הספורטאיות עתרו לבג"ץ: השרה רגב מפלה אותנו

איגוד הכדורשת ושדולת הנשים טוענים כי ההחלטה שלא לתקצב את הענף מהווה הפליה על רקע מגדרי

משחק בליגת הכדורשת/ צילום: ליאב פלד
משחק בליגת הכדורשת/ צילום: ליאב פלד

ביולי 2017 התייצבה שרת התרבות והספורט מירי רגב על הבמה באולם ספורט בראש העין, באירוע טקס הענקת צלחת האליפות של ליגת הכדורשת. כמי שציינה כמעט בכל נאום על אג'נדה אישית לקידום נשים בספורט, הבטיחה רגב כי לאור הפעילות בענף "החל משנת 2018 יתוקצב איגוד הכדורשת בסכום של כמעט 2 מיליון שקלים". היא אף הוסיפה כי "זו רק ההתחלה". באיגוד הכדורשת מיהרו לברך, בהתחשב בכך שהתקציב הסתכם ב-50 אלף שקל בשנה, ואף מינו בעלי תפקידים בשכר על בסיס אותה ההבטחה.

אלא שהצהרות לחוד ומציאות לחוד. אחרי שהשרה החליטה באחרונה לבחון מחדש את המשך קיומו של "פרויקט אתנה" לקידום ספורט נשים, שלא זוכה לתקציבים מהמשרד במשך חצי שנה, התברר כי גם ההצהרה לאיגוד הכדורשת נותרה ללא כיסוי. "תקציב של כמעט 2 מיליון שקלים" מעולם לא הפך לכסף בפועל.

עקב כך, הגישו אתמול איגוד הכדורשת ושדולת הנשים בישראל עתירה לבג"ץ - באמצעות עוה"ד אורי כהנא ואורי קידר ממשרד כבירי נבו קידר בלום - נגד השרה רגב, מינהל הספורט ורשם העמותות, בטענה כי התנהלות משרד הספורט, המסרב לתקצב את ענף הספורט הרביעי בגודלו בישראל, ענף שבו משחקות נשים בלבד, מהווה הפליה על רקע מגדרי. על פי העתירה, המשרד גם לא קיים את התחייבות השרה רגב לקבוע תקנת תמיכה ייעודית בסך של 2 מיליון שקל בשנה. בין היתר נטען כי "מדובר בתקצוב שנתי מגוחך של כ-1 שקל בחודש לשחקנית (כ-12.5 שקל לשנה), ביחס של 1:100 לתקצוב ספורטאי בענפים הגבריים המרכזיים".

על פי העתירה, איגוד הכדורשת הוכר כאיגוד כבר בשנת 2015 וזכה להכרה נוספת בנובמבר 2018 באופן רשמי. "למרות זאת, כשהאיגוד ביקש לקבל תמיכות בהתאם לחוק סירבו לפתע נציגי משרד הספורט לבקשה בטענה שההכרה ניתנה 'לעניין השם בלבד' וכי יש להמתין להכרה בענף ב-50 מדינות בעולם. משרד הספורט אף איים כי ההכרה תישלל מהאיגוד אם לא יצטרפו עוד מדינות לפדרציה העולמית תוך שנה". בין היתר עולה הטענה כי שיטת התקצוב לפי כמות הספורטאים מנציחה את אי השוויון - וכי מרבית הכסף הולך לענפים הפופולריים, שבהם יש ממילא הרבה יותר ספורטאים גברים.

שיטת תקצוב הספורט בישראל נקבעת על פי שלושה פרמטרים עיקריים - פופולריות של הענף, הישגיות ומספר ספורטאים. בשל העובדה שהיחס בין ספורטאים לספורטאיות בישראל נוטה באופן מובהק לגברים - יחס של 1:5, ומאחר שבענפים הפופולריים קיים רוב גברי מוחלט (כדורגל, כדורסל) - התקציבים המופנים לספורט נשים נמוכים משמעותית.

"שקל אחד בחודש לכל ספורטאית"

יו"ר איגוד הכדורשת מיכל סיון אמרה כי "אנו מקיימות את כל החובות שמטיל המשרד, אבל כשזה מגיע לתקצוב - אנחנו מקבלות 50,000 שקל בשנה, שזה 12.5 שקלים לספורטאית. מה אפשר לעשות עם שקל בחודש לספורטאית?".

זו לא הפעם הראשונה שהנשים עותרות לבג"ץ בהקשר של תקציבים בספורט - ב-2016 הוגש בג"ץ על ידי מינהלת ליגת הנשים בכדורסל, בטענה להפליה בחלוקת כספי השיווק של הטוטו. בסופו של דבר, הגדיל משרד הספורט את ההקצבות לקבוצות הנשים בכדורסל ובכדורגל פי שלושה, ובמקביל הוקטן סך התמיכות לכדורגל. למרות זאת, גם אחרי העתירה רק 1% מכספי השיווק של הטוטו מחולקים לספורט נשים.

ממשרד התרבות והספורט נמסר: "המשרד מוביל מדיניות תקצוב ייעודית לקידום ועידוד ספורט הנשים. המשרד אינו מכיר את העתירה. כשיגיע המועד, תגובתנו תועבר בהתאם לנוהל לביהמ"ש".