בנק ישראל: אפליקציות התשלומים וארנקים דיגיטליים משמשים לתשלום של 1% מההוצאה היומית של הציבור

אפליקציות התשלומים, כגון ביט, פיי ופייבוקס, וארנקים דיגיטליים, כגון אלה של ענקיות הביגטק הבינלאומיות ואפליקציות מקומיות אחרות, היוו בסוף 2018 רק 1% בבחינת "התפלגות שווי ההוצאה היומית באחוזים עפ"י אמצעי תשלום", כך עפ"י נתונים שנכללו ב"קטע מתוך הסקירה השנתית של מחלקת המטבע שתפורסם בקרוב" של בנק ישראל

ארנק דיגיטלי / צילום: shutterstock
ארנק דיגיטלי / צילום: shutterstock

נתוני בנק ישראל מלמדים כי "העתיד הדיגיטלי והמקוון" של תחום התשלומים באמצעות אפליקציות התשלומים והארנקים הדיגיטליים, עדיין לא מהווה מרכיב משמעותי בארסנל אמצעי התשלום בפועל במשק.

על פי נתונים שנכללו ב"קטע מתוך הסקירה השנתית של מחלקת המטבע שתפורסם בקרוב", בעניין "סקר הרגלי השימוש במזומן של הציבור", שפרסם היום (ג') בנק ישראל, אפליקציות התשלומים, כגון הביט של הפועלים, פיי של לאומי ופייבוקס של דיסקונט, וארנקים דיגיטליים, כגון אלה של ענקיות הביגטק הבינלאומיות ואפליקציות מקומיות אחרות, היוו בסוף 2018 רק 1% בבחינת "התפלגות שווי ההוצאה היומית באחוזים על פי אמצעי תשלום".

עם זאת, מאחר ומדובר במכשירי השקעה חדשים שנמצאים רק בתחילת הדרך הרי שברור שמדובר רק בתחילת דריסת הרגל של אפליקציות התשלומים והארנקים הדיגיטליים, שחלקם גדל כבר עתה ובוודאי שיגדל עוד בעתיד, כשהבאזז שכבר קיים סביבן נתפס כאמיתי ומבוסס, גם אם חלקן לא יצליחו להפוך לאמצעי תשלום מוביל ונפוץ בעתיד.

בהמתנה לעתיד התשלומים פה ובעולם, מבנק ישראל נמסר היום כי "ממצאי הסקר מעידים שהמזומן משמש אמצעי משמעותי לביצוע עסקאות בישראל: חלקן של ההוצאות במזומן בשווי ההוצאה היומית עמד על כ-26%, לעומת החלק של ההוצאות בכרטיס אשראי או כרטיס חיוב, שעמד על כ-38%". כאמור, החלק של אפליקציות התשלומים ושל הארנקים הדיגיטליים עדיין רחוק מהנתחים הללו.

בבנק ישראל מגלים עוד כי מבדיקתם עולה ש"החציון של שווי ההוצאות היומיות במזומן הוא 46 שקל". כלומר, שרוב עסקאות המזומן נמוכות מ-50 שקל. עוד מפרטים בבנק המרכזי כי "רק 10% דיווחו על הוצאות יומיות במזומן שעולות על 460 שקל". בהודעת הבנק המרכזי מצוין כי מחלקת המטבע בבנק ערכה סקר בנושא בדצמבר האחרון, ובהסתמך עליו בבנק המרכזי מגלים עוד כי "שלושת סוגי ההוצאות שבהם קיימת העדפה לבצע תשלום במזומן הם - תשר/טיפ (79%), נסיעה במונית (73%) והעברת כסף לבן משפחה (69%)".

בכל אופן, בבנק ישראל טוענים כי "הרגלי השימוש במזומן ובאמצעי התשלום האחרים מושפעים כיום יותר מאשר בעבר משינויים בטכנולוגיה וברגולציה. עולם התשלומים משתנה בקצב מהיר, ומתפתחות טכנולוגיות חדשות לביצוע תשלומים דיגיטליים. דוגמאות לשירותי תשלום חדשים שהתרחבו ונוספו בשנים האחרונות הן אפליקציות תשלומים במכשירים הסלולריים, צ'ק דיגיטלי וכרטיס חיוב דביט".

עוד מציינים בבנק המרכזי כי הבנק "מעודד שימוש באמצעי תשלום מתקדמים שאינם מבוססי נייר, ובמסגרת זו היה שותף לתהליך חקיקת החוק לצמצום השימוש במזומן, שנכנס לתוקפו בינואר 2019. לנוכח שינויים אלו מחלקת המטבע נערכת לתרחישים עתידיים שונים ולהשפעתם האפשרית על הביקוש למזומן ועל הרגלי השימוש בו".