חוק הדיור המוגן קיים שבע שנים, מדוע הוא לא מיושם במלואו?

שבע שנים לאחר שנחקק חוק הדיור המוגן, שנועד לקבוע סטנדרטים להפעלה ולספק הגנה לכספי הרוכשים, ועדיין לא נקבעו כל התקנות שיאפשרו את הפעלתו

קשישה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
קשישה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

כמיליון אזרחים בני הגיל השלישי חיים במדינת ישראל, ולפי כל התחזיות מדובר בקבוצת גיל שתלך ותצמח יותר מכל קבוצת גיל אחרת. בישראל, כמו בעולם, התפתחו בעשורים האחרונים פתרונות דיור ייעודיים עבור אוכלוסייה זו, דוגמת הדיור המוגן הפרטי, לצד בתי אבות מוסדיים. רוב הקשישים, נזכיר, נשארים לגור בבית.

מסלולי התשלום עבור הדיור המוגן הפרטי כוללים בדרך כלל דמי פיקדון משמעותיים הנקבעים בהתאם לתנאי המגורים ולמיקום הגיאוגרפי, ויכולים לנוע בין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים. דמי פיקדון אלה מופקדים במעמד הכניסה ונשחקים בכל שנה ב-3%-3.5%, בנוסף לתשלום החודשי שמשלם הדייר, שמגיע לאלפי שקלים.

ב-2012 חוקקה הכנסת את חוק הדיור המוגן, תחום שנמצא באחריות משרד העבודה והרווחה, במטרה להסדיר את התחום על היבטיו השונים.

"החוק נועד להסדיר את תחום הדיור המוגן בישראל", מספרת עו"ד עינת פישר-לאלו, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח - עמותה המצהירה שהיא פועלת לקידום יכולות הביצוע של הממשל בישראל. אז גם נבחר ממונה לדיור מוגן במשרד העבודה והרווחה שאמון על הנושא.

"זה נהדר, אבל החוק לא קובע את הסטנדרטים לדיור המוגן", מוסיפה פישר-לאלו, "אלא אומר שצריך לקבוע אותם בתקנות - מה התנאים לרישיון הפעלה, מה הכשירות הכלכלית הנדרשת ממי שמבקש רישיון, וכולי. כיום אין עדיין תקנות מלאות, ולכן אי אפשר בעצם להפעיל את החוק, אף שהוא קיים".

תמורה מסוימת בדרך ליישומו של החוק כן חלה באפריל 2017.
"בעקבות דוח מבקר המדינה הממשלה קבעה לוח זמנים חדש לסגירת פערים בכל החוקים שמחכים לתקנות, ויש הרבה כאלה - החל מכללים לפינוי מוקשים, דרך מעונות היום, ועד הדיור המוגן.

"אז חלק מתקנות הדיור המוגן פורסמו, כמו למשל - התקנה הנוגעת למי יכול לנהל דיור מוגן. אבל גם היום, שנתיים אחרי אותו צמצום פערים, תקנות מאוד חשובות עדיין מתעכבות. ועכשיו, הנה, שוב התפזרה הכנסת".

מה גרם לעיכוב של שבע שנים?
"יש כל מיני סיבות. קחי למשל את הנושא של בקשת רישיון לדיור מוגן. תקנות בנושא זה לא פורסמו, וכשפנינו למשרד ושאלנו למה, השיבו לנו שהם ממתינים לתקנות שיקבעו מה האיתנות הפיננסית הנדרשת ממי שרוצה להפעיל דיור מוגן. פורסמה טיוטה לציבור, אך התקנות עוד לא הגיעו לדיונים בוועדה.

"אבל נכון לעכשיו אין ועדה כזו, וזה נכון מאז שפוזרה הכנסת הקודמת. אפילו אחרי שתהיה כנסת, עד שלא יומונו יו"רים לוועדות - הוועדות לא יוכלו לעבוד ולא נראה התקדמות. כך שאנחנו עכשיו בחצי שנה לפחות שבה דבר לא יקרה".

עו"ד פישר־לאלו / צילום: יואב אלון,
 עו"ד פישר־לאלו / צילום: יואב אלון,

מדוע מדובר בתקנות קריטיות?
"כשאנחנו מדברים על דיור מוגן פרטי. החשש הוא שבשל עלויות התפעול הגבוהות, המפעיל יקרוס כלכלית. נושא נוסף, והוא הכי חשוב בעיני - הוא תנאים תברואתיים ופיזיים לדיור מוגן. אלה תקנות שצריך להיוועץ בהן עם משרד הבריאות, וגם הן עדיין לא פורסמו, אף שלפי לוח הזמנים החדש הן היו אמורות להתפרסם כבר במרץ 2018".

דווקא בתחום הדיור המוגן לא ראינו חברה שקרסה, ובשל התחרות תנאי המגורים גבוהים יחסית.
"נכון. המקרים הקשים שפורסמו היו בדרך כלל בבתי האבות הסיעודיים. אבל בדיור המוגן קיים מצב שבו אנשים נותנים את מיטב כספם כפיקדון. זו ההשקעה הכי גדולה של הדיירים, ואין משהו שמגן עליהם. זה לא מצב כמו קניית דירה שבו מקבלים את הנכס במקום. בשיטת התשלום של דיור מוגן, כביכול רוכשים משהו ארוך טווח. הפיקדון שהדייר משלם עם כניסתו והתשלום, הוא כמו שכירות עם ערבות. כיוון שלא מקבלים את מלוא התמורה במקום, היציבות הפיננסית היא קריטית. יש צורך בהגנה על עסקה דרמטית כל כך. אני מניחה שרוב הדיור המוגן יציב ואפילו יוקרתי. אבל בעתיד יכולים לקום גם בתי דיור מוגן בוטיקיים יותר שעלולים לפשוט רגל".

לאה שץ-סופר, דיירת בדיור מוגן וחברה בהנהלת עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל, מודעת גם היא לעיכוב ולנחיצות התקנות בחוק שיש להשלים את פרסומן. "את חלקן של התקנות כבר סיימו לנסח. היינו בטוחים שבקיץ כבר יהיה לנו אותן, אבל עכשיו שוב אין כנסת", היא אומרת במה שנראה חיוך של השלמה. "תחנות הפקידות טוחנות לאט", היא צוחקת ונאנחת.

גם שץ-סופר מדגישה את חיוניות התקנה שקשורה לאיתנות פיננסית. "לפי התיקון צריכות היו לקום שתי קרנות - קרן סיעודית וקרן ניהולית. זה כבר אפילו נוסח, אבל הנה עכשיו - שוב אנחנו תקועים".

מי יזם את חוק הדיור המוגן מלכתחילה?
"עמותת הדיור המוגן שקיימת כבר משנת 2000. זה התחיל מהבטוחות - אנשים מפקידים מיליוני שקלים, ולא מקבלים שום בטוחה, שום ערבות. מצב זה היה הטריגר העיקרי. לפחות חלק ממה שרצינו קיבלנו, אבל התקנות של איתנות פיננסית למפעיל נתקעו.
"היום אנחנו יודעים שהבחירות הבאות כבר יהיו בספטמבר, עד שתהיה ממשלה יגיע אוקטובר, בנובמבר ובדצמבר מדברים רק על תקציב, אז אולי בפברואר 2020, נזכה להעביר אותן.

"אני למדתי כבר שחקיקה לוקחת זמן. לקח לנו שמונה שנים להעביר את חוק הדיור המוגן עצמו. יש בחוק 58 סעיפים, וחלפו שש שנים עד ששינינו את סעיף 27 בנוגע לבטוחות להבטחת כספי הפיקדון. צריך הרבה סבלנות ואורך רוח. כבר אמרנו פעם שאנחנו עושים את זה בשביל הילדים שלנו".

נשמע שאתם מעורבים בכל צעד בחקיקה.
"אנחנו לא מעורבים בניסוח, אנחנו אלה שעם היד על הדופק".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר כי "חוק הדיור המוגן חוקק ביוני 2012 ונכנס לתחולה מלאה ב-2015. נושא הדיור המוגן הוא תחום חדש שלא היה עליו מספיק ידע מקצועי ומשפטי. ב-2014 הוקם צוות תקנות הכולל את נציגי משרדי הבריאות, העבודה והרווחה, המשרד לשוויון חברתי, נציגי הציבור ובתי האבות. במהלך השנים נכתבו ואושרו כמה תקנות אך בשל מנגנון קבלת החלטות הממשלתי, פיזור הכנסת והוועדות הרלוונטיות, לא התקבלו האישורים הנדרשים לשאר התקנות. אנו מקווים כי כשתיבחר הכנסת הבאה כל התקנות שטרם הותקנו יועברו לאישורה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988