועת הרכבות ביום שישי ה-12.4.19 אלא ש-״יו״ר ועד העובדים פעלה בנחישות וביעילות למציאת פתרון ולהבאת מחליפים״, כלשון הדו״ח, במקום הפקדים שהודיעו על מחלה. הדו״ח אך מאשש ומאשרר את אשר טוען ומתריע עליו ועד העובדים והוא כי הפקדים הפועלים במרכז והשליטה והפיקוד הארצי כורעים תחת עומס העבודה בעוד הנהלת הרכבת מסרבת להגדיל את מצבת הפקדים למרות הגידול העצום בתנועת הרכבות תוך סיכון נוסעי הרכבת ותוך ניהול לקוי עליו גם עמד מבקר המדינה. ועד העובדים עודנו סבור כי לא היתה כל הצדקה לעצור את תנועת הרכבות ביום 12.4 ולפגוע באלפי החיילים והנוסעים. וכי, ההחלטה על עצירת תנועת הרכבות נועדה רק בכדי ליצר אירוע קיצוני שיאפשר מהלכים ציבוריים ופוליטיים נגד וועד העובדים והעומדת בראשו ובכדי לנסות להסיט את השיח הציבורי מהמחדלים הקשים של הנהלת הרכבת כפי שעלו בדוח מבקר המדינה לעבר הוועד והעומדת בראשו" .