את הכי יפה כשלא מזהים אותך: האמנית שיצרה תכשיט שמבלבל טכנולוגיות לזיהוי פנים

המרחב הציבורי הולך ומתמלא במצלמות שעושות שימוש בטכנולוגיות לזיהוי פנים, אז האמנית הפולנייה אווה נוואק יצרה תכשיט שמהווה תגובת נגד • סין כבר סירבה להציג אותו בתערוכה

את הכי יפה כשלא מזהים אותך/ צילום: 	courtesy of Ewa Nowak
את הכי יפה כשלא מזהים אותך/ צילום: courtesy of Ewa Nowak

בטח כבר קרה לכם שהעליתם צילום של חברים לעמוד הפייסבוק שלכם והמערכת זיהתה באופן מדויק את האנשים בתמונה ושאלה אתכם אם תרצו לתייג אותם. המקרים הללו מתאפשרים הודות למערכת הדיפ-פייס (DeepFace) שפותחה על-ידי פייסבוק, הרשת החברתית שיוצרת את מה שהיא מכנה "מאגר צילומי הפנים הגדול ביותר עד כה". והם גם, צריך להודות, די מפחידים בסך הכול.

זה מה שקרה לאווה נוואק ב-2017. באותה תקופה היא סיימה את לימודיה במחלקת העיצוב באקדמיה לאמנות בוורשה, והייתה בעיצומו של תהליך ייסוד חברת העיצוב התעשייתי NOMA, שאותה היא מנהלת יחד עם שותפה, ירוסלאב מרקוביץ'. נוואק החלה לכתוב יומן שעסק בסוגיית הפרטיות, שם היא התייחסה לכמה אפשרויות שבאמצעותן ניתן להתמודד עם התופעה.

"פשוט נדהמתי מהקלות שבה הם יכולים לזהות את המגדר, הגיל ומצב הרוח שלך", היא נזכרת במה שעורר את הסקרנות שלה כלפי הסוגייה, בראיון שנערך באמצעות מתורגמן. "אבל נדהמתי גם מהאופן שבו הפיתוח הולך ומשתפר כל הזמן. הופתעתי מכך שגם אם אנחנו מכסים את פנינו באופן חלקי, תוכנת זיהוי תווי הפנים עדיין מסוגלת לעקוב אחרינו ולזהות אותנו".

לאחר שראתה את המשקפיים המהבהבים שהמציא מכון האינפורמציה הלאומי של יפן במטרה לסכל זיהוי תווי פנים, החליטה נוואק לקחת את הפרויקט שלה לכיוון שונה, ויצרה מה שהיא מתארת כתכשיט לפנים. התכשיט שלה מורכב משתי לוחיות נחושת עגולות שתלויות מעל הלחיים ופיסת נחושת ארוכה באמצע המצח. את התכשיט מרכיבים על הפנים באמצעות חוטי מתכת שמתפתלים מאחורי האוזניים, ממש כמו שמרכיבים משקפיים.

להפתעתה הרבה, התכשיט בסגנון הזמר פרינס, שהיה הראשון שאותו ניסתה, הוא גם זה שעבד. למרות זאת, נוואק המשיכה וניסתה אינספור גרסאות אחרות ממחברת הרישומים שלה, תוך שהיא נעזרת בנייר ששימש להסוואת הפנים באמצעות חיקוי של כתמים כהים ובהירים, כשאת הצלחת התוצרים היא בדקה בכל פעם באמצעות העלאת התמונות לגלריה של פייסבוק, אלא מה.

תכשיט הפנים זכה לאחרונה בפרס בפסטיבל העיצוב בלודז'. זוהי תשובה אלגנטית לסוגיית הפרטיות שמעוררת כיום דיונים כה רבים, שמהווה לא רק חפץ מועיל אלא גם הצהרה אופנתית. בוורשה, שבה נרשמה לאחרונה עלייה חדה בזיהום הסביבתי, יותר ויותר אנשים משתמשים במסכות נגד ערפיח. האם אין זה רציונלי להגיב באופן דומה לריבוי מצלמות האבטחה במקומות ציבוריים, ולטכנולוגיית זיהוי תווי הפנים, באמצעות הגנה על האזורים הפגיעים שלנו?

הסינים סירבו להציג

התכשיט של נוואק חייב להתאים למבנה הפנים של המשתמש כדי להיות יעיל, ולכן אין לה כעת תוכניות לייצור המוני של מה שהיא מחשיבה ליצירת אמנות קונספטואלית, ולא למוצר. עם זאת, עצם קיומו של התכשיט מעורר מחשבה לגבי חלק מההשלכות שייווצרו אם רעיון כזה יהפוך אי פעם למוצר פופולרי.

לאחרונה התבקשה נוואק, דרך החברה המשותפת שהיא כאמור הקימה, להציג פריטים עבור תערוכה פוטנציאלית במוזיאון הלאומי של סין. אף ששני פריטים פרי יצירתה התקבלו לתערוכה - מחרוזת שמאפשרת למי שעונד אותה לראות את סביבתו מפרספקטיבות אחרות, וזוג עדשות שמפיק תמונת עולם נטולת צבע וקליידוסקופית - תכשיט הפנים שלה נדחה. "לאחר שבועיים הגיעה תשובה שהם לא יכולים להכליל אותו מסיבות פוליטיות", מסבירה נוואק. "זה היה סירוב תקיף מאוד".

לקח נוסף שהיא לוקחת איתה מהפרויקט הוא שלא מספיק להיות יצירתי, צריך גם לשקול מתי וכיצד להציג לעולם רעיונות חדשים. "עבדתי על תכשיט הפנים חודשיים-שלושה, ואז זה חיכה", היא מספרת. "הסיבה שהצגתי אותו בסופו של דבר בלודז' היא שהייתה שם תחרות. נרשמתי, והפרויקט זכה. זאת הדרך הקלה ביותר להציג יצירות. יש כל-כך הרבה פרויקטים שתקועים ברמת האוניברסיטה, וכשעוד היינו סטודנטים, המון אנשים תהו איך כדאי להציג את העבודות שלהם לאנשים ולשתף רעיונות שהיו להם. כיום החינוך והעסקים מנותקים מהאמנות".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988