הדרך לשוויון עוברת דרך ספורט תחרותי מקצועני

המונדיאל לנשים הוכיח שיש צמא לספורט תחרותי. זו אחריות הממשלה להצמיח גם את ספורט הנשים

שחקנית נבחרת הולנד סטפני ואן דר חראט ושחקנית ארה"ב טובין הית בגמר המונדיאל / צילום: רויטרס, SIMON HASTEG?RD
שחקנית נבחרת הולנד סטפני ואן דר חראט ושחקנית ארה"ב טובין הית בגמר המונדיאל / צילום: רויטרס, SIMON HASTEG?RD

קיבלתן את ההודעה ששעשועון הטריוויה "המרדף" מחפש מתמודדות נשים? ההודעה הזאת הגיעה אלי בשבוע שעבר עשרות פעמים, גם ממנכ"ל תאגיד השידור הציבורי - אלדד קובלנץ. כתבתי לו שכבר השתתפתי בתוכנית, והוא ענה: "בשלב הזה מצהיר שהיינו צריכים להעביר את חצאי הגמר".

קובלנץ התייחס למחאה שהובלנו, בשדולת הנשים, מול כאן - תאגיד השידור הציבורי, שבחרו לשדר את משחקי חצאי הגמר של מונדיאל הנשים האחרון בדיגיטל בלבד ולא בטלוויזיה. מחאה שבמסגרתה נשלחו למעלה מ-1,300 מיילים מהציבור, בדרישה לשדר את חצאי הגמר, ולטור שלי ב"גלובס" ("כאן 11 מחמיצים מול שער ריק", 1.7.2019) על ההחמצה של השידור הציבורי בישראל, אל מול הרייטינג הגבוה בעולם. טוב שקובלנץ התנצל, אבל עכשיו צריך להוביל שינוי.

ביום שאחרי מונדיאל הנשים המוצלח, אנחנו חוזרות למציאות של הספורט הישראלי ולמצב העגום של ספורט הנשים בישראל. ביום שאחרי מונדיאל הנשים, הכדורגלניות הישראליות מתארגנות כדי למחות על היעדר תנאים מינימליים לפתח את הכדורגל בארץ ולהפוך אותו למקצועני.

15 שנים אחרי שבג"ץ קבע שרשות מקומית צריכה לתקצב קבוצת נשים פי 1.5 יותר מקבוצת גברים, כדי לייצר ולקדם ספורט נשים, הפועל באר שבע בכדורגל נשים נאלצה לעתור נגד העירייה בגלל שהיא מתקצבת את קבוצת הגברים בשיעור של יותר מפי 30(!) לעומת הנשים.

את הפופולריות העצומה של המונדיאל האחרון צריך לתרגם להשקעת משאבים מאסיבית בספורט תחרותי מקצועני לנשים. זה מהלך שמקבל תאוצה בעולם, ואנחנו חייבות לוודא שישראל לא תישאר גם הפעם הרחק מאחור. החשיפה לספורט נשים חשובה במיוחד לעידוד ילדות ונערות ליטול חלק פעיל בספורט תחרותי קבוצתי.

מחקר של ארנסט אנד יאנג, חברת רואי החשבון מהמובילות בעולם, מראה ש-96% מהמנהלות הבכירות בעולם העבודה עסקו בספורט תחרותי בתור נערות. זה נתון מדהים, אבל הוא לא צריך להפתיע: ספורט תחרותי קבוצתי הוא כלי נהדר ביצירת ביטחון עצמי, דימוי גוף משופר, כישורי עבודה בצוות ונחישות, בספורט את לומדת לנצח, אבל לא פחות חשוב מזה - להפסיד, ולקום מחדש.

בישראל אפשר וצריך לעשות שינוי. כדורגל הוא ענף ספורט מעולה ביצירת השינוי - לא רק בגלל הפופולריות הגואה שלו בעולם, אלא גם שלנערות והנשים הישראליות יש פוטנציאל פיזיולוגי להצליח בו במיוחד, בשונה מהכדורסל והכדורעף שאנחנו בחיסרון מובנה בהם בגלל נחיתות בגובה.

כדי לפתח את ספורט הנשים בישראל, צריך להשקיע משאבים ותקציבים. הכסף הציבורי חייב להיות שוויוני לחלוטין. זה כולל את משרד הספורט, את הרשויות המקומיות וגם את הטוטו ונגזרותיו, שפועלים מתוקף החוק להסדר הימורים בספורט. כדורגל גברים וספורט גברים יותר פופולריים? שישיגו ספונסרים וכסף פרטי. כמה מיליונים שרק יצליחו. אבל הכסף הציבורי מוכרח לייצר הזדמנות לקידום כלל האוכלוסייה.

ספורט נשים הוא הזדמנות אדירה לקידום נשים. התפקיד של הספורט המקצועני הוא גם לאפשר לילדות ולנערות שלנו להתנסות בספורט תחרותי, וליהנות מיתרונותיו. ולכן ההשקעה התקציבית בספורט נשים והחשיפה של הציבור אליו דרך הסיקור התקשורתי שהוא מקבל חייבים להשתנות. משרדי החינוך והספורט צריכים לייצר תשתיות פיזיות לספורט בכל בתי הספר, לתגבר את שיעורי האימון הגופני ולהפסיק עם הסללת הילדות לשיעורי תנועה לעומת הבנים שמתחרים במשחקי כדור.

מונדיאל הנשים הוא הוכחה חד-משמעית שיש צמא וביקוש חובק עולם לספורט תחרותי מקצועני. אסור שכמעט ורק בנים וגברים ייהנו מהיתרונות המופלאים שיש לספורט תחרותי להציע. זאת האחריות של הממשלה ושל משרד הספורט להצמיח גם את ספורט הנשים. אני עם מחאת הכדורגלניות, תצטרפו גם אתן. 

הכותבת היא מנכ"לית שדולת הנשים בישראל

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988