מסתבר שיש יותר מדי תיירים בעולם: הצד האפל של החופשות שלכם

יצאתם לחופשה? פגעתם בכדור הארץ • המטוס שמוביל אתכם ליעד מזהם, בבית המלון תעמיסו יותר מדי אוכל על הצלחת (ואת חלקו תזרקו) - ועוד לא דיברנו על הנזק לאקלים • המשבר האקולוגי - מדור חדש

העובדים בשמורת הטבע עמק האנטילופ בקליפורניה חשבו שהם מתעוררים לעוד בוקר רגיל. עוד יום שיחלוף בעצלתיים, בו יברכו לשלום את זרם המטיילים הדק, אותם ברי-מזל שגילו את משטחי פרחי הפרג שנשפכים באביב על גבעות רחבות ומרהיבות. הם לא נערכו לאותו היום שבו גילו משפיעני הרשת את פנינת הטבע שלהם, החלו לתייג בקצב את המיקום והובילו למקום המוני עוקבים. פריחת הפרג הפכה לרקע לתנוחות יוגה, התחבקויות רומנטיות ועוד. שורות-שורות של אנשים יורדים משבילי ההליכה, דורכים על הפרחים, תולשים אותם מהאדמה ונשכבים עליהם, כדי להשיג את התמונה שתרשים את העוקבים.

המבקרים הרבים לא רק משחיתים את הפרחים, אלא הופכים את האדמה המדברית לאדמת פודרה דקה בה מתקשים פרחים חדשים להכות שורש. התושבים באזור מתקשים מאז לצאת מבתיהם, כשמכת התיירות יוצרת פקקי ענק ועומס על התשתיות המקומיות שלא בנויות לכך, כמו גם עומס על תשתית האשפה המקומית, זיהום אוויר מוגבר ועוד. הפארק נאלץ לתגבר את כוחות השיטור, והעיר הסמוכה הכריזה על מצב חירום עירוני. הריינג'רים בשמורה החלו לחלק דוחות בגובה מאות דולרים ליורדים מן השבילים.

עמק האנטילופ מצטרף ל"קשת המאסה" באוטווה, עד לפני כתשע שנים פינה נסתרת אותה פקדו כ-50 מטיילים ביום, אך היום אתר אינסטגרמי המוני, לפינת "עיקול הפרסה" באריזונה, שבעבר פקדו מעטים שעצרו בצדי הדרך לצלם, ומספר המבקרים בו קפץ מ-4,000 בשנה ל-2.2 מיליון תודות לרשת. ההמונים המשתרכים בתורים ארוכים גם כדי לשחזר את תמונת האינסטגרם הפופולרית של הישבה על צוק היוצא מן ההר בטרולטונגה, נורבגיה, בה מספר התיירים בין 2009 ל-2014 עלה מ-500 ל-40,000.

רק בשבוע שעבר ביקשה טנריף מתיירי האינסטגרם להפסיק להרוס את חופיה; מזה כמה שנים נוהרים תיירים לפלאיה ג'ארדין ויוצרים מגדלי אבן על החוף, תמונה שהפכה פופולרית למיי ברשת. אך להינדוס המגדלים האלה עבור תמונה ישנה השפעה אקולוגית הרסנית, כשהאבנים מהוות בית לחיות חוף וים.

אלה רק דוגמאות בודדות לתופעת "טיולי האינסטגרם" הפופולרית. בשנים האחרונות הרשתות החברתיות משמשות השראה לטיולים, כשרבים מאיתנו מחפשים את היעד הבא לפי תיוגים של צלמי טבע ומשפיעני רשת שאליה מועלות מדי יום 95 מיליון תמונות. הטבע מעולם לא היה אטרקטיבי יותר. אך כמות מבקרים שאינה תואמת את הסביבה יכולה להוביל לשחיקת אדמה, זיהום מוגבר, עודף הפרשות לים, איבוד בתי גידול טבעיים, לחץ מוגבר על מינים בסכנת הכחדה, רגישות מוגברת לשריפות יער וייצור רב של פסולת, איתה שמורות הטבע והרשויות אינן ערוכות להתמודד.

המצב הפך כל-כך חמור, עד שבשנתיים האחרונות החלו אתרים רבים לקרוא לצלמים ומשפיעני רשת: "אל תתייגו". באגם דלתא ויומינג מבקשים מבאי המקום לא לתייג את המקום, בדרום אפריקה מבקשים מבאי הספארי לא לתייג את אזורי הקרנפים כדי לא לספק מיקומים לציידים לא חוקיים, ותנועת "אל תשאירו עקבות" הקוראת למטיילים לתייג באופן אחראי ברשתות.

בין הפלגות לטיסות

הרשתות החברתיות, כמובן, הן רק חלק קטן בתמונה המלאה. בשנים האחרונות אנחנו נופשים יותר, הרבה יותר. לפי האו"ם, ב-2018 טיילו בעולם 1.4 מיליארד תיירים, לעומת 1.2 מיליארד ב-2015 ו-880 מיליון בשנת 2009. מהפכת טיסות הלואו קוסט הפכה את התנועה בעולם לקלה יותר, ואת החופשות השנתיות לרבות יותר. בשנת 2018 תעשיית התעופה יצרה 895 מיליון טון של גזי חממה לפי נתונים של האו"ם. לפי ארגון התעופה האזרחי הבינלאומי, ב-2020 תהיה עלייה של 70% בפליטות גזי החממה של ענף התעופה לעומת 2005.

תיירות יכולה להאיץ כלכלה מקומית ולייצר משרות רבות ויקרות ערך. אך במקביל, ככל שטיסות וחופשות הופכות להיות נגישות יותר עבור הציבור - הן הופכות רבות יותר, וכך עולה הנזק הסביבתי שהן גורמות. יש לזה שם: "תיירות יתר". על-פי דוח של האו"ם, אם תימשך המגמה של "עסקים כרגיל" עד 2050, גידול התיירות יגרום לעלייה של 154% בצריכת האנרגיה, 131% בפליטת גזי חממה, 152% בצריכת מים ו-251% בפינוי פסולת מוצקה. לפי ועדת הביקורת הסביבתית של הפרלמנט הבריטי, התיירות העולמית אחראית לכ-5% מפליטת גזי החממה בעולם. בשנה שעברה, אגב, הגיעו לבריטניה 37.9 מיליון מבקרים, שמקשים על הממשלה לעמוד ביעדי האקלים.

גם שיט תענוגות הופך להיות פופולרי יותר ויותר; השנה צפויים 27.2 מיליון נוסעים לצאת להפלגה, לעומת 25.8 מיליון בשנת 2017. לפי נתוני סוכנות הנסיעות המרכזית (Cruise Lines International Association’s (CLIA, אחוז ההפלגות עלה בשיעור של 20.5% משנת 2011 לשנת 2016. וגם ההפלגות פוגעות בסביבה: השימוש הכבד והגובר שלהן בדלקים מאובנים מוביל לכך שבשייט בן שבעה ימים מייצר אדם את אותה כמות פליטות שהיה מייצר במשך 18 יום ביבשה. ספינת שייט המיועדת ל-3,000 איש מייצרת 210,000 ליטרים של שפכים מדי שבוע. ביוב ספינות השייט עובר לרוב טיפול בשפכים, אך הפסולת הנוזלית משתחררת אל האוקיינוס ומסבה לו נזק.

ככל פעולה שלנו המותירה טביעת רגל אקולוגית, גם תעשיית האירוח דורשת משאבים רבים. באותם ימי חופשה אנחנו מרשים לעצמנו יותר מהרגיל; מי מאיתנו לא ביקש כרטיס נוסף מהקבלה במלון כדי להשאיר את המזגן לצנן את החדר גם כשאנחנו מטיילים בחוץ, דרש להחליף מגבות ומצעים באופן יומי, שקע במקלחות ארוכות בחדר ואגר על צלחת חדר האוכל כמות גדולה יותר של מזון מזו שאכלנו לפני יומיים בבית. לפי הערכות של הארגון הבינלאומי לתיירות, 34% מהפסולת אותה מייצרים בתי המלון מגיעה מצלחות האוכל של האורחים. ענקית המלונאות הצרפתית ACCOR החליטה לבדוק בחצר הביתית, וגילתה כי מזון מהווה מחצית מכמות האשפה שמלונות הרשת מייצרים, כשמלונות יוקרה מייצרים בזבוז מזון רב יותר מאשר מלונות רגילים.

לחופשות שלנו לעתים נלוות תשתיות קורסות; ערים שמתקשות להתמודד עם כמות האשפה שמייצרים התיירים, מערכות ביוב צרות מלהכיל, משאבים ומאגרי מים שמתכווצים על חשבון האוכלוסייה המקומית. ממשלת הפיליפינים נאלצה לסגור את האי בורקאי למשך שישה חודשים כדי לנקות את הביוב והזוהמה מאתרי הנופש שסבלו מתיירות יתר. בנוסף, יער המונע סחף של מים ואדמה לטרסות האורז של בנאווי, המוכרזות כאתר אונסק"ו, נמצא בסכנה - דרישת התיירים הרבים לגילופי עץ עלתה, מה שהוביל לכריתה מוגברת של עצי היער ולפגיעה בשדות האורז.

בעיר הסמוכה לשדות יש שלל מסעדות ומלונות לתיירים, ואלה גוזלים כמויות גדולות של מים עד כדי שהשקיית שדות האורז הופכת קשה למדי. המצב חמור עד כדי כך, שייבוש השדות מוביל חקלאים למכור את שדותיהם לטובת הקמת בתי מלון. בתאילנד, הרשויות סגרו את מפרץ מאיה באי קו פי פי לה כדי לאפשר לסביבה להתאושש מזרם יומי של 5,000 תיירים ו-200 סירות, שהתפרסם בזכות סרטו של לאונרדו דיקפריו "החוף".

בהר האוורסט ניתן למצוא ביטוי למשבר פסולת תיירותי חסר תקדים. כמה שבילים כבר קיבלו את הכינוי "שביל נייר טואלט" או "שביל קוקה-קולה", בהתייחס לאשפה הנערמת עליהם. בעבר, מיעוט התיירים שפקדו את ההר גילו אחריות ואספו איתם את הזבל שהם מייצרים. כעת, התיירים הרבים משאירים פחיות משקה, בקבוקים, עטיפות ואשפה בשטח.

לפי הפורום הכלכלי העולמי, זיהום סביבתי הנוצר מבירוא יערות, דיג יתר, זיהום אוויר וזיהום מים, פוגע בתיירות. כלומר, אם תיירות יתר מובילה למצב של פגיעה סביבתית משמעותית - גם התיירות עצמה תיפגע, ואותו אזור עלול לסבול מהשלכות כלכליות קשות.

שימוש חוזר במגבות

באנגליה לבדה מגיעים למזבלות מדי שנה 200 מיליון בקבוקוני תמרוקים מתעשיית המלונאות. קבוצת אינטרקונטיננטל הבריטית, המחזיקה 843 אלף חדרים ב-5,600 מלונות, הודיעה בשבוע שעבר כי עד שנת 2021 תיפרד מבקבוקוני הפלסטיק ותציב דיספנסרים בכל אחד מחדריהם בעולם. לפי מנכ"ל הרשת, צעד זה נועד לצמצם את האימפקט הסביבתי.

גם רשת הולידיי אין האמריקאית מצטרפת לפרידה מהבקבוקונים הבזבזניים, כשבארה"ב כבר הפסיקה להציבם ב-1,000 בתי מלון, ומרחיבה את המגמה למלונותיה בעולם. באפריל, מדינת קליפורניה העבירה חוק במטרה לאסור הצבת בקבוקונים קטנים בתעשיית האירוח בשטחה, וגם מבקבוקי השתייה הקטנים מאוד במיני ברים בחדרים.

רשתות המלונות מיורט ופנינוסלה ייפרדו מ-50 מיליון קשיות פלסטיק בשנה, מספיק כדי לחבר את ניו יורק וטוקיו. אגב כך, לפי דוח WWF, סביב אגן הים התיכון בקיץ ישנם 200 מיליון תיירים, מה שמייצר עלייה של 40% בכמות הפלסטיק הנפלטת לים.

ארוחות הבוקר העשירות בבתי המלון גם הן עוברות בחינה מחדש; מלון גאנד הייט בסינגפור גילה כי רק באמצעות צעד קטן של תיאום טוב יותר בין המטבח לבין צוות המלון וניהול נכון של שרשרת האספקה, הוא הצליח לחסוך 100 אלף דולר בשנה. חברת הייעוץ לייט בלו טוענת כי המאמץ של המלונות להוריד את בזבוז המזון יכול לחסוך להם 3%-5% ברכישות המזון השנתי - 50 אלף דולר בשנה עבור מלון קטן ו-300 אלף דולר בשנה למלון 5 כוכבים.

כדי לספק מענה לתיירים שערים למחיר האקולוגי של החופשות שלהם ומעוניינים לנפוש בדרך מקיימת יותר, האיחוד האירופי יצר חותמת "אקו" עבור מלונות ועסקים מקיימים, המציגה דרישות סף לעסקים המעוניינים לקבלה; הורדת בזבוז מזון, עבודה עם ספקים מקומיים, גידול חלק מהמזון בשטחן אם מתאפשר, צמצום שימוש במים והתקנת מערכות מים אפורים, עידוד האורחים לחיסכון בשימוש במים ושימוש חוזר במגבות, להיפטר מבקבוקי הפלסטיק, התקנת מוצרי חשמל חסכוניים, שימוש במערכות ממוחשבות במקום יצירת ניירת ובנייה ירוקה ואקולוגית, תוך שימוש בחומרי גלם ובעלי מקצוע מקומיים.

מלונות רבים מציבים שלטים בחדרי האמבטיה שלהם שמעודדים שימוש חוזר במגבות, ומלונות רבים עוברים לשימוש במצעים ומגבות מבדים מקיימים ואורגניים. מלון סטדהאלה בברלין, המכריז כי הוא מייצר אפס טביעת רגל פחמנית, מדווח כי למרות מחיריו הגבוהים, הוא רווחי ובעל תפוסה קבועה של 83% בממוצע בחדריו, ואורחיו מסכימים לשלם יותר עבור הקונספט. רשת סאנגה-סאבי השוודית, שגם היא רשת מלונות מקיימים, דיווחה על עלייה של 1.6% ברווחים, למרות הירידה ברווחיה של תעשיית המלונאות השוודית.

"המלדיביים טובעים בגלל עליית גובה פני הים, הקרחונים בקנדה נמסים בקצב, שוניות אלמוגים גוססות באוסטרליה, והאמזונס בסכנה - אלה אתרי תיירות שעלולים להיעלם אם לא ישוקמו בהקדם. 80% מבתי הגידול בעולם נמצאים היום במצב של שחיקה משמעותית, והרבה מאוד מאתרי התיירות נמצאים באזורים האלה", אומרת מיכל ביטרמן, מנכ"לית ומייסדת עמותת TNS ישראל. "מלונות בשנים האחרונות מתחילים להבין שיש להם אחריות לשימור אתרי טבע. יש מלון בשארם א-שייח' שהקים חווה אורגנית כדי לספק את היבול שלו, ומלון נוסף שמשקיע כסף בשימור הסביבה. רשת מובנפיק השוויצרית משלמת לאוכלוסייה המקומית עבור שיקום אתרי הטבע שסביבה. בתחום המלונות בישראל, כמעט ולא נעשה כלום בתחום הזה.

"מלונות בישראל מחברים הרבה מהפרקטיקות הלא מקיימות לחוויית אירוח של שפע. אבל היום תיירים לאו דווקא מחפשים את הכמות אלא את האיכות, ומלונות צריכים להבין את זה ולהשתנות. השפע שהם מייצרים הוא מוגזם עד לא ראוי. אובדן המזון בענף המלונאות בישראל עומד על 37%, אבל מנגד יש לנו נתונים על בתי מלון בעולם עם 4-5 כוכבים שהכניסו מערכות מדידה לבזבוז במטבח. מלון בבאלי הצליח לחסוך 56% מסך המזון בשנה, ומלון באמירויות הצליח לצמצם 623 אלף ארוחות. בנובוטל בוורשה חסכו ככה 18 אלף יורו בשלושה חודשים. אפשר לספק לקהל איכות בלי כל כך הרבה בזבוז. בישראל, זה משהו שקשה לקדם".

"אנחנו צריכים להפסיק להתפאר בכמות התיירים שאנחנו מכניסים לכאן"

בחודש יולי 2019 נכנסו לישראל 322 אלף תיירים - עלייה של 10% ביחס לחודש יולי אשתקד ועלייה של 19.1% ביחס לחודש יולי 2017. למדינת ישראל יעד שאפתני: למשוך לכאן כ-5 מיליון תיירים בשנה.

בעידן פריחת הלואו קוסטים, לא מדובר בחלום רחוק. אך האם אנחנו ערוכים לקלוט כמות מוגברת של תיירים? "התשובה היא לא. יש מקסימום שממנו והלאה תוספת של תיירות רק גורמת לנזקים סביבתיים. לכן, צריך לעצור בנקודה מסוימת", אומר פרופ' יואל מנספלד, ראש תוכנית ה-MA לתכנון ופיתוח משאבי תיירות באוניברסיטת חיפה. "לא עשו בדיקה רצינית של עד כמה אנחנו יכולים לקבל תיירים מבלי שייווצר נזק חברתי, תרבותי, כלכלי ואקולוגי. כשיש עודפי תיירות, ואין שליטה, ואין ניהול - נוצר נזק סביבתי. בהתרשמות שלי, מדינת ישראל נמצאת על סף מיצוי קצה היכולת שלה בתחום קיבולת התיירות. העיר העתיקה בירושלים - כשגדל שם מספר התיירים - נוצרת תעוקה על חיי התושבים, התיירים לא מתחשבים בהם. היא סובלת מבעיות חניה, לכלוך וגודש".

פרופ' יואל מנספלד / צילום: שלמה שהם
 פרופ' יואל מנספלד / צילום: שלמה שהם

איך המדינה צריכה להתמודד עם זה?

"הגענו לנקודה שבה אנחנו צריכים להפסיק להתפאר בכמות התיירים שאנחנו מכניסים לכאן ולעבור לאסטרטגיה שמכוונת לתיירי איכות. יש לזה גם הצדקה כלכלית. תיירות שתשהה כאן יותר זמן, שתהיה רגישה לסביבה ושגם שתוציא יותר כסף. התיירים משאירים את הזבל והפגיעה בסביבה, הולכים הביתה, ואנחנו צריכים להתמודד. הנזקים הסביבתיים נמצאים כבר בשטח.

"צלילת יתר בחוף אלמוג באילת הובילה לנזק לאלמוגים, תסתכלי על גן הקבר, על ירושלים - כמה זוהמה ולכלוך. גם מה שקורה עם תיירות פנים בחגים בחופים - כמה אשפה נותרת בחוף, וחלקה ללא ספק מגיעה לים. תיירות מייצרת אשפה בהיקפים גדולים, ואנחנו לא מסוגלים להתמודד עם זה, למרות שתיירות היא החלום שלנו.

"אנחנו צריכים לזכור שאנחנו מדינה קטנה שיכולה להכיל כמות מוגבלת של תיירים בעת ובעונה אחת - ולתכנן בהתאם. יש הרבה סוגיות שמדינת ישראל צריכה לעסוק בהן כדי לא להיקלע לסיטואציה שבה הנזקים יהיו בלתי הפיכים. יש מדינות שבגלל הרצון הבלתי נשלט לפתח תיירות, הרסו את הטבע".

לפי נתוני הלמ"ס וניתוח אדם טבע ודין, כמות הפסולת במועצה אזורית תמר בים המלח, בה מתגוררים כ-1,400 תושבים, גבוהה בהרבה מהממוצע הארצי. הם מייצרים 22 קילו פסולת לתושב ליום, לעומת 1.7 בממוצע הארצי.

"92% מהפסולת הנוצרת במועצה האזורית תמר היא של התיירים ולא של התושבים המקומיים", אומר עמיעד לפידות, ראש תחום פסולת באדם טבע ודין. "התשתיות בישראל לא ערוכות לטפל לא רק בתיירים, אלא בקושי בתושבי המדינה. התיירות היא נכס כלכלי אדיר שלנו, והדבר שהכי מפריע לתיירים לפי סקר של משרד התיירות, הוא הלכלוך במרחב הציבורי. אנחנו צריכים לקחת את זה לתשומת-ליבנו".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988